סיקור מקיף

כלי אבן מאתר בעמק הירדן הוביל לזיהוי המופע הקדום ביותר של יכולות קוגניטיביות מפותחות באירו-אסיה

קבוצת חוקרים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בהובלת ד"ר גדי הרצלינגר בשיתוף פעולה עם חוקרים מן המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS), ובמימון משרדי המדע הישראלי והצרפתי, זיהוי את המופע הקודם ביותר באירו-אסיה, של התנהגויות המעידות על יכולות קוגניטיביות מפותחות – הנמצאות בבסיס ההתנהגות האנושית אותה אנו מכירים כיום

כלי חיתוך גדולים המסותתים על צור ובזלת, שנמצאו בעובדיה קרדיט צילום: גדי הרצלינגר
כלי חיתוך גדולים המסותתים על צור ובזלת, שנמצאו בעובדיה קרדיט צילום: גדי הרצלינגר

קבוצת חוקרים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בהובלת ד"ר גדי הרצלינגר בשיתוף פעולה עם חוקרים מן המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS), ובמימון משרדי המדע הישראלי והצרפתי, זיהוי את המופע הקודם ביותר באירו-אסיה, של התנהגויות המעידות על יכולות קוגניטיביות מפותחות – הנמצאות בבסיס ההתנהגות האנושית אותה אנו מכירים כיום.

האתר הארכיאולוגי עוּבָּדׅיַה (Ubeidiya), הנמצא עמק הירדן התיכון, בסמוך לקיבוץ אפיקים, מתוארך למיליון וחצי שנים לפני זמננו. אתר זה נחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר מחוץ לאפריקה בן כמילון וחצי שנים. ייחודו בכך שכלי האבן המסותתים על ידי הקדמונים שנמצאו בו, משויכים לטכנולוגיה המכונה בפי הארכיאולוגים "אָשֶלׅית" (Acheulian) במסגרתה החלו בני האדם ליצר כלי חיתוך גדולים (Large cutting tools), סימטריים, מוקפדים ויעילים יותר. הממצאים האשליים הופיעה לראשונה באפריקה לפני 1.8 מיליון שנה, בעוד שלפניה כלי אבן היו לא יותר מחלוקים מסותתים פשוטים בעלי קצוות חדים. למעשה מדובר באתר הקדום ביותר מחוץ לאפריקה בו נמצאה הטכנולוגיה, המהווה את קפיצת המדרגה המשמעותית הראשונה ביכולת ייצור הכלים.

החוקרים השתמשו בסורק תלת-מימדי ובתכנת מחשב אותה פיתחו במיוחד, כדי לנתח את צורת הכלים בשיטות חדשניות. התוצאות המתפרסמות כעת בכתב העתJournal of Paleolithic Archaeology  ומלמדות שלמעשה בתוך משפחת כלי החיתוך הגדולים בעובדיה, יש להבחין בין שתי תתי-משפחות של כלים: אחת מוקפדת פחות שהשימוש בה מסתיים זמן קצר יחסית לאחר תקופת האתר. השניה, מוקפדת יותר שנותרה בשימוש יותר ממיליון שנה לאחר מכן.

נראה כי שיטות סיתות מורכבות יחסית, אשר היו ידועות עד עתה רק מאתרים מאוחרים יותר, היו כבר בשימוש לצורך הפקת כלי החיתוך בעובדיה. החוקרים טוענים שהשילוב בין המאפיינים שתוארו, כלומר: קיומן של שתי תתי-קטגוריות מקבילות בתוך אותה משפחת כלים, בחירת חומר הגלם המכוונת תוך תכנון מקדים, והשימוש בשיטות סיתות מורכבות מעידים, כי המנגנונים הקוגניטיביים אותם ניתן היה לזהות עד עתה רק בקרב אוכלוסיות מאוחרות הרבה יותר התקיימו כבר בעת שהאתר היה מאוכלס. כאמור נכון להיום, מקרה זה מהווה את הזיהוי המוקדם ביותר באירו-אסיה, של התנהגויות המעידות על היכולות הקוגניטיביות הנמצאות בבסיס ההתנהגות האנושית המורכבת, אותה אנו מכירים כיום.

עוד בנושא באתר הידען:

דילוג לתוכן