מה עושה אלוהים בשיעורי מדע?

הדרישה למתן זמן שווה לאבולוציה ולתורת התכנון התבוני או הבריאתנות אינה אקטואלית אבל אפשר להסביר לתלמידים מהי בריאתנות ומדוע אינה מדע

האבולוציה מול הבריאתנות. קידמה. איור: shutterstock
האבולוציה מול הבריאתנות. קידמה. איור: shutterstock

אהוד אמיר

יש הטוענים כך: "לצד התפישה הדרוויניסטית יציגו, בשם היושר האינטלקטואלי, את התפישה המכונה "בריאתנית", שלפיה העולם לא נוצר מעצמו אלא נברא וסודר בידי כוח עליון. נקרא לו אלוהים" (דורון קורן, "אבולוציה, בריאה ובית הספר: איך צריך ללמד ביולוגיה", הארץ, 24.12.14). על הטענה הממוחזרת הזו השיב דניאל וילינגהם מאוניברסיטת וירג'יניה: "נכון, צריך לחייב מורים לתת זמן שווה ללימודי אבולוציה ולתיאוריות בריאתניות, בדיוק כפי שבשיעורי ספרות צריך ללמד את שייקספיר במקביל למחזה החדש של הבן של המנהל וכפי שבשיעורי טבע צריך לתת זמן שווה לתיאוריה של דוד שלי, לפיה כדור הארץ שטוח. אני חושב שהתיאוריה הזו שווה שישמעו אותה. הרי צריך לתת הזדמנות שווה לכל, לא?"

"לא. יש דרישות מינימליות שתיאוריה צריכה לעמוד בהן כדי שתזכה להתמודד על זמנם היקר של התלמידים. תיאוריות הבריאתנות והתכנון התבוני למיניהן לא עומדות בדרישות אלה ואינן ראויות להישמע בבתי ספר, ממש כפי שאני לא רשאי להופיע במשחקים האולימפיים ולקוות שיתנו לי להתחרות במשחה בסגנון מאה מטר נגד מייקל פלפס. הבעיה היא שאם תוכלל תיאוריה כזו בתכנית הלימודים של בית ספר כלשהו, עלול התלמיד להסיק שיש לה תוקף כלשהו. אחרת למה המורה טורח לדון בה?"

המילה "עובדה" מתייחסת לתצפית, מדידה או צורה אחרת של ראיה, אך גם להסבר מדעי שנבחן ואושר פעמים כה רבות עד שאין סיבה להמשיך להעמידו במבחן או לחפש אחר דוגמאות נוספות לנכונותו. במובן זה, האבולוציה היא עובדה. ממצאים רבים יכלו למוטט את תאוריית האבולוציה: חוקי התורשה של מנדל; גילוי חלוקת התא ותפקיד הכרומוזומים בתורשה; ניסוח התיאוריה המתמטית של הגנטיקה של אוכלוסיות; פענוח מבנה הדנ"א והצופן הגנטי. גילוי הסליל הכפול של הדי-אנ-איי יכול היה למוטט את האבולוציה, אם חקר החומר הגנטי היה מוכיח שהאדם אינו קרוב לקופים במוצאו – אך הוכח שהאדם והשימפנזה זהים בלמעלה מ-98% מהחומר הגנטי שלהם. כך הוכחה קרבתנו הגנטית לכל מיני החי והצומח.

בלי האבולוציה אי אפשר לבחון למה מתפשטות מוטציות שמפחיתות את קטלניותה של מחלה כלשהי. הצרעת היתה הורגת בעבר, וכיום אינה קטלנית. השפעת הרגה עשרות מיליוני בני אדם בתחילת המאה ה-20 וכיום אינה אלא מטרד חורפי לרובנו. מה קרה לווירוס השפעת? מוטציה של הווירוס אפשרה לנשא לחיות יותר זמן וכך זכו הווירוסים בנשא שמפיץ אותם במשך זמן רב יותר. משתלם לווירוסים לא להרוג את הנשא. אם נניח שאלוהים תכנן את החיידקים, כהצעתם של הבריאתנים – מה הלאה? איך ההסבר של הבריאתנות – יד אלוהים – יסייע להבנת תהליכים אפידמיולוגיים ולהגדלת היכולת להתגונן מפני הווירוסים?

מדוע עלינו להזדקק לחיסון שפעת חדש בכל שנה? התשובה היא – אבולוציה בלתי פוסקת של הווירוס הזה. כמעט מחצית מתושבי אזור קו המשווה באפריקה לוקים במוטציה שגורמת לאנמיה חרמשית. איך אפשר להסביר זאת? הרי מוטציה זו מגדילה את הסיכוי שהנשא שלה יפתח אנמיה חרמשית. אך מוטציה זו יוצרת תאי דם שנגיף המלריה מתקשה להיצמד אליהם וכך מגינה על נשאיה מפני מלריה. הם אולי ילקו באנמיה, שהורגת בגיל מבוגר יחסית, אבל לא במלריה, שהורגת בחטף וגם בגיל צעיר. כך יתרבו נשאי המוטציה הזו ויפיצו בקרב צאצאיהם את גרסת הגן העמידה בפני מלריה. האבולוציה מסבירה תהליך זה היטב, כמו גם את הסיבות לו.

איך אפשר להסביר את השינויים בשכיחות המוטציה שאפשרה לנו לעכל לקטוז? מדוע ל-95% מהצפון אירופיים מוטציה זו, אבל רק לאחוזים בודדים בדרום מזרח אסיה? באלפי השנים האחרונות התפתחו בצפון אירופה משקי בהמות נותנות חלב, בעוד שבדרום מזרח אסיה לא קרה הדבר, ולכן בקרב תושבים שחיו על משקי חלב נוצרה עדיפות לבעלי מוטציות שאפשרו עיכול חלב, והם הורישו מוטציה זו לצאצאיהם, בתהליך אבולוציוני. האבולוציה מסבירה זאת. הבריאתנות מתכחשת לעובדה שמוטציות אלה קרו. הבריאתנות אינה מדע אלא טיעון פילוסופי ודתי. אי אפשר לבדוק את טענות הבריאתנות בכלים מדעיים. אין ניסוי, תצפית או הליך של הסקת מסקנות מדעיות שאפשר לגזור מההנחה שיש (או אין) מתכנן לעולם. אין ביכולתה של הנחה כזו – הבריאתנות – לקדם את המחקר המדעי. עמדת המדע, כפי שהיא מתבטאת בפרסומים מדעיים ולפי האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית, היא שיש overwhelming scientific consensus   (קונסנזוס מדעי מוחץ) בנוגע לתורת האבולוציה.

אך יש מקומות, גם בארצות הברית, שאליהם עדיין לא הגיעה ההבנה לגבי מהותו של המדע. בשנת 2007 הגישה ועדת החינוך של לואיזיאנה הצעת חוק לפיה יוכלו מורים להכניס ספרי דת לשיעורי מדע. כעבור שנה התקבל "חוק החינוך המדעי של לואיזיאנה" (Louisiana Science Education Act). בחסות החוק הוציאו מורים את ספרי המדע והשאירו רק את ספרי הבריאתנות.

זאק קופלין היה בן ארבע עשרה כאשר התקבלה ההחלטה. בסיועה של ברברה פורסט, פרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת דרום מזרח לואיזיאנה, יצר קופלין קשר עם הארי קרוטו, חתן פרס נובל לכימיה. קרוטו סייע לקופלין לחבר מכתב ובו דרישה לבטל את החוק וכך להשאיר את לימודי הדת מחוץ לכיתות המדע. מתוך המכתב:

"הסטודנטים בלואיזיאנה זכאים ללמוד מדע ולא דת המוצגת כמדע. המדע מציע לתופעות הטבע הסברים שניתנים לבחינה וכך גם להפרכה. … המדע הוא תהליך בו מתועד ונאסף מידע על העולם הפיזי, ומידע זה מחולק לקטגוריות ונלמד במאמץ להסיק מהם עקרונות הטבע המסבירים בצורה הטובה ביותר את התופעות הנצפות. המדע אינו מצויד בהסברים שמאפשרים להעריך ולאמוד הסברים על-טבעיים לתצפיותינו; המדע אינו שופט את אמיתותם או פרכתם של הסברים על טבעיים. המדע משאיר שיקולים אלה לתחום האמונה הדתית. היקף החקירה המדעית מוגבל במודע לחיפוש אחר עקרונות מתחום הטבע, ועל כן נשאר המדע חופשי מהתורות הדתיות והוא מהווה, לפיכך, תחום ראוי להוראה בבתי ספר ציבוריים."

על המכתב חתמו 78 חתני פרס נובל.

בשנת 1987, בתיק אדוארדס נגד אגילארד (Edwards v. Aguillard), קבע בית המשפט העליון בארצות הברית:

"חומר הגלם של חקירה מדעית הוא גוף ראיות הגדל ללא הרף, גוף ראיות שמספק מידע לגבי 'עובדות' יסוד. עובדות הן חלק מתופעות הטבע. יישום השיטה המדעית כולל בדיקה שיטתית וקפדנית של עקרונות שעשויים להוות הסבר מדעי לעובדות אלה. כדי להוות 'היפותזה' מדעית לגיטימית, תיאוריה מדעית חייבת להיות עקבית עם תצפיות מהעבר ומההווה, וחייבת לעמוד בפני בחינה מתמשכת של תצפיות עתידיות. תיאוריה שמטבעה אי אפשר להעמיד אותה בבחינה, נמצאת מחוץ לתחום המדע. תהליך הבחינה המתמשכת מוביל מדענים לרחוש כבוד במיוחד לאותן היפותזות שנתמכו במיוחד בתצפיות או בניסויים. היפותזה כזו זוכה לשם "תיאוריה". אם תיאוריה מסבירה בהצלחה מצבור עובדות גדול שיש בו גיוון, זו תיאוריה "מוצקה". אם היא מנבאת באופן עקבי תופעות חדשות אשר בסופו של דבר אכן נצפות, זוהי תיאוריה "אמינה". עם זאת, אפילו התיאוריה המוצקה והאמינה ביותר היא זמנית. תיאוריה מדעית נתונה באופן תמידי לבחינה מחדש.

חינוך מדעי צריך לתאר במדויק את מצבו העכשווי של הידע המדעי המהותי. חשוב מכך, חינוך מדעי צריך לתאר במדויק את הנחות היסוד של המדע ואת תהליכיו. על ידי לימוד רעיונות דתיים תחת תווית שגויה של מדע, נגרם נזק לחינוך המדעי. לימוד שכזה מכונן עימות שגוי בין מדע ודת, מוליך את הנוער שלנו שולל בנוגע לטבעה של החקירה המדעית, וכך מפחית מיכולתנו להגיב לבעיות בעולם שהופך יותר ויותר טכנולוגי. ידע מדעי הינו חיוני לחיים במאה ה-21. ביולוגיה אבולוציונית היא הבסיס בתחומים רבים, כולל מחקר ביו-רפואי וחקלאות. היא מסייעת לנו להבין, למשל, אין להילחם באיידס ואיך לגדל צמחים שישרדו בסביבות שונות. למדע תפקיד משמעותי בעולמנו ועתידה הכלכלי של מדינתנו תלוי בכך שארצות הברית תשמר את יכולתה להתחרות בתחומי המדע. לכן חיוני שסטודנטים יזכו לחינוך מעמיק לגבי תפיסות מדעיות עיקריות ויישומיהן."

ועדת החינוך של לואיזיאנה לא השתכנעה. המלצה לבטל את החוק נדחתה פעמיים. חוקים דומים מקודמים במדינות נוספות רבות בארצות הברית. "אם סטודנטים לא מבינים מהי השיטה המדעית, אנחנו פוגעים בסיכוייהם לרכוש השכלה מדעית, להשיג משרות בתחום המדע ולגלות תגליות שישנו את העולם", אמר קופלין. "כמה משרות תמצא תחת 'בריאתנות' בלוחות העבודה?" אוניברסיטת לואיזיאנה כבר צריכה לקלוט מדענים ממדינות אחרות כי בלואיזיאנה אין מספיק מדענים, עקב החוק.

"בנוסף לכך יש כאן פגיעה בעקרון ההפרדה בין דת ומדינה", אמר קופלין, "לימוד הבריאה לפי הגרסה התנ"כית פירושו קידום של גרסה אחת, מסוימת מאד, של הנצרות, ופגיעה בזכויותיו של כל אזרח אמריקני אחר, שאינו שותף לאמונות אלו. בכך דורכים על זכויותיהם של קתולים רבים, פרוטסטנטים מהזרם המרכזי, בודהיסטים, הומניסטים, מוסלמים, הינדו וכל קבוצה דתית אחרת בארצות הברית. הבריאתנים היו מתמלאים חרדה אם בשיעורי דת היתה נלמדת גרסת ההינדו לבריאת העולם – ובצדק."

כעת מציע ליין האני (Honey), מרצה לביולוגיה באוניברסיטת מקיואן באדמונטון, קנדה, את ההפך: אדרבא, למדו בריאתנות בכיתות הלימוד. תנו לסטודנטים לשאול שאלות. כך תוכלו להסביר להם למה בריאתנות זו דת ומדוע אין קשר בין בריאתנות לבין מדע, גם אם הבריאתנים טוענים אחרת. בשורה התחתונה הבריאתנים טוענים שהכל נברא בידי אלוהים. בין אם זה נכון או לא, זו לא תאוריה מדעית כי אי אפשר לבדוק אותה. נקודה. העמידו את הנחות היסוד של הבריאתנות לביקורת מדעית. ישמו את שיטות החקירה המדעיות על הבריאתנות ובדקו אם הבריאתנות עונה על ההגדרה של מדע.

שלחתי לזאק קופלין את הכתבה הזו. הוא ענה לי כך: "זו אי הבנה דרמטית של האופן שבו בריאתנות נלמדת למעשה בכיתה, וזה גם לא חוקתי. איני חסיד של הבריאתנות, אבל בית המשפט העליון [בארצות הברית] אוסר גם להתקיף את הדת בבתי הספר הציבוריים, ויש אנשים שעשויים לראות את ההתקפה על הבריאתנות כהתקפה על הדת. זה עלול להפוך לתביעה בבית המשפט, וזו עלולה להזיק."

דרך אלגנטית לפתור את הדילמה היא לומר: "בריאתנות היא דת. אסור לי ללמד דת בשיעור מדע, אחרת בית המשפט העליון יקבע שעברתי על החוק."

המאבק על החינוך נמשך.

עדכון: היום (24 ביוני 2015) הודיע בובי ג'ינדל, מושל לואיזיאנה והאיש שעומד מאחורי "חוק החינוך המדעי של לואיזיאנה"  וחתום עליו, על כניסתו למירוץ לנשיאות ארצות הברית, במסגרת הפריימריס במפלגה הרפובליקנית.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

565 תגובות

  1. המדע אינו סותר את האמונה באלוהים ולהיפך. התורה המדעית מסבירה באמצעים שכלתניים את המציאות של טבע הבריאה , במילים אחרות כיצד הטבע פועל , היות והאמצעים השכלתניים מוגבלים, הוכחה לכך היא שהתורה המדעית עובדת לפי שיטת הניסוי והטעייה , שיטות מדעיות משתנות תדיר , ומוחלפות בכל פעם שיש גילוי מדעי חדש ,עד קופרניקוס האמינו שהעולם שטוח ושהשמש סובבת סביב כדור הארץ , איינשטיין בתורת היחסות סתר ניפץ את תורת הכבידה הפיזיקלית של ניוטון , ואילו נילס בוהר ומדענים נוספים ניפצו את תורת היחסות של אינשטיין בתורת הקוונטים (בכל הנוגע לחלקיקים , אי ודאות וכו') וחוזר חלילה , ידועה אמירתו של איינשטיין לנילס בוהר "אלוהים אינו משחק בקוביות" היות והוא פיקפק בנכונות הגילויים המהפכניים של תורת הקוונטים , בתגובה ענה לו בוהר "אל תקבע לאלוהים מה לעשות"
    ביחס ליוצר הבריאה אלוקים שהוא נצחי מבחינת הזמן ואינסופי מבחינת המרחב (מושגים שהמדע כיום אינו מסוגל להתמודד איתם כיוון שאינם מדידים ולא ניתן להכליל בניסוי מדעי שיאשש אותם)
    היקום כפי שנראה לנו היום , הוא למעשה צמצום אלוקי במעשה הבריאה , התיאוריה המדעית גורסת שהיקום נוצר מאור עצום (בתהליך שנקרא "המפץ הגדול" , זה דיי דומה למתואר בספר בראשית שתחילת הבריאה הייתה כשאלוהים אמר "יהי אור ויהי אור" , המדע מסביר כיצד פועל "מנגנון" היקום באמצעות חוקים ומשפטים פיזיקליים טהורים , הוא אינו מסביר מה התכלית של המנגנון ולשם מה הוא נוצר , מהי המשמעות של החיים ועוד . כדי לענות על שאלות אלו האמונה האלוקית נכנסת לתמונה

  2. מחוץ לקופסא
    אני סותר את קיומו של אל נפלא, אוהב אדם, מוסרי, יודע כל וכל יכול במילה אחת. סבל.
    כלומר – יש סיבה טובה מאד להאמין שאותו אלוהים לא קיים.

    עכשיו בוא נסכם בין כוכביות את הסיבות את הראיות לקיומו. ובכן **.

    אתה מוזמן לנסות לסתור אותי. בלי תגובות ארוכות. תהיה ענייני.

  3. אני מסכים אם כותב הכתבה הבריאתנות אינה מדע.לא הייתה ולא תהיה. המדע הוא אסיפת נתונים מתוך עולם שכבר קיים ועל סמך הנתונים הללו אנו מגעים למסקנות ובונים תאוריות שונות. מתווספות של גילויי נתונים תגרום לחיזוק או להחלשת או שינוי התאוריה . הבריאתנות מתחילה מיסוד בסיסי שאינו ניתן למדידה בשום צורה שהיא. וזה בורא שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף. אין אפשרות בשכל אנושי לסתור את קיומו. וכמה שמנסים מגיעים כל פעם למבוי סתום.מדובר על דבר שאפשר להגיע להבנת קיומו מכוח שלילת מציאותו משאר כל הדברים הידועים לנו. ועליו מדובר שבור בורא. וזה יסוד באמונה

  4. רפאל אשמח אם תענה –

    איך אתה מסביר את קיומם של הכלבים ? הרי ראיות לקיומם (מאובנים) מופיעות רק בשכבות חדשות מלפני 30 אלף שנים מקסימום מתקופתנו, איך "לפתע" הם צצו אם הם לא התפתחו מזאבים והיו קיימים מבראשית ?

  5. כלומר, על פי המידה שאתה קובע.

    ומה הן המידות הראויות , אם אפשר לשאול (ויותר מכך לקבל תשובה עליהם)?

  6. אבי ב.
    במקרה הזה אני בהחלט מסכים איתך.
    אבל עדיין לא ברור היכן עובר הגבול של חופש הביטוי. האם אתה חוסם התבטאויות של אלו שאינם מכירים במדינת ישראל, למשל? יכול להיות שלא היתה התבטאות כזאת כאן באתר אבל היא אינה שונה מדבריו של ספקן – כפי שהבנתי מדבריך – אשר תומך בחיזרים תבוניים או משהו דומה. הרי בסופו של דבר מדובר בכל דעה שלא תהיה גם מהסוג ההזוי. השאלה היא מה הוא הגבול שמפריד בין חופש הביטוי לבין ביטוי שראוי להיחסם באתר זה?

  7. רפאל
    די להשפיל את עצמך…. אתה מנסה לתפוס אותי במילה? זו הרמה שאתה יורד אליה?

    אתה אדם לא ישר, רפאל. אל תשליך את האופי המחורבן שלך עלי!!!

  8. רפאל

    הייתי אומר שאתה מחפש דרך להתנער מההבנה שכשאתה חושב על משמעות צירוף המילים 'פרי הדמיון' אתה חושב על דבר אחר משניסים חושב עליו כשהוא אומר 'פרי הדמיון'.

    התוצר של זה הוא שאתה מייצג את דבריו לפני הבנתך ולא כמות שהם, ולא מוכן לקבל שהם אומרים דבר אחר, אפילו כשניסים מסביר לך באופן מפורט למה הוא התכוון. זו הסיבה שניסים אומר לך שאתה נוהג בחוסר יושרה, והוא צודק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן