הים יציף את ערי החוף – בת"א המים עלולים להגיע עד לרח' אבן גבירול

דוח מיוחד של המשרד להגנת הסביבה מתריע מפני סכנות שינויי האקלים על ישראל • מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה יעמוד בראש ועדה בהשתתפות משרדי ממשלה נוספים שתוביל את היערכות המדינה לשינויי האקלים • השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ: "שינויי האקלים הם מזמן כבר לא איום תיאורטי שנמצא מעבר לאופק זה הרבה יותר קרוב והרבה יותר מממשי.

עיר חוף מוצפת. צילום אילוסטרציה: shutterstock
עיר חוף מוצפת. צילום אילוסטרציה: shutterstock

דוח מיוחד של המשרד להגנת הסביבה מתריע כי שינויי האקלים עלולים לפגוע באופן קשה בלמעלה מחמישה מיליון ישראלים באמצעות עליית מפלס פני הים והצפות נחלים בלבד. עוד מתריע הדוח מפני התפרצות מחלות המועברות ע"י מזיקים שתפוצתם עולה ככל שחם יותר, כגון יתושים ומזיקים נוספים. הדוח מזהיר כי על מערכת הבריאות להיערך לאירועי מכות חום שעלולות לגרום למוות. בנוסף, בשל עליית החום וגידול האוכלוסין, יגבר הביקוש למים בעוד שמצאי המים באקוויפר יילך ויקטן.

לאור ההשפעות האפשריות המתוארות בדו"ח, הורה השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, לכנס בהקדם ועדה בינמשרדית שבראשה יעמוד מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר. בוועדה יהיו נציגים בכירים מ-16 משרדי הממשלה הרלוונטיים, כגון משרד הבריאות, משרד הביטחון ומשרד השיכון והבינוי, אשר יקבעו דרכים להיערך לשינויי האקלים ועליית הטמפרטורות ובכך יצמצמו ואף ימנעו את הנזק הצפוי.

לראשונה בישראל הדוח משרטט מפות אשר מגדירות אזורי סיכון להצפות ומתארות בדיוק של רחובות לאן יגיע מפלס פני הים ובאיזה יישובים יפגעו הצפות נחלים. ת"א, עכו, חיפה, בת ים ורשויות מקומיות נוספות השוכנות לצד החוף נמצאות בסכנה מעליית מפלס הים. כ2.5 מיליון בני אדם נמצאים בסיכון גבוה עקב מגוריהם באזורים המועדים. בנוסף, הצפות נחלים עלולות לסכן במידה גבוהה כ-2.8 מיליון ישראלים. הדוח ממליץ להקים מחסומים לעצירת שטפונות בעת סופה ולהגדיל את קוטר צנרות הניקוז על מנת שיוכלו להתמודד עם כמויות מים גדולות בזמנים קצרים. על פי המומחים אשר כתבו את הדוח, עבור כל דולר שיושקע בהיערכות להצפות, ייחסכו 8 דולר בשיקום הנזקים ובפיצויים.

עוד מתריע הדוח ממחסור חמור במי שתייה וקובע כי שינויי האקלים ועליית הטמפרטורות יביאו לצמצום אירועי הגשם שניתן לנצל לטובת הגדלת היקף מי התהום. במקביל, גידול האוכלוסין והחום יביאו לעליית הביקוש למים. הדוח מציע לבחון שימוש במי קולחים בכיבוי אש ובניקיון הרחובות, איסוף מי הגשם מהגגות וניצולם לצורך גינון או להחדרתם למי התהום, לחדש את ההסברה על חיסכון במים ובעיקר בבתי הספר, לדאוג להעברת הודעות סלולריות לצרכנים על חשש לנזילות בצנרת ביתם ועוד. הדוח ממליץ כי מוסדות המדינה יעניקו תמריצים לעידוד הבנייה הירוקה. בנייה ירוקה למגורים על פי התקן חוסכת כ-30% מצריכת החשמל בדירה ממוצעת וכ-10% מצריכת המים.

בקיץ 2003 גל חום שפקד את אירופה גבה עשרות אלפי מקרי מוות בעקבות מכות חום והתייבשות. הדוח מתריע מפני גלי חום דומים שיפקדו את ישראל. בנוסף, עליית הטמפרטורות תביא להגעה של מינים פולשים ובעיקר מזיקים, כגון יתושים, שעלולים לגרום להתפרצות מלריה ומחלות מעיים. כיום אין כל מערכת שבודקת בזמן אמת נתונים על תחלואה ותמותה שמקורה באירועי חום או קור קיצוניים לפי רשויות מקומיות. הדוח מציע להגדיל את ההצללה באזורים בהם ישנם הרבה הולכי רגל בערים, לוודא שכל מוסדות הציבור ממוזגים ומאווררים וכי יינתנו אזהרות לציבור מפני גלי קור או חום קיצוניים.

כזכור, המשרד להגנת הסביבה הפעיל תוכנית מענקים אשר מפחיתה את פליטות גזי החממה, הנחשבים בין הגורמים להתחממות כדור הארץ. המשרד העניק תמיכות כספיות לפרויקטים ועסקים שונים בשנים 2011-2012 בסך כ- 106 מלש"ח. אלה חולקו ל- 208 פרויקטים מוצלחים, ביניהם: שדרוג מערכות מיזוג של בתי חולים ומלונות, התקנת תאורה חכמה וחסכונית ברשויות מקומיות, החלפת קטנועים של רשת מסעדות המבורגרים, החלפת דוודים והקמת מערכות סולאריות ועוד. עם זאת, בדיוני התקציב האחרון משרד האוצר החליט לבטל כליל את כל התוכנית.

מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים שהכין את הדוח לבקשת המשרד להגנת הסביבה הוקם ע"י המשרד באוניברסיטת חיפה. במרכז שותפים חוקרים מאוניברסיטת חיפה, תל אביב, הטכניון ומוסד שמואל נאמן.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. הכיוון של הקטבים ישאר כפי שהוא .
    לכל היותר הקוטב החיובי יהפוך לשלילי והקוטב השלילי יהפוך לחיובי.

  2. יפתח
    "האדם יסתגל. יעזוב בתים במקומות נמוכים. כמו גורלם של הבתים על מצוק הכורכר הנסוג בשרון." – אתה מדבר על נתניה, במקרה? אני גדלתי שם וחי שם קרוב ל-30 שנה….ותאמין לי: המחירים שם של הבתים שנבנים כ-300 מטר מקו החוף הם מהגבוהים בארץ.. לידיעתך.

  3. אבי ב.
    לפני זמן מה ראיתי תוכנית בטלויזיה שבה דיברו על כך שהקטבים של כדור הארץ עומדים להתהפך במאות אלפי שנים הקרובות. (כלומר הקוטב הצפוני יהפוך לדרומי והדרומי לצפוני)
    דיברו שם שזה יקרה בהדרגה כאשר מקומות מסוימים על כדור הארץ יהיו יותר קרים ואיזורים אחרים יהיו יותר חמים. (משהו שקשור במגנטיות של כדור הארץ)

    האם ידוע לך על כך משהו? והאם יש לכך קשר לנושא של ההתחממות/התקררות?

  4. למשרד התעשיה? שם התעשיינים יקברו אותו כמו שקברו שם את משרד המסחר ומשרד העבודה. זה הפך למשרד הטייקונים ואולי כנראה זה מה שאתה רוצה, שהטייקונים ישלטו על הרגולציה הסביבתית – חתול ששומר על השמנת.
    ןאני לא יודע בן כמה אתה אבל פעם החורף התחיל מספטמבר ונמשך עד מרץ עם גשם רוב הזמן. זה שהוא מתחיל בדצמבר עם התפרצויות זה בדיוק העדות למידבור.

  5. השר פרץ עושה רעשים מוזרים כדי להצדיק את המיניסטריון להגנת הסביבה שבראשו הוא עומד. השר פרץ מיותר וגם המיניסטריון שלו מיותר, שיבטלו את המיניסטריון לענייני הסביבה , שיעבירו את תפקודיו למשרד הבריאות ולמשרד התעשיה. פחות רעשים מוזרים משם.

    אין שום סכנת הצפה בישראל, לא הצפה ולא נעליים. הים בכל העולם עולה בקצב קבוע של בערך 3 מילימטר לשנה, העליה הזו יציבה כבר עשרות שנים. זוהי עליה גלובלית בגלל שכל מערכת הימים בעולם היא מערכת הידרולוגית של כלים שלובים (אין מצב שבו יש עלית פני הים התיכון גדולה מעלית פני הים הים בחופי אוסטרליה, למשל). בקצב עליה כזה, אם יתמיד, עד 2100 פני הים בכל העולם יעלו רק ב- 26 ס"מ לפי זכרוני. אפילו במוסד של האו"ם לענייני התחממות גלובלית ירדו מההפחדה הזו ונקבו במספר 26 ס"מ בלבד לגבי עליית מפלס הימים. לא יהיו שום הצפות מסיביות בעולם ובישראל עד שנת 2100 (חוץ ממספר מקומות בודדים בעולם בהם הקרקע גבוהה רק בעשרות ס"מ מעל פני הים, הולנד לדוגמא אם איני טועה).

    אגב, בעניין הפחדות אקלים. לפני שבועיים סיפרו לנו שחודש נובמבר בישראל שבר שיאי חום של 60 שנה בערך, והנה לאחר שבועיים: דצמבר עומד לשבור שיאי חורף בישראל של 130 שנה. מכאן — כל ההתחשבנות הקטנונית הזו, על חודש קר וחודש חם, היא אחד מתעתועי הסטטיסטיקה (אין לה שום משמעות בפרקי זמן ארוכים).

  6. ממשלת ישראל שבה הרה"מ התורן מחשיב שישה חודשים קדימה כעתיד הרחוק, לא השקיעה ולא תשקיע אגורה שחוקה אחת בכדי להפחית במשהו את הנזק הבלתי נמנע. הסלוגן של הממשלה, למה שנעשה משהו למען הדורות העתידים? מה הם עשו אי פעם בשבילנו…

  7. נו באמת. 2.5 מיליון אזרחים בסיכון גבוה? שליש מהמדינה?
    ועוד משהו. האדם לא שונה משאר החיות האחרות. לכשיעלה מפלס הים זה לא יהיה תוך יום. זה יהיה תוך עשרות שנים לפחות. האדם יסתגל. יעזוב בתים במקומות נמוכים. כמו גורלם של הבתים על מצוק הכורכר הנסוג בשרון.
    אובדן שטחי היבשה אינו פטאלי. הזיהום, האקלים, ועוד תופעות אחרות ישפיעו אל איכות החיים בצורה קשה בהרבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן