התאים הסרטניים ידועים לשמצה ביכולתם לנצל את התהליכים הרגילים של התא לצורך הישרדותם. מדעני מכון ויצמן זיהו באחרונה את אחד מהתכסיסים המתוחכמים שהם מפעילים: שיבוש אחד ממנגנוני ה”אבטחה” החשובים של התאים החיים.
התאים הסרטניים ידועים לשמצה ביכולתם לנצל את התהליכים הרגילים של התא לצורך הישרדותם. מדעני מכון ויצמן זיהו באחרונה את אחד מהתכסיסים המתוחכמים שהם מפעילים: שיבוש אחד ממנגנוני ה”אבטחה” החשובים של התאים החיים.
הבנת הדרך שבה התאים הסרטניים משבשים את המנגנון הזה עשויה להוביל לפיתוח דרכים חדשות לטפל בחולי סרטן, להגברת יעילותן של תרופות קיימות, ולהתאמת תוכנית הטיפול לגידולים הספציפיים.
מדובר במנגנון האנדוציטוזיס, המאפשר לחומרים חוץ-תאיים להיכנס לתוך התא.
בשלב הראשון של פעולת המנגנון הזה, נוצרת – כתוצאה ממגע עם חומר זר – מעין גומחה בקרום התא. הגומחה נעשית עמוקה יותר, ואז סוגרת על עצמה, “בולעת” את החומר הזר, מתנתקת מקרום התא – שמשלים את עצמו – ויוצרת מעין שלפוחית אשר נעה בחללו הפנימי של התא. כך יכולות מולקולות שונות (זרות או עצמיות) לנוע מפני השטח של התא, אל תוכו.
רוב החומרים המוכנסים אל תוך התא בדרך זו מפורקים בסופו של דבר על-ידי האברון המיקרוסקופי התוך-תאי הקרוי ליזוזום.פרופ' יוסף ירדן ותלמיד המחקר (דאז) ד”ר ירון מוסנזון מהמחלקה לבקרה ביולוגית במכון ויצמן למדע, יחד עם מדענים נוספים במכון, וכן עם פרופ' גדעון רכבי מהמרכז הרפואי על-שם שיבא, פרופ' אריה אדמון מהטכניון, ופרופ' פרננדו שמיט מאוניברסיטת פורטו, פורטוגל, גורסים שהגידול הממאיר משבש ומנצל את האנדוציטוזיס בשלבי ההתפתחות השונים של הסרטן.
למשל, כאשר מתחדשת השכבה הפנימית המדפנת את חלל הריאות ואת צינוריות החלב בשד, האנדוציטוזיס מסלק באופן קבוע מקרום התא את הקולטנים לגורמי גדילה. קולטנים אלה נשאבים לתוך השלפוחיות ומושמדים בתוך הליזוזום. כך נמנע הגירוי המתמשך הנוצר על-ידי גורמי גידול המגיעים מבחוץ אל התא, ונמנעת גדילה מוגזמת של רקמות (שעלולה להוביל להתפתחות סרטן). אם האנדוציטוזיס אינו פועל ביעילות מספקת, ממשיכים הקולטנים על קרום התא להתקשר לגורמי גידול, ולהעביר את “הוראותיהם” לתאים, הממשיכים לגדול ללא בקרה – תהליך התומך בהתפתחות סרטן בריאה או בשד.
לעומת זאת, אם מנגנון האנדוציטוזיס יעיל ופעיל מדי, הוא עלול לבלוע ולפגוע במולקולות ה”דבק” אשר מחזיקות את התאים יחד, ומונעות מהם להתרבות יותר מדי. במילים אחרות, פעילות יתר, וגם פעילות חסר של המנגנון הזה עלולות לגרום להתפתחות סרטן.
במחקר, שתואר במאמר שפירסמו המדענים בכתב-העת המדעי Developmental Cell, הם הראו מרכיב חדש המבקר את האנדוציטוזיס בבני-אדם. המרכיב החדש הוא חלבון הקרוי Lst2, והוא מסייע לבליעה ולניטרול של קולטנים לגורמי גדילה. כאשר יש מחסור בחלבון זה, הקולטנים אינם משלימים את האנדוציטוזיס וממשיכים לפעול – תהליך העלול להוביל להתפתחות סרטן.הבנה טובה יותר של מנגנון האנדוציטוזיס עשויה לקדם פיתוח תרופות חדשות אשר יחסמו את התפתחות הסרטן בשלבים שונים. כמו כן, היא עשויה לסייע בשיפור חדירתן של מספר תרופות קיימות לתוך תאים סרטניים, ובכך להפחית במידה משמעותית את עמידותם של תאים סרטניים לטיפולים
כימותרפיים.
2 תגובות
בהתחלה זה נשמע טוב כאשר דובר על פעילות יתר הגורמת לסרטן , אבל כשהוסיפו כי גם בפעילות חסר יש סרטן …כאן זה כבר ברור כי התרופה תיקח עוד הרבה שנים עד שתגיע לשוק !!
כל הכבוד.