כל הכתבות - הידען - Hayadan

טל רמון. צילום אלעד מלכה

שיר מהחלל: איתן סטיבה השמיע מהחלל שיר חדש של טל רמון, בנו של אילן

בשיחתו עם סטיבה הנמצא בתחנת החלל, אמר טל רמון: "כשהצעת לי להשמיע שיר בתחנת החלל, נשארתי בלי מילים… אני רוצה להודות לך על החברות המדהימה שלנו ושל המשפחות שלנו לאורך
דוד גרינברג מעביר את מבצע קשר חובבי הרדיו בין תלמידי מגמות חלל מכל הארץ שהתאספו במרכז המדעים הרצליה ובין איתן סטיבה בתחנת החלל. 14/4/2022. צילום: אבי בליזובסקי

ראשוני לאתר הידען: הלוויין דוכיפת 3 חזר לפתע לפעול ולשדר לאחר שנתיים

לדברי דוד גרינברג, מדריך תקשורת לוויינים במרכז המדעים הרצליה ההאזנה היתה מקרית אבל התאפשרה בזכות העובדה שדוכיפת 3 משדר באותו תחום תדרים כמו לוויני תבל. כעת מנסים תלמידי מרכז המדעים
מבנה תלת-ממד של אנזים ממשפחת פראוקסידאזות ורסטיליות שנוצר באמצעות חיזוי המבוסס על בינה מלאכותית. הנקודות הצהובות מסמנות מוטציות שהוכנסו על-ידי האלגוריתם שפותח במעבדתו של פרופ' פליישמן, במטרה להגביר את יציבות האנזים

חלבוני העתיד כבר כאן

שילוב בין בינה מלאכותית ובין אלגוריתמים לעיצוב חלבונים מאפשר לראשונה גישה למכרה זהב: מיליוני חלבונים טבעיים שיוכלו לשמש בשלל יישומים סביבתיים, רפואיים ותעשייתיים
איתן סטיבה ומארק פאת'י, אף הוא מצוות Ax-1שוחו עם תלמידי תוכנית ספייס-סטארטאפ, תכנית חינוכית לתלמידי כיתות ה'-ו' ותלמידים מקנדה, שעושה שימוש בעולם החלל לצד פרקטיקות מעולם היזמות

סיכום הניסויים של איתן סטיבה בתחנת החלל 14-16 באפריל 2022

עם הפסקה קצרה לסדר פסח עסק איתן סטיבה כל סוף השבוע בניסויים הישראליים
אגף מקררים בסופרמרקט N1 בקישנייב, מולדובה, המחשה: depositphotos.com 2011.

נוזל מלאכותי חדש העשוי לצמצם את הנזקים הסביבתיים של תעשיית הקירור

עורכי כתב העת המדעי Nature Communications בחרו במאמרם של חוקרי הטכניון כאחד המחקרים החשובים ביותר בתקופה האחרונה
צלחת הסדר. המחשה: depositphotos.com 2011.

הצד הסביבתי של ההגדה

ההגדה המסורתית היא גם הזדמנות לשלב בליל הסדר מחשבה סביבתית. ליקטנו מספר נקודות ורעיונות בנושא הקשר של מנהגי הפסח ותכני ההגדה למשבר האקלים
שני טלאים, לבן ושחור, נוגעים זה בזה באף בשדה

האם רק בני אדם נמנעים מגילוי עריות?

קורבוס שואל: בתרבות האנושית יש טאבו על יחסי מין בין בני משפחה, אך בבעלי חיים לא. לדוגמה, זה לא מקרה נדיר, בו חתול מפרה את אמו הביולוגית. האם גילוי עריות
גשם חזק וסופות ברקים המחשה: depositphotos.com

גשמי קיצון וסיכוניהם

בין גשם לשיטפון, בין הזמן לשטח, בין אתמול למחר
איתן סטיבה נכנס ראשון לתחנת החלל, 17:20. צילום מסך

תלמידים שואלים את איתן סטיבה. הקלטה

תמונת מיקרוסקופ המראה משטח ועליו טיפות מים זעירות, בלתי נראות לעין, המאוכלסות בחיידקים מסומנים בצבע זוהר. (צילום: ד"ר תומר עורבי)

הסביבה מתייבשת – על אבק, עלים, חיידקים ורטיבות

נאות מדבר מיקרוסקופיות על עלי הצמחים מאפשרות לחיידקים לשרוד בשעות היום
נקיונות לקראת פסח. המחשה: depositphotos.com

מארי קונדו של ניקיונות הפסח

לאחרונה אפשר למצוא יותר ויותר משפיעניות רשת בישראל ובחו"ל שמפרסמות סרטונים עם טיפים לניקיון הבית באמצעות חומרים שלא יפגעו בבריאות ובסביבה. אז מה אפשר ללמוד מהן לקראת החג?
לקרוא חדשות רעות. המחשה: depositphotos.com

אני כועס, טוב לי – על יתרונותיה של צריכת תוכן שמעוררת כעס

על פניו, נראה כי האפשרות שאנו מחפשים בכוונה תכנים שפוגעים בנו, מנוגדת לעיקרון ההדוניסטי המבוסס מחקרית, לפיו האדם שואף להימנע מכאב ולמקסם את ההנאה, ולכן יעדיף להימנע מצריכת תכנים המעוררים
התמונות מציגות את יכולת ההיצמדות וההתפרסות של תאי הלווין (באדום) על פיגומים שהודפסו בתלת-ממד לפי גיאומטריה שהוגדרה מראש, והן צולמו שבוע לאחר זריעתם על הפיגומים. תהליך זה נצפה גם בפיגומים המורכבים משילוב אלגינט עם חלבון סויה (שורה עליונה) וגם באלה המורכבים משילוב אלגינט עם חלבון אפונה (שורה תחתונה). בשני המקרים צולמו תמונות בהגדלות שונות ( 5x – טור שמאלי ואמצעי;  10x- טור ימני). מעבדתה של פרופ' שולמית לבנברג, הטכניון

אבן דרך נוספת בפיתוח בשר מתורבת באמצעות הדפסה: גידול רקמת שריר על פיגומים מן הצומח

מדובר בדיו ביולוגי המורכב משילוב של אלגינט מאצות ומחלבונים שבודדו מהצומח – סויה או אפונה. הוא מוזרק בתהליך ההדפסה ליצירת פיגומים מועשרי חלבון בגאומטריות שונות
מימין: ד"ר ארז שמואלי, ד"ר יפתח גפנר ופרופ' דן ימין. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

האם החיסון בטוח? שאלו את החיישן!

טכנולוגיה חדישה תאפשר לקבוע את בטיחות החיסונים באמצעות חיישנים חכמים
מימין: צברי חיסון בכבד של עכבר המכיל תאי ILCs, ובתוכם תאים סרטניים (באדום). משמאל: צברי חיסון בכבד של עכבר שממנו הוחסרו ILCs, ובתוכם תאים סרטניים. התאים הסרטניים משגשגים יותר בכבד העכבר אשר מכיל ILCs

מערכת החיסון מתעייפת – והסרטן מתפשט

צברים של תאי מערכת החיסון שנלקחו מחולים ועכברים עם סרטן כבד ומלנומה, מורכבים בחלקם מתאי חיסון עייפים
ממשק אדם מכונה. המחשה: depositphotos.com

רשות החדשנות אישרה 57 מ' ש' לפעילויות בתחומי ממשק אדם מכונה ושליטה ובקרה של כלי תחבורה אוטונומיים

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "רשות החדשנות רואה חשיבות רבה בקידום תחום הרובוטיקה במדינת ישראל. פיתוח וחיזוק של יכולות בתחום הרובוטיקה עשויים להקנות לחברות הרלוונטיות יתרון תחרותי משמעותי במכירה של
מגילה בארמית של יהודי האי יב במצריים. באדיבות אוניברסיטת בר אילן

אגרות הפסח העתיקות של קהילת יב

פפירוסים עתיקים שנמצאו באי יב במצרים, מספרים על חיי הקהילה היהודית שהתקיימו שם, על מנהגיהם ועל אופיים
טקס קבלת הפנים לחברי צוות AX-1 עם הגיעם לתחנת החלל הבינלאומית בשבת. צילום: חברת אקסיום

היום השלישי של משימת רקיע בתחנת החלל: סטיבה סיים חלק ראשון של ניסוי קריספר

לאורך היום, מבצע איתן סטיבה מגוון ניסויים מדעיים מתחנת החלל הבינלאומית, בשדה הרפואה מרחוק.
יואל גת, מייסד סטיקספיי

נפטר יואל גת, מייסד סטיקספיי ומוותיקי תעשיית החלל הישראלית

גת הוא מוותיקי תעשיית הטכנולוגיה הישראלית. הוא היה ממקימי גילת רשתות לווין ויזם סדרתי של כמה חברות היי-טק מצליחות, בהן סטיקספיי ורייסאט. בזכות פועלו ותרומתו הרחבה לתעשייה, הוענק לגת פעמיים
Echinometra sp - סְגַלְגַּלִּית אֵילָתִית צילום: עמרי ברונשטיין

קיפודי ים חיו על פני כדור הארץ כבר לפני כ-300 מיליון שנה; כ-50 מיליון שנה לפני מה שסברו עד כה

המחקר הבינלאומי רחב ההיקף מצביע על מגוון מינים ששרדו את אירוע ההכחדה הענק שהתחולל לפני כ-250 מיליון שנה (הרבה לפני עידן הדינוזאורים) והכחיד מעל 80% מבעלי החיים על פני כדור
בתמונה: מימין פרופ' אורי פולת, ד"ר ערן שנקר, ופרופ' יוסי מנדל. צילום באדיבות המצולמים

איתן סטיבה השלים את המחקר הביו-רפואי הישראלי הראשון בתחנת החלל הבינלאומית

הניסוי בדק את השינויים המתרחשים ביכולת הראיה במהלך טיסת חלל. החוקרים הם ד"ר ערן שנקר, פרופ' אורי פולת ופרופ' יוסי מנדל.

שידור חי – נשיא המדינה משוחח עם איתן סטיבה בתחנת החלל

חידת האלצהיימר. המחשה: depositphotos.com

נקודת האיזון – בדרך להבנת מחלת אלצהיימר

שיבוש בקצב הפעילות של רשתות עצבים קשור להתפתחות מחלת אלצהיימר
איתן סטיבה נכנס ראשון לתחנת החלל, 17:20. צילום מסך

שידור חי: הושלמה ההתחברות, התקיים טקס קצר ומתחילה העבודה עבור סטיבה וחבריו

איתן סטיבה, הישראלי הראשון בתחנת החלל הבינלאומית שגם קיבל תג אסטרונאוט מאיגוד האסטרונאוטים העולמי, אמר במהלך טקס קבלת הפנים שנערך עם הגעת צוות Ax-1 בתחנת החלל הבינלאומית: "ברוכים הבאים לתחנת
אמא אווזה וגוזליה חוצים כביש. המחשה: depositphotos.com

כיצד מתמודדות הציפורים עם משבר האקלים?

חוקרים מצאו שינויים במבנה גופם של עופות, שנובעים כנראה מהסתגלות להתחממות הגלובלית
איתן סטיבה בחזרה לקראת השיגור. צילום: SpaceX

מנוע החיפוש הגנטי שיאבחן באמצעות איתן סטיבה מחלות בחלל * השיגור צפוי להיום (ו') ב-18:17

הניסוי שיאפשר לנו להיות בריאים גם מחוץ לכדור הארץ ישוגר היום לחלל יחד עם איתן סטיבה
לוגו האקדמיה ללשון העברית

האם לשם האקדמיה ללשון העברית יש מקור עברי? על שלוש המילים בשמה

איך זה שלאקדמיה ללשון העברית אין שם עברי? שואל ד' הזועם על גזרותיו של המוסד הזה
פרופ' דן פאר (צילום: יונתן בלום)

טכנולוגיה ייחודית של R.N.A לרפואה מותאמת אישית של מחלות סרטן

הננו-תרופה שתוקפת את הסרטן פעמיים: גם משפרת את האפקטיביות של הכימותרפיה וגם מחזקת את המערכת החיסונית
פרופ' יהודה לינדל ופרופ' בני פנקס. צילום יחצ אוניברסיטת בר אילן

פרופ' יהודה לינדל ופרופ' בני פנקס מבר אילן זכו בפרס על מחקרים שעמדו במבחן הזמן

השניים זכו בפרס מטעם ארגון חוקרי הקריפטוגרפיה הבינלאומי IACR על מחקר משנת 2007 שסלל את הדרך לפיתוח גרסאות מוצפנות לפרוטוקולי תקשורת
פרופ' עמנואל פלד. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

פרופ' עמנואל פלד זכה במדליית ההצטיינות של האגודה הבינלאומית לסוללות

פרופ' פלד הוא החוקר השביעי שזוכה במדליה זו על מחקרו המדעי בתחום ההמרה והאחסון של אנרגיה אלקטרוכימית
חברי צוות משימה AX-1 בחזרה ה"רטובה" לקראת השיגור. צילום: SpaceX

המשימה הפרטית המלאה הראשונה Axiom Space-1 ובה הישראלי איתן סטיבה מוכנה לשיגור מחר

בכתבה זו נביא עדכונים שוטפים לקראת השיגור
חללית Crew Dragon של SpaceX מתקרבת לעגינה בתחנת החלל. המחשה: depositphotos.com

SpaceX מפסיקה לייצר קפסולות "דראגון הצוות" ובקרוב גם חלליות מטען ותעשה שימוש חוזר בציים הקיימים

לדברי נשיאת SpaceX גווין שוטוול, החברה כבר הפסיקה את הייצור של קפסולות Crew Dragon לאחר שבנתה את החללית הרביעית שלה המתוכננת לשיגור ב-19 באפריל 2022 עבור נאס"א לתחנת החלל
משבר האקלים. המחשה: shutterstock_

IPCC: אנו במחצית הדרך להכחדת כל החיים על כדור הארץ

חלקו השלישי של הדו"ח שפורסם השבוע מתריע כי אם לא נשנה את כל הכלכלה - תחבורה, בנייה, ייצור חשמל ועוד בצורה דרסטית אנו מאיימים על הדורות הבאים ואף על כל
הגנום האנושי. המחשה: depositphotos.com

פרויקט הגנום האנושי פיענח רק 92% מהדנ"א – עכשיו מדענים סוף סוף מילאו את 8% הנותרים, מדען שהשתתף בפרויקט מסביר

מהו גנום, מדוע פרויקט הגנום האנושי המקורי הצליח להרכיב כ-92% מהרצף, וכיצד ריצוף בקריאות ארוכות איפשר לקונסורציום טלומר־לטלומר להשלים ב-2022 את האזורים החוזרניים החסרים.
בדגימות מרקמת עור בריאה (משמאל) תאי ScAF מציגים "זנבות" דקים ומוארכים (בירוק), בעוד בחולים עם סקלרודרמה מוגבלת (במרכז) – ועוד יותר מכך בחולים עם סקלרודרמה מפושטת (מימין) – יש פחות ופחות תאי ScAF, ואלה הנותרים מאבדים בהדרגה את זנבותיהם המוארכים ומציגים רמות ביטוי שונות של כמה חלבונים (מסומנים בכחול ובאדום)

בעור חדש: להפוך כל תא בדרך להבנה של מחלה אוטואימונית נדירה

מדעני מכון ויצמן למדע בשיתוף פעולה עם רופאים בהדסה וברמב"ם מציגים מפת דרכים חדשה לחקר מחלות שעדיין רב הנסתר בהן על הגלוי
מתוך המחקר בראשות פרופ' בת--אל פינחסיק, אוניברסיטת תל אביב

לראשונה בעולם: רובוט שיכול להרים חפצים בגודל של מילימטר בהשראת הטבע

החוקרות מסבירות כי מתחת למים, חרקים רבים נעזרים בזיפים זעירים שמאפשרים להם לכלוא ולייצב בועות אוויר דוחי מים המכסים את גופם. כשבועות אלו באות במגע עם משטחים, הן יוצרות גשרים
מאגר שנוצר בעקבות בניית סכר ההתחדשות באתיופיה. מתוך ויקיפדיה

החלה הפעלת סכר "ההתחדשות" (Renaissance) באתיופיה למרות מחאות מצרים וסודן

ב-20/02/2022 חנך ראש ממשלת אתיופיה את הסכר כשהמאגר הכיל 18 מיליארד קוב. בסיום ההליך יכיל המאגר 70 מיליארד קוב
אנרגיה חלופית. צילום: depositphotos.com

מחקרים בתחום האנרגיה המתחדשת בבר אילן רוכזו תחת המרכז לקיימות

אנרגיה מתחדשת, אגירתה והמרתה הכרחיות בהתמודדות עם שינוי האקלים ולמען עצמאות אנרגטית
עורק עם מסתם. צילום: depositphotos.com

איך משתמשים בשיטות של הנדסת אווירונאוטיקה לתקן מסתמים פגומים בלב?

עדי מוראני, דוקטורנט במעבדה לחומרים מרוכבים באוניברסיטת תל אביב משתמש בסימולציה כדי להתכונן לניתוחים ולחסוך פעולות הדורשות פתיחת גוף המטופל. מוראני הציג את הפיתוחים שלו בכנס משתמשי סימוליה בישראל –
מימן ירוק. מעבדתו פרופסור נדב יעקובי. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאונ' תל-אביב גילו מוטנט של אצה המאפשר ייצור מימן ירוק בסדרי גודל תעשייתיים

מדובר בפריצת דרך משמעותית שתאפשר לראשונה ביצוע מחקרים הנדסיים העוסקים בתיעוש תהליך יצור מימן ירוק * הזן שהתגלה מתגבר על שני חסמים מרכזיים שלא אפשרו עד כה ייצור מימן ירוק
התפרצויות שמש. המחשה: depositphotos.com

חיזוי ימים מראש של סופות שמש באמצעות בינה מלאכותית

מחקר של חוקרים מאוניברסיטת אריאל שפורסם בכתב העת אסטרופיזיקל ג'ורנל השתמשו בלמידה עמוקה כדי לנתח את נתוני הקרינה מלווייני תקשורת שנאס"א אוספת מאז שנות התשעים והצליחו בעזרת לימוד מכונה לחזות
עד היום קיימים אזורים שבהם גפני היין לא מושקות, אך מגמת ההשקיה שלהן הולכת ומתרחבת. Photo by Pixabay on Pexels

הפירות הצמאים של אגן הים התיכון

ענבים, חיטה ותירס: על פי מחקר חדש, גידולים חקלאיים פופולריים בארצות הים התיכון יזדקקו בעתיד הלא-רחוק ליותר השקיה – וזאת כשמקורות המים באזור רק הולכים ומידלדלים. כיצד מתכוננים לכך החקלאים
יוסף מפרש לפרעה את החלום שחלם ובו שבע פרות ושבע פרות שמנות. המחשה: depositphotos.com

איך פרות שאוכלות רק עשב וקש נעשות כל כך שמנות?

שאלה נרגנת שולח קורא מתוסכל מספירת קלוריות ולעיסת סלרי: איך זה שהפרות שאוכלות קש, עשב ושאר עלים ועלעלים המומלצים כל כך לדיאטות הן כל כך שמנות?
זוכי פרס א.מ.ת מהאוניברסיטה העברית. צילום: דוברות האוניברסיטה העברית, Teng Mingyu

הזוכים בפרסי א.מ.ת לשנת 2022

פרופ' רות לפידות, פרופ' חרמונה שורק ופרופ' גדעון שלח-לביא מהאוניברסיטה העברית ופרופ' עודד ליפשיץ מאוניברסיטת ת"א בין הזוכים בפרסי א.מ.ת
תאי מיקרוגליה ש"הובשלו" במעבדה מתאי גזע שמקורם בחולי ALS (בירוק), גרעיני התאים – בכחול. צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי

המוטציה הטובה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מסלול חדש שעשוי להגן על תאי העצב במוח ולהאט את התפתחותה של מחלת מוח ניוונית