סיקור מקיף

הגנטיקה של ריח הזיעה

מחקר חדש של פרופ' דורון לנצט מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע מראה כי השוני בדרך שבה אנו חשים ריחות, נובע, לפחות בחלקו, מההבדלים הגנטיים בינינו


ריכוז מאמריו של פרופ' דורון לנצט באתר הידען

יש אנשים שריח הזיעה בחדר הכושר, או בחדר ההלבשה של קבוצת כדורגל, לא מפריע להם. אחרים לא יכולים לסבול אפילו ניחוח קל של זיעה. מחקר חדש של פרופ' דורון לנצט מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע מראה כי השוני בדרך שבה אנו חשים ריחות, נובע, לפחות בחלקו, מההבדלים הגנטיים בינינו.

לעתים נדמה כי חוש הריח "יושב במושב האחורי" בהשוואה לחושים האחרים, אבל מדובר בחוש מפותח, המאפשר לבני-אדם להבחין בין לפחות 10,000 ריחות שונים. לעכברים, שהם בעלי חוש ריח מפותח מאוד, ולבני-אדם כאחד, יש בגנום כ-1,000 גנים המקודדים לקולטני ריחות חלבוניים באיברי חוש הריח שלנו. אבל במשך מיליוני שנות אבולוציה, בבני-האדם, כמחצית מהגנים הללו יצאו מכלל שימוש. במספר קולטנים הפגימה חלה רק על חלק מבני-האדם, באופן היוצר מעין "בר-קוד" ייחודי של פגימות אצל כל אחד מאתנו.

פרופ' לנצט וחברי קבוצת המחקר שהוא עומד בראשה, ביקשו ממתנדבים שהשתתפו בניסוי שלהם להריח תרכובות בעלות ריכוזים שונים של ניחוח בננה, אקליפטוס, נענע או זיעה, ותיעדו את מידת הרגישות של כל נבדק. לאחר מכן השוו את התוצאות עם הדפוסים הגנטיים האישיים של אובדן גנים לקולטני ריח. הם מצאו ראיות לכך שגן אחד (הקרוי OR7H11P) מעורב בקביעת היכולת להריח זיעה. כאשר למשתתפים היו שני עותקים פגומים של הגן הזה, הם חשו בריח הזיעה ברגישות פחותה. לעומתם, מי שנשאו בגנום שלהם עותק תקין אחד לפחות של הגן, חשו את הריח ברגישות רבה יותר. המדענים מדגישים כי כמו במקרים רבים אחרים, יחד עם הגורמים הגנטיים פועלים גם גורמים סביבתיים שונים, המשפיעים על מידת הרגישות של בני-אדם לריחות שונים.

3 תגובות

  1. תשובה ליונתן:
    כי אתה אידיוט.
    מדובר בהתנוונות של הקולטני ריח.
    לידעתך, התנוונות זה לא אומר שהקולטנים נעלמים, אלא זה אומר שהם מפסיקים לפעול ולבצע את התפקיד שלהם (במקרה שלהם, להריח).
    לכן הפרופסור הנכבד והמכובד יכול לראות ולספור את קולטני הריח ובעזרת בדיקות ואמצעים מסויימים הוא יכול לקבוע איזה מהקולטנים פועלים, ואיזה מהקולטנים מנוונים.

    נ.ב. יונתן, שב בשקט

  2. מעניין איך הפרופסור הנכבד "יודע" שבמשך מליוני שנות אבולוציה מחצית מהגנים הקשורים לריח התנוונו אצל בני האדם.
    זה נשמע לי כל כך מטומטם עד שאני לא מאמין שזה מה שהפרופסור כתב. יתכן שמדובר בפרשנות של עורכי המאמר.
    אבל אם מגזין מכובד של מכון ויצמן מוצא לנכון להדפיס כאלה שטויות, בל נתפלא על להקות השימפנזואידים השורצות באתר זה וצווחות: "אבולוציה" אבולוציה… על כל שטות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן