ניסוי קליני בינלאומי בהובלת האוניברסיטה העברית בחן גירוי מוחי ביתי לדיכאון. לפי התוצאות, מטופלים מסוגלים לבצע אותו בעצמם, בשילוב משחק מחשב. עם זאת, הטיפול הפעיל לא הועיל יותר מטיפול דמה, ושתי הקבוצות השתפרו במידה דומה.
דיכאון פוגע במיליוני אנשים ברחבי העולם. תרופות ופסיכותרפיה עוזרות לרבים, אבל לא לכולם. לכן חוקרים מחפשים חלופות שיהיו זמינות יותר, ובהן טיפולים שאפשר לקבל בבית. ניסוי קליני חדש בחן בדיוק את האפשרות הזו: גירוי מוחי ביתי לדיכאון, בשילוב משחק וידאו. תוצאות הניסוי ראו אור בכתב העת JAMA Network Open.
בראש הניסוי, ששמו DiSCoVeR, עמדה פרופ' מור נחום מהאוניברסיטה העברית. הניסוי התנהל בהדסה בירושלים, באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן ובאוניברסיטת ריגה סטרדינש בלטביה. את הטכנולוגיה פיתחו שותפים מאוניברסיטת ז'נבה ומהמכון הטכנולוגי של לוזאן (EPFL).
איך עובד גירוי מוחי ביתי לדיכאון
שם השיטה הוא tDCS, גירוי חשמלי של המוח בזרם ישר דרך הגולגולת. אלקטרודות על הקרקפת מעבירות זרם חלש, שמשפיע על פעילות המוח. החוקרים שילבו את הגירוי עם משחק וידאו ייעודי. המשחק מאמן כישורים כמו קשב, זיכרון ושליטה ניהולית. דיכאון פוגע לעיתים קרובות בכישורים האלה.
בניסוי השתתפו 109 מבוגרים עם אבחנה של דיכאון מז'ורי. כל משתתף הגיע למרפאה לכמה מפגשי הדרכה בלבד, עד חמישה. אחר כך החוקרים ביקשו ממנו לבצע 30 טיפולים במשך שישה שבועות, רובם בבית.
קבוצה אחת קיבלה גירוי פעיל ושיחקה במשחק שמאמן שליטה קוגניטיבית. הקבוצה השנייה קיבלה "טיפול דמה כפול". כלומר, גירוי מדומה ומשחק דומה במראהו, אבל בלי תרגילי האימון. כך החוקרים יכלו להשוות בין הטיפול המלא לחוויה כמעט זהה בלי המרכיבים הפעילים.
הטיפול מהבית עבד, היתרון לא הופיע
המטרה העיקרית של הניסוי הייתה לבדוק אם טיפול ביתי כזה אפשרי בכלל. התשובה חיובית. 79% מהמשתתפים השלימו לפחות 20 טיפולים. בשלוש המדינות יחד המשתתפים השלימו כמעט 2,500 טיפולים. בנוסף, המשתתפים סבלו היטב את הטיפול, ושיעור תופעות הלוואי לא היה שונה בין הקבוצות.
אולם בשאלת היעילות התמונה שונה. בקבוצת הטיפול הפעיל הציון בסולם דיכאון מקובל ירד ב-7.3 נקודות בממוצע. בקבוצת הביקורת הוא ירד ב-8.2 נקודות. ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית. במילים אחרות, החוקרים לא מצאו ראיה שהשילוב הפעיל יעיל יותר מטיפול הדמה.
"שתי הקבוצות השתפרו באופן ניכר, וזה הממצא שאני חוזרת אליו שוב ושוב", אמרה פרופ' נחום. לדבריה, עדיין לא ברור מה מניע את השיפור בדיכאון. אולי הגירוי, אולי האימון הקוגניטיבי, ואולי הציפיות, המעורבות או המעקב הרפואי. "ייתכן שזה פשוט המבנה של חזרה לטיפול בכל יום", הוסיפה. "המחקר שלנו לא יכול לענות על כך, אבל הוא מראה מדוע תנאי ביקורת מתוכננים בקפידה הם הכרחיים".
תפקיד הציפיות
בנוסף, ממצא אחר נגע לציפיות של המשתתפים. מי שהאמין שקיבל את טיפול הביקורת נטה להשתפר פחות. זה קרה בלי קשר לטיפול שקיבל בפועל. עם זאת, החוקרים מדגישים שיש לפרש את הממצא בזהירות. המחקר אינו מראה שאמונה בטיפול מרפאת דיכאון. הוא גם אינו יכול לקבוע אם הציפיות השפיעו ישירות על ההחלמה.
מלבד זאת, החוקרים אינם יודעים מה גרם לשיפור בקבוצת הביקורת. למשל, ייתכן שהוא נבע משגרת הטיפול, מהמעקב הרפואי או משינוי טבעי בתסמינים. ייתכן גם שעצם ההשתתפות במחקר תרמה לו. לדברי החוקרים, התוצאות אינן אומרות שגירוי מוחי אינו יעיל לדיכאון. הן מראות שהשילוב הספציפי הזה דורש מחקר נוסף לפני שימוש קליני שגרתי.
שאלות ותשובות
מהו tDCS?
זוהי שיטה לא פולשנית שמעבירה זרם חשמלי חלש דרך אלקטרודות על הקרקפת. הזרם משפיע על פעילות המוח באזורים שמתחת לאלקטרודות.
האם גירוי מוחי ביתי לדיכאון אפשרי?
לפי הניסוי, כן. רוב המשתתפים ביצעו את הטיפול בבית אחרי הדרכה קצרה. בסך הכול, 79% השלימו לפחות 20 מתוך 30 הטיפולים.
האם הטיפול הפעיל עזר יותר מטיפול הדמה?
לא. באופן מפתיע, שתי הקבוצות השתפרו במידה דומה, וההבדל ביניהן לא היה מובהק סטטיסטית.
מה הלאה?
לדברי החוקרים, מחקרים עתידיים יוכלו לבדוק פרמטרים אחרים של גירוי ותרגילים אחרים. בנוסף, הם יוכלו לבחון תזמון שונה, קבוצות מטופלים אחרות ומסגרות תמיכה קלינית שונות.
המאמר המדעי
Home Transcranial Direct Current Stimulation With Gamified Cognitive Control Training for Depression: A Randomized Clinical Trial, JAMA Network Open, 2026
עוד בנושא באתר הידען
- גירוי מוחי לא פולשני וזיכרונות פולשניים בפוסט־טראומה
- מיפוי של כחצי מיליון תאי מוח: דיכאון ויצירת תאי עצב חדשים
- התערבות מוחית לשיפור הבנת הנקרא אצל מבוגרים עם לקויות למידה
- פלסיבו 1 – האפקט המתעתע
- כך פועלת השיטה המדעית: ראיות, ניבויים ומבחנים
מקור: הודעת דוברות האוניברסיטה העברית בירושלים (הודעה לעיתונות בדוא"ל, 19.10.2026)
