סיקור מקיף

מכון ויצמן

שאול ורנה גסנר

פלסטיק

מכון ויצמן 24 בנובמבר 2010 אין תגובות

הוא התבקש לספק המלצות מקרובי משפחה כדי להוכיח שהוא אמין ולא מרגל.

תלמידי המחקר רועי אברהם (שלישי מימין) ואלדמע שושנה-חן (שנייה מימין) ופרופ' ירדן שיתפו פעולה עם אוהד מנור (ראשון מימין) ועם ד"ר ערן סגל (מדעי המחשב ומתמטיקה שימושית), ד"ר רעות שלגי ופרופ' יצחק פלפל (גנטיקה מולקולרית), גבי טרסיק וד"ר יערה צונג (בקרה ביולוגית), נועה בוסל (רביעית מימין) ועמית ציזל מקבוצתו של פרופ' איתן דומאני (פיסיקה של מערכות מורכבות), כולם במכון ויצמן למדע; ישראל שטיינפלד ופרופ' זוהר יכיני מהטכניון, ד"ר עידו עמית מה-MIT ומאוניברסיטת הרווארד, ד"ר אספן אנרלי, ד"ר הגה רוסנס ופרופ' אן-ליז בורסן-דייל מאוניברסיטת אוסלו, וד"ר פרנצ'סקה ביאגוני, ד"ר מרצ'לה מוטולזה, ד"ר סברינה סטראנו ופרופ' ג'ובאני בלנדינו ממכון הסרטן על-שם רג'ינה אלנה שברומא

מכשול בפני סרטן

מכון ויצמן 23 באוקטובר 2010 אין תגובות

יותר מ-20 מולקולות מיקרו אר-אן-אי פועלות יחד כדי למנוע את גידולו של סרטן.

פרופ' איתמר פרוקצ'יה

קו השבר

מכון ויצמן 11 באוקטובר 2010 תגובה אחת

מה גבולות האלסטיות של הזכוכית המתכתית? מה גבולות הכוח שלה? מתי, ותחת איזה לחץ, היא תגיב באופן פלסטי ותישבר בכל זאת? מה הדינמיקה של התפתחות

פרופ' ישראל דוסטרובסקי ז"ל

פרופ' ישראל דוסטרובסקי, ממייסדי מכון ויצמן למדע והנשיא החמישי של המכון, מת בגיל 92

מכון ויצמן 29 בספטמבר 2010 2 תגובות

מלבד מחקר במכון ויצמן שימש פרופ' דוסטרובסקי גם בתפקידים בתחום האנרגיה הגרעינית, בועדה הישראלית וכנציג ישראל בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, וכן עסק בתחום התפלת המים

תאים אנושיים - איור: אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו

לחתוך עוגה בעזרת בולדוזר

מכון ויצמן 27 בספטמבר 2010 אין תגובות

בדרך כלל איננו משתמשים במקבת כדי לנעוץ סיכה בלוח שעם. אורגניזמים חיים, לעומת זאת, משתמשים במולקולות הרסניות הקרויות קספזות – המבצעות עבודות הרסניות כמו הרג

מימין (עומדים): מריה מריאנוביץ', ד"ר נטלי יבגי-אוחנה. (יושבים): ד"ר יהודית זלצמן-אמיר, פרופ' איתן גרוס וליאת שכנאי.

זוהה מרכיב נוסף בתהליך התאבדות תאים

מכון ויצמן 26 בספטמבר 2010 אין תגובות

במקרים של סרטן, התאים אינם מתאבדים כדרוש, ואילו מחלות אחרות, כגון אלצהיימר, מתאפיינות באפופטוזיס מוגבר. באמצעות שליטה ביחסי הגומלין בין tBID ובין MTCH2, ייתכן כי

הגר גלברד-שגיב וד"ר רוני פז. חיים בסרט

קמתי, התרחצתי, התלבשתי – איך אני זוכר זאת?

מכון ויצמן 5 באוגוסט 2010 תגובה אחת

כשאנו מספרים למישהו על קורותינו בבוקר מסוים, אנחנו מסוגלים להיזכר באירועים – פרט אחרי פרט – הודות ליכולתהקרויה "זיכרון אפיזודי" (זיכרון של רצף אירועים). זאת,

ד"ר איגור לובומירסקי.

חם, מתחמם, קפוא

מכון ויצמן 26 ביולי 2010 11 תגובות

האם אפשר להקפיא מים באמצעות חימום? מדעני מכון ויצמן גילו באחרונה, כי מים יכולים להפוך מנוזל למוצק בטמפרטורות שונות, בהתאם למטען החשמלי של המשטח עליו

מימין: יואל רקח, גדעון יקותיאלי, יגאל תלמי ועמוס דה-שליט, לאחר כנס מדעי בבזל, ספטמבר 1949

שביל קליפות הגרעינים (של האטום)

מכון ויצמן 23 ביולי 2010 תגובה אחת

60 שנה מלאו למודל הקליפות שמתאר את "חוקי התנועה" בגרעין האטום. במודל משתמשים עד היום, ובכל זאת, נותרו עדיין שאלות פתוחות

ד"ר איגור לובומירסקי.

חלופה ייחודית להמרת אנרגיית שמש לדלק

מכון ויצמן 2 ביולי 2010 8 תגובות

האם יש דרך לשמור את אנרגיית השמש ליום גשום? – שיטה חדשה שפותחה במכון ויצמן זולה יחסית, יעילה מאוד ואינה מייצרת פסולת מסוכנת לסביבה

שלום שראל במעבדתו של פרופ' משה ויצמן, מכון זיו - לימים מכון ויצמן, 1946

זכרונות מהמהפכה המדעית

מכון ויצמן 13 ביוני 2010 אין תגובות

פרופ' שלום שראל התקבל כתלמיד מחקר למכון זיו ב-1943 ועסק בפיתוח תרופות נגד מלריה לצבא הבריטי בהודו וייסד בכך את תעשיית התרופות הישראלית

ד"ר אבישי גל-ים ותלמיד המחקר יאיר הרכבי. מכון ויצמן

ננסים לבנים, יסודות כבדים

מכון ויצמן 9 במרץ 2010 2 תגובות

הסופרנובה SN 2005E משתייכת לסוג חדש ונדיר יחסית של כוכבים מתפוצצים. המדענים סבורים, שאורן החלש יחסית של סופרנובות אלה מקשה על גילויין, אך למעשה הן

מימין: פרופ' משה אורן, פרופ' ורדה רוטר וד"ר פרי סטמבולסקי. צילום: מכון ויצמן

שלושים שנה לגילוי הגן P53

מכון ויצמן 6 במרץ 2010 4 תגובות

מדעני מכון ויצמן, מחלוצי חקר הגן מדכא הסרטן p53, משרטטים מפת דרכים בהתפתחות חקר הגורם שמעורב בכמחצית מקרי הסרטן בבני-אדם

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן