מאות תלמידים מרחבי הארץ, יהודים וערבים, השתתפו באחרונה בכנס לציון סיום שנת הפעילות של תוכנית “מתמטיקה בהתכתבות”

מאות תלמידים מרחבי הארץ, יהודים וערבים, השתתפו באחרונה בכנס לציון סיום שנת הפעילות של תוכנית “מתמטיקה בהתכתבות”, המופעלת על-ידי מכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילות החינוכית במכון ויצמן למדע. במסגרת הכנס פתרו התלמידים ביחד חידות מתמטיות יצירתיות וחידות היגיון. במוקד הכנס עמדה ההצגה “אליס בארץ האי-גיון” שנכתבה, בוימה והופקה על ידי סטודנטים ממכון ויצמן למדע, והייתה שזורה לכל אורכה בהפעלות ומשחקים מתמטיים יצירתיים. לאחר מכן הוזמנו המשתתפים לסיור בגן המדע על-שם קלור, מוזיאון מדע ייחודי תחת כיפת השמים. האירוע לווה בתרגום סימולטני לערבית.
תוכנית “מתמטיקה בהתכתבות”, המופעלת על ידי צוות בראשותו של ד”ר יוסי אלרן, מתקיימת זו השנה ה-27, ובמסגרתה מוזמנים המשתתפים – נערים ונערות בגילים שונים וממגזרים שונים – להתכתב עם מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע באמצעות חוברות בנושאי העשרה מתמטיים יצירתיים, שאינם נכללים בתוכנית הלימודים בבתי הספר. אלה כוללים, בין היתר, את המתמטיקה שמאחורי משחק הסודוקו, הצפנות, מבוכים, גרפים ועוד. בשנה החולפת השתתפו בתכנית כ-2,000 תלמידים מכל רחבי הארץ, יהודים וערבים. מדי חודשיים נשלחים למשתתפים שאלונים בנושא מתמטי כלשהו, המכילים שאלות, חידות ומשימות, עליהם ניתן לענות באמצעות הדואר, או באתר האינטרנט של התוכנית. התשובות נבדקות על ידי מדריכים ומתרגלים ממכון ויצמן למדע, ששולחים לכל משתתף משימות חדשות, בהתאם ליכולותיו. שאלונים אלה מתורגמים גם לאנגלית, ערבית וספרדית, והתוכנית מופעלת גם במדינות קנדה, מקסיקו וארה”ב.
5 תגובות
תגובות…פיספסתם את הנקודה. הנקודה היא המתמטיקה. הערבית היא להסביר כי מנגישים את התוכן מתוך התחשבות בשפה הפנימית של הילדים… כיפכ היי ליוסי אלרן והחברים העוסקים המלאכה ואשמח, עלצמנת ללמד עם התכנים של המשחקים, אם ינגישו אותם גם לקהל הרחב…
מתמטיקה היא שפה.
ככל שתהיה מדוברת יותר יגבר הסיכוי שאיזה ילד “עני” (הכוונה לא בקיא בשפת מתמטיקה בלי קשר להכנסה כלכלית של הוריו) ילד כזה, יהיה פורץ הדרך הבא של החידוש המדעי המהולל…
אלה צמחו תחת עצי תפוח כידוע ובאמבטיות… לא באקדמיה (:
באמת? היהודי חוזר לחדר הפרטי שלו? מרוב דאגה לשונאיך, אתה שבוי בקונספציה הפרטית מאד שלך. עם מאות אלפי ילדים עניים בארץ הזו, הייתי רוצה לדעת איך זה שאצלך כל היהודים הם בעלי בית עם לפחות שתי קומות וחדר פרטי לילד. אצלי ישנים שלושה ילדים בחדר אחד, ואגב, הם שמחים מאד בחלקם – אבל, זה רק בגלל שאף אחד לא סיפר להם שהוא “מצ’וקמק”. ואני לא איזה יצור משכבה סוציו אקונומית נמוכה, אני פשוט סטודנטית.
נקודה, אתה קשקשן חסר תקנה. נקודה.
מה זה עוזר כשהערבי בסופו של יום חוזר לבית המצ’וקמק, והילד היהודי לחדר הפרטי שלו בקומה השניה.
"יהודים וערבים" עצם ההדגשה של זה מוכיחה את הקונפליקט