גם לקופים יש מודעות (ותת מודע)

מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון האם יש לחיות מודעות ותהליכים לא מודעים

שימפנזה מחייך. איור: depositphotos.com
שימפנזה מחייך. איור: depositphotos.com

ההבחנה בין המודע לבין התת מודע היא אבן פינה של התרבות המערבית. התודעה האנושית נתפסת לעתים קרובות כפסגת היצירה האבולוציונית. היא מאפשרת רגשות, מוטיבציות, קבלת החלטות, ותכנונים לטווח ארוך. התודעה נתפסת לעתים קרובות ככזו שהופכת אותנו מסתם חיה, לחיה מוכשרת במיוחד, שככל הנראה שולטת היום בעולם – לטוב ולרע. אבל האם לכל בעלי החיים יש תודעה? כל בעל חתול, כלב או דג, יישבע שלחיית המחמד שלו יש תודעה. אבל איך יודעים?

מחקר משותף של חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ייל מאפשר לראשונה לבחון האם יש לחיות מודעות ותהליכים לא מודעים. המחקר התפרסם בכתב העת של האקדמיה למדעים האמריקאית, ה PNAS, הוא חלק משיתוף פעולה בין מעבדותיהם של פרופ' לורי סנטוס ופרופ' סטיב צ'אנג באוניברסיטת ייל, החוקרים תהליכי קוגניציה והתנהגות בקופים וכלבים, לבין מעבדתו של פרופ' רן חסין מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, המתמחה בתהליכים מודעים ולא מודעים בבני אדם. ד"ר שי בן-חיים, שהגה את המחקר וביצע אותו, הוא פוסט-דוקטורנט משותף של אוניברסיטת ייל והאוניברסיטה העברית.

על מנת לנסות להבחין בין שני תהליכי התפיסה אצל הקוף, השתמשו החוקרים במטלות מיוחדות, שבהם התהליכים המודעים מביאים לתוצאות הפוכות לחלוטין מאלו של התהליכים הלא מודעים.  ד"ר בן-חיים: " תחילה הרצנו את הניסוי על אנשים, ואחר כך על קופים. הצגנו לנבדקים גירוי שנראה ככוכב באחד משני צדדים של מסך. כל מה שהנבדקים צריכים לעשות על מנת לזכות בפרס (מיץ, עבור הקופים ונקודות עבור אנשים) הוא להסתכל לצד השני של המסך. כלומר, אם הכוכב הופיע בימין – הם היו צריכים להסתכל שמאלה, ולהיפך אם הכוכב הופיע בשמאל.

"היו לנו שני תנאים. באחד, הכוכב הוצג כך שנבדקים ראו אותו באופן מודע. בתנאי השני הגירוי הוצג במהירות רבה, כך שלא הספיק להגיע למודעות. גילינו שכשהגירוי מודע, אנשים לומדים את הכלל מהר מאוד. אבל אם הגירוי לא מודע, לא רק שנבדקים לא מצליחים להתנהג לפי הכלל, אלא שהגירוי "תוקע" אותם בצד של הכוכב. במילים אחרות, בניסוי הזה, גירוי מודע משפר ביצועים, וגירוי לא מודע גורע בביצועים". עיקר העניין במחקר היה בהרצה של הניסוי, לראשונה, על קופים, והוא גילה כי התוצאות בקופים דומות מאוד לאלו אצל אנשים. בתנאי אחד של הניסוי הקופים לומדים מהר להשתמש בגירוי, ובתנאי השני הגירוי מפריע להם. ד"ר בן-חיים: "הדפוס הזה מציע שגם לקופים יש תהליכים מודעים ותהליכים לא מודעים, ממש כמו לנו".

"המחקר מלמד אותנו שאנחנו לא המין היחיד שתופס את העולם באופן מודע, ושתהליכי תפיסה מודעת ולא-מודעת כנראה הם רווחתם של מינים נוספים", מסביר ד"ר בן חיים את חשיבות התוצאות. "מאחר ואנו צופים בשני סוגי תפיסה שונים גם באדם וגם בקופים, זו עדות שלשני סוגי תפיסה אלה כנראה יש חשיבות פונקציונאלית".

"העובדה שאצל בני האדם מתקיימים, במקביל, גם תהליכים מודעים וגם כאלו שאינם מודעים, מאוד חשובה לא רק בתרבות, אלא בהבנה הבסיסית ביותר של התנהגות אנושית," אומר פרופ' חסין. "המחקר הנוכחי פותח פתח לבחון ולהעריך את התרומה והחשיבות של שתי המערכות האלו גם בחיות אחרות," הוסיף.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
דילוג לתוכן