שני מחקרים – מסין ומאוסטרליה של מאובני דגי ריאות מראים את השלבים השונים של התפתחות המין שממנו התפצלו המינים הראשונים שעלו ליבשה
שני מחקרים חדשים על דגי ריאות (lungfish) קדומים מוסיפים נדבך חשוב לסיפור האבולוציוני שהוביל בסופו של דבר לעליית החולייתנים אל היבשה. המחקר הראשון חוזר למאובנים מאוחרים מתקופת הדבון שנמצאו בצפון מדינת מערב אוסטרליה באתר מאובנים מפורסם שבו השתמרו דגים קדומים בפרטים יוצאי דופן. המחקר השני מתאר גולגולת דג ריאות קדום במיוחד, שנמצאה במחוז יונאן שבסין ומתוארכת לכ־410 מיליון שנה – חלון זמן קריטי שבו הקבוצה עדיין התפתחה לפני שהתפצלה למגוון עצום של מינים. יחד, שני המחקרים מוסיפים פרטים אנטומיים שלא היו זמינים בעבר, בזכות הדמיות CT ושחזור תלת־ממדי, ומחדדים אילו תכונות הופיעו מוקדם ומה השתנה מהר יחסית? . (cdnsciencepub.com)
מה גילו מחדש במאובנים מאוסטרליה?
במחקר שפורסם ב-Canadian Journal of Zoology נבחן מחדש מאובן לא מוגדר מהתצורה הגיאולוגית גוגו(Gogo Formation) . כבר בעת תיאורו הראשוני לפני כעשור וחצי עלתה אפשרות שמדובר בסוג דג שלא תועד קודם, אבל מצב ההשתמרות הקשה על ההבנה מה באמת רואים. כעת, צוות בהובלת חוקרת מפלינדרס השתמש בסריקות CT ובשיטות הדמיה מתקדמות כדי לבנות דגם דיגיטלי מפורט של הגולגולת – כולל חללים פנימיים, אזור האוזן הפנימית וחלקים הקשורים לחלל המוח. (
התוצאה המרכזית אינה רק “עוד פרט” אנטומי, אלא תיקון לפרשנות: לפי החוקרים, חלק מהרשמים הקודמים כנראה נקראו כשהדג “הפוך” או בכיוון לא נכון. כלומר, אותו מאובן שנתפס כחריג מאוד עשוי להשתלב טוב יותר בתוך המגוון הידוע של דגי הריאות מאותו אתר, ברגע שמסדרים נכון את הכיוונים ומפרידים בין מה שנשבר לבין מה שהוא באמת תכונה ביולוגית. העבודה נשענה גם על תשתיות ומתקנים של Australian Nuclear Science and Technology Organisation , שמאפשרים הדמיות וחומרה ברמה גבוהה למחקר מאובנים.
גולגולת מסין שמשלימה חור בזמן
במקביל, מאמר ב-Current Biology מתאר מין חדש בשםPaleolophus yunnanensis . המאובן, שנמצא בדרום סין, מספק הצצה נדירה לתקופה מוקדמת מאוד בהיסטוריה של דגי הריאות – בערך באמצע הדרך בין הופעתם הראשונית לבין “ההתפוצצות” האבולוציונית שלהם כמה מיליוני שנים אחר כך . (cell.com)
כאן החשיבות היא בעיקר כרונולוגית ותפקודית. החוקרים מציינים שבפרק הזמן הזה החלו להתפתח בהדרגה התאמות האכלה ייחודיות של דגי הריאות, ושחלק מהתכונות הללו – בעיקר באזור הגולגולת והלסתות – הופיעו מהר יחסית. בגרסת המדע הפופולרי של Chinese Academy of Sciences מודגש שהמאובן החדש מהווה חוליה מורפולוגית מקשרת בין מינים קדומים מאוד שנמצאו בדרום סין לבין מינים מאוחרים יותר, חוליה שחוקרים חיפשו במשך שנים . (english.cas.cn)
המאמר גם משווה בין Paleolophus לבין מאובנים מוקדמים אחרים: מין קדום מסין (Diabolepis) וכן צורות מצפון אמריקה, כולל דג קדום שתואר בוויומינג. ההשוואות האלה חשובות משום שהן מאפשרות לשאול לא רק “מי דומה למי?”, אלא גם האם היו קשרים ביוגיאוגרפיים מוקדמים בין אזורים מרוחקים?
למה זה משנה לסיפור העלייה ליבשה?
דגי הריאות שייכים לקבוצת הדגים בעלי סנפירים בשרניים (sarcopterygians) , הקרובים אבולוציונית לקו שהוביל לטטרפודים (tetrapods) – חולייתנים בעלי גפיים, כולל בני אדם. לכן, כל שיפור ברזולוציה של האנטומיה שלהם (למשל, מבנה חלל המוח, אזורי חישה כמו האוזן הפנימית, ותכונות הקשורות להזנה) עוזר לבנות תמונה מדויקת יותר של “ארגז הכלים” שממנו צמחו בהמשך התאמות לחיים ביבשה. במקום לראות את האבולוציה כשרשרת ליניארית ופשוטה, שני המחקרים מדגישים שהיא הייתה עשירה, מגוונת, ולפעמים גם מבלבלת – עד שמגיעות טכנולוגיות הדמיה שמאפשרות להבין מחדש את המאובנים.
מקורות
- Thiele ואחרים, 28-1-2026: “Deciphering Cainocara enigma…” DOI: 10.1139/cjz-2025-0109. (למאמר המדעי)
- Qiao ואחרים, 10-12-2025: “A new fossil fish sheds light…” DOI: 10.1016/j.cub.2025.11.032. (cell.com)
עוד בנושא באתר הידען:
