סוכנות החלל הישראלית וקרן רמון שבחרו את הניסויים שיבצע נוסע החלל הישראלי השני – תייר החלל אילן סטיבה, מקוות כי הם יובילו לפריצות דרך טכנולוגיות ומדעיות * חלק מהניסויים יבוצעו בשיתוף עם תלמידי בתי ספר
צעד נוסף במסע של תייר החלל והישראלי השני בחלל איתן סטיבה לחלל: סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה וקרן רמון הכריזו היום (רביעי) במרכז פרס לשלום ולחדשנות על הניסויים המדעיים שיבצע תייר החלל טהישראלי השני בחלל במסגרת משימת רקיע. הניסויים הנבחרים הינם ניסויים חדשניים ופורצי דרך מעולמות תוכן מגוונים, שנבחרו הניסויים מתחומים טכנולוגיים, מדעיים ורפואיים, נבחרו על בסיס הפוטנציאל המחקרי שלהם והשפעתם הכלכלית הצפויה.
ב-23 בדצמבר 2020 הכריזו סוכנות החלל הישראלית וקרן רמון על קול קורא למדענים, חוקרים ויזמים ישראלים, אשר הגישו במהלך החודשים האחרונים את הצעותיהם לניסויים שיבוצעו בתחנת החלל הבינלאומית במסגרת משימת ‘רקיע’. הניסויים נבחרו על ידי ועדה מדעית טכנולוגית בראשות ענבל קרייס, בכירה בתעשיית החלל בישראל, ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית. תהליך בחירת הניסויים כלל סמינרי הדרכה ופגישות ייעוץ על מנת להתאים את הניסויים לתנאי החלל וצוותי הניסויים קיבלו גישה לפלטפורמות המדעיות והטכנולוגיות בתחנת החלל הבינלאומית. הבוקר הוכרזו 44 הניסויים שנבחרו על ידי הוועדה המקצועית.
הניסויים ישוגרו בכפוף לאישור נאס”א ו-Axiom Space לתחנת החלל הבינלאומית במסגרת משימת Ax1 של Axiom Space יחד עם הישראלי השני בחלל, איתן סטיבה, בתחילת שנת 2022.
מטעינת סוללות מהירה ועד עדשות לטלסקופ מנוזלים צמיגיים
בין הניסויים הנבחרים ניתן למצוא למשל ניסוי של חברת החשמל בשיתוף חברת Storedot, בתחום האנרגיה. הניסוי יבחן את הביצועים של סוללת ליתיום-יון חדשנית בתנאי מיקרו כבידה. כיום, ישנה הגבלה בשימוש במוצר באופן מסחרי ובחלל התנאים יאפשרו שכלול של התהליך – ומכאן ערכו הרב. המסקנות מהניסוי עשויות להביא לטעינה מהירה של הסוללות, שנמצאות במרבית המכשירים החשמליים והאלקטרוניים בהם שעוני יד, ניידים, רכבים חשמליים ומתקני אגירת אנרגיה, שנמצאים בליבת העתיד של משק החשמל.
ניסוי נוסף הוא פרי עבודת המערך האונקולוגי במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת כללית. מטרת המחקר היא לאפיין את תנאי הלוקמיה בתנאי תת כבידה בנוכחות והעדר כימותרפיה. לוקמיה לימפובלסטית חריפה (T-ALL) שכיחה בקרב ילדים המטופלים בכימותרפיה – טיפול אשר עשוי לגרום לתופעות לוואי. ממצאי המחקר שיתקיים בחלל, יושוו לניסוי זהה שיערך בכדור הארץ תוך ניטור השינויים בחלוקת התאים הסרטניים והביטוי הגנטי. תוצאות המחקר יכולות לתרום לפיתוח טיפולים חדשניים יעילים יותר ועם פחות תופעות לוואי.
עשרה מהניסויים הנבחרים מביאים לידי ביטוי שיתוף פעולה ישראלי עם הקהילה הבינלאומית. אחד מניסויים אלה, FLUTE – Fluidic Telescope Experiment, תוכנן ונבנה על ידי חוקרים מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, המשתפים פעולה עם מרכז המחקר של נאס”א, AMES. בניסוי תיבחן היכולת לנצל את תנאי המיקרו-כבידה בחלל על מנת לייצר עדשות באיכות גבוהה באמצעות עיצוב של נוזלים לצורה הרצויה והקשחתם לאחר מכן. הצלחת הניסוי בתחנת החלל תסלול את הדרך לייצור רכיבים אופטיים מתקדמים בחלל, לרבות יצירת טלסקופי חלל גדולים במיוחד. שכן השימוש בנוזלים יאפשר להתגבר על המגבלה הקיימת כיום שבה גודל הטלסקופ תלוי בגודל המשגר שבעזרתו מציבים את הטלסקופ בחלל.
לרשימת הניסויים המלאה
קפיצת מדרגה משמעותית לתחום החלל
שהותו של סטיבה בתחנת החלל הבינלאומית היא משימה לאומית, שעתידה לקדם את תעשיית החלל המקומית, לחזק מדע וטכנולוגיה כחול-לבן ולהעניק השראה למיליוני ישראלים. בתחילת 2022 יטוס סטיבה לחלל במסגרת AX-1, משימה פרטית של חברת אקסיום ספייס לתחנת החלל הבינלאומית. את המשימה הישראלית בתוך AX-1, שזכתה לשם “רקיע”, מנהלות סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה ועמותת קרן רמון. האסטרונאוט הישראלי השני יבלה כ-200 שעות בתחנת החלל, במהלכן יערוך סדרה של הניסויים המדעיים שנבחרו בחודשים האחרונים.
בשל תנאי המיקרו כבידה, החלל החיצון נחשב לתנאי מעבדה שבהם ניתן לבחון תופעות כימיות ופיזיקליות בפרסקטיבה מחקרית חדשה. מגוון התחומים שיכולים לקבל תועלת מניסויים בחלל הוא עצום: טכנולוגיות לטיהור אוויר ומים, אנרגיות מתחדשות, חקלאות, מיכשור רפואי, תרופות, אסטרופיזיקה, הנדסת חומרים, פסיכולוגיה, פיזיולוגיה, ביולוגיה, תקשורת קוונטית, אמצעי חישה מרחוק ועוד. זו בדיוק ההזדמנות הנדירה שתוכנית רקיע מציעה לחוקרים וליזמים. ענבל קרייס, ראש הוועדה המדעית טכנולוגית ומנהלת החדשנות בחטיבת מערכות טילים וחלל בתעשייה האווירית, אמרה הבוקר כי “בשנים האחרונות צמחה תעשיית החלל הישראלית והיום אנו מציינים קפיצת מדרגה משמעותית לתחום החלל בישראל ובמיצוב המובילות הטכנולוגית הישראלית בקהיליית החלל העולמית. משימת ‘רקיע’ מגשימה חלומות של יזמים, חוקרים ומדענים ישראלים, ומביאה לידי ביטוי שיתופי פעולה בינלאומיים עם מוסדות האקדמיה והמחקר המובילים בעולם.
שי-לי שפיגלמן, מנכ”לית משרד המדע והטכנולוגיה אמרה כי “משרד המדע והטכנולוגיה גאה להיות שותף במשימת ‘רקיע’, שהיא שילוב ייחודי ופורץ דרך של מדע, טכנולוגיה, חדשנות וחלל. אנחנו, יחד עם סוכנות החלל הישראלית, וכמי שמובילים את השותפות של משרדי הממשלה בפרויקט, פועלים לסייע במימון של חלק מהניסויים המדעיים שנבחרו. בשנים האחרונות תעשיית החלל העולמית מתפתחת בקצב מסחרר ולישראל פוטנציאל עצום להפוך לשחקן מרכזי בזירה.
“אנחנו מאמינים שמשימת ‘רקיע’ מקטינה משמעותית את החסמים העומדים בדרכם של מדענים, חוקרים ויזמים, מאיצה את תהליכי הפיתוח של התעשייה ומביאה עימה הזדמנויות חדשות ומשמעותיות. כל זאת כחלק מאסטרטגיה ארוכת טווח שמשרד המדע והטכנולוגיה מקדם, ליצירת תעשיית חלל אזרחית מקומית של כ-350 חברות, המעסיקות כ-25 אלף עובדים ומגייסות למעלה מחצי מיליארד דולר בהשקעות פרטיות מדי שנה. לצד ההזדמנות המדעית, משימת ‘רקיע’ היא גם משימה לאומית-חינוכית ראשונה במעלה, שתחבר אליה לא רק את המדענים והמדעניות של היום, אלא גם את כל ילדי וילדות ישראל, דור העתיד של המחקר, המדע ותעשיית החלל הישראלית”.
איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל, הוסיף כי “המחקר בחלל נועד לפרוץ את גבולות הידע האנושי, מהניסיון לפתור את הבלתי פתור, לפענח את הנסתר. משימת רקיע הציתה את דמיונם של כל כך הרבה אנשים מוכשרים שיושבים כאן היום, בהם גם מדענים צעירים מבתי ספר ברחבי הארץ, שעומדים מאחורי ניסויים ופעילויות מגוונות שמתוכננות למלא את הזמן שלי בחלל. הודות לעבודה מאומצת ומקצועית של הוועדה המדעית טכנולוגית נוצר מרחב מלא של תוכן מדעי וטכנולוגי, ובקרוב נחשף גם לתוכן החינוכי והתרבותי. מה שהתחיל כחלום, קורם עור וגידים לנגד עינינו. עומקו של עולם שלם ומרתק נפתח בפני, וכל יום אני לומד משהו חדש – תודות לכם.”
עוד בנושא באתר הידען:
