סיקור מקיף

הקהילה המדעית והחינוכית מתאבלת על מותו של פרופסור אפרים קציר

בית מכון ויצמן למדע אבל על מותו של פרופ' המכון אפרים קציר, הנשיא הרביעי של מדינת ישראל, מבכירי מדעני ישראל וממייסדי מכון ויצמן למדע. גם אורט העולמית שקציר שימש כנשיאה פרסמה הודעת אבל

אפרים קציר ז''ל, כפי שצולם בעת כהונתו כנשיא המדינה ב-1977. מתוך ויקיפדיה
אפרים קציר ז"ל, כפי שצולם בעת כהונתו כנשיא המדינה ב-1977. מתוך ויקיפדיה

פרופ' קציר הלך לעולמו אתמול, מוצאי שבת 30 במאי, 2009, בביתו שבמכון ויצמן למדע. בן 93 היה במותו.

אפרים קציר נולד בקייב שבאוקראינה ב-1916. הוריו, יהודה וצילה קאצ'לסקי, הביאו אותו לארץ-ישראל ב1922. לאחר סיום בית ספר תיכון בירושלים, הוא בחר ללמוד בוטניקה, זואולוגיה ובקטריולוגיה באוניברסיטה העברית ובסופו של דבר התמקד בביוכימיה וכימיה אורגנית. בשמת 1941 השלים לימודי דוקטורט בחקר פולימרים סינטטיים פשוטים של חומצות אמינו והמשיך את לימודיו במכון הפוליטכני של ברוקלין, באוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת הרווארד.

בזמן לימודיו בירושלים היה קציר פעיל בהגנה והתקדם לתפקיד מפקד פלוגה קרבית ב"חיל השדה". בשנת 1948, לאחר שובו ארצה מלימודים בחו"ל, עסק במו"פ ביטחוני במסגרת מה שהתפתח להיות חיל המדע (חמ"ד) של מדינת ישראל המתהווה ובמשך תקופה מסוימת היה מפקד חמ"ד.

בסוף מלחמת השחרור יחד עם אחיו המדען אהרון הצטרף אפרים קציר לצוות של מכון ויצמן למדע, בו יסד את המחלקה לביופיסיקה ועמד בראשה. אהרון, אחיו, כיהן כראש המחלקה לחקר פולימרים עד מותו הטראגי בפעולת טרור בשדה תעופה לוד ב1972.

בתחילת הקריירה שלו חקר אפרים קציר את חומצות הפולי-אמינו – מודלים סינתטיים המקלים על חקר פולימרים. המחקרים החלוציים שלו תרמו לפיענוח הקוד הגנטי, להפקת אנטיגנים סינתטיים ולבירור של צעדים שונים בתהליך התגובה החיסונית. הבנת התכונות של חומצות פולי-אמינו סייעה, בין היתר, לפיתוח של תרופת הקופקסון נגד תרשת נפוצה במכון ויצמן.

עוד הצלחה גדולה של קציר היה הפיתוח, בשנות ה-60, של שיטה לקיבוע (קישור) של מולקולות אנזימים למשטחים שונים. מדובר באנזימים המזרזים תהליכים כימיים שונים. השיטה משמשת היום כלי חשוב בתעשיית התרופות. בין היתר היא מיושמת בתהליכי הייצור של פניצילין המיועד לבליעה. בתעשיית המזון משתמשים בשיטה זו, בין היתר כדי לייצר חד-סוכר מסוג פרוקטוז.

במקביל למחקריו המדעיים, עסק קציר לאורך השנים גם בהיבטים החברתיים והחינוכיים של המדע. הוא עמד בראש ועדה ממלכתית לניסוח מדיניות מדע לאומית, גידל דור של מדענים צעירים, תירגם חומר חשוב לעברית ועזר להקים מגזין מדע פופולרי. הוא שימש כמדען ראשי של משרד הביטחון ועמד בראש האגודה לקידום המדע בישראל, האגודה הישראלית לביוכימיה, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח, והמועצה לקידום החינוך המדעי. בנוסף, עמד בראש המועצה הלאומית לביוטכנולוגיה.

בשנת 1973 נבחר קציר לנשיא מדינת ישראל (הנשיא הרביעי של המדינה), תפקיד בו כיהן עד לשנת 1978. (עם מינויו לנשיאות שינה את שמו מקצ'לסקי לקציר). בתקופת כהונתו כנשיא הוא שם דגש מיוחד על בעיות החברה והחינוך ודאג באופן קבוע להכיר מקרוב את כל מגזרי האוכלוסייה.

כשסיים את כהונתו כנשיא המדינה חזר קציר לעבודתו המדעית במכון ויצמן למדע. הוא מונה "פרופסור המכון" – דרגה יוקרתית הניתנת למדענים דגולים ולנשיאים לשעבר של המכון. הוא גם הקדיש מאמצים לקידום המחקר הביוטכנולוגי בארץ ויסד את המחלקה לביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הקמת המחלקה הייתה המשך של פעילויותיו הקודמות להקמת תעשיות עתירות מדע בישראל, שכללו הקמת כמה חברות המבוססות על פירות של מחקר מדעי.

מאוחר יותר בקריירה המדעית שלו פנה קציר לתחומי מחקר חדשים. בפרוייקט אחד הוא עמד בראש צוות מדענים שזכו בתחרות בין-לאומית בבניית מודלים ממוחשבים של חלבונים. במחקר אחר הוא היה חלק מצוות בין-תחומי שגילה היבטים חשובים של השפעתו של ארס נחשים על גוף האדם.

קציר כתב מאות מאמרים מדעיים ושימש במועצות עורכים ויועצים של כתבי-עת מדעיים רבים. לכבוד ימי הולדתו ה-60, 70 וה-80 נערכו סימפוזיונים בין-לאומיים ברחובות ובירושלים. לרגל יום הולדתו ה-90 התקיים כנס מדעי בין-לאומי, במכון ויצמן למדע, ב- 14 במאי 2006.

פרופ' קציר היה חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובגופים אקדמיים רבים אחרים בארץ ובעולם, כולל המכון המלכותי של בריטניה, האגודה המלכותית של לונדון, האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב, האקדמיה למדעים בצרפת, האקדמיה למדעית של ארגנטינה והאקדמיה העולמית למדעים. הוא גם כיהן כמדען אורח באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטת רוקפלר, באוניברסיטת קליפורניה שבלוס אנג'לס ובמכון המחקר "באטל" בסיאטל.

בנוסף, זכה קציר בפרס רוטשילד ובפרס ישראל למדעים, פרס ויצמן, מדליית זהב של לינדרסטרום לנד, מדליית הנס קרבס, פרס טשרניחובסקי לתרגומים מדעיים, מדליית אלפה אומגה ופרס בין-לאומי בהנדסת אנזימים של קרן המהנדסים. הוא זכה בפרס יפן (הישראלי הראשון שזכה בפרס יוקרתי זה) ומונה ל Order of Legion of Honor של צרפת. הוא קיבל תואר דוקטור כבוד מיותר מתריסר אוניברסיטאות בארץ ובעולם, כולל אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת נורת-ווסטרן, אוניברסיטת מק-גיל, אוניברסיטת אוקספורד והטכניון-מכון טכנולוגי לישראל.

המגזין Annual Review הביא את הציטוט הבא של קציר: "התאפשר לי להקדיש חלק ניכר מחיי למדע. אך השתתפותי לאורך השנים בפעילויות מחוץ למדע לימדה אותי שיש חיים מעבר למעבדה. הבנתי שאם אנחנו מקווים לבנות עולם טוב יותר, אנחנו צריכים להיות מודרכים על-ידי ערכים אנושיים אוניברסליים אשר מדגישים את האחווה של האנושות: קדושת חיי אדם וחופש האדם, שלום בין עמים, כנות ויושר, התחשבות בזכויות של אחרים ואהבת האדם."

גם אורט העולמית שקציר היה נשיאה מתאבלת

נשיא אורט העולמי: "אנו מרכינים את ראשנו על לכתו של אדם דגול, שקידש את החינוך המדעי-טכנולוגי וגילם במעשיו שילוב של תרומה למדינה יחד עם פיתוח החינוך על כל מרכיביו"

ימים ספורים לפני מותו, הספיק פרופ' קציר לצרף את חתימתו להתחייבות נשיאי אורט העולמי לדורותיהם להמשיך ולפעול לקידום החינוך המדעי-טכנולוגי בקהילות היהודיות בעולם

אמש הלך לעולמו פרופ' אפרים קציר, נשיאה הרביעי של מדינת ישראל. קורות חייו המרשימים של פרופ' קציר שזורים בפעילות ציבורית ואקדמית. בין שלל תפקידיו, שימש פרופ' קציר נשיא ארגון אורט העולמי, בין השנים 1986-1990, ועד ליום מותו שימש כנשיא כבוד של הארגון (honorary president).

עם היוודע דבר מותו, ביקש נשיא אורט העולמי, המדען ד"ר ז'אן דה-גינזבורג, להביע את תנחומי הארגון בשם כל נשיאי אורט העולמי לדורותיהם: "פרופ' קציר היה אדם דגול, וארגון אורט העולמי מרכין את ראשו על לכתו של אדם אשר קידש את החינוך המדעי-טכנולוגי והיה לסמל בעיני כולנו. בתקופת כהונתו כנשיא המדינה, עמד פרופ' קציר לא פעם על חשיבותו של נושא החינוך, אותו ראה כערך עליון. פרופ' קציר שימש דוגמא ומופת לאדם שהקדיש את חייו למדע, לעבודת המחקר ולמדינה ודמותו ותרומתו ילוו אותנו עוד שנים רבים".

פרופ' אפרים קציר שימש רוב שנותיו בתפקידי חקר ומינהל בתחום החינוך. פרופ' קציר היה ממקימי מכון ויצמן ואף עמד בראשו ושימש כמדען הראשי של משרד הביטחון. מחקריו בתחום הביופיזיקה והביוטכנולוגיה זכו לשורה של פרסים, אותות כבוד ותהודה עולמית והם שהניחו את המסד והתשתית לתעשיות ביוטכנולוגיות חשובות בארץ ובעולם. השיטות שפיתח פרופ' קציר משמשות בהרחבה, עד היום, לייצור תרופות אנטיביוטיות וחומרים חשובים אחרים.

עוד הוסיף ד"ר ז'אן דה-גינזבורג, נשיא אורט העולמי: "ארגון אורט העולמי התגאה בהסכמת פרופ' קציר לעמוד בראשו. את עיקר מרצו השקיע פרופ' קציר בפיתוח המחקר המדעי תוך כדי טיפוח החינוך היהודי ברחבי העולם. פרופ' קציר היה מראשי היוזמים והמטפחים של החוגים לנוער שוחר מדע בישראל. תרומתו לקירוב הנוער למדע המסורתי העמידה דורות חדשים של מדענים ויזמים טכנולוגים. ארגון אורט העולמי ינציח את זכרו ומורשתו במסגרת הפעילויות הרבות שעושה הארגון בקהילות היהודיות ברחבי העולם".

לרגל ציון 130 שנים להקמת הארגון, החליטו ראשי אורט העולמי לאשרר מחדש את הצהרת מייסדי הארגון, שהודפסה בסנט פטרסבורג בשנת 1880. פרופ' קציר הספיק לפני מותו לצרף את חתימתו להתחייבות נשיאי אורט העולמי לדורותיהם להמשיך ולפעול לקידום החינוך המדעי-טכנולוגי בקהילות היהודיות בעולם.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן