סיקור מקיף

עם גוגל – לירח

חברת “גוגל”, בשיתוף קרן X-Prize , הודיעה על פרס איקס חדש, בסך 30 מיליון דולר, שיוענק לקבוצה פרטית שתצליח להנחית על הירח רכב רובוטי שיעביר צילומים מפני השטח

מאת טל ענבר, ראש המרכז לחקר החלל, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל

Google Lunar X-Prize
Google Lunar X-Prize

חברת “גוגל”, בשיתוף קרן X-Prize , הודיעה על פרס איקס חדש, בסך 30 מיליון דולר, שיוענק לקבוצה פרטית שתצליח להנחית על הירח רכב רובוטי שיעביר צילומים מפני השטח. המיזם, המכונה Lunar X-Prize, מוגבל בזמן – תאריך היעד הוא 31 בדצמבר 2012. אם אף אחד לא יזכה בפרס במועד האמור, הוא יקטן וילך.

בדומה לפרס של Ansari X, בו זכה הצוות בראשות מתכנן המטוסים ברט רוטן ומייסד מיקרוסופט, פול אלן, עבור הטיסות לחלל של Spaceship One, החללית הפרטית המאוישת הראשונה, תחרות Lunar X Prize של גוגל פתוחה ליזמים פרטיים וגופים לא ממשלתיים מכל העולם.

אם המשימה תבוצע עד ה-31 בדצמבר, 2014, הפרס יופחת ל-15 מיליון דולרים. הזוכה במקום השני יקבל חמישה מיליון דולרים. בנוסף, חמישה מיליון דולרים נוספים יחולקו למי שימצא שרידים מהנחיתה של אפולו או משימות הירח של ברית המועצות, יאתר סימנים למים קפואים על הירח או יצליח לגרום לרכב החלל להמשיך לפעול במשך הזמן הרב ביותר.

פיטר דיאמנדיס, מייסד קרן פרסי האיקס, העריך כי לארבע או חמש קבוצות בארצות הברית יש מיומנות טכנית ומשאבים הדרושים כדי להשתתף במרוץ לירח, וכמספר הזה של קבוצות מחוץ לארצות הברית. הוא אומד את עלות הבנייה, ההטסה והתפעול של גששית על פני הירח בכ-20 עד 60 מיליון דולרים.

לפי חוקי התחרות, יצטרך הרובוט הפרטי לעבור מסע של 400 מטר על הירח ולספק מספר תכנים: דיוקן עצמי, תמונות פנוראמיות ותמונות וידיאו בזמן אמת של הירח.

שיטת הפרסים שהנהיגה קרן פרסי האיקס, נועדה לעודד יזמים ברחבי העולם לעסוק במיזמי חלל שונים, וכן לעורר את דעת הקהל כלפי חקר החלל. יצוין, כי סוכנות החלל האמריקנית נאס”א, נוקטת בשיטה דומה (אם כי סכומי הפרס שלה נמוכים משמעותית) ומקיימת מעת לעת תחרויות טכנולוגיות בתחומים שונים, תחת הכותרת Centennial Challenge. כך לדוגמא, באחת מהתחרויות שנערכו לאחרונה, ניסו צוותים רבים לפתח כפפה לאסטרונאוטים, שתהיה טובה ונוחה יותר מזו שבשימוש נאס”א כיום.

לאתר Google Lunar X-Prize

9 תגובות

  1. תשתדלו שהחללית לא תינחת בים השלווה כי יש שם את הצעד החשוב ביותר בהיסטוריה
    לא כדי שהגלגלים של חללית המחקר הזות תמעך את הצעד למה ניל ידעג שזה יגיע לבית- משפט אני בטוח 

  2. תקשיב זה לא כזה סיפור לשגר משהו לחלל
    תסתקל על השלבים שצריך בשביל זה ולא על כמה הממשלה עלה לה לשגר לחלל רובוטים.
    אם אתה רוצה לעשות זאת כל מה שאתה צריך זה ידע וכסף – ופחות ממליון שקל.
    כאשר אתה בונה בעצמך את הכל, העלות היא קטנה הרבה יותר מהעלות שתעלה לממשלה מפני שהם מעסיקים הרבה עובדים שכל אחד בונה חלק אחר.
    כך שאם אתה בונה בעצמך הכל – כולל המנוע הרקטי, הרובוט, והדלק, אז אתה בעצם צריך כסף רק כדי לקנות את החומרי גלם שהם מתכת,רכיבים אלקטרונים, ודלק.
    כמו שאמרתי כל החומרים האלה עולים ביחד פחות ממליון שקל.
    אני בעצמי מתכן לעשות זאת בקרוב אני אקנה ואלמד בעצמי מתמטיקה פיזיקה ואלקטרוניקה.
    הכל עיניין של רצון תאמין לי 🙂

  3. אם הם כל כך רוצים לקדם תחרות חופשית, אז למה הם מחלקים פרסים?

  4. כל העניין הוא שמדובר בתפיסה לפיה תחרות חופשית, המערבת יזמים פרטיים, יכולה לקדם את מיזמי החלל באופן דרמטי, לעומת מודל של פעילות ממשלתית בלבד. זה הרבה פחות מופרך ממה שנדמה ממבט ראשון (המסתכל על משאבי המימשל לעומת יזם פרטי).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.