חוקרים מאוני' תל אביב פיתחו קוקטייל נוגדנים כנגד נגיף הקורונה

קוקטייל הנוגדנים הינו טבעי ובודד מדמם של חולי קורונה בישראל * החוקרים:"מאחר שנוגדנים אלה יציבים בדם, כל זריקת מנע כזאת יכולה לספק הגנה מפני קורונה לפרק זמן של מספר שבועות, אולי אפילו למספר חודשים" * חברת המסחור של האוניברסיטה, רמות, הגישה בקשה לפטנט

ד"ר נטליה פרוינד. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב
ד"ר נטליה פרוינד. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לרצף אלפי נוגדנים המיוצרים בתגובה להדבקה בחולי קורונה בישראל. כתוצאה מכך, החוקרים הצליחו לבודד ולאפיין שישה נוגדנים שנלקחו מדמם של שני חולים קשים, ולהוכיח כי קומבינציות של שלושה נוגדנים בכל פעם מהוות קוקטייל יעיל נגד קורונה – קוקטייל שיכול להעניק הגנה טבעית מפני הדבקה למשך של מספר שבועות, אולי אפילו של עד מספר חודשים. לחוקרים התברר כי מקור יכולת הנטרול בדמם של החולים הקשים היא כמה סוגי נוגדנים התוקפים בו זמנית אזורים שונים על גבי נגיף הקורונה – וכי אותו קוקטייל יעיל מאוד בנטרול הנגיף. יודגש כי החוקרים הוכיחו את האפקטיביות של קוקטייל הנוגדנים בתרביות תאים, וכעת המחקר יעבור לשלב של ניסוי בבני אדם שצפוי לקחת מספר חודשים.

פריצת הדרך המחקרית נעשתה במעבדה לחקר נוגדנים אנושיים של ד"ר נטליה פרוינד, יחד עם הדוקטורנט מיכאל מור, מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר נמצאות בתהליכי פרסום בכתב העת PLOS Pathogens.

המחקר החל עם פרוץ המגפה בארץ, בחודש אפריל השנה. ד"ר פרוינד וצוותה גייסו 18 משתתפים מבין חולי הקורונה הראשונים בישראל – 10 מהם א-סימפטומטיים או בעלי סימפטומים קלים מאוד ו-8 מהם חולים קשים שנזקקו לאשפוז ואף להנשמה בבתי החולים איכילוב וקפלן. כל החולים במחקר הבריאו ממחלתם.

"ביקשנו להבין את התגובה הנוגדנית שמתפתחת בעקבות הדבקה בנגיף", מסבירה ד"ר פרוינד. "בין היתר, רצינו לראות אם יש הבדל בין החולים הקלים והקשים בפיתוח נוגדנים שיגנו עליהם מפני הדבקה שנייה – הן בכמות הנוגדנים והן באיכותם. לשם כך ריצפנו אלפי נוגדנים מדמם של כל המשתתפים, שיבטנו אותם במעבדה ובדקנו אילו נוגדנים יעילים בנטרול הנגיף. מצאנו הבדל סטטיסטי מובהק ביכולת הנוגדנים לנטרל את נגיף הקורונה בין שתי קבוצות המשתתפים במחקר: רק חלק קטן מהחולים הקלים פיתחו תגובה נוגדנית מנטרלת כנגד הנגיף, ובחלק מהמקרים לא פיתחו כלל נוגדנים. לכן ניתן לשער כי אנשים שנדבקו בנגיף ולא חלו, או חלו במחלה קלה ביותר, יכולים אולי להידבק שוב. לעומתם, בדמם של כל החולים הקשים נמצאו נוגדנים מנטרלים שכנראה יגנו עליהם מפני הדבקה שנייה – גם אם עדיין לא ברור כמה זמן הנוגדנים הללו נשארים בדם, כלומר האם ההגנה היא ארוכת טווח".

ריצוף הנוגדנים שלא מאפשרים לנגיף להכנס לתא

בשלב השני של המחקר, ד"ר פרוינד וצוותה לקחו את כל הנוגדנים שרוצפו וניסו לבודד את הנוגדנים הספציפיים שלא מאפשרים לנגיף להיקשר לתא ולהשתכפל בתוכו. צוות החוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליח לבודד שישה נוגדנים שונים, שנלקחו משני חולים קשים שהשתתפו במחקר, ולהוכיח שהם יעילים הן לטיפול בנגיף והן למניעת הדבקה.

"מדובר בשישה נוגדנים שונים שנקשרים לאזורי מטרה שונים על גבי הנגיף", אומרת ד"ר פרוינד. "אין פה מנגנון אחד. יחד, הנוגדנים הללו מזהים נקודות תורפה שונות בנגיף, נקשרים אליו ומנטרלים אותו. את קוקטייל הנוגדנים בדקנו בתרביות תאים על הנגיף החי עצמו, וראינו שהנוגדנים נקשרים לנגיף באופן שלא מאפשר לו להיכנס לתא. הקוקטייל הזה יכול בעתיד לשמש כתרופה למי שכבר נדבק וחלה בקורונה, בדומה לקוקטייל הניסיוני שניתן לנשיא טראמפ, וגם למניעה של הדבקה ראשונית המיועדת לאוכלוסיות בסיכון ולצוותים הרפואיים –  עד שיפותח החיסון המיוחל. צריך להבין שלא אנחנו פיתחנו את הקוקטייל – הוא פותח טבעית על ידי המערכת החיסונית של חולים, כך שהוא בטוח לשימוש. מאחר שנוגדנים אלה יציבים בדם, כל זריקת מנע כזאת יכולה לספק הגנה מפני הדבקה בקורונה לפרק זמן של מספר שבועות, אולי אפילו למספר חודשים". השלב הבא של המחקר הוא כאמור לבדוק את הקוקטייל בבני אדם.

"רמות" חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב, הגישה בקשה לפטנט על כלל הנוגדנים שנמצאו במחקר.

המחקר נעשה בשיתוף גורמים רבים: גיוס החולים נעשה בשיתוף פעולה עם ד"ר דוד חגין מהמחלקה לאימונולוגיה של בית החולים איכילוב וד"ר אורן צמחוני מנהל היחידה למחלות זיהומיות מבית החולים קפלן. ריצוף התאים החיסוניים של החולים נערך בשיתוף עם הסטרטאפ הישראלי immunai וד"ר גור יערי מאונבירסיטת בר אילן. אפיון הנוגדנים נעשה בשיתוף עם פרופסור ג'וני גרשוני וד"ר אורן קובילר מאוניברסיטת תל אביב, מבחני נטרול של נגיף-הדמה נערכו בשיתוף עם ד"ר מיטל גל-תנעמי וד"ר משה דסאו מהפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר אילן, ומבחני נטרול הנגיף החי נערכו בשיתוף עם ד"ר בן קרוקר מאוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו.

 למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. השיטה מותנת בלקיחת דמים ונוגדנים מאנשים חולים קשה. זה בעייתי מאד מבחינת מקורות לנוגדנים עבור הרבה אנשים ופיתוח חיסון מקדים או בכמות גדולה.

  2. יש א0 קומבינציות של נוגדנים שעשויים לעזור כנגד COVID19 או לא. בבקשה לרישום פטנט אין דרישה שזה יעבוד. מאחר ועובדים על האתגר הזה כמה מאות מכוני מחקר וכל אחד מפנטז ששלו יעבוד והוא ממהר להגיש בקשה לפטנט, הסיכוי שהפטנט יאושר ע"י הבוחן של USPTO שואף ל-0. אז יהיו כמה מאמרים מדעיים ע"ש החוקרים והמבחן הוא בפודינג, כלומר כמה ציטוטים יהיו למחקר דלעיל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן