בראשית היה סבון
מה הייתה הישות הכימית הראשונה שעמדה בתנאי הבסיס לחיים?
מה הייתה הישות הכימית הראשונה שעמדה בתנאי הבסיס לחיים?
באמצעות המודל הממוחשב שפיתחו, הראו החוקרים בראשותו של פרופ' דורון לנצט ממכון ויצמן שהרכבי שומן מסוימים, המכונים "קומפוזומים" יכולים לשנות את המידע ההרכבי שלהם במעין
תקשורת זו היא הבסיס לתהליכים מולקולריים הקרויים "מסלולים ביולוגיים", אשר מתנהלים בתא החי, והם מיסודותיה של תופעת החיים
מדעני מכון ויצמן חשפו גן המעורב במחלה ניוונית של נדירה של מערכת העצבים – אשר קשור במנגנון פינוי הפסולת התאית
מאמץ משותף של מספר צוותי חוקרים גדול מרחבי העולם, ובהם פרופ' דורון לנצט וד"ר צביה אולנדר מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע, הוביל באחרונה לקביעת
רועי קישוני מהארווארד בכנס EVO-DEVO בטכניון: אפשר להפוך את הגלגל בכל הקשור להתנגדות חיידקים לאנטיביוטיקה * פרופ' אביתר נבו מאוני' חיפה: נחל האבולוציה ופרופ' דורון
פרופ' לנצט הינו חבר מועצת ארגון הגנום העולמי ויועץ מדעי למספר חברות ביוטכנולוגיה בישראל ובחו"ל
השבוע הוכרז על פתיחתו של פרוייקט שאפתני לריצופם המלא של גנומים של יותר מ- 1000 אנשים שונים ברחבי העולם. מטרתו – יצירה של בסיס מחקרי-השוואתי
מחקר חדש של פרופ' דורון לנצט מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע מראה כי השוני בדרך שבה אנו חשים ריחות, נובע, לפחות בחלקו, מההבדלים הגנטיים
היווצרות מערכות של תגובות כימיות צורכות אנרגיה בין מולקולות קטנות כשלב ראשון להיווצרות חיים סבירה יותר מן הרעיון המקובל, שלפיו הופיעו פתאום מולקולות גדולות, כמו
פרופ' דורון לנצט מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע: ישראל חייבת להתמקד בתחום, משום שיש לה יתרון יחסי בתחומים הנושקים אליו
במכון ויצמן למדע נוסדה היחידה הראשונה בארץ לשבבי DNA
חוקרים ממכון ויצמן למדע ברחובות ומבית-החולים הדסה בירושלים זיהו את הגן שגרסאות פגומות שלו גורמות להתפתחות מחלת ניוון שרירים ייחודית
"אחד ההישגים הישראליים בפרויקט הגנום האנושי היה ביצירת מתקן גישור בין כל בסיסי הנתונים של הגנים שפוענחו, שאינם 'מדברים' ביניהם", אמר פרופ' לנצט, ראש המרכז
כך אומר פרופ' מישל רבל, יו"ר הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה במשרד המדע בראיון ל"אלקטרוניקה" (אוגוסט 2000)
משנה: פרויקט הגנום האנושי הוא אולי הפרויקט הגדול ביותר בכל הזמנים. פרופ' לנצט חושף את דרכי התנהלותו, והתשובה מפתיעה
מדענים מחפשים את התא המינימלי המספיק לתפקוד כתא חי עצמאי. מכל מקום, השאלה הבסיסית ביותר – כיצד נוצרו החיים מלכתחילה, נשארה אחת השאלות הפתוחות במדע.
לכל אחד יש מערך גנים שונה המשפיע על העדפות בטעם ובריח *צוות מדענים ממכון ויצמן למדע, בראשות פרופ' דורון לנצט מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, מצא באחרונה
מדוע חוש הריח של כלבים וקופים מחודד ויעיל כל כך בהשוואה לחושים האנושיים? מדענים ממכון ויצמן למדע וממכון מקס פלנק בגרמניה, מציעים תשובה לתעלומה עתיקת
הצעה לפתרון אחת החידות הגדולות של המדע – כיצד התהוו חיים על כדור הארץ
למי שייך המידע הגנטי של בני האדם? האם מדובר במשאב לאומי, מסחרי, קהילתי או פרטי? האי-בהירות בשאלות אלה, הנדונות בימים אלה בישראל ובעולם, עלולה לטמון
בניגוד לפרויקט הגנום הציבורי – המתבצע במוסדות אקדמיים שמפקידים את רצפי הדנ"א שפענחו בבסיס מידע ציבורי, שהגישה אליו נעשית בחינם – סלרה שומרת את המידע
חוקרים במכון ויצמן טוענים: חוש הריח דרוש לאדם ממש כמו לכלבים
תיאוריה חדשה בדבר תחילת היווצרות החיים ביקום נוסחה בארץ ומעוררת עניין גדול בעולם