עם הפסקה קצרה לסדר פסח עסק איתן סטיבה כל סוף השבוע בניסויים הישראליים
יום חמישי:
בשעה 14:00, התבצע חלק נוסף בניסוי המדידות של פעילות מוחית בתנאי מיקרו-כבידה באמצעות מערכת EEG מתקדמת (המשמשת לרישום הפעילות החשמלית במוח) משדה הרפואה מרחוק. מטרת הניסוי, אשר נעשה בשיתוף חברת brain.space והמעבדה של ד”ר אורן שריקי מאוניברסיטת בן גוריון, היא ניטור הפעילות המוחית של האסטרונאוט איתן סטיבה ואסטרונאוטים נוספים בכדור הארץ לפני, אחרי ובמהלך שהותם בתחנת החלל הבינלאומית.
בשעה 16:00, נערך ניסוי תקשורת רדיו עם תחנת החלל הבינלאומית. במהלך הניסוי, ניהלו תלמידים ותלמידות מרחבי הארץ תקשורת רדיו באופן עצמאי עם תחנת החלל הבינלאומית. הניסוי צלח והתלמידים ניהלו שיחה עם האסטרונאוט איתן סטיבה מתחנת הקרקע לתקשורת לווינים במרכז המדעים בהרצליה. הניסוי הוא יוזמה משותפת של מרכז המדעים הרצליה, משימת ‘רקיע’ בהובלת קרן רמון, NASA, אגודת חובבי הרדיו, סוכנות החלל הישראלית ו-ARISS (אגודת חובבי הרדיו האמריקאית). ניתן להאזין לשיחה בקישור.
בשעה 17:00, התקיימה שיחה בין איתן סטיבה ומארק פאת’י, אסטרונאוט מצוות Ax-1 ותלמידי תוכנית ספייס-סטארטאפ, תכנית חינוכית לתלמידי כיתות ה’-ו’ ותלמידים מקנדה, שעושה שימוש בעולם החלל לצד פרקטיקות מעולם היזמות. התוכנית נועדה לעודד תלמידים צעירים להתמחות ולהצטיין בתחומי STEAM ולסייע להם לרכוש את הכישורים הנדרשים במאה ה-21. תיעוד התלמידים בעת שיחתם עם איתן:
בשעה 18:35, התקיימה שיחה אישית בין האסטרונאוט איתן סטיבה לבין האמנית דנה יהלומי, לטובת יצירת עבודתה ‘דיאלוג בשמונה ק”מ לשנייה’. העבודה מבוססת על דיאלוגים שניהלה (ותנהל) האמנית עם סטיבה. הקלטת השיחות יהפכו לעבודת אודיו שמורכבת מהשיחות האישיות וצלילים מרגעי מפתח היסטוריים ממאה השנים האחרונות בהן האנושות הצליחה להביא את האדם אל החלל.
יום שישי:
לאורך היום, התבצעו מספר צילומים עבור ניסוי תצפיות מהחלל של שדוני ברקים ותופעות חשמל אטמוספריות נוספות (ILAN-ES) בשדה המדעים הפלנטריים. במסגרת הניסוי, צילם איתן סטיבה סופות ברקים מעל ניו קלדוניה, ליד אוסטרליה, לאחר מכן מעל רואנדה ולבסוף מעל פפואה, ניו גינאה. את הניסוי מוביל פרופ’ יואב יאיר, דיקן ביה”ס לקיימות באוניברסיטת רייכמן. הניסוי בשיתוף תחנות קרקע ברחבי העולם אלפי סופות ברקים מתרחשות בכל רגע נתון ברחבי כדור-הארץ, בקצב ממוצע של כ-50 ברקים בשנייה. הניסוי ILAN-ES עוסק בתצפיות מתחנת-החלל על סופות ברקים ועל תופעות אופטיות באטמוספירה העליונה, הקשורות לברקים חזקים במיוחד. תופעות אלה נקראות שדוני-ברקים, הן מתרחשות בין הגבהים 50 ל-90 ק”מ ומצולמות על ידי איתן סטיבה מתחנת החלל הבינלאומית.
בשעה 11:40, בוצע חלק ב’ בניסוי ה-CRISPR של החוקרים ד”ר דודו בורשטיין מביה”ס ע”ש שמוניס באוניברסיטת תל-אביב וד”ר גור פינס ממכון וולקני. בחלק זה של הניסוי, נמדדה רגישות התגובה הביולוגית בתנאי מיקרו-כבידה בתחנת החלל הבינלאומית. הצלחת הניסוי תתרום בכך שחוקרים יוכלו להשתמש במערכות הקריספר לדיאגנוסטיקה מדויקת של חיידקים ווירוסים שעלולים לתקוף אנשי צוות במשימות חלל ובעתיד אף לאבחן מחלות בחקלאות חלל.
בשעה 16:35, בוצע ניסוי AstroRad משדה מחקר הקרינה. במסגרת הניסוי, ביצע סטיבה בדיקות ארגונומיות באפוד מגן נגד קרינה אשר מבוסס על הגנה סלקטיבית ופותח כדי להגן על אסטרונאוטים בדרכם לירח או למאדים. במשימות ממושכות, הקרינה באזורים אלו עלולה לפגוע בתפקודם ובטווח הארוך אף להיות קטלנית. סטיבה סיפק משוב קריטי אשר יבטיח כי אפוד ה- AstroRad יהיה כשיר לשימוש במסעות ממושכים לחלל העמוק. (בשלב הבא, במסגרת משימת ארטמיס-1 הבלתי מאויישת, תיבחן היעילות של הטכנולוגיה בחלל העמוק, בשיתוף פעולה ייחודי בין סוכנות החלל הגרמנית לסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה).
יום שבת:
בשעה 11:00, סיים סטיבה את ניסוי בחינת ישימות הסידן האמורפי לטובת הארכת שהייה אנושית בחלל משדה הרפואה מרחוק. הניסוי שואף לענות על בעיית התדלדלות עצם ושריר אשר מתרחשים בקרב אסטרונאוטים בעקבות שהייה ארוכה (6 חודשים) בתנאי מיקרו כבידה. הניסוי נערך בתוך מערכת הקרויה Lab-on-a-Chip, המכילה תאי שריר אנושיים ותאי עצם אנושיים. במהלך הניסוי, נבחנה התמיינות התאים עם וללא סידן אמורפי. הניסוי מובל על ידי חברת SpacePharma, המתמחה בניסויים ביולוגיים בחלל. בנוסף, סיים איתן לערוך את הניסוי של חברת אלף פארמס (Aleph Farms) המפתחת בשר מתורבת. הניסוי נועד לבחון גדילה והתמיינות של תאים המרכיבים בשר בתנאים של מיקרו־כבידה, כדי שבעתיד הקרוב יתאפשר לאסטרונאוטים לאכול סטייקים טריים מחוץ לגבולות כדור הארץ. מערכת הניסוי שפותחה על ידי SpacePharma, הזינה באופן אוטומטי, לאורך שמונה ימים, את תאי הפרה של אלף פארמס בויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו וסוכרים, להם הם זקוקים בכדי להתרבות ולהתמיין לתאים המרכיבים את רקמת השריר. במקביל, החוקרים ערכו ניסוי זהה על פני כדור הארץ, במטרה להשוות את תוצרי התהליך ובכך למזער את טביעת הרגל הסביבתית בכדור הארץ מתוך האילוצים שמעמיד החלל. הניסוי של אלף פארמס בוצע בשיתוף פעולה עם SpacePharma וחברת Space Applications.
בשעה 11:30, ערך איתן חלקים שונים מניסויי ספייסלאב, אשר מובלים על ידי קבוצות תלמידי תיכון מרחבי הארץ. בין היתר נערכו חלקים מניסוי המיקרוביוטה, של תלמידי ותלמידות תיכון חדש בתל אביב. הניסוי בוחן את השפעת המיקרו-כבידה שבחלל על חיידקי המיקרוביוטה הנמצאים במעי וכמו כן, את השפעת האנטיביוטיקה על מיקרוביוטה בתנאי מיקרו-כבידה; ניסוי בתאים נאנומטרים של בית הספר דקל וילנאי ממעלה אדומים, העוסק במטרתם של התאים הנמצאים בכל אברי הגוף בסיוע לעצירת התפשטות זיהומים ובוחן את התאים הנאנומטרים בתנאי מיקרו-כבידה; ניסוי שעוסק בהתכלות פלסטיק בחלל ע”י חיידק Sakaiensis Ideonella, של תלמידי ותלמידות תיכון שמעון בן צבי, שמטרתו לבדוק את השפעת המיקרו-גרביטציה על קצב ההתכלות של פלסטיק על ידי החיידק והמשך הניסוי ‘כוחה של המורינגה’, ניסוי בתחום הפודטק אותו הגו תלמידי תיכון אמי”ת צפת, שמטרתו היא בדיקת האפשרות להשתמש באבקת זרעי מורינגה (שסופחת את המזהמים) וחתיכות נחושת (שהורגים את החיידקים) לטיהור המים בחללית.
לאורך הסופ”ש נערכו הניסויים היומיים בשדה הרפואה מרחוק – ניסוי ה-Microbiome in Space של החוקרים ד”ר בן בורסי מהמרכז האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא וד”ר פול צ’אנג בבית החולים האוניברסיטאי תומס ג’פרסון בארה”ב, ניסוי לזיהוי מרחוק של התפתחות מועקה רגשית ומצבי סטרס שמוביל ד”ר הראל בריס מהמרכז הרפואי שיבא – הקלינאים והחוקרים ב- ARC, המרכז לחדשנות רפואית בשיבא, במחלקה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי שיבא ושותפיהם באוניברסיטת תומס ג׳פרסון בארה״ב וניסוי באפליקציה חדשנית אשר מספקת תוצאות בדיקה בזמן אמת של חברת Healthy.io. המשך קיום הניסויים היומיים מאפשר הרחבה של מאגר הנתונים עבור החוקרים שמנחים את תוצאות הניסויים בארץ.
עוד בנושא באתר הידען:
3 תגובות
אין שום ניסויים ושום כלום,
האיש שילם מליארדים בשביל להגיע לחלל החיצון אז נתנו לו תעסוקה וקראו לזה ניסויים. (שטיות במיץ)
זה כבר דווח בכתבה קודמת
תודה רבה! כתבה מעניינת ומפורטת של הניסויים, בהחלט מעניין.
הבנתי שאיתן ביצע גם ניסוי של יצור מאין עדשה אופטית בחלל אך לא ראיתי מידע על כך בכתבה.