בניגוד לפרויקט הגנום הציבורי – המתבצע במוסדות אקדמיים שמפקידים את רצפי הדנ”א שפענחו בבסיס מידע ציבורי, שהגישה אליו נעשית בחינם – סלרה שומרת את המידע לעצמה, ומאפשרת לחברות תרופות ולאוניברסיטאות לנבור בים המידע שבמאגר תמורת תשלום דמי מנוי.
בניגוד לפרויקט הגנום הציבורי – המתבצע במוסדות אקדמיים שמפקידים את רצפי הדנ”א שפענחו בבסיס מידע ציבורי, שהגישה אליו נעשית בחינם – סלרה שומרת את המידע לעצמה, ומאפשרת לחברות תרופות ולאוניברסיטאות לנבור בים המידע שבמאגר תמורת תשלום דמי מנוי.
פרופ’ יורם גרונר, המשנה לנשיא מכון ויצמן, אמר כי למדעני המכון יש היום קדימות על פני מדענים מאוניברסיטאות אחרות, בהצצה לנתונים שעדיין לא נמצאים במאגר המידע הציבורי. נכון להיום, הגרסה של סלרה לגנום האדם מקיפה יותר מזאת שבבסיס המידע הציבורי, משום שכלולים בו גם הנתונים שהפיקה החברה וגם הנתונים שהפיקו מדעני הפרויקט הציבורי. לדברי סלרה, היא פענחה גם כ-%95 מגנום העכבר, בעל חיים המשמש כמודל מחקר ושדרכו רכשו מדענים חלקים ניכרים מהידע על הביולוגיה של האדם. הפרויקט הציבורי, לעמות זאת, פיענח רק כ-%15-%20 מגנום העכבר.
אנשים מהפרויקט הציבורי הטילו בעבר ספק בהבטחותיו של מנכ”ל החברה, ד”ר קרייג ונטר, לפיהן ימכור מנויים לאוניברסיטאות בתנאים ובמחירים שמוסדות מחקר ציבוריים יכולים לעמוד בהם. עד כה מכרה סלרה מנויים לכחמש אוניברסיטאות מובילות בארה”ב, ולממשלת אוסטרליה. דמי המנוי משתנים בהתאם להיקף הגישה למידע, גודל מוסד המחקר ומספר המשתמשים. ההסכם עליו חותמים הצדדים אוסר לגלות כמה שולם לסלרה, או כל פרט אחר מתוכנו, אבל ד”ר ונטר אמר בעבר שדמי המנוי לאוניברסיטאות ינועו סביב 20 אלף דולרים, בניגוד לעשרות מיליוני דולרים לחברות מסחריות. לדברי גורם המכיר את ההסכם, על המכון לדווח לסלרה על תגליות המבוססות על בסיס הנתונים של החברה, אך לא יהיו לה זכויות קניין על התגליות. הסכם הסודיות גם אוסר על המכון להעביר מידע מהמאגר לחוקרים מחוץ למכון.
בנוסף לגישה לרצפי הדנ”א שבבסיס הנתונים, סלרה מעמידה לרשות המכון כלים מתקדמים שפיתחה לארגון וניתוח כמויות המידע העצומות שבמאגר. בין הנתונים החשובים שנכללים במאגר נמצאים הסני”פים (ראשי תיבות של “Single Nucleotide Polymorphism”). הסני”פים הם וריאציות גנטיות – הבדלים בני יחידת דנ”א אחת – המפוזרים לאורך הגנום. חלקם עשויים לתרום להתפתחות מחלות או לרגישות של בני אדם לתרופות. מדענים מאמינים שחקירתם תאפשר לחשוף את האופי הסבוך של מחלות מורכבות כמו סכיזופרניה ומחלות לב, כמו גם להתאים תרופות באופן אישי לכל חולה. מספר הסני”פים נאמד בשלושה מיליון. במאגר של סלרה – המורכב מגנומים של חמישה אנשים שונים – נמצאים ככל הנראה כמעט כל הסני”פים, בעוד שברשות הציבור נמצאים רק כ-400 אלף.
במכון חושבים שההסכם, שתוקפו שלוש שנים, מהווה עסקה כדאית, למרות הצהרות מנהלי פרויקט הגנום הציבורי הטוענים שיסיימו לפענח את כל גנום האדם בקרוב – ומאפשרים גישה למידע ללא תשלום. “לקחנו פה סיכון מסוים ואני חושב שזה סיכון מחושב”, אמר פרופ’ דורון לנצט, ראש מרכז הגנום במכון. “אנחנו מניחים שמה שנקבל תמורת הכסף יהיה תמיד יותר ממה שיש ברשות הציבור – כי זה האינטרס של סלרה”.
המדענית הראשית של משרד המדע, פרופ’ חגית מסר-ירון מסרה אתמול כי המשרד יבדוק את האפשרות לרכוש מנוי ממשלתי למאגר המידע של סלרה, שיאפשר גישה גם לשאר הגופים האקדמיים בארץ.
{הופיע בעיתון הארץ, 24/10/2000}
