היום הוא יום הולדתו של גרגור מנדל, אבי הגנטיקה, ומסתבר שלמרות היותו נזיר, הוא דווקא חיבב את דארווין, עובדה שלא היתה אהודה על חבריו במנזר
בשנת 1901 הגיעו ששלושה מדענים, בנפרד האחד מהשני, לתובנות מהפכניות לגבי מנגנון התורשה- תובנות שהפכו את תפיסת עולמם של הביולוגים. כשדיווחו אותם המדענים על ממצאיהם,
במערב השתמשו ביישומים המעשיים של תורתו כדי להכליא צמחים אחד עם השני וליצור זנים משופרים לתועלת האדם. רק במעצמה הסובייטית נקטע התהליך באיבו, כתוצאה ממעשה
התובנות של צ'ארלס דרווין על האבולוציה עומדות בהצלחה בבחינה ובביקורת כבר 150 שנה. אבל תורת האבולוציה התרחבה והשתנתה כשרעיונותיו של דרווין התמזגו עם מדע הגנטיקה.
לפני 150 שנה קיבל עליו חובב מדע ויקטרואני מפעל חיים של תצפיות אטיות ומדוקדקות ושל חשיבה על עולם הטבע. התוצאה הייתה תיאוריה שעדיין עומדת בראש
שתי קבוצות נפרדות של חוקרים, חקרו את הסתגלותם של בעלי-חיים לרעלן המיוצר ע"י האורגניזמים אותם הם אוכלים. הרעלנים בשני המקרים דומים מאוד: שניהם תוקפים חלבון
האבולוציה האיטית של דארווין מאת דיווי קוומי. הספר יצא בהוצאת אריה ניר, 2007
בהמשך לסדרה על הבריאה הספונטנית אנו מביאים בימים הקרובים סדרת המשך – הפעם על חייו ופעלו של לואי פסטר, האיש שחיסל סופית את תקפותה של
הנזיר בגן יצא בהוצאת דביר בתרגומו של עמנואל לוטם. ספר זה מצטרף לספרים "הכיפה של ברונלסקי" ו"בתו של גלילאו" המתארים יפה את ההסטוריה של המדע
תגלית חדשה: הצמח ארבידופסיס משתמש בעותק גיבוי גנטי כדי לתקן גן פגום. יתכן שקיים מנגנון דומה אצל בני האדם * יש הטוענים כי הזן מאיים
פרק 9 בספרו של רובין מרנץ הניג – הנזיר בגן, סיפורו של גרגור מנדל, אבי הגנטיקה. הפרק דן בשאלה מה היה מתרחש לו דארווין היה
על הספר הנזיר בגן מאת רובין מרנץ הניג. תיגם מאנגלית: עמנואל לוטם. הוצאת דביר, 304 עמ', 78 שקלים
