תחרות Google Lunar X Prize תסתיים ללא מנצח

אף צוות מהחמישה שנותרו בתחרות לא יצליח לשלוח חללית לירח בתאריך היעד הסופי שנקבע לסוף מרץ הקרוב, ועל כן קרן X Prize הודיעה שהתחרות תסתיים ללא זוכה. סוף התחרות אינו הסוף של המרוץ הפרטי לירח, ומספר צוותים, בהם SpaceIL הישראלית, הודיעו כי ימשיכו בתכניותיהם בלי קשר לתחרות.

קרן X Prize הודיעה אתמול כי חמשת הצוותים שנותרו בתחרות לשליחת חללית פרטית לירח, ובהם הצוות הישראלי SpaceIL, לא יצליחו להשלים את יעדי התחרות ב”דדליין” שנקבע ל-31 במרץ 2018, וכי אף מהם לא יזכה בפרס הכספי בשווי של עד 30 מיליון דולר.

“לאחר התייעצות הדוקה עם חמשת הפיינליסטים בתחרות Google Lunar X Prize לאורך החודשים האחרונים, הגענו למסקנה שאף צוות לא יבצע ניסיון שיגור להגעה לירח עד הדדליין של 31 במרץ 2018”, אמרו בהודעה משותפת מייסד ויו”ר ארגון X Prize פיטר דיאמנדיס ומנכ”ל הארגון מרקוס שינגלס.

“למרות שכן ציפינו שעד עכשיו יהיה מנצח, עקב קשיים בגיוס כספים, ואתגרים טכניים ורגולטוריים, לא יהיה אף מנצח בפרס הגדול של 30 מיליון דולר בתחרות Google Lunar X Prize”, כתבו דיאמנדיס ושינגלס. הם הדגישו עם זאת שלמרות שהתחרות מסתיימת ללא זוכה, היא הצליחה לקדם את הרעיון של שליחת רכבים פרטיים לירח. “פתחנו בדיון ושינינו את הציפיות בנוגע למי יכול לנחות על הירח. רבים מאמינים כיום שהדבר אינו מוגבל רק למספר מועט של סוכנויות ממשלתיות, אלא עשוי להיות מבוצע כעת על ידי צוותים קטנים של יזמים, מהנדסים וחדשנים מרחבי העולם”.

הפרס הכספי אמור היה להיות מוענק על ידי גוגל, שנתנה את חסותה לתחרות. כעת, הארגון מסר כי יחפש גורם אחר שיסכים לתרום מענק כספי לצוות שישלים בכל זאת יעדי התחרות: “X Prize בוחנת מספר דרכים להמשיך מפה. אחת מהן עשויה לכלול מציאת ספונסר חדש שיספק פרס כספי וימשיך את דרכה הנדיבה של גוגל, או להמשיך את Lunar X Prize כתחרות ללא פרס כספי, בה נעקוב אחר הצוותים, נקדם אותם ונשבח את הישגיהם”.

תחרות Google Lunar X Prize הוכרזה לפני יותר מעשור, בשנת 2007. היא היוותה המשך לתחרות Ansari X Prize, בה זכתה בשנת 2004 החללית ספייס-שיפ 1, כשהפכה לחללית הפרטית הראשונה בהיסטוריה שעברה את גבול החלל בטיסה תת-מסלולית.

כדי לנצח בתחרות הצוותים נדרשו להנחית רכב על הירח, להניע אותו למרחק של 500 מטר, ולשדר בחזרה לכדור הארץ צילומים ברזולוציה גבוהה מפני השטח של הירח. הזוכה הראשון בתחרות היה צפוי לקבל 20 מיליון דולר, הזוכה במקום השני 5 מיליון דולר, ו-5 מיליון נוספים היו מוענקים כבונוס למי שביצע הישגים נוספים, כגון מסלול שלם סביב הירח לפני הנחיתה עליו.

היעד המקורי להשלמת התחרות היה סוף 2012 (או סוף 2014 עם פרס כספי נמוך יותר) אך הדדליין נדחה מאז שוב ושוב – לסוף 2015, סוף 2016 וסוף 2017. באוגוסט האחרון הודיעה עומתת X Prize על דחייה נוספת ואחרונה של הדדליין ל-31 במרץ 2018.

מתוך מעל 30 צוותים שנרשמו, רק חמישה נשארו בתחרות: SpaceIL הישראלי, Moon Express האמריקאי, Team Indus ההודי, Hakuto היפני ו- Synergy Moon הבינלאומי.

למרות התקדמויות משמעותיות שביצעו בשנים האחרונות, הצוותים נתקלו באתגרים רבים ולא פשוטים:

• SpaceIL הודיעה לפני חודשיים כי היא צריכה לגייס 30 מיליון דולר עד סוף 2017 כדי להמשיך בפעילותה;
• גם הצוות ההודי Team Indus נקלע לקשיי מימון, והודיע כי עליו לגייס סכום של 35 מיליון דולר. לפי מספר דיווחים, חוזה השיגור שלו על גבי משגר של סוכנות החלל ההודית (ISRO) בוטל עקב אי-תשלום;
• הצוות היפני Hakuto השלים בניית רובר ירחי קטן, אך זה אמור להיות משוגר לירח על גבי הנחתת של הצוות ההודי, שנתקל כאמור בקשיים;
• חברת Moon Express מפחיתה כבר זמן רב מחשיבות הזכייה בפרס עבורה;
• צוות Synergy Moon לא פרסם אף עדכון על מצבו. כמו כן, המשגר שאמור להביא לירח את הרכב שלו, Neptune, עדיין לא פעיל

גם בלי התחרות – המרוץ לחזרה לירח ימשיך

סיומה של התחרות באופן זה אמנם מאכזב למדי, אך הוא אינו מבשר בהכרח על כישלון העיקרון שעומד מאחוריה, ולפיו לא רק ממשלות גדולות יכולות להגיע לירח, אלא גם חברות פרטיות וקטנות.

מספר צוותים, בהם SpaceIL, הודיעו כי ימשיכו במאמציהם לשלוח אליו חללית, גם ללא הפרס הכספי של התחרות. “SpaceIL מחויבת להנחית את החללית הישראלית הראשונה על הירח, בלי קשר לתנאים או לסטטוס של [תחרות] לונאר אקס פרייז”, אמר דובר של הצוות הישראלי לאתר Space.com. “אנו נמצאים בשיא המאמצים שלנו לגייס מימון לפרויקט הזה ולהתכונן לשיגור”.

צוות SpaceIL מתכוון לשגר את הנחתת שלו כמטען משנה על גבי משגר פאלקון 9 של חברת ספייס אקס. הנחתת מתוכננת לבצע נחיתה ראשונית על הירח ואז להשתמש במנוע הרקטי שלה על מנת “לקפץ” ולנוע למרחק של כ-500 מטר על פני קרקע הירח.

צוות נוסף שהודיע כי ימשיך בתוכניותיו הוא Moon Express, אשר מדגיש מזה זמן רב כי התחרות אינה היעד הראשי שלו. “התחרות הייתה ממתיק בתמונה הכוללת של העסק שלנו, אבל היא מעולם לא הייתה העסק עצמו. נמשיך להתמקד בתכניות העסקיות הבסיסיות שלנו למוטט את עלויות הגישה לירח, בשותפות שלנו עם נאס”א, והחזון ארוך הטווח שלנו לשחרור המשאבים בירח וניצולם לטובת החיים בכדור הארץ ועתידנו בחלל”, כתה לאחרונה מנכ”ל החברה בוב ריצ’רדס, במאמר דעה לאתר Space News.

Moon Express מפתחת נחתת ירחית קטנה בשם MX-1E, שתוכל לשאת כ-30 ק”ג לקרקע הירח. החברה מפתחת גם סדרה של נחתות מתקדמות יותר, במטרה להביא מטען במשקל גבוה יותר לירח. החברה חתמה על הסכם שיגור עם חברת רוקט לאב, שהמשגר הקטן שלה מסוג “אלקטרון” ביצע ביום ראשון השבוע טיסה מוצלחת ראשונה לחלל, בהישג שפותח את הדרך לשיגור הנחתת על גבי המשגר החדש.

הצוות ההודי Team Indus הודיע כי יחשוף מחר את תוכניותיו העתידיות. במקרה של הצוות היפני Hakuto, החברה שמפעילה אותו, iSpace, גייסה בחודש שעבר 90 מיליון דולר, ומתכוונת לפתח בעצמה נחתות ורוברים ירחיים.

בנוסף, ישנן מספר חברות מחוץ לתחרות שמפתחות רכבים ירחיים. בין היתר ניתן למנות את Astrobotic, שפרשה מהתחרות בדצמבר 2016, ומפתחת נחתת ירחית קטנה. בלו אוריג’ין של מייסד אמזון והאיש העשיר בעולם, ג’ף בזוס, מפתחת נחתת ירחית גדולה בשם “בלו מון”, שתוכל לשאת מטען של כ-4.5 טון לקרקע הירח.

לא רק ארגונים פרטיים שמים פעמיהם לכיוון הירח. סין מתכננת לשגר השנה משימה ראשונה אי פעם לצד הרחוק של הירח. המשימה, צ’אנג-אה 4, תשוגר כנראה בסוף השנה, ותכלול נחתת ורובר זהים לאלו של המשימה הקודמת של סין לירח ב-2013. כדי לאפשר תקשורת עם הרכבים בצד הרחוק של הירח, תשוגר קודם לכן מקפת ירחית שתשמש כתחנת ממסר. גם הודו מתכוונת לשגר השנה משימה לירח, צ’אנדריאן 2, שתכלול לוויין, נחתת ורובר.

גם נאס”א מתכננת להתמקד מחדש בירח, ופרסמה בשנה שעברה הצעה לבניית תחנת חלל סביב הירח. הסוכנות אף חתמה על מזכר הבנות לשיתוף פעולה בבניית התחנה עם סוכנות החלל הרוסית רוסקוסמוס, אם כי עדיין אין תוכנית רשמית ומתוקצבת לבנייתה. תחנת החלל הירחית הזו עשויה להיות חלק מיישום היעד עליו הכריז בדצמבר האחרון הנשיא דונלד טראמפ, להחזרת אסטרונאוטים אמריקאים לקרקע הירח.

כל אלו מראים שגם עם סיום תחרות Google Lunar X Prize בלי אף זוכה, המרוץ לחזרה לירח לא צפוי להיפסק. למרות האתגרים הרבים שנכונים להן, חברות פרטיות וסוכנויות ממשלתיות כאחת, אפשר לצפות ללא מעט הישגים חדשים בחקר הירח בשנים הקרובות.

ראו עוד בנושא באתר הידען:

• פרויקט חללית הירח הישראלית הראשונה בסכנת סגירה
• טראמפ הורה לנאס”א להחזיר אסטרונאוטים אמריקאים לירח
• שירות משלוחים לירח: בלו אוריג’ין מציעה לבנות נחתת להעברת אספקה לבסיס מאויש על הירח
• משימות החלל של 2018: מהמשגר החזק בעולם ועד היורש של טלסקופ החלל קפלר
• ספייס אקס מתכננת לשגר בשנה הבאה שני תיירי חלל לטיסה סביב הירח