הידען > ביולוגיה ורפואה
ביולוגיה ורפואה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
פרויקט מחקר של שני סטודנטים בהרווארד השווה עשר שנות כתיבה אנושית ברשת לתשובות של ChatGPT, ולא מצא סימן לכך שהשפה שלנו מתקרבת לשפת המכונה. לעומת זאת, הוא מצא שהמכונה משתמשת
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר שראה אור בכתב העת Nature מצא שחיידק החי בגוף החגב הנודד מפיק סביב פצעים חומר ריחני בשם גואיקול. בכמות נמוכה החומר מפעיל את מערכת החיסון, אבל בפציעה קשה ריחו
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
מחקר גנטי של 50 איילי צפון מנורווגיה מצא שעדר שמקורו באיילים מבויתים חולק עם עדרי הבר השכנים מעט יותר DNA מהצפוי, ושהעודף מרוכז באזורים בגנום שעברו ברירה. החוקרים מדגישים שהאות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
עשרות מאמרים שראו אור ב-12 בנובמבר בכתבי העת של Cell Press מציגים אטלס תאים מפורט של גרעיני הבסיס באדם ובקופים. המפה עשויה לעזור להבין את פרקינסון, הנטינגטון והתמכרויות.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ניתוח של 63 גולגולות מאובנות ו־24 גולגולות מהעת האחרונה מצא תמיכה בתהליכים ניטרליים וביציבות ממושכת, לצד תפקיד מוגבל לברירה כיוונית הדרגתית.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן טיפלו בעכברים עם מודל של סוכרת אוטואימונית במבוגרים (LADA) בשילוב של שלוש תרופות קיימות. כ-30% מהעכברים החלימו לחלוטין, ושני סמנים בדם ניבאו מראש מי מהם יגיב לטיפול.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומהמרכז האקדמי רופין חשפו את המנגנון ששומר על זיכרון של תמנון ברמת התאים. לולאה של תחמוצת חנקן משאירה את הקשרים בין תאי העצב חזקים, בלי ייצור חלבונים
- דר. יחיעם שורק
- אין תגובות
המילה "חתול" אינה מופיעה במקרא. יחיעם שורק מחפש את עקבותיו ב"ציים" וב"איים" שבספרי ישעיהו, ירמיהו ותהילים, ובתרגום יונתן, שמתרגם את "איים" ל"חתולין". התמונה שעולה היא של חיית טרף פראית, דמונית
- פרופ' אלכס גורדון
- אין תגובות
הרופא הווינאי אלפרד אדלר, מחברי החוג הראשון של זיגמונד פרויד, נפרד ממנו והקים את "הפסיכולוגיה האינדיבידואלית" – תורה שבמרכזה תחושת הנחיתות והשאיפה לעליונות. פרופ' אלכס גורדון על חייו ועל רעיונותיו.
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
חוקרים בטכניון פיתחו חיישן זעיר למדידת לחץ דם ללא שרוול. החיישן שולח פולסים קצרים של אור לתוך הרקמה וקולט את גלי האולטרסאונד שהם יוצרים בעורק. בניסויי היתכנות במתנדבים בריאים, התוצאות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
במשך עשרות שנים הסבירו ביולוגים את החברות המורכבות של נמלים, דבורים וצרעות בשיטה הגנטית שקובעת את מינם. שני מחקרים שבחנו אלפי מיני חרקים לא מצאו לכך תמיכה, ומפנים את תשומת
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים עקבו במשך 12 שנה אחרי יותר מ-400 פילות אסייתיות בשמורה בסרי לנקה. אובדן הדרגתי של פרטים הוביל לשינוי פתאומי: קהילות גדולות ומקושרות התפרקו לקבוצות קטנות ומבודדות.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים סיניים סיננו יותר מ־60,000 שברי עצמות ממערת ביאנפו שבמחוז יונאן, וזיהו באמצעות חלבונים עתיקים חמישה שרידים של דניסובים, ובהם עצם אמה. מחקר נוסף באותו אתר מצא שהם צדו בעלי
- אבי בליזובסקי
- 3 תגובות
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב תיעדו שיתוף פעולה בין גורילות בספארי ברמת גן. נקבה אחת עמדה כמשטח יציב, ואחותה טיפסה על גבה וקטפה ענף בגובה 4.5 מטרים.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
בדיקת דם לסרטן השד ממכון ויצמן ומהאוניברסיטה העברית זיהתה גידולים מוקדמים בדיוק של 95%. בנוסף, הבדיקה הבחינה בדיוק של 81% בין חולות שהמחלה חזרה אצלן לבין חולות שהיא לא חזרה
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר בטכניון מראה כי למידה ברשתות עצביות חושפת תכונות סמויות של מבנה הרשת. שתי רשתות שמגיבות באופן זהה עשויות ללמוד את אותה משימה בדרכים שונות.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר על אוטיזם ומשוב מהאוניברסיטה העברית בחן איך המוח מגיב לטעויות. מבוגרים אוטיסטים פתרו משימת שמיעה באותו דיוק כמו אחרים. אולם המוח שלהם הגיב חלש יותר למשוב שלילי. ההבדלים חזרו
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר שראה אור ב-Science מצא כי יסעורי מנקס שטסים מהר מזרחה חווים פער בין השעון הפנימי לשעה המקומית. כתוצאה מכך המצפן השמשי שלהם סוטה בעד כ-15 מעלות.
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
חוקרים מאוניברסיטת באת' ניתחו את האוסף הגדול ביותר עד כה של מוטציות ספונטניות בחיידק E. coli ובשמרי אפייה. הם לא מצאו שגנים חיוניים עוברים פחות מוטציות, בניגוד לטענה שעולה שוב
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה ביקש מ-50 אנשים לשרטט את המרחבים שראו בחוויות קרבה למוות. התברר שהשרטוטים מתחלקים לארבע צורות חוזרות, ושלכל צורה נטייה צבעונית משלה: "המנהרה" המוכרת נראתה לרוב בשחור-לבן,
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אין תגובות
דגי צלף חולקים מזון ורגישים להוגנות, ובני אדם מגיבים למצוקת הזולת גם באזורי מוח עתיקים. פרופ' שי גבאי מאוניברסיטת חיפה מחפש את השורשים האבולוציוניים של הנתינה.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
שני חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה מציעים שהחיווט המוצלב של המוח אינו הסתגלות מיוחדת, אלא מורשת של מערכת הראייה בחולייתנים הראשונים, לפני כ-500 מיליון שנה. זו השערה המבוססת על סקירת האנטומיה, ולא
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרי המרכז לסרטן MD אנדרסון מיפו יותר מ-850,000 תאים מרקמת שד תקינה, מסרטן שד בשלב 0 ומסרטן חודרני. הממצאים ב-Science מרמזים מדוע חלק מהגידולים המוקדמים הופכים לחודרניים.
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- תגובה אחת
מה הופך דבר למשמעותי עבורנו? פרופ' שחר ארזי מהאוניברסיטה העברית ומהדסה מצא שרוב המוח מגיב לשאלה עד כמה דבר קשור אלינו, ושחלק גדול מהפעילות החברתית במוח מוקדש לחמישה־שישה אנשים בלבד.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
שני מחקרים ב-Nature, המבוססים על 712 גנומים עתיקים חדשים, מצביעים על הגירה לא ידועה לסקנדינביה לפני כ-4,000 שנה ועל תנועת אוכלוסייה ממרכז אירופה מערבה לפני כ-3,000 שנה. לפי החוקרים, תנועות
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר של האוניברסיטה העברית בקרב 2,912 ישראלים מצא קשר בין אלמוות סימבולי לבריאות נפשית טובה יותר. אנשים שמאמינים שיזכרו אותם אחרי מותם דיווחו על פחות דיכאון, חרדה ותסמיני פוסט-טראומה.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר מאוניברסיטת פרינסטון מצא שכ-80% מהפרסתנים שנכחדו ב-100,000 השנים האחרונות היו כנראה נודדים, לעומת 46% מהמינים החיים כיום. עם זאת, שושלות נודדות גם הולידו מינים חדשים בקצב מהיר יותר.
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- תגובה אחת
תחביבים נחשבים מקור להנאה ולמנוחה, אבל הם עולים זמן, כסף ומאמץ. ד"ר דנה הררי מהטכניון בודקת מה באמת עולה לנו תחביב ומה הוא נותן בתמורה.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בנו מודל של חוט העצב של זבוב הפירות על בסיס מפת החיווט המלאה שלו. המודל זיהה לולאה של שלושה תאי עצב שמייצרת קצב הליכה, וניסויים בזבובים חיים
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מצא כי שימוש בבינה מלאכותית בעבודה עולה לעובדים באמון של המנהלים. הפגיעה מתרחשת גם כשהשימוש מותר. רק כשהארגון מעודד אותו במפורש, היא נחלשת עד שאינה מובהקת
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
בדיקה של יותר מ-370 צפרדעים משומרות מתחנת המחקר בוראסאייה בברזיל מצאה שפטריית הכיטריד לא הופיעה בדגימות מלפני 1979, אך נמצאה ביותר ממחצית הדגימות משנות ה-80. הממצא קושר את הפטרייה לגל
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ציידים-לקטים בדרום הקווקז חיו בקבוצות קטנות ודלילות, אך לא בבידוד. מאמר בהובלת האוניברסיטה העברית מצביע על תנועה של 40 עד 200 קילומטרים. לפי החוקרים, הקבוצות גם חלקו ידע טכנולוגי ושמרו
- אבי בליזובסקי
- תגובה אחת
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציעים השערה חדשה על מזכרות פרהיסטוריות. לדבריהם, האדם הקדמון שמר חלוקי אבן צבעוניים וכלי צור ישנים כבר לפני כ-500 אלף שנה. ייתכן שההרגל הזה סייע לעצב
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר בתולעים מהאוניברסיטה העברית מראה כיצד תהליך תאי בשם UFMylation משפיע על הטיפול בחלבונים פגומים. כאשר החוקרים הפחיתו את פעילותו, התולעים סבלו פחות משיתוק, נעו טוב יותר וחיו זמן רב
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים ממכון וייטהד בנו אטלס של יותר מ-600,000 תאים מכל גופו של הדג הזעיר דניונלה צרברום. המחקר ב-Science חושף כיצד מאורגנים תאי העצב, מה "זוכרים" תאים בוגרים מההתפתחות העוברית וכיצד
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו כלי בינה מלאכותית בשם BBERT. הכלי מזהה DNA של חיידקים בקטעים באורך 100 "אותיות" בלבד, בלי מאגר השוואה. בניסויים הוא קיצר את זמן שחזור הגנומים ביותר
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
סימולציות של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מראות כי הפריה עצמית בצמחים יכולה לשרוד לאורך זמן. היא מתקיימת לצד מנגנון שמונע אותה, במשך תקופות ארוכות. לפי המודל, אוכלוסיות יכולות לעבור בין שתי
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר אורך של האוניברסיטה העברית עקב אחר 1,035 מבוגרים יהודים בישראל במשך חצי שנה. החוקרים זיהו ארבעה מסלולים של מצוקה נפשית אחרי 7 באוקטובר. לדבריהם, הדרך שבה המצוקה משתנה מנבאת
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
שני מחקרים ב-Nature השתמשו בעריכת בסיסים בעוברים אנושיים מוקדמים שלא הושתלו. האחד גילה שהגן NANOG חיוני לתאים שמהם נבנה הגוף. השני הראה עריכה יעילה בגן PCSK9, אך גם שינויים לא
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אין תגובות
למה אנחנו דוחים בדיקות רפואיות וחיסכון לפנסיה? פרופ' יואלה ברבי-מאייר מאוניברסיטת בן-גוריון בודקת מה משפיע על נטילת סיכון פסיבי – ואיך אפשר להפחית אותו.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים פיתחו אופיואיד שנשלט באור: מולקולה המבוססת על מורפין, שפועלת בעוצמה תחת אור קרוב לאולטרה-סגול וכמעט נכבית תחת אור כחול. בניסויים פרה-קליניים היא הקלה על כאבים, כולל כאבי סרטן, עם
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר ב-Science השווה שירה של 367 מיני ציפורים לדיבור ולשירה ב-52 שפות אנושיות. החוקרים מצאו דפוסים משותפים, גם אצל ציפורים שאינן לומדות את קולותיהן, ומציעים שמקורם במנגנוני הפקת הקול.
- עמית וינדר
- תגובה אחת
הגוף האנושי לא נבנה מאפס: הלב התפתח מצינור פועם, הידיים מסנפירים, עצמות השמיעה ממפרק הלסת ובלוטת התריס ממרזב לסינון מזון. מסע אבולוציוני של מאות מיליוני שנים שמסתתר בתוך כל איבר.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר ב-Science על 176 פגים ו-83 דגימות רקמה מצא כי כל שבוע של לידה לפני המועד קשור לכ-230 מילימטרים מעוקבים פחות בנפח המוח הקטן. החוקרים מציעים להתאים את המעקב והטיפול
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
ניסוי קליני בינלאומי בהובלת האוניברסיטה העברית בחן גירוי מוחי ביתי לדיכאון. לפי התוצאות, מטופלים מסוגלים לבצע אותו בעצמם, בשילוב משחק מחשב. עם זאת, הטיפול הפעיל לא הועיל יותר מטיפול דמה,
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אין תגובות
שדה מגנטי מסתובב הפחית תסמיני דיכאון בניסוי קטן, ואולטרסאונד עורר תאי עצב בתרבית. פרופ' אלישע מוזס ממכון ויצמן חוקר דרכים לא פולשניות להפעיל רשתות עצביות.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חלבונים שהופקו משתי עצמות בנות 138 עד 199 אלף שנה מאתר שוג'יאיאו בצפון סין מראים שבני האדם הקדמונים שחיו שם היו דניסובים. על בסיס זה מציעים החוקרים לראשונה דיוקן גופני
- אבי בליזובסקי
- 2 תגובות
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' מצאו ב-Scientific Reports כי שביטים פוגעים בכדור הארץ מהר מדי ובזווית תלולה מדי. לכן מימן ציאני, מולקולה חשובה לכימיה שקדמה לחיים, כנראה התאדה בפגיעה.
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
חוקרים בהובלת ETH ציריך פיתחו שתל שממיר גלוקוז בדם לחומר שמופרש בשתן, ומופעל אוטומטית לפי חיישן סוכר. בעכברים שמנים עם סוכרת סוג 2 הוא החזיר את רמות הסוכר לנורמה בתוך
- אבי בליזובסקי
- אין תגובות
מחקר ב-Nature ניתח נתונים גנטיים של כ-2.8 מיליון בני אדם, מהם 183,620 חולי אלצהיימר. החוקרים זיהו 127 אזורים בדנ״א הקשורים לסיכון למחלה, והממצאים מצביעים על תאי המיקרוגליה ועל סוגים מסוימים