הצלחה לחיסון לשפעת פרי פיתוחה של פרופ' רות ארנון

הצלחה בניסוי הקליני שלב א'/ב' של ביונדווקס לחיסון אוניברסאלי לשפעת: החיסון של ביונדווקס נמצא פעיל בשתי זרועות מערכת החיסון האנושית ויצר רמת נוגדנים גבוהה בדמם של כל משתתפי הניסוי

פרופ' רות ארנון. צילום: ששון תירם. באדיבות האקדמיה הלאומית למדעים
פרופ' רות ארנון. צילום: ששון תירם. באדיבות האקדמיה הלאומית למדעים

חברת ביונדווקס (BiondVax), המפתחת חיסון אוניברסאלי לשפעת, מדווחת על הצלחת הניסוי הקליני שלב א'/ב' בדור השני של חיסון השפעת האוניברסאלי (החיסון המולטימטרי) אותו היא עורכת במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי.

בניסוי נמצא כי החיסון שמפתחת ביונדווקס היה בטוח לשימוש בכל המינונים שניתנו, הן עם אדג'ובנט והן בלעדיו. בנוסף נמצא כי החיסון הפעיל, באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה לקבוצת הביקורת, את שתי זרועות מערכת החיסון האנושית – הזרוע הנוגדנית והזרוע התאית – ובדמם של כל המשתתפים שקיבלו את החיסון, נוצרה רמת נוגדנים גבוהה כלפי החיסון האוניברסאלי. נוגדנים אלו גם זיהו באופן ספציפי מספר זנים של שפעת, ובכלל זה גם את זן שפעת החזירים (A/H1N1).

בניסוי הקליני שלב א'/ב' השתתפו סה"כ 60 איש בגילאי 18-49 שקיבלו זריקות ללא אדג'ובנט או עם אדג'ובנט במינונים השונים. במסגרת הניסוי נבדקו גם פרמטרים תאיים, ונמצא כי החיסון עורר, באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה לקבוצת הביקורת, ריבוי משמעותי של תאי דם לבנים של מערכת החיסון וגרם להם להפריש INTERFERON-GAMMA – ו INTERLEUKIN-2 חומרים המופרשים ממערכת החיסון כחלק ממערך ההגנה התאי של הגוף כנגד גורמי מחלה. תגובה תאית זו מייחדת את החיסון האוניברסאלי שמפתחת ביונדווקס מחיסוני השפעת העונתית הקיימים, שנבחנים על פי יכולתם לעורר בעיקר תגובה נוגדנית.

עוד נמצא שהחיסון האוניברסאלי שמפתחת ביונדווקס עורר תגובות חיסון נוגדניות ותאיות כנגד שני סוגי השפעת – הן שפעת מסוג A והן שפעת מסוג B (הכוללים את כל סוגי השפעת המעוררים תחלואה בבני אדם). זאת, בשונה מחיסונים אוניברסאליים אחרים המצויים בשלבי פיתוח, אשר למיטב ידיעת החברה, בהתאם לפרסומים מדעיים ואחרים, מיועדים להקנות הגנה כנגד שפעת מסוג A בלבד.

במסגרת הניסוי נמצא, באופן מובהק סטטיסטית בהשוואה לקבוצת הביקורת, כי היעילות החיסונית הגבוהה ביותר נצפתה במינון הגבוה ביותר, עם האדג'ובנט, שהוזרק למשתתפים בשני מתנים. כמו כן נמצא, כי גם במינון שהוזרק ללא אדג'ובנט, בשני מתנים, נמצאו תגובות משמעותיות בעלות מובהקות סטטיסטית.

ניסוי זה הוא הראשון מבין שני ניסויים שמבצעת ביונדווקס, כשהניסוי השני שכבר החל ומתבצע בקרב 60 משתתפים בשכבת הגיל 55-75 צפוי להסתיים ברבעון הראשון של 2010.

החיסון האוניברסאלי מיועד לספק מענה מלא להתמודדות עם כל זני השפעת, כמו גם עם המוטציות של הווירוס, והוא מבוסס על מחקרים בראשות פרופסור רות ארנון שהתבצעו במכון ויצמן למדע במשך יותר מ-15 שנה לפני היווסדה של החברה. פרופסור ארנון היא מדענית בעלת שם עולמי, כלת פרס ישראל ונחשבת מומחית עולמית לאימונוכימיה. פרופסור ארנון ביצעה מחקרים חלוציים שהנהיגו את השימוש במולקולות סינתטיות בחקר תורת החיסון, ופיתחה בהצלחה, ביחד עם נשיא מכון ויצמן לשעבר פרופסור מיכאל סלע, את התרופה לטיפול בטרשת נפוצה, "הקופקסון", שמיוצרת ונמכרת בהצלחה מסחרית בעולם על ידי חברת טבע. פרופסור רות ארנון עומדת בראש הוועדה המדעית המייעצת של ביונדווקס.

ד"ר רון בבקוב, מנכ"ל חברת ביונדווקס, מציין כי "אנחנו גאים מאוד על הצלחת הניסוי שלב א'/ב' בדור השני של חיסון השפעת האוניברסאלי ועל ההוכחה הראשונית ליעילותו ובטיחותו של החיסון שלנו. התוצאות שהושגו בניסוי הן אינדיקציה חשובה וציון דרך חשוב לקראת מימוש חזונה של החברה להבטיח הגנה מפני כל מחלות השפעת על ידי חיסון יחיד. חיסון כזה יחליף את הצורך להתחסן מחדש מדי שנה כפי שנדרש בחיסון הקיים כיום".

ד"ר תמי בן ידידיה, המדענית הראשית בחברה, מציינת כי "ההצלחה בניסוי הוכיחה שהחיסון המולטימטרי מכיל את כל המרכיבים שעוררו תגובה נגד הווירוס בבני אדם ומדובר בהישג חשוב, שעליו להמשיך ולהיבחן היטב גם במסגרת המשך הניסויים הקליניים שנבצע".

לביונדווקס הסכם רישיון עולמי ובלעדי עם חברת ידע, העוסקת בקידום המחקר היישומי במכון ויצמן, לטובת פיתוח, ייצור ושיווק חיסונים המבוססים על פטנטים ממחקרה של פרופסור רות ארנון.

ביונדווקס עוסקת במחקר ופיתוח של חיסונים נגד שפעת עונתית ושפעת העופות מאז מרס 2005. החברה פועלת להוכחת חיסון אוניברסאלי וחדשני נגד מרבית סוגי השפעת שיספק הגנה רב-עונתית ורב-זנית כנגד זני שפעת קיימים ועתידיים. החברה מפתחת את ה-Multimeric Flu Vaccine שהוא הדור השני של החיסון, ובאחרונה נבדקת האפשרות לפתח דור שלישי של החיסון. החברה מאמינה כי בסיס הידע שנוצר ושייווצר בפיתוח החיסון עשוי להוות גם בסיס לפיתוח של חיסונים כנגד מחלות נוספות בעתיד.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. אדי:
    צר לי. אולי עכשיו הבנת את חשיבות העניין אבל התבטאותך הקודמת מעידה על כך שקודם לא הבנת זאת.
    אם היית קורא את המאמר בעיון גם היית רואה שעדיין לא ניתן לקבוע את יעילות החיסון על סמך סדרי הגודל של הניסויים שבוצעו. העבודה טרם הגיעה לשלב הזה.
    לחיסון אוניברסאלי יש חשיבות עצומה גם אם יעילותו פחותה משל חיסון ספציפי זה או אחר וזאת מכיוון שהוא זמין מיידית – גם בטרם הושלם פיתוחו של החיסון הספציפי.
    זה מביא אותי לנקודה הבאה שהיא חשובה עוד יותר: אמרתי "בטרם הושלם פיתוחו של החיסון הספציפי" אבל מובלעת פה הנחה שאין מאחריה כל וודאות! בכלל לא בטוח שהחיסון הספציפי יושלם!
    זה בתורו מביא אותי לאבסורד האמיתי שבדבריך: מעניין איך אתה רוצה שינבאו מהי יעילותם של חיסונים שעדיין אינם קיימים ופיתוחם טרם החל! הרי זה סוג החיסונים שאליהם אתה רוצה להשוות כיוון שהכוונה היא להילחם את המלחמה הבאה ולא את הקודמת!

  2. מיכאל רוטשילד:

    תכל'ס, אף אחד אינו חולק שמדובר בחיסון אוניברסלי, שעשויה להיות לו חשיבות עצומה. אתה לא היחיד שקרא והבין זאת.

    אבל אם קראת את דברי בעיון – צריך היה להיות ברור לך שלא בזה הענין!

    השאלה ששאלתי היא פשוטה: האם החיסון האמור להיות אוניברסלי- יעיל יותר מכל אחד מהחיסונים הספציפיים?
    הנפקא מינה ברורה: אם כן – פריצת הדרך היא אמיתית. אם לא – נמשיך להיזקק לחיסונים הנפרדים, והרעיון של החיסון האוניברסלי יתויק כעוד רעיון נחמד שלא הצליח להגיע למימוש.
    מה שהמאמר מסתיר – ברוב שומן מילולי – הוא בדיוק התשובה לשאלה הפשוטה הנ"ל. סביר להניח שהחיסון האוניברסלי לא הגיע עדיין לעדיפות יחסית, ולא ברור אם בכלל יגיע לכך. אז מה הבעיה לציין זאת במפורש? מה הבעיה לציין את הנחיתות היחסית, הקימת כיום, בצירוף תקווה לסצנריו חיובי ביותר עם המשך הניסויים – ואומדן, לפחות בניחוש אינטילגנטי – של הסכוי להגיע לכך ? מה, זאת בושה לא להמציא כל שני וחמישי 'פריצת דרך' ישראלית ברמה של זכאות לנובל (ועוד ע"י מדענית – אשה)?

    ולמה מאמר באתר מדעי צריך להיות כתוב כמו עלון פרסומת וכפרומו של קמפיין לקידום מכירות ו/או ליצירת אוירה של יוקרה של חברה עסקית כלשהי או של מדען כלשהו?

  3. אדי:
    תכלס, צריך לקרוא בעיון!
    מדובר בחיסון אוניברסאלי – לא כזה שצריך לפתח כל שנה מחדש.
    במידה שהפיתוח וכל שלבי הניסוי יושלמו בהצלחה תהיה זו פריצת דרך חשובה ביותר.

  4. תכל'ס, מעבר לכל המלל על 'יעילות מובהקת' וכו' וכו' – החיסון הזה טוב יותר או טוב פחות מכל אחד מהחיסונים הספציפיים?
    אם כן – תגידו זאת בפשטות, בצירוף מספרים, כדי שנשתכנע ונשמח וגם כדי כדי שנשכיל באמת.
    אם לא – תגידו זאת בפשטות, וזה לא בושה להביע תקווה שבעתיד תושג העדיפות על החיסונים האחרים, הספציפיים. ובינתיים כדי היה לחסוך את ה'שומן' המילולי המיותר.

  5. אני מסכים עם 4…
    השפעת הזאת היא בסך הכל ורסיה אחרת ל"אופיום להמונים"

  6. שלום,
    שאלת הדיוט: נאמר שאפשר יהיה אולי ליצור בהמשך חיסונים גם למחלות אחרות.
    האם גם למחלת המלריה?
    אם כן, או לא, לאילו מחלות יש פוטנציאל ליצור חיסון?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן