סיקור מקיף

קבוצה ישראלית מגייסת תקציב להנחתת ננו לווין על הירח במסגרת תחרות Lunar Xprize

חברי הקבוצה הציגו במסגרת פאנל שעסק בתחום החלל במסגרת ועידת ישראל לעסקים של גלובס * המטרה: חינוכית וערכית – להציב את דגל ישראל על הירח ולמשוך את בני הנוער למדעים

ננו לויין ישראלי לירח. איור: קבוצת SPACEIL
ננו לויין ישראלי לירח. איור: קבוצת SPACEIL

גאווה ישראלית, זה מה שמתכננים חברי קבוצת spaceil המבקשים להנחית ננו לווין על הירח במסגרת תחרות Google Lunar Xprize. החברה מבקשת לגייס מנותני חסות בשלב ראשון כמאה אלף דולר, כדי להלהיב את הנוער ולגרום לו לפנות וללמוד מדעים.

שלושה מבין היזמים יריב בש, יונת וינטרוב, וכפיר דמארי, הציגו את הפרויקט במסגרת פאנל שעסק בתעשיית החלל הישראלית במהלך ועידת ישראל לעסקים של העיתון גלובס שהתקיימה אתמול (ב') בתל-אביב.

לדבריו בש, עד היום רק שתי מדינות נחתו בנחיתה רכה על הירח האמריקנים במשימות מאוישות ובלתי מאוישות והרוסים במשימות בלתי מאוישות. הכוונה שלנו להיות המדינה השלישית שנוחתת על הירח בצורה רכה. ברגע שאתה תוקע את דגל ישראל על הירח כל התוכנית מקבלת חשיפה. בני הנוער אוהבים חלל, זה הדבר שהם רוצים להתחבר אליו. המטרה שלנו כקבוצה אזרחית היא לחבר את הגורמים ולעשות שינוי בתפיסת ישראל – הן העצמית והן איך העולם מסתכל על ישראל.""

"לפני כשנתיים נפתחה תחרות גוגל לונר אקספרייז, המטרה במימון פרטי להביא נחתת שתנחת על הירח, תצלם תמונות ותשלח ברדיו. יש כ-20 קבוצות רשומות. פרס ראשון 20 מיליון דולר, פרס שני 5 מיליון. בתור עמותה שאנחנו רוצים להקים הקטע הוא לשים את דגל ישראל על הירח, רווחים אם נזכה ילכו לכיוון ננוטכנולוגיה בישראל SPACEIL היא הקבוצה הישראלית היחידה שנמצאת בתהליכי רישום, הרישום נסגר בסוף השנה כך שככל הנראה היא גם תהיה הקבוצה הישראלית היחידה.

לדבריו מספר גופים כבר תומכים במיזם ובהם סוכנות החלל הישראלית, התעשיה האווירית, קרן רמון, האיגוד הישראלי ללוויניות זעירה "ובנוסף נקבל סיוע ממעבדת הרובוטיקה של אוני' בן גוריון והמרכז הבינתחומי בהרצליה שעוזר לנו בפן העסקי ועמיצור רוזנפלד שעזר לנו. כמו כן מתקיימים מגעים עם רפאל, תעש ומקווים לפנות לשאר הגופים – אלתא, אלאופ והטכניון."

ומסביר ויינטרוב: "הרעיון מבוסס ננו לווין מדגם קיובסאט בתצורת אורך 30 סנטימטר, רוחב 10 וגובה 10 סנטימטרים. הגודל הקטן והמשקל הנמוך מאפשרים לנו לבנות פתרון שקל יחסית להרים אותו לחלל. האלקטרוניקה של הלוויין תופסת נפח מאוד קטן, לא יותר מאשר פלאפון ולכן שאר המקום יוקדש לדלק ומערכות הינע. ההגעה לירח תיעשה תחילה באמצעות טיסה למסלול GTO – מסלול ביניים שאליו מועלים לוויני התקשורת, אולי אפילו כטרמפ על אחד מלווייני עמוס הבאים. משם הכלי יבצע בעצמו תמרון. הנחיתה תתבצע באמצעות מבער בתחתית הכלי, ניהוג, בקרה. לאחר הנחיתה אנחנו מבצעים משימת צילום, מדליקים את המנוע העיקרי לביצוע ניתור של 500 מטר, ובדקנו שהדבר עומד בתנאי התחרות."

דמארי: "אנו מתכננים לבצע את השיגור עד סוף 2012, כשעד אז נבצע תכנון וסימולציות ולאחר מכן פיתוח ואינטגרציה. התקציב הכולל הוא כ-5 מיליון דולר, כשרוב התקציב הולך לשנה השניה – לאינטגרציה ולשיגור עצמו ובשלב הראשון יש לנו אבן דרך של 100 אלף דולר שאנחנו צריכים עד סוף השנה כדי להתחיל לפעול במלוא המרץ."

דמארי גם סקר את המתחרים העיקריים: מתוך 20 הקבוצות לא כולן מראות יכולת להגיע לירח. מבין הרצינים ניתן למנות את  TEAM FRED פרויקט קוד פתוח מבוסס קהילה – קשה לנהל אותו. קבוצה אחרת, UROLUNA – פרויקט אקדמי אירופי אבל אין להם עדיין הסבר לדרך בה יגיעו לירח, וכן אודיסי מון וסינרג'י מון – חברות אזרחיות שמתכנונת פרויקטים של 100-150 מיליון דולר שנועדו לפתח טכנולוגיות חדשות ולמכור אותן.

ומסכם בש: "המטרה שלנו מאוד ממקודת – לשים את דגל ישראל על הירח. המטרה להשתמש ביכולת לפתח לווינים קטנים. כמעט כל היכולות נמצאות במרחק של 45 דקות מפה, היתרון שלנו לעומת קבוצות אחרות הוא שאנו לא מפתחים טכנולוגיות חדשות. יש לנו כוח אדם אקדמי והנדסי חדור מוטיבציה – למעלה מ-30 איש מומחים בתחומים כמו תקשורת, הנעה, תמיכה עסקית שכבר עובדים על הפרויקט – חלק מהצוות, הרוח הישראלית, נחישות ואמונה שאנחנו יכולים לבצע את המשימה. נמצאים בשלב שבו אנחנו צריכים 100 אלף דולר עד סוף השנה כדי להתחיל בפעילות. אנו רוצים את החברות שיתרמו מזמנם ומכספם ושיהיו חלק מהצוות.

לאתר קבוצת spaceil

11 תגובות

  1. מידד,
    לראות בעיות זו בדיוק חצי הכוס, כי כל בעיה היא אתגר.

    דווקא זה כן המקום לכתבות כאלה. ממליץ לך לצפות בסרט ״קונטקט״ כדי להבין איך מדע בדיוני הופך למדע דמיןני ובסוף למדע אמיתי

  2. יריב, יונתן, כפיר
    כמה עובדות שאני בטוח שאתם יודעים אבל משום מה אתם מתעלמים מהם
    1. אין שום לווין מסחרי ושום שיגור מסחרי ל-GTO שיקח אותכם כ"טרמפיסט" פשוט חברות הביטוח לא יאשרו נאנולווין עם הנעה
    2. גם אם, תמצאו מישהו כזה – חישבת את ה-DV הנדרש ? (אני כן, עשיתי על זה עבודת מחקר)
    3. האם חישבתם איזה גודל מצבר צריך כדי לשרוד מסע אל הירח ? (הערכה : לא חישבתם)
    4. האם חישבתם איזה גודל אנטנה על כדור הארץ צריך, כדי לקלוט שידור ממשדר של נאנו לווין בהספק של חצי וואט ? (רמז: יותר מ-150 מטרים)

    הייתי יכול להמשיך עוד ועוד
    לצערי, אתם גם אוספים תרומות וכסף מאנשים תמימים שמתלהבים מה"ישראלים המבריקים" – אבל חוץ מנפנופי ידיים, לא עשיתם שום דבר רציני

    ולך אבי ידידי הייתי ממליץ, אל תשים כתבות מדע בדיוני במדור מדעי

  3. שלום חברים,
    השיגור יתבצע בעזרת משגר מסחרי, אנחנו מגיעים לחלל כטרמפ על לוויין מסחרי, שיטה די נפוצה בימינו לשגר דברים קטנים לחלל.
    לגבי הצד החשוך, מדובר בצד ה"עיוור", שאותו אנחנו אף פעם לא רואים.
    על גבי הירח יש בהחלט יום ולילה. אורכו של יום/לילה ירחי הוא כשבועיים בזמן כדור הארץ.
    יריב.

  4. אני מדמיין או שבסרטון המופיע באתר שלהם מדברים על לילה בירח?
    לפי הבנתי אין חילופי אור על הירח, יש צד מואר ותמיד וצד חשוך תמיד, אלא אם יש ליקוי ירח ואז הוא חשוך לגמרי, אז על מה הם מדברים?
    ועוד דבר, אני חושב שהרעיון נהדר ויפה שיש קבוצה ישראלית, אך מהסרטון ניתן לראות כי כבר מתכננים לחצוב חומרים מהירח, ואני תוהה, אם לא הבינו עדיין את הקטע? לא למדנו מכדור הארץ שצריך לעזוב את האדמה במנוחה? בסוף גם את הירח יחצבו לנו, והלילה יהיה שחור.

  5. אני מקווה מאוד שיצליחו אבל לא באמת מאמין. אני רוצה לראות איך הם לא יישרפו ביציאה מהאטמוספירה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן