סיקור מקיף

נחל מערות הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסקו לפני כשנה, רק השבוע התקיים טקס

ביום שלישי השבוע התקיים בשמורת טבע נחל מערות טקס לציון הכרזת המערות כאתר מורשת עולמית ע”י אונסקו, לפני כשנה. זה אחד מ-981 האתרים החשובים בעולם.

נחל מערות. צילום: shutterstock
נחל מערות. צילום: shutterstock

בשמורת טבע נחל מערות התקיים ביום שלישי 29.10 טקס חגיגי לציון הכרזתו של המקום כאתר מורשת עולמית של אונסקו. בטקס השתתפו מנכ”ל רשות הטבע והגנים – שאול גולדשטיין, נציג אוניברסיטת חיפה – פרופ’ יוסי בן ארצי, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל- כרמל סלע מזכ”לית הוועד הישראלי לאונסקו ד”ר דלית אטרקצ’י, פרופ’ מינה וינשטיין-עברון – ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ועוד.


נחל מערות, המתחיל את דרכו במרומי הכרמל ונשפך אל הים התיכון במישור חוף הכרמל, הוכרז בשנה שעברה (בסנט פטרסבורג) ע”י אונסקו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו”ם) כאתר מורשת עולמית. נחל מערות הוכר ע”י ועדת מורשת עולמית של אונסקו בזכות חשיבותו הרבה להתפתחות האנושות כולה. הליך הגשת התיק נמשך ארבע שנים בשיתוף הגופים השונים. המועצה האזורית חוף הכרמל היא המועצה הראשונה בארץ שיזמה את קידום האתר להכרזה.

האתר מצטרף עתה לרשימה המפוארת של 981 אתרים הפזורים ברחבי העולם שביניהם: גראנד קניון, מפלי האיגואסו (ברזיל וארגנטינה), מקדשי קמבודיה, העיר האסורה בבייג’ין והר האוורסט.

לשמורת נחל מערות מספר מאפיינים ייחודיים: קבוצת מערות פרהיסטוריות, שבהן התגוררו בני אדם ברציפות במשך מאות אלפי שנים. תופעה זו של שימוש האדם באותן המערות, נדירה מאוד בעולם.
במערת התנור נשמר רצף של שכבות ארכיאולוגיות בעובי של 20 מטרים. השכבות אוצרות בתוכן שרידים המעידים על קיום האדם הקדמון במשך מאות אלפי שנים. בשמורה עדות למפגש ייחודי בין שני סוגי האדם: הנאנדרטל וראשוני האדם המודרני. בנוסף ישנן עדויות לקבורות הראשונות בעולם, צעד משמעותי בהתפתחות הדתית – פולחנית והתרבותית של בני האדם.
מערת הגמל נוצרה בתהליך המסה כמו רוב המערות בכרמל. מערת הנחל, שאורכה כ-90 מטר היא הארוכה שבמערות הכרמל. הישוב בה החל בתקופה המוסטרית, שראשיתה לפני כ-250 אלף שנים ולאחריה התרבות האוריניאקית, שהחלה לפני כ-40 אלף שנים. בשלבים מאוחרים יותר אף נמצאו סימנים לתרבות הנטופית מלפני 10-15 אלף שנים, שבה עיקר פעילות הישוב עברה לכפר הנטופי שבחזית המערה על גבי מדרגת הסלע. בתקופה זו ניתן לראות סימנים של ראשית יישובי קבע ומעבר לחקלאות כגון: יסודות של מבנים, קבורות רבות, חפצי אומנות וקישוט וציד ולקט אינטנסיוויים של בעלי חיים ותבואת בר.

 

כרמל סלע ראש המועצה האזורית חוף הכרמל: “מדובר בבשורה גדולה לאזור חוף הכרמל ולמדינת ישראל כולה. יש לנו את הזכות והחובה לשמר את נחל מערות למען האנושות כולה. הכרזת נחל מערות כאתר מורשת עולמית יסייע לשמר את פנינת התרבות ויציב את חוף הכרמל כאזור בעל חשיבות בינלאומית בכל קנה מידה”.

 

שאול גולדשטיין, מנכ”ל רשות הטבע והגנים: “אנו שמחים ומתרגשים לחנוך אתר נוסף מאתרי רשות הטבע והגנים כאתר מורשת עולמית של אונסקו המצטרף לתשעה אתרים שהוכרזו עד היום. האתר מצטרף לרשימה מכובדת של 981 אתרים מרחבי העולם וזו גאווה לישראל שעוד אחד מאתריה מצטרף לרשימה ויישמר כעדות היסטורית למען הדורות הבאים.”

 

דלית אטרקצ’י, מזכ”לית הוועד הישראלי לאונסקו: “הוועד הישראלי לאונסקו גאה על בחירתו של אתר נחל המערות לאתר מורשת עולמית, השביעי במניין אתרי המורשת העולמית בישראל. זהו כבוד גדול למדינת ישראל, למשרד החינוך ולוועד הלאומי. יש חשיבות רבה בהכרה הבינלאומית באתר שהינו חלק ממערך מחקר ותיירות העוסק בנושא פרה-היסטורי, שאינו מיוצג דיו במארג אתרי המורשת העולמית, ובכל שישראל היא מן הראשונות להכיר בחשיבות הנושא. יש להכיר תודה מיוחדת לכל העוסקים במלאכה, מי שהובילו את התהליך במסגרת הרשויות השונות ומשרדי הממשלה, שתמכו וגיבו את הוועד הישראלי לאונסקו וועדת המורשת העולמית הישראלית, ואִפְשרו להגיע לרגע חשוב זה.”

 

פרופ’ מינה וינשטיין-עברון, ראש המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ומנהלת חפירות באתר מזה שנים רבות: “מדגישה את חשיבות המחקר הרב-תחומי באתר שנמשך כבר כמעט 90 שנה (ב-40 השנה האחרונות הוא מנוהל על-ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה) ואשר בעקבותיו ניתן היה לעמוד על מרכזיותו של האתר לחקר ההתפתחות האנושית על כל היבטיה. ואמנם, המחקר המעמיק וארוך-הטווח במערות הינו אחד הקריטריונים שבעטיים זכה האתר להכרה כאתר מורשת עולמית על-ידי אונסקו.”

4 תגובות

  1. כנראה שלשילטון לבמדינה היהודית קשה לקבוע
    שהיו בני אדם לפני יותר מ-6000 שנה וגרוע
    מכך: ליד חיפה!

    חוץ מזה, אסף כנראה צודק. יש עדויות לקרבה
    מינית (צאצאים) בין ניאדרטלים להומו ספיאנס
    ספיאנס (יתכן שפרחה הרומנטיקה דווקא
    במערה בכרמל) ולכן צריך להגדיר את
    הניאדרטלים כמין בסוג אדם (הומו ספיאנס).

  2. – הנאנדרטל הוא מ י ן ב ס ו ג אדם ,
    מי משני הדוברים אינו יודע לספור ?
    שאול גולדשטיין ….״המצטרף ל ת ש ע ה אתרים שהוכרזו עד היום״……
    או דלית אטרצ׳קי ……״ ה ש ב י ע י במניין אתרי המורשת העולמית בישראל״…..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.