2023

הפלסטיק שמגיע לקרקעית נותר זמין לבעלי החיים בים. Photo by PublicDomainPictures on Pixabay

כשקרקעית הים מתכסה בפלסטיק

הפלסטיק ממשיך להשתלט על כל חלקה טובה: מחקר חדש חושף שכמות הפלסטיק המיקרוסקופי בקרקעית האוקיינוס גדלה פי שלושה בתוך 20 שנה בלבד. זאת ועוד, המיקרופלסטיק שבתחתית הים כמעט שלא התפורר
ייצוגים עם עיוותים גיאומטריים

 מסע בין ממדים

חוקרים הצליחו למזער עיוות שנוצר בגופים גיאומטריים עקב השטחתם או מתיחתם
במראה מהצד הזה של הדמיית היקום, כל נקודה מייצגת גלקסיה שהגודל והבהירות שלה מתאימים למסה שלה. פרוסות מעידנים שונים מראות איך רומן יוכל לראות את היקום לאורך ההיסטוריה הקוסמית. אסטרונומים ישתמשו בתצפיות האלה כדי להבין איך ההתפתחות הקוסמית הובילה למבנה דמוי הרשת שאנו רואים כיום. קרדיט: NASA’s Goddard Space Flight Center and A. Yung

האבל מציץ לנוף "ימי" גלקטי

"גלקסיית מדוזה" עם מחושי כוכבים עוקבים תלויה באפלה שחורה כמו דיו בתמונה הזאת שצילם טלסקופ החלל האבל
עצמות גופן של זיקיות שונות זוהרות מבעד לעורן תחת אור אולטרה-סגול. צילום: Prötzel et al., Scientific Reports, CC BY 4.0

הזיקית שהתחפשה

התקשטותן של הזיקיות לא מוגבלת לחלקן החיצוני – ועצמותיהן של רבות מהן זוהרות דרך עורן תחת אור אולטרה-סגול. כך הזיקיות לא מפסיקות להפתיע בתחפושות מקוריות שיכולות להוות השראה לקראת החג
התקף לב. המחשה: depositphotos.com

לטפל באירוע לב לפני שהוא קורה

הליך מונע שבוצע בעכברים הגן עליהם מפני נזקיו של התקף לב עתידי. הממצאים המפתיעים משרטטים מחדש את גבולות הידע על יכולות ההתחדשות של הלב
פרופ' אביטל גזית. צילום יחצ אוניברסיטת תל אביב

פרס ישראל לפרופ' אביטל גזית מביה"ס לזואולוגיה באוני' ת"א

פרופ' גזית מומחה למקווי מים מתוקים, ופעל לשימור הכינרת ובריכות החורף
חיידקי המעיים. המחשה: depositphotos.com

מפגש גורלי עם חיידקי המעי – הקרן הלאומית למדע

אופן הלידה והמיקרוביום שמתפתח בעקבותיו, משפיעים על המעי ועל מערכת החיסון
כוכבי לכת במערכת שמש אחרת. המחשה: depositphotos.com

חוקרים סיווגו את אלפי מערכות השמש שהתגלו לארבעה סוגים אפשריים

את המחקר, שפורסם בכתב העת Astrophysical Journal, הובילו חוקרים מאוניברסיטת אריזונה ומהמכון הטכנולוגי של קליפורניה. הצוות השתמש בנתונים מטלסקופ החלל 'קפלר' של נאס"א ששוגר ב-2009 כדי לחפש אקסו-פלנטות, או כוכבי
מושבת ירח. המחשה: depositphotos.com

יש היתכנות לחקלאות על הירח

האתגר המרכזי בחקלאות על הירח הוא יצירת סביבה ראויה למגורים שיכולה להגן על צמחים מפני התנאים הקשים על פני הירח. ניתן להשיג זאת באמצעות שימוש בחממות או בסביבות מבוקרות אחרות
המחקר נבחר להופיע על שער גיליון מארס 2023 של כתב-העת המדעי Science Immunology

לשים רגל לסרטן

אותות רדיו מהחלל החיצון. המחשה: depositphotos.com

האם בינה מלאכותית תזהה אותות של טכנולוגיות חוצניות?

כדי לסנן רעשים לא רצויים ולזהות אותות מעניינים, החוקרים השתמשו באלגוריתם למידת מכונה שנקרא רשת עצבית קונבולוציונית (CNN). רשתות CNN הן סוג של רשת עצבית מלאכותית שיכולה לזהות דפוסים בנתונים,
כשהחללית DART התנגשה לתוך האסטרואיד דימורפוס, גוף החללית פגע בין שני סלעים גדולים ושני הלוחות הסולריים פגעו בסלעים עצמם. פני השטח הצהובים הם מודל קרקע דיגיטלי של אתר הפגיעה שהוכן מתמונות של DART, והדמות של החללית DART מראה את המיקום שלה כמה עשרות אלפיות שנייה לפני הפגיעה. הקו הלבן שיוצא מגב החללית מראה את המסלול של החללית. אורך גוף החללית היה בערך 1.30 מטרים מהחזית לגב. קרדיט: NASA/Johns Hopkins APL

הנתונים מ-DART מתקפים את הפגיעה הקינטית כשיטה להגנה פלנטרית מפני אסטרואידים

במאמר מדעי שפורסם השבוע בכתב העת NATURE יש דיווח מפורט על ההדגמה המוצלחת של טכנולוגיית הפוגע הקינטי על ידי DART: שחזור של הפגיעה עצמה, דיווח על ציר הזמן עד הפגיעה,
פרופסור מנחם בן ששון, נשיא האוניברסיטה העברית לשעבר. צילום יחצ

כ-1,600 חוקרים, מדענים ואנשי אקדמיה שלחו לשר החינוך ולרה"מ עצומת מחאה לביטול הפגיעה בספרייה הלאומית

בין החותמים: חתני פרס ישראל, מדענים מתחומי המדעים המדויקים, רפואה, מדעי הרוח ומדעי החברה ודוקטורנטים * מוקדם יותר פרסמו גם חברי הנהלת האקדמיה הלאומית למדעים על עצומה בנושא
ארין וויניק אנתוני. מייקרית ומנגישת מדע. צילום: אבי בליזובסקי

המייקרית התכשיטנית ומנגישת המדע

בכנס 3Dexperience, שערכה לאחרונה חברת 'דאסו סיסטמס' בנאשוויל, הופיעה ארין וויניק, משתמשת יוצאת דופן בתוכנת סולידוורקס, שמקדישה את חייה להנגשת מדע בדרכים שונות, ובהן בנוסף לכתיבה והרצאות, כמייקרית היא גם
אב-טיפוס של מערכת אגרי-וולטאי עם פיצול ספקטרלי - צילום מכון וולקני

מערכת אגרי-וולטאית חדשנית לפיצול קרינת השמש

המערכת מאפשרת התקנת שדה סולארי מעל גידולים רגישים להצללה - בצפיפות גבוהה * הפיתוח הוצג בוועידה הבינלאומית לאגרי-וולטאי SunnySide APV SUMMIT 2023 ביזמת מכון המחקר מיגל מישראל ומכון פרנהופר מגרמניה
קלפי בבחירות לכנסת. המחשה: depositphotos.com

הצהרת סנאט אוניברסיטת תל אביב לעניין הפגיעה בדמוקרטיה הישראלית

בהצהרה כותבים חברי הסנאט ובכירי האוניברסיטה: "אנחנו קוראים לממשלת ישראל ולכנסת לחדול מתהליכי החקיקה שמשנים מן היסוד את סדרי המשטר הדמוקרטי בישראל." הם מביעים חשש כי התקשורת והאקדמיה יהיו הבאים
בארצנו יש קרוב ל-750 מינים ידועים של פטריות. אמנית ביצתית נאכלת, צילום: תמר לוינסון

פטרייה קטנה ורעילה

הרעלות בישראל – כפטריות אחרי הגשם? מחקר חדש חושף את דפוסי ההרעלות מפטריות בר בארצנו. הקורבנות העיקריים: ילדים עד גיל 6, וגם גברים. ומהו המרחב שבו מתרחשות מרבית ההרעלות? לא,
מתי גיל. צילום: אלעד מלכה

AION Labs מקימה את הסטארט-אפ DenovAI שיעסוק בתכנון נוגדנים ותרופות

DenovAI תשלב למידת מכונה וביופיזיקה חישובית כדי לגלות נוגדנים עם היקף רחב יותר, מהיר יותר וזול יותר, וכדי לשפר את ההסתברות להצלחה של מועמדים לתרופות. זו החברה השנייה שהוקמה על
אחסון מקורה. רהיטים וציוד מדעי שלא נדרשים במכון מוצעים לעיריית רחובות או נתרמים לעמותות ולגופים חברתיים

יד ראשונה מחוקר!

יש lab2 – יוזמת קיימות חדשה מחזירה לשוק ציוד מדעי משומש
כתובת דריווש. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

פאדיחה בפורים סביב הכתובת לכאורה הנושאת את שמו של המלך הפרסי דריווש הראשון, אביו של אחשוורוש

את החרס בן 2500 השנה שעליו נחרטה הכתובת בכתב ארמי, גילו מטיילים במקרה, בגן לאומי תל לכיש * נראה שמדובר ב"פתק" לאישור משלוח או קבלת סחורה * האוסטרקון הנדיר נחקר
כאבי ברכיים. המחשה: depositphotos.com

האם ריצה פוגעת בברכיים? – תוצאות מטא-אנליזה חדשה שסוקרת מחקרי MRI

מהמחקר עולה כי סחוס בריא מתאושש במהירות לאחר ריצה, וכי אין השפעה מתמשכת של "בלאי". בריצה המפרקים כל הזמן מופעלים ואמורה להיות שחיקה. אז מסתבר שגוף האדם לא מתנהג כמו
מסת היונקים בעולם. רק 6% הם חיות ברמי שוקל יותר? הביומסה של בני-האדם, של חיות המשק והמחמד ושל יונקי הבר (איור: איתי רווה)

חיים על כף המאזניים: משקל יונקי הבר מתגמד אל מול חיות המשק

הביומסה של פרות, חזירים, כבשים וחיות משק אחרות גדולה כיום פי 30 מזו של כל הפילים, האיילים ושאר יונקי הבר היבשתיים גם יחד
שער המגזין סיינס, 2/3/2023. מתוך אתר המגזין.

SCIENCE: המזרח הקרוב הוא מקור הגפן העתיקה ביותר בעולם

מחקר בינלאומי שפורסם בכתב העת Science, בו השתתפו גם חוקרים ממספר מוסדות בישראל שופך אור על מקור הגפן למאכל וליין, ומוכיח כי הגפן בויתה במקביל בלבנט ובאופן משני בדרום הקווקז
כרמה בן יוחנן, האוניברסיטה העברית. צילום: אביגיל פיפרנו-באר

פרס דן דוד, פרס ההיסטוריה הגדול בעולם, הכריז על הזוכים לשנת 2023

הפרויקטים של הזוכים השנה כוללים סיור מציאות מדומה בעיר אנגקור ואט בימי הביניים, ארכיון דיגיטלי של אדריכלות נעלמת בקניה, מחקרים על שסעים בין-דתיים לאחר השואה, מין ופוליטיקה בניגריה הקולוניאלית ומעורבות
עבודות הרכבת לוויני תבל. צילום: המרכז למדעים הרצליה

אוני' ת"א תוביל את פרוייקט לוויני התלמידים תבל 2

במסגרת התוכנית, תלמידי תיכון מ-7 יישובים בפריפריה יפתחו וייבנו לוויינים זעירים וישגרו אותם לחלל עד סוף 2024. משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה משקיע בתוכנית זו כ-9 מיליון ש"ח
מימין: חבר האקדמיה ויו"ר ועדת דוח מצב המדע, פרופ' רשף טנא, נשיא המדינה מר יצחק הרצוג, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' דוד הראל וסגנית נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' מרגלית פינקלברג במעמד הגשת דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג/2022 לנשיא המדינה בלשכתו.

בתוך כעשור: ישראל ירדה מהמקום השני ל-21 ב-OECD בהוצאה הלאומית למו"פ אקדמי כאחוז מהתמ"ג

זה אחד הממצאים החמורים שעלו מדוח מצב המדע בישראל שהגישה האקדמיה הלאומית למדעים לנשיא המדינה
נובו אוקדה, מנכ"ל אסטרוסקייל העולמית .צילום: אסטרוסקייל

אסטרוסקייל גייסה 76 מיליון דולר לחיזוק מעמדה בשוק הצומח של שירות ללוויינים בחלל

הסכום הכולל שגייסה החברה עד היום עומד על כ-376 מיליון דולר. בין המשקיעים: Mitsubishi Electric והבנק לפיתוח יפן. מנכ״ל אסטרוסקייל ישראל: הכלכלה העולמית תלויה יותר בנתונים מלוויינים מאשר בכל עת
דב לבן - דב קוטב. מסוגל לעבור בשניה אחת מתרדמת חורף למצב פעילות. גן החיות של ברונקס. צילום: אבי בליזובסקי

רגליים קרות: סוד ההליכה על הקרח של דובי הקוטב

מיוחד ליום דוב הקוטב: חוקרים אמריקאים גילו את הסיבה שדובי קוטב צועדים ללא קושי על משטחי קרח ושלג שהיו גורמים לכל אחד ואחת מאיתנו להחליק – בליטות מיקרוסקופיות שמרפדות את
סלבדור גרסיה Ocean Based (משמאל) מסביר לג'יאן פאולו באסי, סגן נשיא בכיר, 3DEXPERIENCE WORKS על המערכת שהחברה בונה כדי להעשיר את החיים בים כדי לקלוט פחמן בכנס 3Dexpereince Word 2023 בנאשוויל. צילום: אבי בליזובסקי

להפריח את השממה הימית ולקלוט פחמן מהאטמוספירה

חברת Ocean-Based Climate Solutions האמריקנית פיתחה מערכת משאבות שתשאב חומרים מזינים מעומק של 400 מטר אל פני השטח ותאפשר גידול של אצות זעירות שיבצעו את תהליך הפוטוסינתזה וישאבו את הפחמן
צוות החוקרים בראשות ד"ר איגור ברינסקי וד"ר איילת לסמן מביה"ס להנדסה מכנית בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן באוניברסיטת תל אביב. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

התפשטות גלי הוויברציה מחוץ לתא מגבירה את עוצמת האותות המכניים בתקשורת בין תאים

מחקר של אוניברסיטת תל אביב הדגים כיצד כוחות ויברציה מועברים על ידי הרשת החוץ תאית ברקמה גורם לאינטראקציות יעילות בין התאים ברקמה
סרטנים צעירים מהמעבדה של פרופ' אמיר שגיא באוניברסיטת בן גוריון בנגב. ברק העיניים הצהוב-ירוק האופייני לסרטנים צעירים שסביבתם הטבעית היא מי נהרות שצבעם צהוב-ירוק. קרדיט- קשת שביט באמצעות סטריומיקרוסקופ:

התגלה מנגנון החזר האור בעיניי סרטנים צעירים

קבוצת מחקר בינלאומית בהובלת מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב גילתה בקרב זן של סרטנים מנגנון המייצר ברק עיניים ייחודי המחזיר אור בצבע המותאם לצבע המים בסביבתם הטבעית ומאפשר כך הסוואה בבתי
כרית אוויר. צילום: Shutterstock

ההתפתחות ההיסטורית של כרית האוויר ברכב

האבולוציה של כריות האוויר החלה אי שם בשנות ה- 50 של המאה הקודמת, והיא ממשיכה עד היום. איך התפתחו כריות האוויר לאורך ההיסטוריה, ואיך הן צפויות להגדיל את בטיחות הנסיעה
בחורפים האחרונים כולנו חזינו בתמונות של רחובות מוצפים ומכוניות שקועות במים. משאית צבאית מסיעה אזרחים שנלכדו בעקבות השטפונות בנהריה, ינואר 2020. צילום: IDF Spokesperson's Unit, CC BY-SA 3.0

לא עולים על גדותינו: הפיתוח שימנע הצפות

פיתוח ישראלי חדש שמבוסס על מכלי אגירת מי גשם שמוצבים בבנייני מגורים ושנשלטים על ידי מערכת ממוחשבת – עשוי להפחית את העומס על מערכות הניקוז בערים, ובכך לעזור למזער את
שופר. השריד היחיד ממוזיקת בית המקדש. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 19: תקופת המעבר – עיקר שירה בפה או בכלי?!

רבי יוחנן בן זכאי, שעבר מירושלים ליבנה וערך שינויים גדולים בפרקטיקה הדתית לאחר החורבן, אחראי גם להעלמותה של המוזיקה הקולית של בית המקדש, והמעבר של מוזיקה קולית בלבד לבתי הכנסת,
אילוסטרציה של המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב. אלקטרונים עוברים מהמחט (הפירמידה ההפוכה) לדגימה בכמה מקומות בו-זמנית (קווים ירוקים אנכיים) מבלי לאבד את האופי הקוונטי הגלי שלהם (סגול)

עיניים חדשות על העולם הקוונטי

מדעני מכון ויצמן למדע מציגים את המיקרוסקופ הקוונטי המסתובב
חיטת הלחם. המחשה: depositphotos.com

התגלו גנים המקנים עמידות לחיטת הלחם

מחקר בינלאומי חדש שנערך באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת קליפורניה (דיוויס) מצא בפעם הראשונה גנים המקנים עמידות לתנאי יובש בחיטת הלחם. "לתגלית חשיבות רבה שתאפשר גידול חיטה בתנאי אקלים נרחבים", אמר ד"ר
טלסקופ החלל הישראלי אולטרהסאט. צילום מסך מתוך סרטון של פרופ' אלי וקסמן, מכון ויצמן

נאס"א תשגר את טלסקופ החלל הישראלי הראשון ULTRASAT

טלסקופ החלל, פרויקט דגל של מכון ויצמן למדע וסוכנות החלל הישראלית, ישוגר ב-2026 וצפוי לחולל מהפכה בחקר היקום
"יש חור בצורת משולש בין המסתם המיטרלי, הצבוע בסגול, לבין המסתם הריאתי, הצבוע באדום". מתוך המצגת של ד"ר דייויד דיהוגנסון, בית החולים לילדים בבוסטון

להציל לב של תינוקת

רופאים בבית החולים לילדים בבוסטון ביצעו ניתוח חרום בליבה של תינוקת בת כמה ימים שנולדה עם חורים במסתמי הלב. הם נעזרו בתאום וירטואלי של לב התינוקת, במסגרת פרויקט הלב החי
הדמיה של פיצוץ צינור גז תת מימי בדומה לצינור הגז הרוסי שפוצץ על ידי הרוסים כדי למנוע גז מאירופה בעת הפלישה שלה לאוקראינה. המחשה: depositphotos.com

המלחמה על האנרגיה

בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, האירופאים פונים לשמש ולרוח: לפי הערכותיו של דו"ח חדש, ב-2022 התרחשה עלייה מובהקת בהקמה של מערכות לייצור אנרגיה מתחדשת באירופה, בעקבות משבר האנרגיה שיצרה המלחמה.
"הם היו קפואים, אז עד שהגיעו שקיות חימום פשוט הצמדנו אותם אלינו כדי לחמם אותם" (צילום: עדי רחום)

דייט עם עטלף בקולנוע

איך חילצו הסטודנטים והסטודנטיות לזואולוגיה מושבת עטלפים עצומה מקולנוע מיועד להריסה
רובוט אמפיבי השוחה עם הדגים. צילום: יועד גואטה והמעבדה לביורובוטיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הרובוט הייחודי ששוחה עם הדגים

במעבדת הביורובוטיקה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בניהולו של ד"ר דוד זרוק, הציגו את הרובוט AmphiSAW, השואב השראה מעולמות הביולוגיה והטבע וידידותי לדגים ולסביבה. הוא פועל גם במים וגם ביבשה, משמש
קישור לאיור ובו תרשים המראה את השינויים הפתופיזיולוגיים של מחלת האלצהיימר אשר מולקולת VBIT-4 מונעת על ידי קישורה לחלבון VDAC1

גישה חדשה לטיפול באלצהיימר

המחקר שהתבצע באוניברסיטת בן גוריון התמקד בחלבון VDAC1 המבקר את פעילות המיטוכונדריה ושולט על חיי התא ומותו
מערכת חקלאות ימית ייעודית שבה גידלו החוקרים שלושה מינים מקומיים של אצות. צילום: אוניברסיטת תל אביב

לא רק בסושי

"סופר אצות" ישמשו להפקת חומרי טבע ותרופות מן הים
המערך שבו משתמשים החוקרים: ממברנה דקה שעשויה מיהלום בעובי 30 מיקרון עם חיישן אחד בממוצע בקצהו העליון של כל עמוד. התמונה העליונה - הגדלה פי 2,640, התחתונה - פי 32,650

קלוז-אפ מולקולרי

מדעני מכון ויצמן מציגים שיטה חדשה לדימות אלקטרון בודד
צימוד בין זיהומים (אטומים זרים) למעגלים מוליכי-על (אילוסטרציה). פוטנציאל אדיר לשמירת מידע קוונטי

מעגל קוונטי

חוקרים בנו מעגל חשמלי שיכול לשמור על מידע קוונטי לאורך זמן, מה שעשוי לשפר את תפקוד המחשוב הקוונטי העתידי
טכנולוגית זיהוי פנים. המחשה: depositphotos.com

מערכות זיהוי הפנים מזייפות בהערכת גיל המצולם

לדברי פרופ' צבי גנאל מאוניברסיטת בן גוריון, אחד החוקרים השותפים במחקר העניין הגובר בהערכת גיל באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI) מעלה את השאלה כיצד AI משתווה לביצועים אנושיים והאם הוא
תא סרטני. המחשה: depositphotos.com

למה לפעמים הסרטן חוזר?

על הקשר בין כוונות טובות לתוצאות פחות-טובות
כלי צור מתקופות שמגיעות עד להתיישבות הומו ארקטוס באתר גשר בנות יעקב לפני מעל 600 אלף שנה. באדיבות החוקרים

איכות האבן בתקופה הפרהסטורית

חוקרים גילו כי האדם הקדמון שחי באתר גשר בנות יעקב העדיף להשתמש בסוגים מסוימים של סלעי צור ובזלת לסיתות כליו והתאמץ להביאם לאתר