בראשית שוגרה לעבר הירח, האתגרים הבאים: כניסה למסלול סביב הירח והנחיתה

נתונים ראשונים התקבלו בחדר הבקרה ביהוד, רגלי החללית נפרסו בהתאם למתוכנן והחללית החלה בבדיקות בתוך המסלול תוך כדי שיוט אל הירח. בימים הקרובים יערכו בדיקות לכל תתי המערכות בבראשית ובעוד כ-9 תשע שעות היא תחל בתמרון הראשון ובהקפה סביב כדור הארץ

רוהמ ורעייתו צופים בשיגור לצד מוריס קאהן נשיא ספייס איי אל צילום אלירן אביטל
רוהמ ורעייתו צופים בשיגור לצד מוריס קאהן נשיא ספייס איי אל צילום אלירן אביטל

לפנות בוקר (03:45) שוגרה לירח החללית בראשית החללית הישראלית הראשונה שחוצה את מסלול כדור הארץ ואמורה לנחות על גוף שמימי אחר. בראשית פותחה על ידי עמותת SPACEIL ונבנתה במשותף עם התעשייה האווירית.

הבוקר, יום ו' הודיעו השותפות בפרויקט SpaceIL והתעשייה האווירית כי החללית הישראלית "בראשית" שוגרה בהצלחה. נתונים ראשונים התקבלו בחדר הבקרה ביהוד, רגלי החללית נפרסו בהתאם למתוכנן והחללית החלה בבדיקות בתוך המסלול תוך כדי שיוט אל הירח. בימים הקרובים יערכו בדיקות לכל תתי המערכות בבראשית ובעוד כ-9 תשע שעות היא תחל בתמרון הראשון ובהקפה סביב כדור הארץ.
כאמור השיגור היה חלק, בראשית השתחררה ראשונה מהטיל הנושא מדגם פלקון 9 של חברת ספייס אקס, אחרי שהשלב הראשון של הטיל חזר ונחת באסדה בלב האוקיאנוס האטלנטי, והשלב השני סיים את הבערת המנועים. זמן קצר לאחר מכן החלו המהנדסים בחדר הבקרה במתקני התעשייה האווירית ביהוד ליצור קשר עם בראשית, ואף ביצעו את תהליך פתיחת רגלי הנחיתה, כדי שאלה תהיינה מוכנות לקראת הנחיתה ב-11 באפריל.
עם זאת, בכל זאת נדלקו נורות אזהרה במחשבי משימת הבקרה. בתדרוך לעיתונאים אמר מנהל מפעל חלל של התעשיה האווירית עופר דורון כי אחד הרכיבים העוקב אחר הכוכבים כדי לוודא את מיקומה של החללית על רקע הכוכבים לא יצר קשר. מדובר למרבה המזל ברכיב שיש לו יתירות, ולרוב הרכיבים בחללית, כולל הקריטיים שבהם אין יתירות.

רגע השיגור של טיל פאלקון 9 ועליו החללית בראשית, 22/2/2019. צילום ספייס איקס
רגע השיגור של טיל פאלקון 9 ועליו החללית בראשית, 22/2/2019. צילום ספייס איקס

החללית נכנסה למסלול אליפטי סביב הירח, כשהנקודה הקרבה לכדור הארץ היא במרחק של כ-230 ק"מ והנקודה הרחוקה ביותר, בגובה 60 אלף ק"מ. ביום ראשון יופעלו מנועי החללית לראשונה, למשך עשרות שניות כדי להציב אותה במסלול שממנו ניתן יהיה להעלות כל פעם את בראשית לגובה רב יותר, עד שלבסוף היא תגיע לגובה של כ-400 אלף ק"מ, ובשלב מסויים תילכד על ידי כוח המשיכה של הירח, תקיף אותו ובסופו של דבר תנחת ב-11 באפריל.
במשך הלילה נאספו מאות אנשים – עובדי ומתנדבי עמותת SPACEIL והתעשייה האווירית, וכן התורם הגדול ביותר – מוריס קהאן, שתרם כ-30 מיליון דולר, מתוך העלות הכוללת של הפרויקט – 95 מיליון דולר. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים מעט לפני השיגור.
בשיחה עם אתר הידען מסביר יריב בש, אחד משלושת המייסדים שציירו בסוף 2010 על מפית את הטיוטא הראשונה של הפרויקט: התחלה טובה למשימה, החלק הקשה יהיה לכידת הירח והנחיתה בכלל תהיה טירוף אבל התחלנו ברגל ימין. באשר לעוקב הכוכבים זה לא רכיב חללי שפיתחנו, אלא רכיב מוכן, שאם אינני טועה הוא חלק מלווייני קיובסאט, ולכן יש לו יתירות.
בש תיאר כיצד בתחילת הדרך הם נאלצו לכתת רגליהם, וב-95% מהפגישות התייחסו אליהם בביטול. "נדרש המון אומץ כדי לעמוד בכך" אומר בש. לאחר הצטרפותו לפרויקט של היזם מוריס קהאן, שהביא גם את התורמים האחרים המצב היה קצת יותר קל.

חדר הבקרה בתעשייה האווירית ממנו נשלטת החללית בראשית. צילום אלירן אביטל
חדר הבקרה בתעשייה האווירית ממנו נשלטת החללית בראשית. צילום אלירן אביטל

כזכור, SPACEIL נטלה בתחרות LUNAR XPRIZE של גוגל, והתחרתה בעיקר בחברות מסחריות מכל העולם. בסופו של דבר, התחרות הסתיימה ללא זוכה, אך בעמותה הישראלית הוחלט להמשיך בפרויקט ולהשלים את החללית ואת הליכי השיגור גם ללא הפרס, בעיקר משום שמטרתה העיקרית של העמותה היא חינוכית – למשוך תלמידים ללמוד מתמטיקה מדעים והנדסה, ופרויקט מתוקשר היתה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. ואכן באירוע נכחו תלמידים מקרב חניכי הפרוייקט.
אפי, מנהל הפרויקט מטעם התעשייה האווירית הסביר בראיון לאתר ידען כי החללית עברה את שלב השיגור בהצלחה מלאה. פרסנו רגליים, פתחנו את כל השסטומים ומערכת ההנעה עשינו בדיקה קטנה של מערכת ההנעה והיא פועלת מצויין. אנחנו פועלים כעת כדי להעלות את החלק התחתון של המסלול האליפטי – הפריגאה, שכרגע נמצאת בגובה 213 ק"מ לגובה 250 ק"מ ביום ראשון כנראה, ונמשיך להעלות את החלק הרחוק יותר שנקרא אפוגיאה לאט לאט עד לגובה של 400 אלף ק"מ ושם נבצע את הלכידה של הירח, נשתמש בכוח הגרביטציה של הירח ונתחיל להכנס למסלול סביב הירח.
רגלי הנחיתה נפתחו במצב מצויין, גם המחשב (שפותח בישראל ע"י חברת רמון צ'יפס ויוצר בטאואר) פעל מצויין.

דרך לא פשוטה כי אחד הדברים הבעייתיים בחללית הזו זה שאין לה יתירות. כל מערכת בדרך כלל עם יתירות מלאה – מחשב, מכשיר קשר, מערכת בקרה כפולה. כאן יש לנו סיכון של כשל כללי כתוצאה של כשל במערכת אחת אבל זה מה שנקרא החלל החדש. בונים את הרכיבים שיהיו יותר קטנים, יותר זולים החללית, מאוד קטנה, מאוד זולה והיא מבוססת על הרעיון של ננו לוויינים.

אבל היא הרבה יותר גדולה?
.כדי להגיע לירח בשיטה של שיגור סטנדרטי, זה בעצם מה שעברנו, אי אפשר עם מעט דלק. אתה חייב הרבה דלק כי אנו נדרשים לפתח מהירות מאוד גבוהה כדי להגיע לירח ועוד דלתא וי גדול כדי לבלום את המהירות הזו עד לאפס ולנחות. זה מה שקבע את גודל החללית ולכן היא גדלה. אם תסתכל על החללית תראה שהיא מערכת הנעה אחת גדולה, ארבעה מכלי דלק גדולים. מערכת ההינע שוקלת 400 ק"ג כשכל החללית עצמה כשהיא ריקה שוקלת 160 ק"ג כך שמרכיב הדלק משמעותי. כל שאר המערכות מאוד קטנות וממוזערות. מאוד מורכב לעשות את זה, ואם אנחנו נוחתים על הירח עם כזה דבר, זה דבר שישמש דוגמה ומופת. כל זה בזכות שלושה מייסדים ואדם שתרם מכל מרצו מנפשו ומכספו כל כך הרבה שנים והוא לא אדם צעיר – מוריס קהאן, אני מוריד בפניו את הכובע, ראה את החינוך של הילדים לנגד עיניו. הוא עשה זאת מתוך פילנטרופיה טהורה, כל הכבוד למוריס קהאן.
מוריס קאהן נשיא עמותת SpaceIL:"השיגור המוצלח שם את ישראל על המפה – כבר עכשיו עשינו היסטוריה. אנו מצפים למסע מדהים בן 60 ימים, בכדי לרשום היסטוריה עולמית. כולנו מחזיקים אצבעות לבראשית. תודה לצוות המדהים של ספייס אי אל והתעשייה האווירית. ישראל על המפה והפעם בחלל"
עידו ענתבי מנכ"ל עמותת SpaceIL: "הגענו לשיגור עם חללית מוכנה ובדוקה, בדרכה למשימה מאד מאתגרת. אני גאה בצוותי SpaceIL והתע"א, שהביא להישג הזה על יד עבודה מקצועית, נחישות ושיתוף פעולה. אם הכל יעבור כהלכה, תיכנס החללית למסלול שיוט מסביב לכדור הארץ כשעה לאחר השיגור. במהלך החודשיים הקרובים תעשה החללית את המסלול המאתגר בדרכה לנחיתה על הירח"
נמרוד שפר מנכ"ל התעשייה אווירית: "הבוקר שיגרנו לחלל בהצלחה את החללית 'בראשית', לאחר עבודה קשה ומאומצת, במשך שנים, של המהנדסים והמהנדסות בתעשייה האווירית וב SpaceIL. החזון של מייסדי העמותה, של מר מוריס קאהן, התורמים הנוספים ושל התעשייה האווירית, בא בימים אלו לידי מימוש כאשר כל ילדי ותושבי ישראל מדברים חלל וטכנולוגיה- זוהי גדולתה האמיתית של בראשית. בהצלחה בדרכך אל הירח!"

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. שיגור ממטוס לא מאוד פרקטי:
    מטוס מגביה עוף מגיע לגובה של כ-20 ק"מ.
    מטוס מטען ענק (בואינג 747) יכול לטוס במהירות של כ-900 קמ"ש.
    מטוס קרב כמו F-15 יכול להגיע ל2650 קמ"ש, אבל יכולת הנשיאה שלו מוגבלת.

    כדי להגיע למסלול נמוך צריך להגיע לגובה של 200 ק"מ לפחות, ולמהירות של כ-28,000.
    היתרון שנותן מטוס הוא לא גדול מאוד, ויכול לעזור לשגר לוויין לא מאוד גדול.

    המשגר של ספייס-X ששיגר את הנחתת לירח הגיע למהירות 900 קמ"ש בתוך 48 שניות, ולגובה 20 ק"מ בתוך דקה וחצי (ואז מהירותו הייתה כ-2400 קמ"ש).

    הדעות עד כמה זה יכול לעזור חלוקות, ועדיין יש כאלו שמנסים לבנות כל מני מערכות שיגור אקזוטיות המבוססות על טילים קלים שמשוגרים ממטוסים. הנקודה היא שעם המשגר של ספייס-X שבו השלב הראשון ניתן להנחתה ולשימוש חוזר, התמריץ העיקרי למערכת נשמט להם מתחת לרגליים.

    לפי דעתי ההיתכנות של זה כיום היא לטובת שיגור מספר גדול של לווינים קטנים תוך שימוש בטילים זולים, בהתראה קצרה מאוד ע"י צבאות שונים.

  2. תודה, איפסום ושקד.
    מכיוון שהתשובות היו מועילות ומפורטות, שאלה נוספת:
    מכיוון שהחלקים בלווין שאינם דלק או מנוע מתכווצים משנה לשנה, ומכיוון שהשלב הכי בזבזני מבחינת אנרגיה והכי מסוכן הוא הגעה למסלול, האם יש יתרון בהרכבת הלווין על טיל אויר שיותקן על מטוס קרב ושיגורו מגובה הטיסה המירבי שלו?
    תודה

  3. גם אני חשבתי לתומי שרוהמ לא צריך להיות נוכח ובכלל שלא לדבר על המימון,אך נוכחתי לדעת שהמדינה כן תרמה למימון, כ-7 מש"ח מתוך 100.

    וחוצמזה, יש לתת כבוד, הוא לא נכח על הבימה הראשית אלא כאחד הצופים בקהל.

  4. האתר של SpaceIL – ביזיון.
    העדכון האחרון – מיום לפני השיגור, אנחנו כבר יומיים אחרי.
    לא ערכו שום מסיבת עיתונאים שבהם ראשי הפרויקט הסבירו מה קורה, מה הסטטוס של החללית.
    אין שום עדכון חי על מיקום החללית.
    אין שום עדכון על ההאצות הקרובות, מתי ומה המטרה שלהן
    לא מעלים את המסך הזה שראינו בשיגור, עם כל החיוויים הירוקים והכחולים של מצב החללית ולא מסבירים מה אומר כל אחד מהם ומה המפקיד של כל תת מערכת.
    אין שום אנימציה שמתעדכנת בזמן אמת עם המיקום הנוכחי של החללית ביחס לכדור הארץ ולירח.

    זה לא פרויקט בטחוני סודי שאסור לפרסם עדכונים על מצבו.
    זה אמור להיות פרויקט חינוכי.
    רוב הכסף מהתורמים הגיע מהסיבה הזו בעיקרה.
    ועכשיו מחמיצים שבעה שבועות של דיון טכנולוגי – פיזיקלי – חללי.

    את ההדמיה המדויקת של החללית עשו יוטיוברים זרים באמצעות kerbal space program.
    היו יכולים להשתמש במשחק הסימולציה החללי הזה כמנוף חינוכי אדיר.
    במקום זה יש כתבות לא מדויקות בערוצי התקשורת השונים, מלוות במאות טוקבקים של מטומטמים שלוקים בהבנת הנקרא ולא מסוגלים להפנים שזו משימה פרטית, שלא ממומנת בכספי הציבור.
    ההחמצה צובטת לב.

  5. היי איתן.
    אכן הסיבה חיסכון בדלק, שמשמעו חיסכון עצום בכסף (לשלוח יותר דלק לחלל = לשרוף הרבה יותר דלק).

    בכל מסלול כבידתי (צורתו אליפסה), ישנה נקודה אחת בה תאוצה תהיה הכי יעילה להעלאת גובה המסלול – יבוצע בצד הנגדי :אם אני רוצה להתקרב לירח (העלאת האפוגאה), עלי "לירות" דווקא כשאני הכי קרוב לכדה"א (פריגאה).

    היות והחללית לא מאוישת, הזמן פחות משחק פה וניתן בכל פעם לנצל את חלון ההזדמנויות שתיארתי מעלה כדי לעשות תמרונים יעילים.
    באפולו, מן הסתם, יושבים שלושה אנשים בתוך פחית שימורים אז צריך להתחשב גם בזמן…

    לא אכביר בעוד מילים. מצרף קישור לסרטון מטעם SpaceIL בנושא

  6. יותר מחיסכון בדלק זה חיסכון במשקל. עבור כל ק"ג נוסף של מטען הנשלח לירח יש לשלם הרבה מאוד כסף, דבר היוצר תמריץ ענק לחסוך כל שקל. יש לזכור שכל הכסף הגיע מתרומות (ולא מתקציב ממשלתי) מצד אחד, ואין שום תמריץ לקצר את זמן המסע לירח מהצד השני, בין היתר כי אין על סיפון החללית אסטרונאוטים שיש לדאוג להם לחמצן ולמזון כפי שהיה באפולו.

    החיסכון לא מתבטא רק בחיסכון בדלק, אלא גם בהקטנת המכלים שצריכים לשאת אותו. כך גם אפשר להשתמש במנוע קטן (וקל יותר), שיספיק רק לנחיתה על הירח, ויוכל לדחוף את החללית רק קצת בכל הקפה לעבר הירח. בכל הקפה החללית מתקרבת חזרה אל כדור הארץ וכך נעזרת בסיוע הכבידתי של כדור הארץ, דבר שחוסך עוד דלק. החללית לבסוף מגיעה אל הירח במהירות המינימלית האפשרית, וחוסכת עוד לא מעט דלק על האטה קטנה יותר.

  7. לחללית אפולו נדרשו 3ימים להגיע לירח. 50 שנה אחרי, זמן ההגעה הוא חודשיים.
    האם הסיבה היחידה לכך היא חיסכון בדלק?
    מה הסיבה למסלול שבחרו?

  8. רה״מ לא היה צריך להיות שם.
    לא היה צריך להזמין אותו.
    ——
    אני מאמין שהחללית תצליח לנחות שם חרף הבלתי פשטות שהמשימה כורכת בחוּבּה ומי יודע, אולי נעשה לנו מנהג קבוע ונשלח חללית כל שבוע…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן