ארץ ישראל

מפת מידבא, בה נראות ספינות מעמיסות מלח. מתוך ויקיפדיה

"מלח הארץ …" ומחצביו

פרק עשירי על כלכלת ארץ ישראל בימי הביניים, ומסתבר שמפעלי ים המלח אינם המצאה חדשה

תאויים (ג'מוסים) בביצות החולה, על רקע החרמון, שנות ה-30 או ראשית ה-40 של המאה ה-20. תצלום: ויקיפדיה.

70 שנות סביבה בישראל

מייבוש החולה ועד למהפכת המים המותפלים: שבעת האירועים הסביבתיים המשפיעים בתולדות ישראל – פרויקט מיוחד של אתר זוית לרגל יום העצמאות ה-70 ויום כדור הארץ

מיינה מצויה בפארק הלאומי אשקלון. צילום: מינוזיג, Wikimedia Commons.

בעיה של יחסי ציפור

המיינות מתרבות ברחבי ישראל, משפיעות על ציפורים מקומיות ופוגעת בחקלאות. מה הופך אותן לציפורים פולשות מוצלחות כל כך, והאם יכול להיות שלמרות התדמית השלילית שלהן

שחזור של בית בד. מקור: Chai, Wikimedia Commons.

טוב שמן טוב עם שם טוב

פרק שביעי בסדרה על המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך. הפעם – על תעשיית השמן

ים המלח. צילום: Itamar Grinberg / israeltourism.

ים גוסס

הסדרה ששודרה השבוע בחדשות עשר, הנוגעת לפגיעה החמורה בים המלח חשפה כי בעלי העניין מנסים אפילו עכשיו להמעיט בחומרת גסיסת האגם

צילום פוטוכרום של דייגים בכינרת בין 1890 ל-1905. מקור: ספריית הקונגרס.

יהודי אוהב דגים?

חלק ראשון במיני-סדרה על אודות הדיג בעם ישראל הקדום

טיונית החולות (Heterotheca subaxillaris). צילום: Janet Tarbox / flickr.

הפולש שמשתלט על רצועת החוף

שינויים אבולוציוניים מהירים גרמו לטיונית החולות, צמח חד-שנתי שיובא מארצות הברית בשנות השבעים, להפוך לאחד האיומים הביולוגיים הגדולים ביותר על חולות מישור החוף 

המוביל הארצי בתעלה פתוחה (משמאל) סמוך לעיילבון

ישראל של לפני 50 שנה: הפרחת השממה שיצר האדם

ישראל מחדשת את עיבודן של אדמות שניזוקו מאלפי שנים של שימוש קלוקל. ההישג הזה הוא דוגמה לעולם, שחייב להגדיל את היצע המזון כדי להאכיל את

התגלה בית-בד בן יותר מ-2000 שנה

הממצאים מעידים שהשימוש בו החל עוד מהתקופה ההלניסטית והמשיך לתקופה הרומי הקדומה רשות העתיקות תמליץ לשמר את השרידים ולשלבם כגן ארכיאולוגי

דילוג לתוכן