מחקר חדש מציע שהתנגשויות קוסמיות עשויות למלא תפקיד מרכזי ביצירת התנאים הדרושים להתפתחות חיים בעולמות רחוקים
צוות מ-SwRI השווה בין היסטוריית ההתנגשויות המוקדמות של נוגה והארץ, וקבע שנוגה ספגה התנגשויות יותר אנרגטיות שיצרו ליבה סופר-חמה. מודלים מראים שהתנאים האלה יכלו ליצור את הגעשות הנרחבת ופני השטח הצעירים יותר של נוגה.
יש להחשיב היסטוריית התנגשויות כגורם מפתח בחיפוש אחר כוכבי לכת חוץ-שמשיים דמויי ארץ
מכון המחקר הדרום מערבי (SwRI) הפיק סקירה המדגישה התפתחויות מדעיות בהבנה איך כוכבי הלכת הפנימיים הסלעים, הנקראים כוכבי הלכת הארציים, נוצרו והשתנו עם הזמן. במאמר בודקים את ההשפעה של ספיחה מאוחרת על ההתפתחות ארוכת הטווח של כוכבי הלכת האלה, ומתמקדים באופן שבו השלב הזה עיצב את התכונות הפיזיקליות והכימיות שלהם וגם את הפוטנציאל שלהם לתמוך בחיים.
כוכבים וכוכבי לכת מופיעים כשעננים עצומים של גז ואבק קורסים בהשפעת הכבידה. התהליך הזה יוצר כוכב מרכזי, כמו השמש שלנו, מוקף בדיסקה רחבה של חומר שבהדרגה מתחבר ביחד.
בתוך הדיסקה הזאת, כוכבי הלכת הארציים (כוכב חמה, נוגה, הארץ ומאדים) נוצרו כששברים סלעיים קטנים התנגשו והתמזגו לפלנטסימלים גדולים יותר, שמאוחר יותר גדלו לפרוטופלנטות. בתקופה הזאת, התנגשויות מאוחרות מילאו תפקיד חשוב במיוחד. נראה שכדור הארץ היה האחרון מהארבעה שנוצר במלואו, הוא הגיע לכ-99% מגודלו הסופי תוך 60 עד 100 מיליון שנות אור אחרי שהחומרים המוצקים הכי המוקדמים התחברו ביחד.
תפקיד הספיחה המאוחרת
"בדקנו את התפקיד הלא-פרופורציונלי שהספיחה המאוחרת – אחוז הגידול האחרון של כוכבי הלכת – ממלאת בשליטה על ההתפתחות ארוכת הטווח של הארץ וכוכבי הלכת הארציים האחרים", אמר הכותב הראשי של המאמר ד"ר סימון מרצ'י. "הבדלים בספיחות המאוחרות של כוכבי לכת יכולים לספק רציונל לפירוש התכונות המובחנות שלהם. התקדמנו בהגבלת ההיסטוריה של ספיחות מאוחרות, באמצעות הדמיות של התנגשויות בקנה מידה גדול והבנת התוצאות של ההתפתחות הפנימית והתפתחות הקרום והאטמוספרה".
שפע של נתונים גאוכימיים חדשים ממטאוריטים ומסלעים ארציים הובילו להבנה טובה יותר של היווצרות כוכבי לכת. בהתפתחויות האלה, התנגשויות ותוצאותיהן השונות עלו כתהליכים קריטיים שמשפיעים על ההתפתחות ארוכת הטווח של כוכבי הלכת הארציים. לדוגמה, נראה שהטקטוניקה, הרכב האטמוספרה והמים של נוגה ושל הארץ קשורים לספיחה מאוחרת. גם מִשְׁתַּנּוּת פני הקרקע של מאדים והיחס הגבוה של מתכת לסיליקט במסת כוכב חמה קשורים להתנגשויות גדולות מאוחרות.
"היסטוריית ההתנגשויות צריכה למלא תפקיד קריטי בחיפוש אחר כוכבי לכת חוץ-שמשיים ישיבים כמו הארץ", אמר מרצ'י. "הישיבות של כוכב לכת סלעי תלויה בטיב האטמוספרה שלו, שקשורה לטקטוניקת הלוחות ופליטת גזים מהמעטפת. החיפוש אחר תאום של הארץ יכול להתמקד בכוכבי לכת סלעיים עם תכונות יסודיות דומות – מסה, רדיוס ומיקום האזור הישיב – וגם היסטוריית התנגשויות דומה".
מודלים מספקים תובנות על המספר הכולל וההיסטוריה של התנגשויות, אבל פעילות גאולוגית יכולה לטשטש חלק מהראיות. הקהילה המדעית משתמשת בהתנגשויות בירח, תצפיות נוספות ומודלים דינמיים כדי להבין טוב יותר ו"להגביל" את היסטוריית הפגיעות בכוכבי הלכת הסלעיים.
"גורל החומר של הגוף המתנגש חיוני להבנת ההתפתחות הפיזיקלית והכימית של גוף המטרה", אמר מרצ'י. "אנו מעריכים את השופע של יסודות מסוימים שיש להם זיקה למתכות במעטפת ובקרום של גופים פלנטריים כדי להבין את העיתוי והתהליכים שהובילו להיווצרות הליבה, המעטפת והקרום שלהם".
עוד בנושא באתר הידען:
