פפירוסים מתקופת מרד בר כוכבא התגלו בעין גדי

בחפירות ארכיאולוגיות התגלו מגילות, חצים ומטבעות, עליהם מוטבע שמו של שמעון בר כוכבא

תמר נהרי

בחפירות במדבר יהודה התגלו פפירוסים, מטבעות וחצים מתקופת המרד נגד הרומאים במאה השנייה לספירה. כך מסרו היום (שלישי) ארכיאולוגים. על המטבעות שנמצאו מוטבע השם "שמעון", המתייחס כנראה לשמעון בר כוכבא מנהיג המרד בשנים 132-135 לספירה. במקום גם נמצאו עשרות ראשי חץ עשויים עץ ומתכת ופיסות בד.

לדברי צביקה צוק, ארכיאולוג ברשות שמורות הטבע, אמורות המגילות להטיל אור על תקופת מרד בר כוכבא, למרות שחשיבותן פחותה מזו של מגילות ים המלח, שהתגלו בין השנים .1947-1965 המגילות הועברו לבדיקה במוזיאון ישראל.

הממצאים התגלו בשמורת עין גדי על ידי צוות ארכיאולוגים בראשות הפרופסור חנן אשל מאוניברסיטת בר אילן ועמוס פרומקין מהאוניברסיטה העברית בירושלים. אל המערות לא ניתן להגיע ללא ציוד גלישה, ציוד לטיפוס צוקים ומכשור אלקטרוני.

היסטוריונים מאמינים כי אנשי מרד בר כוכבא ברחו למדבר יהודה מפני הרומאים והתחבאו במערות באזור. אחרי שהתגלו מגילות ים המלח קבעו החוקרים כי אין עוד תעודות באזור. בין השנים 1986-1993 התגלו באקראי באזור יריחו מסמכים נוספים. "זהו הממצא הראשון לאחר שנים רבות, והוא מאוד חשוב", אמר צוק.

המגילות הראשונות במדבר יהודה התגלו בקומראן בשנת 1947. גילוין הוביל לחשיפתן של מאות מגילות נוספות עד סיום החפירות במצדה בשנת 1965. עד אמצע שנות ה-80 לא נתגלו מגילות נוספות, והארכיאולוגים נטו לקבוע שאין תעודות נוספות במדבר יהודה. אבל עם הקמת המרכז לחקר מערות (מלח"ם) בשנות ה-80, הוחל בסקר מערות בצפון מדבר יהודה. ב-1986 וב-1993 נמצאו מספר תעודות במערות בכתף יריחו.

הממצאים במערה התגלו במסגרת סקר מערות יסודי שנערך עתה במצוקי מדבר יהודה, לאורך ים המלח. הסקר מבוצע בשיטות חדשניות, כדוגמת חישה מרחוק באמצעות ציוד אלקטרוני, צילום אווירי של המצוקים, ומיפוי אלקטרוני של השטח. רוב המערות, ובכללן זו שבה נחשפו התעודות, נמצאות במצוקים תלולים ומחייבות שימוש בציוד גלישה וטיפוס. בסקר משתתפים גיאולוגים, ארכיאולוגים ואנשי מדעי הסביבה.

אחת ממטרות הסקר היא איתור מערות מפלט שאליהן ברחו פליטים בשנת 135 לספירה, בסופו של מרד בר כוכבא. ואמנם, במהלכו נתגלו בשנה האחרונה ממצאים בודדים מתקופת המרד בארבע מערות שלא היו מוכרות עד כה. התגלית הנוכחית מהווה את שיא הסקר עד כה, המנוהל על ידי המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן והמרכז לחקר מערות של המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית.

 

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן