סיקור מקיף

דורון לנצט

ראשית החיים. אילוסטרציה - shutterstock

בראשית היה סבון

מה הייתה הישות הכימית הראשונה שעמדה בתנאי הבסיס לחיים?

"מסלולי-על" במאגר המידע מקוון PathCards: מפת המסלולים הביולוגיים האנושיים – כל קודקוד מסמל מסלול ביולוגי, וכל קו מחבר מסמל קשר בין מסלולים. הצבעים מסמלים את המקורות מהם לקוחים המסלולים. כל קבוצה מקושרת מהווה מסלול-על, שמקבץ יחד מספר מסלולים קרובים, ומאפשר מחקר יעיל יותר של מסלולים ביולוגיים ממספר מקורות שונים. איור: פרופ' דורון לנצט

גם לגנים יש רשתות חברתיות

תקשורת זו היא הבסיס לתהליכים מולקולריים הקרויים "מסלולים ביולוגיים", אשר מתנהלים בתא החי, והם מיסודותיה של תופעת החיים

דנית עוז לוי ואמיר גלמן. עומדים מאחור, מימין: פרופ' דורון לנצט ופרופ' זבולון אלעזר. מוטציות נדירות

תקלות בדרך למיחזור

מדעני מכון ויצמן חשפו גן המעורב במחלה ניוונית של נדירה של מערכת העצבים – אשר קשור במנגנון פינוי הפסולת התאית

האבולוציה נמשכת במלוא המרץ * ניתן להחזיר אחורנית את הגלגל בהתנגדות חיידקים לאנטיביוטיקה

רועי קישוני מהארווארד בכנס EVO-DEVO בטכניון: אפשר להפוך את הגלגל בכל הקשור להתנגדות חיידקים לאנטיביוטיקה * פרופ' אביתר נבו מאוני' חיפה: נחל האבולוציה ופרופ' דורון

פרוייקט 1000 הגנומים

השבוע הוכרז על פתיחתו של פרוייקט שאפתני לריצופם המלא של גנומים של יותר מ- 1000 אנשים שונים ברחבי העולם. מטרתו – יצירה של בסיס מחקרי-השוואתי

הגנטיקה של ריח הזיעה

מחקר חדש של פרופ' דורון לנצט מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע מראה כי השוני בדרך שבה אנו חשים ריחות, נובע, לפחות בחלקו, מההבדלים הגנטיים

מקור פשוט יותר לחיים

היווצרות מערכות של תגובות כימיות צורכות אנרגיה בין מולקולות קטנות כשלב ראשון להיווצרות חיים סבירה יותר מן הרעיון המקובל, שלפיו הופיעו פתאום מולקולות גדולות, כמו

הזרוע הקצרה של כרומוזום תשע

חוקרים ממכון ויצמן למדע ברחובות ומבית-החולים הדסה בירושלים זיהו את הגן שגרסאות פגומות שלו גורמות להתפתחות מחלת ניוון שרירים ייחודית

פרופ' דורון לנצט, מכון ויצמן למדע, בכנס PMI ה-11: "IT ויכולות עיבוד הם קריטיים וחיוניים להבנת הגנום האנושי"

"אחד ההישגים הישראליים בפרויקט הגנום האנושי היה ביצירת מתקן גישור בין כל בסיסי הנתונים של הגנים שפוענחו, שאינם 'מדברים' ביניהם", אמר פרופ' לנצט, ראש המרכז

הביצה והתרנגולת של החיים

מדענים מחפשים את התא המינימלי המספיק לתפקוד כתא חי עצמאי. מכל מקום, השאלה הבסיסית ביותר – כיצד נוצרו החיים מלכתחילה, נשארה אחת השאלות הפתוחות במדע.

על ריחות ועניינים אישיים

לכל אחד יש מערך גנים שונה המשפיע על העדפות בטעם ובריח *צוות מדענים ממכון ויצמן למדע, בראשות פרופ' דורון לנצט מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, מצא באחרונה

מישהו כיבה את הגנים בחוש המרכזי

מדוע חוש הריח של כלבים וקופים מחודד ויעיל כל כך בהשוואה לחושים האנושיים? מדענים ממכון ויצמן למדע וממכון מקס פלנק בגרמניה, מציעים תשובה לתעלומה עתיקת

קצת פלפל במרק הקדמון

הצעה לפתרון אחת החידות הגדולות של המדע – כיצד התהוו חיים על כדור הארץ

הפריצה לדנ"א

למי שייך המידע הגנטי של בני האדם? האם מדובר במשאב לאומי, מסחרי, קהילתי או פרטי? האי-בהירות בשאלות אלה, הנדונות בימים אלה בישראל ובעולם, עלולה לטמון

הגנום האנושי

מכון ויצמן יקנה מידע גנטי מסלרה

בניגוד לפרויקט הגנום הציבורי – המתבצע במוסדות אקדמיים שמפקידים את רצפי הדנ"א שפענחו בבסיס מידע ציבורי, שהגישה אליו נעשית בחינם – סלרה שומרת את המידע

להריח את הפרחים. מתום ויקיפדיה

אלף גנים לריח

חוקרים במכון ויצמן טוענים: חוש הריח דרוש לאדם ממש כמו לכלבים

החיים החלו מטיפת שומן

תיאוריה חדשה בדבר תחילת היווצרות החיים ביקום נוסחה בארץ ומעוררת עניין גדול בעולם

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן