סיקור מקיף

האביב האחרון של הדינוזאורים: מחקר פורץ דרך מצביע במדויק על עונת ההתנגשות של האסטרואיד בצ'יקשולוב

מחקר פורץ דרך מאשר את עונת השנה שבה אסטרואיד השמיד את הדינוזאורים ו-75% מהחיים בכדור הארץ

יום הדין של הדינוזאורים. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
יום הדין של הדינוזאורים. המחשה: depositphotos.com

מחקר פורץ דרך שערכו חוקרים באוניברסיטה האטלנטית של פלורידה (FAU) וצוות בינ"ל של מדענים מאשר באופן משכנע את עונת השנה שבה התרחש אסון התנגשות האסטרואיד בצ'יקשולוב, שאחראי להכחדת הדינוזאורים ו-75% מהחיים בכדור הארץ לפני 66 מיליון שנים. האביב, העונה של התחלות חדשות, שם קץ ל-165 מיליון שנות שלטונם של הדינוזאורים ושינה את מסלול ההתפתחות של כדור הארץ.

תוצאות המחקר, שהתפרסמו בכתב העת Scientific Reports, משפרות מאוד את האפשרות לאתר את השלבים הראשונים של הנזק שנגרם לחיים בכדור הארץ. רוברט דהפלמה מ-FAU, מחבר בכיר ופרופסור נלווה במחלקה למדע כדור הארץ, הקולג' למדע צ'רלס א. שמידט ודוקטורנט באוניברסיטה של מנצ'סטר, ואנטון אולייניק, Ph.D., מחבר שני ופרופסור חבר במחלקה למדע כדור הארץ ב-FAU, תורמים להתקדמות מדעית חשובה ביכולת להבין את ההתנגשות המסיבית שהביאה את קיצם של הדינוזאורים.

"עונת השנה ממלאת תפקיד חשוב בפונקציות ביולוגיות רבות כגון התרבות, אסטרטגיות אכילה, אינטראקציות בין מארחים לטפילים, תרדמה עונתית ודפוסי רבייה", אמר דהפלמה "לכן לא מפתיע שלעונת השנה יכולה להיות חשיבות רבה בחומרת ההשפעה של ארוע בקנה מידה גלובלי  על החיים. העונה של ההתנגשות בצ'יקשולוב היא לכן שאלה קריטית בסיפור של ההכחדה בסוף הקרטיקון. עד עכשיו התשובה לשאלה הזאת נותרה לא ברורה".

עשרות שנים ידוע שההתנגשות הנוראה של האסטרואיד בצ'יקשולוב פגעה בחצי האי יוקטן לפני 66 מיליוני שנים. ההתנגשות גרמה להכחדה השלישית בגודלה בתולדות כדור הארץ, ושינתה באופן דרמטי ביומות  בעולם באופנים שדומים  למתרחש במשבר האקולוגי העולמי הנוכחי. אבל הפרטים הקטנים של מה שקרה אחרי ההתנגשות ואיך האירועים האלה הביאו להשמדה ההמונית הנוראה השלישית בגודלה  בתולדות העולם נותרו מאוד מעורפלים.

רוברט דה פלמה (משמאל) ואנטון אולייניק, Ph.D., באתר בצפון דקוטה.

קרדיט: Florida Atlantic University

המחקר החדש התחיל ב-2014 והשתמשו בו בשילוב של טכניקות מסורתיות וחדשניות כדי להרכיב מסלול של רמזים שאיפשר לזהות את עונת השנה של אירוע ההתנגשות בצ'יקשולוב. דהפלמה בדק את אתר המחקר בטאניס בדרום מערב דקוטה הצפונית, אחד מהאתרים הכי מפורטים בעולם של גבול הקרטיקון-פלאוגן, כדי להבין את מנגנון הפעולה של אירוע ההכחדה.

המבנה והתבנית הייחודיים של קווי הגדילה בעצמות דגים מאובנות מהאתר, שדומים לברקוד, הראו שכל הדגים שנבדקו מתו בשלב הגדילה של האביב- קיץ. אנליזה איזוטופית בטכנולוגיות מתקדמות של קווי הגדילה אישרה את זה באופן בלתי תלוי, והראתה תנודה שנתית שגם היא הסתיימה בגדילת האביב- קיץ.

השוואת הגודל של הדגים הכי צעירים לקצבי הגדילה המודרניים אפשרה לצוות לחזות כמה זמן אחרי הבקיעה מהביצים הדגים נקברו. הם הישוו את זאת לעונות ההשרצה המודרניות הידועות והצליחו להסיק איזה תחום עונתי ייצג המרבץ בטאניס – אביב עד קיץ, בדיוק כפי שעולה מהעצמות.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. תנודות באקלים הם מחזוריים ותמיד היו. כיצד ניתן לאבחן בין שינוי אקלימי טבעי לבין שינוי כתוצאה ממעשה ידי אדם?

  2. הפסקתי לקרוא ב- ״ באופנים שדומים למתרחש במשבר האקולוגי העולמי הנוכחי״.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן