טיסת אפולו-סויוז – השבוע לפני 38 שנים. מהלך המשימה שלב אחרי שלב

השבוע לפני 38 שנים התקיימה משימה שהקדימה את זמנה – שיתוף פעולה בין ארה”ב לברית המועצות בעיצומו של הדטנט קצר המועד. הלקחים שימשו אחר כך לשיתוף פעולה במיר ובתחנת החלל הבינלאומית. חיים מזר כתב את הדברים הללו בזמן אמת, יולי 1975

מבוא
סמוך למועד שיגורה של אפולו 11 נראו הניצנים הראשונים של שיתוף פעולה בין שתי מעצמות החלל ארה”ב וברה”מ. פעילות זו התבטאה בחילופי ותיאום אינפורמציה בנושאי חלל (מרינר 9, מאר 2, מאר 3) והחלפת מדגמים מקרקע הירח. ב- 1970 החלו לדון לראשונה בציוד בטיחות. הוחלט להתקין בכל חללית בעתיד ציוד עגינה והצמדות סטנדרטיים כדי להקל על מבצעי חילוץ והצלה במצבי חירום. הועלתה הצעה להצמיד חללית אפולו למעבדת החלל סוליוט וחללית סויוז למעבדת החלל האמריקאית סקיילאב(Skylab ). מאחר ולתחנת החלל הראשונה מדגם סוליוט פתח הצמדות אחד היה צורך לבטל תוכנית זו. במקומה דובר על הצמדת חללית סויוז לחללית אפולו. כך התגבשה תוכנית לטיסת חלל בינלאומית מאוישת שקיבלה את השם ASTP .שם זה הוא ראשי תיבות של שם הפרויקט -תוכנית מבחן אפולו סויוז- Appolo Soyuz Test Programme . מטרת הטיסה היא התחברות בין שתי החלליות וביצוע ניסויים משותפים , תוך מעבר אסטרונאוטים מחללית אחת לשניה. ההכנות לטיסה זו נמשכו כ- 3 שנים מ- 1970 עד ל – 1973.
כדי שטיסה כזאת תצא לפועל יש לפתור מספר בעיות והן:
1. מיקומם של מנועי הניווט, קולטי השמש והאשנבים על מנת להבטיח שאלה לא יפריעו להצמדות.
2. בחללית אפולו ישנה מנהרה פנימית למעבר מחללית אחת לרעותה. בברה”מ נהוג היה עד לשיגורי תחנות החלל סוליוט לעבור מחללית על ידי יציאה מהחללית בעזרת חגורת ביטחון המחוברת לחללית.
3. אטמוספירה- האטמוספירה של חללית אפולו מכילה חמצן טהור בלחץ של 0.83 ק”ג/סמ”ר והרוסית זהה לאטמוספירת הארץ בלחץ של 2.43 ק”ג/סמ”ר.

מנהרת ההצמדות
הפיתרון לבעיות אלה הוא מנהרת הצמדות. זוהי מנהרה המתחברת מצד אחד לתא הפיקוד של האפולו ומצד שני לתא המסלולי של הסויוז. למנהרה 2 חלקים, המנהרה עצמה ומנגנון ההצמדות. אורכה של המנהרה 3.15 מטר , קוטרה 1.42 מטר ומשקלה 1878 ק”ג. לדופן החיצוני מחוברים 2 מיכלים כשבכול אחד אטמוספירה אחרת- אטמוספירת חמצן טהור ואטמוספירת חנקן חמצן. המיכלים מצופים בחומר מבדד כדי להגן עליהם ממנועי הניווט של תא השירותים-אפולו. במנהרה נמצאים מערכת פיקוח טלוויזיונית להצמדות, מכשירי קשר ומכשירי בקרה השומרים על תקינות המנהרה(חום, תאורה וכו’). שתי חליפות חלל ומזון. למנהרה שתי דלתות הנפתחות פנימה והן נלקחו מתאי פיקוד קודמים של אפולו. בקצה המנהרה הקרוב לאפולו נמצא עוגן הצמדות שהיה חלק מנחתות הירח- אפולו. לעוגן זה יש מגבלה מסוימת והיא שיש להזיז אביזרים מסוימים לפני מעברם של אסטרונאוטים מאפולו למנהרה ( אותו הדבר אמור לגבי נחתות הירח – אפולו). לעומת זאת מנגנון ההצמדות הרוסי מצטיין בפשטותו. מספיק לפתוח דלת כדי לעבור מהחללית למנהרה. ציוד זה אמור היה להיות סטנדרטי הן בחלליות אפולו והן בחלליות סויוז.
באטמוספירות רגילות המעבר מחללית לחללית חייב להימשך שעתיים. כדי לצמצם את זמן המעבר למינימום שונו האטמוספירות. אטמוספירת חללית הסויוז היא 0.67 וזו חללית אפולו היא 0.33. סויוז יכולה לחזור ללחצה הנורמלי 1 אטמוספירה ללא אמצעים מיוחדים. הקטנה נוספת של הלחץ בסויוז אינה אפשרית מאחר וגוף האדם דורש לחץ חמצן מינימלי של 0.23 אטמוספירות. זמן המעבר הועמד על חצי שעה.
מנהרת ההצמדות נמצאת במתאם של רכב השיגור סטורן B1. התחברות אפולו למתאם נעשית באותה דרך בה התבצעה ההתחברות בין תא הפיקוד לנחתת הירח בטיסות לירח. מחיר המנהרה היה 15 מיליון דולר. ארה”ב יצרה 3 תאים כאלה.
מנגנון ההצמדות
מנגנון ההצמדות יוצר על ידי הרוסים. הוא מורכב מ – 2 חלקים. אחד מורכב בחזית של חללית הסויוז והשני בחזית של מנהרת. ההצמדות. שני החלקים זהים כך שכל חללית יכלה להיות אקטיבית או פסיבית לצורך ההתחברות.
למנגנון ההצמדות שתי טבעות. טבעת סטרוקטורלית ומעליה טבעת מנחה וגמישה. לטבעת זו צמודים 3 עלים במרחק 0 120 אחד מהשני ובולטים החוצה בזווית של 0 45. בטבעת הסטרוקטורלית 8 בריחים והיא מתחברת לקצה המנהרה. החיבור הראשוני נעשה על ידי 3 העלים. הטבעת המנחה בחללית הפעילה “מתיישבת” בצורה גמישה עד שנעשית הצמדות רכה והטבעת נמשכת בחזרה תוך 30 שניות על ידי מנוע וכבל ו -8 הבריחים מופעלים סימולטנית. 3 התפסים מחזיקים את שתי החלליות ביחד.
מנגנון ההצמדות בסויוז שונה רק במעט מזה של חללית האפולו – במכניקת המשיכה של הטבעת. שיטה זו מנצלת מערכת אלקטרו מכנית המצוידת במנוף מתברג ובמערכת הפעלה המבצעת את כל הפעולות סימולטנית. בכל מקרה הסויוז ממלאת תפקיד פסיבי בשלבים הראשונים של ההצמדות.
מכשור מדעי במנהרה
במנהרה הוצב כור היתוך רב תכליתי. זהו דגם משופר של הכור שהיה בתחנת האמריקאית סקיילאב. לכור שני חלקים, הכור עצמו ומארז מרכזי. בכור 3 תאי ניסוי – תא חם, יחידת גרדיאנט תרמלי ויחידת יציאה. המארז המרכזי מווסת את הטמפרטורה באזור החם. מאפשר תכנון ועיתוי של משך הזמן הרטוב הרצוי, מקרר את הכור בקצב מתוכנן מראש ומפסיק את פעולת המערכת.
התאמת החלליות לטיסה
אפולו – חללית האפולו המשתתפת בטיסה זו היא מאותו דגם שנעשה בו שימוש בתחנת החלל סקילאב, אלא שהוכנסו בה מספר שינויים. הוסיפו מיכל דלק כדי להגדיל את מהירותן של 4 מערכות הניווט של תא השירותים, למקרה בו מנוע החללית מתקלקל. האנטנה הצמודה לבסיסו של תא השירותים הוסרה והוציאו מתא הפיקוד את מכשיר המכ”מ במקומם הוצב מכשיר רדיו המשדר בתדר של חללית הסויוז.
סויוז – שיפורים במערכת הבקרה הסביבתית כדי להתאימה להקטנת הלחץ בחללית כאשר מתבצעים התמרונים המשותפים. ציוד תקשורת נוסף והגנה תרמית לציוד. בסויוז 4 מצלמות צבעוניות לסיקור הטיסה. האכילה נעשית על שולחן מתקפל. סויוז צוידה בציוד הנחייה שבאמצעותו טייסיה יכולים לכוון את החללית בדייקנות גדולה לקראת הנחיתה בתום המשימה.

 

הכנות לטיסה
הכנות ממשיות לטיסה החלו בספטמבר 1973 כאשר מכ”מ של חיל האוויר האמריקאי עקב אחר טיסת סויוז 12 על בסיס של חילופי אינפורמציה. תהליך דומה היה בטיסות סויוז 13. סוליוט 3/סויוז 14/סויוז 15.

טיסת סויוז 16 היתה הכנה למבצע ASTP. במהלך טיסתה עקבו אחריה רשתות מעקב אמריקאיות. בהקפות 29-35 כשבוצעה הצמדות מדומה. המעקב נעשה על ידי התחנות של סוכנות החלל האמריקאית אשר מצויות ב- Bermuda וב – Tananarive . בזמנים אחרים המעקב נעשה ממקומות אחרים השייכים לחיל האוויר האמריקאי. הדגש היה על קליטה. תחנות המעקב הן:
Kwajalein, Cape Canaverl, Grand Turk, Antigua, Ascension, Canton Island, Hawaii

תקשורת
זווית הנטייה של חללית הסויוז קשורה למיקומו של מרכז הבקרה הרוסי. בשל כך חלק מהזמן החלליות הן מחוץ לטווח הקליטה של תחנות המעקב האמריקאיות. לצורך זה נעזרים בלוויין האמריקאי F – ATS מה שאפשר לתת כיסוי טלמטרי של 50% בכל הקפה של ה- ASTP

בטיחות
בחללית ובמנהרת ההצמדות הותקנו מתקני בטיחות כדי להגן על חיי האסטרונאוטים. כללי הטיסה מחייבים שעל אסטרונאוט אחד לפחות להישאר בתא הפיקוד של כל חללית וכי מארח אחד חייב להישאר בכל חללית כך שבאפולו יהיו תמיד 3 אנשים ובסויוז 2 כאשר הפתחים סגורים.

היה חשש שאיתות אלחוט מאחת החלליות יפעיל במקרה את אחד ממתקני הנפץ המרובים בחללית השניה, המשמשים לניתוק התאים, לפרישת המצנחים וכו’ במהלך השיבה ארצה. הרוסים היו מודעים לסכנה זו וערכו ניסויים שונים למניעתה. שיטותיהם לא עמדו בדרישות האמריקאיות והם נאלצו לקבל תקן זה.

החומר ממנו עשויות חליפות החלל הרוסיות לא תאם לתקן האמריקאי נגד התלקחות. האמריקאים הציעו לספק חומר משלהם. הרוסים דחו הצעה זו וייצרו חומר אחר שעמד בדרישות התקן האמריקאי.

בשלבים הקריטיים של הטיסה כמו תמרוני ההצמדות וההצמדות עצמה הצוותים לבושים בחליפות חלל. אחת הבעיות החמורות היא מה לעשות במקרה חירום הדורש נטישה. סוכם שהצוותים לא יחזרו לחלליות האם, אלא ינחתו באותה חללית בה הם נמצאים כאשר מתרחשת תקלה. סויוז יכולה לשאת לכל היותר 3 אנשים בשעה שאפולו יכולה לשאת גם את טייסי סויוז ואמנם בחללית אפולו נעשו סידורים מתאימים לכך.

שפות
אחת הבעיות הבסיסיות הכרוכות במבצע מעין זה היא הבעיה הלשונית. מתוך 2000 שעות אימונים הוקדשו 700 ללימוד השפות. שני הצוותים למדו את הניבים ואורח הדיבור של עמיתיהם. סוכם שהרוסים יפנו לאמריקאים באנגלית ואלה יפנו אליהם ברוסית. ליד כל מנהל טיסה מוצב מתורגמן. במהלך הטיסה ימצא צוות רוסי ביוסטון וצוות אמריקאי בקאלינין כדי לעזור בשעת בצורך.
מכשור וניסויים רוסיים

1.  תצפית לעבר עטרת השמש.
2.  חקירת השדה המגנטי והשדה החשמלי של כדור הארץ.
3.   התכת חומרים מעורבים בתנאי החלל.
4. ניסויים ביולוגיים – באחד הניסויים נבדקת ההשפעה של קרינה לוקלית על אזורים יוצרי ריתמוס בתרביות של פטריות ושינויים אפשריים בתכונות הזרע של פטריות לאחר הטיסה. בכל אחת מהחלליות מצויות מערכות של פטריות וצוותי החלליות מחליפים בינם לבין עצמן חלק מהדגימות של הפטריות..

מכשור וניסויים אמריקאים
אפולו נושאת עמה 180 ק”ג של מכשירים מדעיים. אלה מכסים 18 מחקרים שנבחרו מ- 145 הצעות. הניסויים שהוצעו על ידי חוקרים אמריקאים וכאלה שמחוץ לארה”ב מחקרים אלה כוללים 4 באסטרונומיה ופיזיקת חלל, 5 ניסויים במדעי החיים, 8 מחקרי יישום ו – 6 מתוכם מבוצעים בעזרת כבשן חשמלי קטן דומה לזה שהיה במעבדת החלל האמריקאית סקילאב.
אסטרונומיה ופיזיקת חלל

1.   Astronomy Extreme Ultraviolet – סקירה לילית של השמים כדי לבדוק אם קיימת קרינה כזו והיכן. היתה סברה שקרינה זו קיימת בחלל הקרוב. באם מתברר שקרינה זו אכן קיימת, הרי שהיא פותחת ענף חדש באסטרונומיה. המכשיר לניסויים אלה צמוד לדופן החיצוני של החללית והוא כולל טלסקופ לאיסוף שטף הקרינה בתחום השפעתה וגלאי EUV בנקודת המוקד שלו.
2. מדידת תכיפות ויחס נפיצותה של קרינת הילה פלורסנטית באזורים נבחרים של שמי הלילה. מטרת המדידות היא חדירת ההליום הבין כוכבי ונפיצותו במרחב זה. המדידות נעשות עם ספקטרומטר לקרינת הליום בעל כושר דיוק של “4 .
3. . מדידת ריכוז תכולת האטמוספירה במיוחד אטומי חמצן וחנקן. המדידות נעשות באמצעות קולט אולטרה סגול וספקטרומטר נפיצות/תהודה, תוך שימוש במרווח שבן שתי החלליות. קרינה אולטרה סגולית משודרת ממקור תהודי על ידי טלסקופ חלל המצוי בחללית אפולו לעבר פינות מרובעות בחללית הסויוז והיא מוחזרת לסוקר ספקטרומטר/גלאי בחללית אפולו. הניסוי מאפשר פיתוח טכניקה חדשה למדידת מרכיבי האטמטספירה הרגילים מבחינה כימית וביצוע מדידות באמצעות ספקרומטר מסות, המרחק בין שתי החלליות משתנה, כדי למנוע ספיגת חומר מסביב לחלליות.
4. תצפית שמימית בקרני X . המטרה לקבל מפה של אזורים הפולטים קרינה רכה של קרני X מגופים שמימיים. במכשיר חלון קטן- גלאי קרינת X רכה במפרץ של תא השירות של חללית האפולו.

מחקרי יישום

• 1. לחקור כיצד בכבידה 0 מתח הפנים גורם לקונבקציה במתכות נוזליות הנמצאות במיכלים. זוגות של סגסוגות בעלות תכולה קטנה של זהב מותכות בתאי ברזל וגרפיט מאפשרים להם להתערבב. אחרי ההתמצקות הם מוחזרים ארצה, נפרסים לפרוסות דקות וחלקות ועוברים בדיקה אנליטית של תכולת הזהב. זו בדיקה הבאה לקבוע נוכחות או חוסר השפעות קונבקטיות הנגרמות על ידי תנודות במתח הפנין בזמן ההתכה.
• 2. השפעת חוסר המשקל על התערבבותם של מערכי סגסוגות מונוטקטיות. שני סוגי סגסוגות מותכים ובזמנים שונים מוציאים מהן דגימות כדי לבדוק כיצד חוסר שיכוב של תערובות של נוזלים בעלי צפיפויות שונות בחוסר משקל משפיע על ההתקרבות לנקודת השוויון ביצירת תרכובות תוך מתכתיות.
• 3. לבדוק את תפקיד הקונבקציה בתהליכי מיצוק מגנטיים בעלי קוהרנטיות גבוהה. מתכות מגנטיות מותכות וממוצקות מחדש בקצב מבוקר כדי לראות כיצד מתכות יציקה בעלות תכונות משופרות מתנהגות בתנאי חוסר משקל.
• 4. הגדרה כמותית של השפעת חוסר המשקל על תהליכי מתכות אלקטרוניים. גביש צילינדרי של גרמניום עבה מותך חלקית וממוצק מחדש. פולסים חשמליים יצמיחו לתוך הגרמניום בזמן מיצוקו רצועות מלאכותיות. הפולסים יוצרים חום במגע שבין המוצק לנוזל בהפרשים של 5 שניות. הרצועות נותנות זמן ייחוס להגדרת קצב הגידול המיקרוסקופי, אינפורמציה זו ומדידת נפיצות החומר בגביש מאפשרות אנליזות מפורטות של תהליכי גידול.
• 5. מיצוק בכבידה 0 של LiF – NaCl אאוטקטיים דגימות אלה הן בעלות נקודת היתוך נמוכה. הן מותכות וממוצקות מחדש. המיצוק הסיבי של LiF גורם להתערבבותו ב- NaCl. חומר זה יכול לשמש כמדיום להעברת תמונות באור אינפרה אדום. מטרת הניסוי היא לייצר דגימות בעלות נפיצות סיבית שהם בעלי תכונות אוריינטציה גבוהה, רגולריות והמשכיות סיבית.
• ניסויי יישום אחרים

1. Electrophoris – המשך הניסויים בסטיות אלקטרופוריס. ניסויים אלה חשובים בתחומים יישומיים כמו כימיה ורפואה מאחר וניתן להפריד בין חלקיקים בלי לצמצם את פעולתם. חלקיקים המופרדים על ידי האלקטרופוריס כוללים יונים, קולואידים וחומרים ביולוגיים כמו וירוסים. פרוטואינים ותאים. מטרת הניסוי היא לטהר, לבודד ולבצע אנליזות בדגימות לצורך ניסויים רפואיים וביולוגיים. תאי דם של בני אדם וארנבים מועברים לנוזל מתסיס(בופר) הצף בשדה חשמלי. התאים מופרדים למרכיביהם בזוויות שונות כשהם עוברים דרך הנוזל. את החומר המופרד ממשיכים לאסוף ולבצע בו אנליזות. כבידת ה- 0 מאפשרת ציפה גבוהה והפרדה יותר מזו המושגת בכבידת כדור הארץ.
2. מדידת אפקט דופלר בין החלליות. מערכת ה- VHF של שתי החלליות מודדת שינויים במרחק שבין החלליות כגלאית של אנומליות מקומיות בשדה הגרביטציה הארצי. בשדה הגרביטציה יש עניין רב מאחר והוא משמש כאבן יסוד להבנת פנימו של כדור הארץ אינפורמציה בנושא האנומליה הגרבימטרית תורמת למחקר בגיאולוגיה ובפיזיקה בכל מה שקשור לנדידת יבשות, רעידות אדמה. פעילות געשית ומחצבים.

מדעי החיים

1. 1. השפעת חוסר המשקל על תפקוד התאים. דגימות דם נלקחו מהאסטרונאוטים לפני ואחרי השיגור. כדוריות הדם הלבנות והבקטריות נלמדות השוואתית. מטרת הניסוי היא לבדוק את ההתנגדות לאינפקציות בקטריות בטיסת חלל ממושכת.
2. 2. השפעת טיסת החלל על תגובת התאים הלימפוציטיים למעבירי אינפקציות. המדידות נעשות לפני ואחרי השיגור. ניתן לתאם ניסוי זה עם ניסוי מספר 1.
3. 3. לפקח כמותית על החיידקים אותם נושאים האסטרונאוטים ואופיים של החיידקים המועברים בין האסטרונאוטים. החיידקים נאספים מהאסטרונאוטים בזמנים מתוכננים לפני, בזמן ואחרי הטיסה. דגימות הטיסה נלקחות כשהחלליות צמודות והצוותים עובדים.
4. 4א. השפעת קרינת החלל על חומרים ביולוגיים נבחרים כמו סלק אדום, בקטריות, חיידקים, ביצי חיפושיות, ביצי רכיכות החיים במים מלוחים וכו’ עם שכבות של גלאים סוקרים (נוזל חלבי ובו טיפות של שמן, פלסטיק וגבישי כלוריד).
5. ב. חלק מהביצים הופרה סמוך לשיגורה של חללית האפולו וחלק 11 יום קודם לכן. יש לבדוק אם חוסר המשקל יביא להתבקעותן בטרם עת, התבקעות במהלך הטיסה או שמא בכלל לא תתבקענה.
6. ג. בדיקת תגובותיהם של דגים לכבידה 0.
7. כל המטען נמצא במיכל קטן בתא הפיקוד של חללית האפולו. הניסוי מבוצע בו זמנית בחללית עצמה, בכדור פורח ועל פני הקרקע. כל מוטציה או התפתחות אחרת היא בעלת עניין מידי. האינפורמציה תורמת ידע חשוב להבנת הסכנה הטמונה בקרינות בטיסות חלל.
8. 5. חקירת הבזקי האור שנצפו על ידי טייסי אפולו שטסו לירח ורגישויות אחרות לחלקיקים קוסמיים בזמן ביצוע הניסויים האסטרונאוטים חובשים למשך 2- 1 שעות קסדה המכסה את כל ראשם ומגינה על העיניים והאוזניים. בזמן הניסוי עליהם לדווח על הבזקי האור או על רגישות לקול, טעם וריח שיכולים להיות קשורים באיזו שהיא צורה להבזקי האור. לקסדה מערכת קשר, גלאי חלקיקים ודיודות קלות הפולטות חום.

תוכנית הטיסה
המבצע התחיל ב -15.7.1975 ראשונה שוגרה חללית הסויוז למסלול של 288- 188 ק”מ וזווית הנטייה 0 57.8. הסויוז שוגרה מביקונור. בהקפה ה – 4 נערך שינוי במסלול הטיסה ובהקפה ה -17 שינוי נוסף. המסלול הוא מעגלי 225 ק”מ. חללית האפולו שוגרה 7.5 שעות לאחר הסויוז. לאחר השיגור חללית האפולו התחברה למנהרת ההצמדות וכ – 4 שעות לאחר שיגורה מבצעת האפולו סדרה של תמרונים מסובכים כהכנה להתחברות עם הסויוז. 30 שעות לאחר שיגורה האפולו נצמדה לסויוז. משך ההצמדות 64 דקות.

האסטרונאוטים הרוסיים שהשתתפו בטיסה הם אלכסי ליאונייב והמהנדס הד”ר ואלרי קובסוב. האסטרונאוטים האמריקאים הם דונלד סלייטון. תומס סטאפורד וואנס בראנד. סלייטון היה בין ראשוני האסטרונאוטים של ארה”ב. הוא אמור היה להיות האסטרונאוט האמריקאי השני המקיף את כדור הארץ. אי סדירות בליבו הביאה לקרקעו המיידי וכך נמנע ממנו מלהשתתף בתוכנית מרקורי, תוכנית החלל המאוישת הראשונה של ארה”ב. ניסיונותיו להשתתף בטיסה כל שהיא עלו בתוהו. רק לאחר מאמצעים רבים, בדיקות רבות והחלמתו הוא הורשה להשתתף בטיסת חלל. טיסת ASTP היא טיסתו הראשונה.

בזמן שיגורה של סויוז היו מוכנות לשיגור שתי חלליות סויוז נוספות למקרה ושיגורה של אפולו נדחה מסיבה כל שהיא או שחלה תקלה בסויוז. האלטרנטיבה של נ.א.ס.א למקרה והתוכנית לא יוצאת לפועל היא התחברות החללית לתחנת החלל סקילאב. בניגוד לטיסות הקודמות בהן הכינו הרוסים צוות חירום אחד , הפעם הכינו שלושה צוותים והם:

1. אנטולי פיליפצ’נקו וניקולאי רוקבישניקוב.
2. ולדימיא זנביקוב והמהנדס בוריס אנדרייב.
3. יורי רומננקו ואלכסנדוב יונישקוב.
סויוז תוכננה גם לנחיתה ימית. בניסויים ראשונים התברר שהיא פחות יציבה מאפולו משתי סיבות. מרכז הכובד שלה גבוה ומשטחי ההיגוי קטנית. צי המעקב הרוסי גדל במרוצת הזמן.

סדר השיגורים של החלליות דרש תלות מוחלטת בניווט מדויק ביותר של החללית הפסיבית. מכיון שהחללית הרוסית משוגרת מעל ליבשת תמרוני ההצמדות יכולים להתבצע בבטחה במסדרון צר מאוד. לעומת זאת אפולו משוגרת מעל הים ולכן לא קיימות לגביה הגבלות כאלה בכלל.

30 שעות לאחר שיגורה של אפולו כאמור מתחברות שתי החלליות .ההתחברות היא בגובה 225 ק”מ. אפולו מונחית על ידי הבהובי אור מסויוז והיא שמבצעת את כל תמרוני ההצמדות. מיד לאחר ההצמדות מופסקת פעילותן של מערכות הבקרה בסויוז. המערכות היחידות המופעלות על ידיה הן אבטחת החזקתן של שתי החלליות במסלול, תנועה יציבה תוך הפעלה נכונה של מתקני הנעילה בין שתי החלליות.
3 שעות לאחר ההתחברות מסירים סטאפורד וסלייטון את הפתח של אפולו ושמים אותו מתחת לאחד מיצועי השינה שלהם, משווים את לחץ האוויר במנהרה לזה של סויוז (כמובן לאחר סגירת הפתח הקרוב באפולו). מהעבר השני מחכה ליאונייב ללחוץ את ידו של סטאפורד. סך הכול מתוכננים 4 ביקורים באפולו ובסויוז. במסגרת עבודתם המשותפת של שני הצוותים נערכות גם סעודות חגיגיות. המעבר מחללית אחת לשניה מתבצע כשהאסטרונאוטים לבושים בבגדיהם התחתונים. כל אסטרונאוט ישן בחללית שלו.

ב–19.7 48 שעות ו – 20 דקות לאחר ההתחברות מתנתקות החלליות אחת מרעותה.. לפני כן נערכת מסיבת עיתונאים משותפת. הניסויים המשותפים עדיין לא מסתיימים. נערך ליקוי חמה מלאכותי. אפולו נעמדת בין השמש לסויוז כשזו האחרונה עורכת סדרת צילומים של הליקוי ובייחוד את ההילה סביב אפולו. אורכו של ניסוי זה מספר שעות. בתום הניסוי אפולו מקיפה את סויוז ומשדרת קרינה אולטרה סגולה לפינות מרובעות בסויוז.. הקרינה מוחזרת לאפולו כדי למדוד את מספר אטומי החמצן והחנקן בגבהים ולבסוף מבוצעת התחברות נוספת. הפעם סויוז היא האקטיבית. החלליות ניתקות וממשיכות לטוס זו לצד זו כ – 8 שעות. סך הכול מבוצעים 5 ניסויים משותפים.
סויוז שהתה בחלל 6 ימים ו -31 דקות ונוחתת ב – 21.7. ואפולו שהתה בחלל כ – 9 ימים ונחתה ב -24.7 מערבית לאיי הוואי. מרגע הניתוק מבצעת כל חללית סדרת ניסויים עצמאיות. מנהרת ההצמדות צמודה לאפולו לכול אורך הטיסה. מרגע הניתוק ועד לנחיתה מבצעת אפולו 20 ניסויים שונים המהווים המשך למבצע סקיילאב. לטיסה בכללותה 2 מנהלי טיסה ובכל מרכז בקרה נציג של המדינה השניה.

מהלך הטיסה

15.7 – היום הראשון לטיסה

ראשונה שוגרה סויוז היא כונתה סויוז 19.החללית שוגרה בתאוצת יתר קלה וסטתה במקצת ממסלולה. התקלה תוקנה. אחת ממצלמות הטלוויזיה התקלקלה לפני שהחלה לעבוד, כך שאי אפשר היה להעביר שידור טלוויזיה מתא הפיקוד בזמן ההמראה. כעבור 19 דקות נכנסה סויוז למסלולה 220 – 200 ק”מ מהקרקע. מסלול זה היה נמוך במקצת מהמתוכנן ובהקפה ה – 4 הוא תוקן. מיד לאחר הכניסה למסלול נערכו בדיקות שגרתיות בחללית וזו נמצאה תקינה.

סמוך לשיגורה של אפולו הטיסו ליאונייב וקובסוב את חלליתם קרוב מעל קנוורל כדי לברך את עמיתיהם בברכת הצלחה. אפולו שוגרה במועדה וכעבור 64 דקות התחברה עם מנהרת ההצמדות. בועת הליום נתקעה בצינור המוביל דלק למנוע אפולו, אך היא לא עוררה בעיות. טייסי אפולו מצאו כי בחלליתם מרחף זבוב פלורידה והוצע להם לערוך בו מספר ניסויים.

16.7 – היום השני לטיסה

באפולו התעוררו בעיות בצינור המרוקן את השתן אל מחוץ לחללית ובמערכת החימום של החללית לפני שטייסיה כיוונו את חומה לטמפרטורה נוחה של 0 21. תקלות אלה תוקנו. כאשר בראנד בא לפתוח את הדלת של מנהרת ההצמדות הוא הבחין בתקלה. כבל חשמלי במנגנון ההצמדות של המנהרה לאפולו השתחרר ובשל כך פיית ההצמדות נתקעה בין אפולו למנהרה ובשל כך בראנד לא יכל להעביר כלי עבודה לעבר דלת המנהרה על מנת לשחרר את בריחיה. התקלה עוררה חשש שלוח הזמנים של הטיסה ישתבש. האסטרונאוטים הצטוו לטפל בתקלה רק אחרי השינה. בינתיים שינתה אפולו פעמיים את מסלולה. בפעם הראשונה שונה מסלולה ל – 233 – 169 ק”מ ובפעם השניה התאימו אותו לזה של הסויוז.

שנתם של טייסי הסויוז התעכבה בשל נסיונם לתקן את המצלמה אבל לא הצליחו בכך והם הלכו לישון. הם ישנו כ – 4 שעות. טייסי אפולו הלכו לישון כ-3 שעות אחריהם. הם ישנו 8 שעות. בהתעוררות טייסי הסויוז אכלו ובדקו את החללית, תוך כדי כך ניסו שוב לתקן את המצלמה ולא הצליחו.

כ–7 שעות לאחר התעוררותם של טייסי סויוז התעוררו טייסי אפולו, ביצעו תיקון במסלול והחלו לתקן את התקלה במנהרת ההצמדות. על פי הדרכה מיוסטון שחרר בראנד בעזרת מברג את אחד המכסים ובעזרת פיסת סרט הוציא את פיית ההצמדות. באם לא היה מצליח רק חלק מהתוכנית היה יוצא לפועל – ההצמדות בלבד. לאחר התיקון נכנסו בראנד וסליטון למנהרה בדקו אותה(כשעתיים לאחר שהתעוררו) והעבירו אליה ציוד.

גם בסויוז לא חסרה עבודה. 26 דקות לאחר התעוררותם של טייסי אפולו שונה מסלולה של סויוז ל – 225 ק”מ, מסלול מעגלי. תיקון זה נעשה קצת לפני תיקון המסלול של אפולו. טייסי סויוז התאימו לאחר מכן את כמות החמצן והלחץ של חלליתם לקראת ההצמדות. עתה הם ניגשו לתקן את המצלמה וסוף סוף הצליחו בכך. על פי הוראות ממרכז הבקרה הם חתכו פיסת חומר דקורטיבי שקישט את החללית. תוך שימוש במברג ובמספריים תוקנה המצלמה. לאחר מכן נערכו בסויוז ניסויים ביולוגיים. ביתרת השעות שנותרו לסויוז יום העבודה, טייסי אפולו עסקו בניסויים מדעיים אשר אינם קשורים לניסויים עם הרוסים. טייסי סויוז יצרו קשר עם מרכז הבקרה של יוסטון. ליאונוב וקובסוב יצרו היום קשר גם עם טייסיה של מעבדת החלל סוליוט 4.

זמן קצר לאחר שיגורה של אפולו אבד חלק מהמידע הטלמטרי של המחשב שלה. תקלה זו תוקנה מאוחר יותר. מקורה בהפעלת מתג לא נכונה מצידו של בראנד. בכור ההיתוך אשר במנהרת ההצמדות חלה תקלה. הכור לא התקרר ורק מאוחר יותר הוא חזר לפעילות התקינה. התוצאה : ניסוי משותף לקבלת תערובת אחידה של זהב ועופרת בוטלה. תקלה נוספת היתה בגלאי קרינת ה – X. נדרש זמן רב לתיקון התקלה על ידי חיבור מעגלי של ספק כוח למתח גבוה ולמתח נמוך.

17.7 – היום השלישי לטיסה

טייסי סויוז הולכים לישון, שינה של 8 שעות . 3 שעות ו – 20 דקות אחריהם טייסי אפולו הולכים גם הם לישון, 8 שעות שינה. טייסי אפולו לא הצליחו למלא את מכסת שעות השינה. 4 שעות ו – 40 דקות אחרי שנרדמו הם התעוררו בגלל אזעקת שווא בפעמוני ההיגוי. הם השתיקו את הפעמונים ונרדמו. כעבור שעה התעוררו שוב בשל אזעקת שווא נוספת. הם ויתרו על יתרת שעות השינה. במקום זאת טיפלו בפעמון האזעקה וניסו את מנהרת ההצמדות בהצלחה. 6 ניסויים שנעשו לפני השינה לא הצליחו. תקלות דומות היו לטייסי אפולו 14. טייסי סויוז התעוררו 40 דקות לפני טייסי אפולו. גם להם לא חסרו תקלות. מערכת הטלוויזיה הצבעונית התקלקלה. ליאונוב וקובסטב אמנם תיקנו את התקלה, אך על חשבון מצלמות הטלוויזיה בשחור לבן. אלה לא פעלו עד סוף הטיסה.

אחרי הצהריים נערך שידור טלוויזיה במשך 28 דקות מאפולו. 54 דקות לאחר השידור הפעילה אפולו את מנועה הראשי ונכנסה למסלול של 185 – 164 ק”מ. מרחקה מסויוז 480 ק”מ. 16 דקות אחרי הפעלת המנוע התקיים שידור טלוויזיה מאפולו במשך 10 דקות. כעבור 18 דקות שינוי נוסף. במסלול 185 -206 ק”מ. מרחקה מסויוז 269 ק”מ. 37 דקות מתחילת השינוי, שינוי נוסף. המסלול הוא 206 – 202 ק”מ. 17 דקות מביצוע השינוי, שידור טלוויזיה נוסף של 10 דקות. 32 דקות אחרי סיום השידור ביצעה אפולו את תמרוני ההצמדות הסופיים. מסלולה 224 – 206 ק”מ ובמרחק 39 ק”מ מסויוז. 32 דקות אחרי תחילת התמרונים הסופיים מרחקה של אפולו מסויוז הוא 45 – 30 מטר. כעבור 19 דקות נצמדה לסויוז, 5 דקות לפני הזמן המתוכנן.

אפולו התקרבה לסויוז במהירות של 8 קמ”ש. ברגע ההצמדות מהירותה היתה נמוכה מ – 1.6 קמ”ש. ההצמדות היתה רכה. ממצלמת הטלוויזיה החיצונית של אפולו נראה כי סויוז רעדה במקצת ברגע ההצמדות. טייסיה של תחנת החלל הרוסית סוליוט 4 צפו בתמרוני ההצמדות ובהצמדה עצמה. ההצמדות נעשתה מעל שטחה של גרמניה המערבית. מטוסים הפריעו לתשדורות בין החלליות ובינן לבין הקרקע.

אפולו החלה במרדפה אחרי הסויוז מעל דרום אמריקה. מעל חופה המערבי של צ’ילה התקרבה אפולו לסויוז כדי לשדר תצלום טלוויזיה של החללית הרוסית. תחילה קשה היה לראות את סויוז, אך אחר כך התבררו קוויה של החללית בצבע תכול בהיר. מעל חוף פורטוגל ביצעה סויוז תפנית של 0 65 כדי לאפשר לסטאפורד ראות טובה יותר.

לביצוע התמרונים השתמשה אפולו ב -388 ק”ג דלק. בזמן ההצמדות נשארו לה 907 ק”ג דלק ובסויוז נשארו פחות מ -136 ק”ג. במידה ואפולו לא היתה מצליחה להתחבר לסויוז היה עליה לנסות זאת במשך 3.5 שעות נוספות. באם גם אז לא היתה מתבצעת ההצמדות, היא היתה מתרחקת מסויוז כדי למנוע התנגשות והיתה דוחה את ההצמדות ל – 18.7.

20 דקות לאחר ההצמדות דיווח סטאפורד על ריח של חומר חרוך הבא ממנהרת ההצמדות. טייסי אפולו הצטוו לחבוש מסכות גז, אך לא היה צורך בכל מאחר והריח התפוגג במהירות . מקור הריח הוא כנראה בכור החשמלי הנמצא במנהרה ומשמש לניסויים מטלורגיים. לא היה צורך לדחות את ההצמדות.

39 דקות לאחר ההצמדות נערך שידור טלוויזיה מאפולו במשך 7 דקות וכעבור 3 דקות השידור נעשה ממנהרת ההצמדות. גם שידור זה נמשך 7 דקות. כעבור 11 דקות נוספות סטאפורד וסלייטון נכנסו למנהרת ההצמדות. לאחר השוואת הלחצים עם סויוז נפתחה דלת המנהרה הקרובה לסויוז. ליאונוב נכנס למנהרה ולחץ ידיים עם סטאפורד. שני האמריקאים נכנסו לסויוז. הם החליפו עם הרוסים דגלים ומכתבים וחתמו על מסמך הטיסה המשותפת. הטס השתיים בארוחה חגיגית.

18.7 – היום הרביעי לטיסה

סטאפורד וסלייטון שהו בסויוז שעתיים למעלה מהמתוכנן ולכן קוצרה שנתם . טייסי הסויוז ישנו 6 שעות ומחצה וטייסי אפולו 7 שעות. שעה ו – 42 דקות לאחר התעוררו של טייסי אפולו נערך חילוף שני של הצוותים אשר בסופו סטאפורד סלייטון וליאונוב באפולו ואילו קובסוב ובראנד היו בסויוז. במהלכה של העבודה נערכו סעודות חגיגיות בשתי החלליות. סטאפורד נתן לליאונוב הסבר על מבנה האפולו ובחולפם מעל ברה”מ קובסוב נתן לבראנד הסבר על ארצו.

שש שעות לאחר תחילתו של החילוף השני נערך החילוף השלישי. ליאונוב וסטאפורד בסויוז: בראנד, קובסוב וסלייטון באפולו. חלק מעבודתם של האסטרונאוטים שודר בטלוויזיה ומאוחר יותר נערכה מסיבת עיתונאים. שעתיים ו -14 דקות לאחר תחילתו של החילוף השלישי נערך החילוף האחרון. כל צוות חזר לחלליתו. ליאונוב לסויוז ובראנד לאפולו. בתום החילוף טייסי סויוז נרדמו. טייסי אפולו נשכבו לישון 50 דקות אחריהם.

במהלך עבודתם של הצוותים נעשו ניסויים רפואיים, ביולוגיים ומטלורגיים, תצפיות ארציות ואסטרונומיות. היום קרו שתי תקלות קטנות. בסויוז היתה ירידה קטנה אם כי בלתי משמעותית בלחץ האטמוספרי ובמנהרת ההצמדות תקלה קטנה והיא תוקנה.

19.7– היום החמישי לטיסה

טייסי סויוז ישנו קצת יותר מ – 7 שעות וטייסי אפולו למעלה מ – 10 שעות. לאחר שהתעוררו משנתם החלו שני הצוותים בהכנות לניתוק. במהלך הניתוק טייסי אפולו נשארו בבגדיהם התחתונים לעומתם טייסי הסויוז היו לבושים בחליפות החלל שלהם. אפולו התרחקה מסויוז כך שהיא הסתירה את אור השמש. ניסוי זה של ליקוי שמש מלאכותי נמשך חצי שעה. לאחר מכן שתי החלליות טסו זו לצד זו בטיסת מבנה כשהמרחק ביניהן 25 – 20 מטר. טיסה זו נמשכה 3 שעות. כל אותה עת אפולו הקיפה את סויוז. בתום ניסוי נערך תמרון הצמדות אחרון.

הפעם סויוז היא האקטיבית, אם כי אפולו ביצעה את כל התמרונים. החלליות היו צמודות זו לזו מספר דקות.מטרת ההצמדות היתה לבדוק שיטות הצלה ולבדוק את מנגנון ההצמדות של סויוז. להצמדות נלוותה תקלה בלתי צפויה. סויוז איבדה זמנית את הבקרה על ייחוסה ובשל כך ביצעה סבסוב במספר מעלות. אור השמש שנפל על דופן החללית סנוור לרגע את סלייטון. סלייטון הצליח לנעול רק בריח אחד מתוך השלושה של מנהרת ההצמדות לסויוז. אפולו נאלצה לבצע סיבוב סביב צירה במספר מעלות בכדי לקבל כיוון נכון לביצוע הצמדות מושלמת. פעולה זו היתה כרוכה במאמץ רב. מאמץ זה לא נפקד גם מסויוז. על צווארון ההצמדות של סויוז הופעל באותן שניות לחץ גדול. במרכז הבקרה הרוסי התעורר חשש כי בשל כך החללית נבקעה ונבעה ממנה דליפה. בדיקתה של החללית על ידי טייסיה ביטלה חשש זה. עם סיומו של הניסוי נותקו שתי החלליות זו מזו ועברו למסלולים אחרים. מעתה ועד לנחיתתן, כל חללית מבצעת ניסויים עצמאיים. סך הכול אפולו וסויוז היו צמודות 44 שעות.

טייסי סויוז תיקנו היום חלקית 2 ממצלמות הטלוויזיה בשחור לבן של התא המסלולי. בטרם החלו בניסוייהם, שני הצוותים נרדמו למספר שעות. טייסי סויוז הקדימו לישון מטייסי אפולו ב -3 שעות.

20.7 – היום השישי לטיסה

בחללית האפולו נערכו תצפיות אסטרונומיות ותצפיות גיאולוגיות ובחללית הסויוז נערכו הניסויים האחרונים והחלו בהכנות לקראת השיבה ארצה. במהלך הכנות אלה נבחנו גם מנועי החללית. בלילה האחרון לטיסתם נטלו ליאונוב וקובסוב גלולות שינה. בדיקה אלקטרו קרדיוגרמית הראתה סימני עייפות בליבו של ליאונוב והוא נטל גם כדור לאישוש ליבו.

כל הצילומים שנעשו על ידי טייסי אפולו נעשו בו זמנית על ידי צוותי עזר במספר מדינות, ספינות ומטוסים של הצי ה – 6 והצי ה – 7 (ארה”ב), מטוסים של חיל האוויר המלכותי (בריטניה), מטוסים של חילות האוויר מניו – זילנד, אוסטרליה, הודו וצוותי קרקע ממצרים, פרוגוואי, קטר, ספינה מצי גואטמלה ושתי ספינות לחקר האוקיינוסים של מדינת מיין (ארה”ב).

האסטרונאוטים צילמו מדבריות באפריקה, מקומות מחבוא לצוללות ומערבולות מים חמים שיתכן כי הן הכוח המניע את זרם הגולף. מפקחי הטיסה שקלו לבטל היום צילום מערבולת גדולה ממזרח לגיברלטר. פניה ובה אזכור כי ספינות מהצי – 6 ומטוסים של הצי האמריקאי והצי המלכותי הבריטי, מסייעים לניסוי זה שינתה את דעתם של פקחי הטיסה. מערבולות הנוצרות בים התיכון ממזרח לגיברלטר סובבות במעגלים עצומים ואינן מתערבבות במי הים שמסביבן. בדרך כלל הן חמות יותר, תכולת המלח שלהן קטנה יותר ומי הים האחרים ולכן הן מהוות מקומות מחבוא אידיאליים לצוללות.

הבדלי החום והמליחות במערבולות אלה משבשים את גלי הקול הנשלחים לגילוי צוללות. יש איפוא צורך למצוא דרך לזיהוי מערבולות מהחלל. נראה כי ניתן לזהותן באמצעות צורתן וצבען. המערבולות תראינה בצילומים כמעגלים ברורים שצבעם יהיה בהיר יותר מצבע המים שמסביב או כהה יותר. טייסי אפולו צלמו 6 מערבולות של מים קרים ליד גיברלטר, בין תוניסיה לבין סיציליה , ממזרח לניו – זילנד, בים האלמוגים ועוד 2 בים הקריבי. אחת משתי המערבולות שבים הקריבי צולמה גם מסיבה נוספת. מדובר במערבולת של מים חמים ליד חופה המזרחי של מכסיקו בתעלת יוקטן. מערבות זו מורכבת ממאות אדוות של מים יחידות וחוקרי האוקיינוסים סבורים שהם סיבת היווצרותו של זרם הגולף ושל מהירותו.

הפילם שבו השתמשו טייסי אפולו הוא הוא צבעוני רגיש וחדש שפותח עבור הצי האמריקאי ולקראת הטיסה הוסר ממנו מעטה הסודיות. בפילם זה ישנה הבחנה דקה בגוונים של צבע. הוא מסוגל לגלות 3 גוונים של אדום, ורוד, כתום וצהוב. בשל רגישותו של הפילם להבחין בגוונים כה רבים השתמשו בו לצילומם של מדבריות המשתרעות, צפונה ברחבי יבשת אפריקה, אלה מהגורמים לבצורת שפקדה השנה את צ’אד, מאוריטניה. ניגריה ואתיופיה. דיונות מדבר חדשות התקדמו צפונה עד אלג’יריה ומצרים. ב – 1773 נטעה אלג’יריה מחסומי עצים לרוחב אזוריה הדרומיים לבחון אם יהיה ביכולתה של צמחיה חדשה זו לבלום את התפשטות המדבר.

אפשר שצילומי המדבר יראו אם פועלת חומת הצמחייה. אין ספק שייראו בצילומים גווני הצבע המבדילים בין מדבריות ישנים וחדשים, גילוי היווצרותם של מדבריות חדשים הוא מטרה ראשונה במעלה של צילומים מהחלל. מדבריות ישנים צבעם אדמדם או ורדרד מכיון שהרוחות ומעט הגשמים היורדים במדבריות מחמצנים את הברזל ומעניקים להם גוון אדמוני. מדבריות צעירים יותר טרם התחולל בהם תהליך זה וצבעם בצילומים הוא צהוב.היתה תקווה שהצילומים יראו להיכן מתפשט המדבר ובעקבותיו הבצורת. כך יוכלו עמי אפריקה והעולם לדעת מי עומד להיפגע מהבצורת.

במסגרת ניסויים לבחון את כושר הראיה בעין בלתי מזוינת בראנד טען כי הוא ראה את 3 הפירמידות שליד הנילוס. מטרות אחרות לבחינת כושר הראיה היו מסלול המרוצים הטבעי שבמישורי המלח במדינת יוטה (ארה”ב) והציורים הענקיים שבפרו.

21.7 – היום השביעי לטיסה

לטייסי אפולו היה זה יום עמוס בניסויים מדעיים, ניסויים ביולוגיים, ניסויים ביו רפואיים אשר במהלכם מדדו את אורך רגליהם (ידוע כי בטיסות חלל שרירי הרגליים מתכווצים), ניסויים מתכווצים, ניסויים מטלורגיים, ניסויים כימיים ותצפיות ארציות אשר במהלכן חיפשו מים ומחצבים. האסטרונאוטים צילמו את אירופה, אוסטרליה, דרום אמריקה, מדבר סהרה וכו’. הם ערכו גם חיפוש נפט באוקיינוס האטלנטי.

סויוז השלימה היום את משימתה ונחתה במרחק 480 ק”מ מביקונור. בשל הרוח החזקה שנשבה באתר הנחיתה, סויוז החטיאה את מטרתה ב – 9 ק”מ. ליאונוב וקובסוב לבשו את חליפןת החלל בזמן הנחיתה. כשיצאו מהחללית לאחר הנחיתה, הליכתם לא היתה יציבה. קובסוב אמר : “זה היה קשה, קשה מאוד אך עתה הכול מאחורינו, ביצענו כל מה שתוכנן” במהלך נחיתתה של סויוז, טייסי אפולו ישנו. 18 דקות לאחר הנחיתה העירו אותם משנתם ודווח להם על הנחיתה הרוסית והם שידרו ברכות לליאונוב ולקובסוב. סך הכול סויוז שהתה בחלל 5 ימים, 12 שעות ו – 31 דקות.

22.7 – היום השמיני לטיסה

תצפיות ארציות, אסטרונומיות וניסויים ביולוגיים. האסטרונאוטים ערכו צילומים בדרום אמריקה, באנדים, במדבר פרו , בוונצואלה, באיטליה, בסין, באוסטרליה ותצפיות מעל לשפך הנילוס ומעל לאזורים שמהם באות להקות הארבה בסעודיה.

משרד החוץ האמריקאי ביקש מהאסטרונאוטים לא לצלם את מדבר גובי מאחר ובאזור זה סין עורכת את ניסויי הטילים והנשק הגרעיני שלה. האזורים שטייסי אפולו כן צילמו הם בחלקים נידחים של המדבר ואינם קרובים כלל למרכזי הניסוי. האסטרונאוטים צילמו אתר זה מאחר ומצויים בו דיונות בלתי רגילות המשתרעות על פני המדבר, יוצרות קווים כמעט ישרים ומוכיחות שהרוחות נושבות במקום לנצח באותו כיוון.
האסטרונאוטים צילמו את מדבר סימפסון האדום באוסטרליה ואת הגיאות האדומה המרעילה את רוב הדגים הניצודים בניו אינגלנד. התברר שחלק מהביצים שהיו בחללית בקעו. במסגרת התוכנית העצמאית בוצעו עתה יותר ניסויים מאשר עם הרוסים.
23.7 – היום התשיעי לטיסה

תצפיות אסטרונומיות, הכנות לשיבה ארצה ומסיבת עיתונאים. כאשר ביצעו את התצפיות האסטרונומיות ( לצורך זה נעשה שימוש ב- EUV ) גילו טייסי אפולו כוכב חדש בגלקסיה החם כנראה פי 100 מהשמש. במסיבת העיתונאים סלייטון סיפר כי הטיסה היתה קלה מאוד. הבעיה העיקרית לדבריו היא ניהול משק הבית. כל דבר החומק מהידיים מרחף ויש לרדוף אחריו. “סעודות שהן דבר פשוט מאוד על כדור הארץ, צורכות בחלל זמן רב פי 3… על כן אנו זקוקים לשוטר תנועה כדי לקבוע מי הולך ולאן ובאיזו דרך. מסתבר שאנו נתקלים זה בזה כל הזמן”. לקראת סוף היום נותקה מנהרת ההצמדות מהחללית וזאת האחרונה עברה למסלול אחר.
24.7 – היום העשירי לטיסה

אפולו שינתה שוב את מסלולה ונערך ניסוי באפקט דופלר לבדיקת נדידת היבשות. בתום הניסוי האסטרונאוטים נרדמו ובסוף היום נחתו 320 ק”מ מערבית להוואי. באותו רגע בו נגעה החללית במי האוקיינוס נתפש המצנח בחרטומה והפך אותה. החללית נשארה כך מספר דקות עד שבלוני הציפה התנפחו והפכו אותה כך שבסיסה היה במגע עם המים וחרטומה מופנה כלפי מעלה. סך הכול שהו טייסי אפולו בחלל 9 ימים ו -28 דקות.

תקלות קטנות ליוו את הנחיתה. בגובה 33 ק”מ הופעלו מנועי הגלגול כדי לייצב את הגלגול. בזמן הכניסה לאטמוספירה. הפעולה המתחייבת בגובה זה היא בחירה נכונה של זווית החדירה לאטמוספירה על ידי המחשב עם ניתוקו של תא השירותים מתא הפיקוד. הוראת מחשב אוטומטית זו לא בוצעה ועל סטאפורד היה לנווט את החללית ידנית תוך שימוש בלוח תצוגת ייחוס. רעשים אווירודינמיים חזקים הפריעו לו ולבראנד לדון בתקלה. במצב רגיל אין שום אפשרות לנהל שיחות בזמן זה מאחר והחללית מנווטת אוטומטית..

כאשר אפולו פרשה את מצנחיה בגובה 7.6 ק”מ ומהירותה הואטה, היא נווטה ידנית כרגיל ועל בראנד היה להפסיק ברגע זה את פעולתם של מנועי הניווט. הוא הפעיל מתגים אחרים והמנועים המשיכו לעבוד ללא צורך. טטרוקסיד החנקן( 4 O 2 N ) השתחרר ויצא דרך מנועי הגלגול והתפשט על הדופן החיצוני של החללית. חלק אחר של הגז מצא את דרכו לתוך החללית כששסתום לחץ האוויר אפשר חדירת אוויר אטמוספרי לתא כשהלחץ בו עלה ל- 0.9 אטמוספירות. שסתום זה הוא במרחק 1 – 0.66 מטר מנחיריו של מנוע הגלגול. האסטרונאוטים הבחינו בכוויות על הידיים ועל הפנים, סביב העיניים הפה והאף. השפעת הגז על בראנד היתה חזקה יותר והוא התעלף לדקה. הגז נשאר בחללית עד שהאסטרונאוטים ייצבו החללית במי האוקיינוס הם לבשו מסכות גז והפעילו את מערכת האוורור ששאבה את הגז מהחללית.
בדיקות רנטגן שלאחר הנחיתה הראו כי נוזל החל להיווצר בריאותיהם של האסטרונאוטים וזה הדאיג את הרופאים. האסטרונאוטים אושפזו במחלקה לטיפול נמרץ של הונולולו תוך טיפול בקורטיזון וכעבור מספר ימים יצאו מבית החולים.

מבדיקות של מהלך הטיסה התברר כי מנגנון ההצמדות פעל טוב יותר בחלל מאשר במנהרת הוואקום בה נבדק ערב הטיסה.
ממצאים ביולוגיים של הטיסה

במאמר שפורסם בתחילת 1977 על ידי מדענים מאוניברסיטת לואיסוויאל קנטקי (ארה”ב) התברר כי קיימים מספר הבדלים בין דגים שנולדו על כדור הארץ לבין דגים שנולדו בטיסת חלל זו בעיקר באורח שחייתם. אולם לא היה ברור אם השינויים נובעים משינוי מהותי במבנה גופם.