חוקרים ממכון ויצמן הצליחו לגרום לצמחי מאכל לייצר פיגמנטים של סלק – וכך לשפר את הערכים התזונתיים והעמידות שלהם
חגיגת הצבעים בממלכת הצמחים היא לא רק חגיגה לעיניים. פיגמנטים צבעוניים מושכים חרקים מַאֲבִיקִים אל הפרחים, מגינים על הצמחים מפני מחלות, ומגבירים את הישרדותם בדרכים רבות נוספות. גם עבור בני האדם יש לפיגמנטים אלה ערך רב: הם מועילים לבריאות, ונמצאים בשימוש בתעשיות המזון והתרופות.
מחקר חדש במכון ויצמן, אשר פורסם באחרונה בכתב-העת המדעי רשומות האקדמיה הלאומית למדעים של ארה”ב (PNAS), סולל את הדרך לפיתוח יישומים על בסיס בטלאינים – פיגמנטים צמחיים בצבעי אדום-סגול וצהוב.
את הבטלאינים יוצרים בטבע צמחי מאכל מעטים, ובראשם סלק, פירות של קקטוסים (כולל הפרי של צבר מצוי, “סברס”), וכן פרחים מסוימים, כגון בוגנוויליה. הבטלאינים נדירים יחסית בהשוואה לקבוצות אחרות של פיגמנטים צמחיים, ועד כה היה ידוע מעט מאוד על אופן היווצרותם.
פרופ’ אסף אהרוני מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה, וד”ר גיא פולטורק, אז תלמיד מחקר, יחד עם חברי קבוצה נוספים, השתמשו במחקרם בשני צמחים המייצרים בטלאינים: סלק אדום (Beta vulgaris), וצמח המכונה “מלכת הלילה” (לילנית רבגונית, Mirabilis jalapa). באמצעות טכנולוגיות גנומיות מתקדמות הם הצליחו לגלות גן חדש המעורב ביצירת בטלאינים, ומצאו אילו תגובות ביוכימיות הופכות בצמח את חומצת האמינו טירוזין לבטלאינים.
על מנת לבחון את ממצאיהם, פיתחו המדענים שמרים מהונדסים גנטית אשר מייצרים בטלאינים. לאחר מכן ניגשו לאתגר האולטימטיבי: לגרום לצמחי מאכל אשר אינם מייצרים בטלאינים באופן טבעי, לייצר פיגמנטים אלה. ההצלחה זהרה בצבעים ססגוניים: המדענים ייצרו תפוחי אדמה, עגבניות וחצילים בצבע אדום-סגול. יתר על כן, הם הצליחו לשלוט במדויק באילו רקמות של הצמח יוצרו הבטלאינים. כך, למשל, הפיגמנט צָבַע אך ורק את פרי העגבנייה, ולא את הגזע או העלים.
בעזרת גישה זו גרמו המדענים לכך שפטוניות לבנות הצמיחו פרחים בצבע סגול בהיר, וצמחי טבק הצמיחו פרחים בצבעים שונים – מצהוב ועד כתום-ורוד. הם השיגו בכל פעם את הגוון הרצוי בכך שגרמו לגנים הקשורים לפיגמנט להתבטא בשילובים שונים. ממצאים אלה עשויים לעזור לפיתוח צמחי נוי בצבעים לא-שגרתיים, על פי דרישה.
המדענים גילו כי הבטלאינים מגינים על הצמח מפני פטריית “העובש האפור”, הגורמת מדי שנה נזק של מיליארדי דולרים לחקלאות העולמית; בצמחים המהונדסים זינקה העמידות לעובש זה ב-90%
אולם, מלבד השינוי בצבע היו ליצירת הבטלאינים גם יתרונות בריאותיים: הפעילות נוגדת החימצון ברקמת העגבניות המהונדסות הייתה גבוהה ב-60% בהשוואה לעגבניות רגילות. “בזכות הממצאים הללו”, אומר פרופ’ אהרוני, “אפשר יהיה בעתיד לגרום לכך שצמחי מאכל ייצרו בטלאינים, על מנת להגביר את ערכם התזונתי”. יתר על כן, המדענים גילו כי הבטלאינים מגינים על הצמח מפני פטריית “העובש האפור” (Botrytis cinerea), הגורמת מדי שנה נזק של מיליארדי דולרים לחקלאות העולמית; בצמחים המהונדסים זינקה העמידות לעובש זה ב-90%.
במהלך המחקר – שהיו שותפים לו נועם גרוסמן, ד”ר יונגהוי דונג, מרגריטה פלינר וד”ר אילנה רוגצ’ב מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה, וד”ר מגי לוי, ד”ר דוד ולה-קורסיה ועדי נודל מהאוניברסיטה העברית בירושלים – יצרו המדענים גרסאות בטלאינים אשר אינן קיימות בטבע. ד”ר פולטורק מסביר את משמעות הממצא: “ייתכן שיתברר כי חלק מהפיגמנטים החדשים יציבים יותר מהבטלאינים הטבעיים. הדבר יכול להועיל רבות לתעשיית המזון, אשר משתמשת רבות בבטלאינים כצבעי מאכל טבעיים. כך, למשל, יוגורט תות אדום נצבע באמצעות בטלאינים שמקורם בסלק”.
מלבד השינוי בצבע היו ליצירת הבטלאינים גם יתרונות בריאותיים: הפעילות נוגדת החימצון ברקמת העגבניות המהונדסות הייתה גבוהה ב-60% בהשוואה לעגבניות רגילות
הממצאים יכולים לשמש גם את תעשיית התרופות. החוליה הראשונה בשרשרת הייצור של בטלאינים היא הפיכת הטירוזין לחומר כימי הקרוי L-DOPA. מלבד היותו תרופה בפני עצמו, חומר זה משמש בסיס להפקת תרופות אחרות – בייחוד משככי כאבים אופיאטיים כמו מורפין וקודאין. לכן, ייתכן שאפשר יהיה להנדס צמחים וחיידקים כך שימירו את הטירוזין ל- L-DOPA – ובכך ייהפכו למקור לחומר חשוב זה.
22 תגובות
אבי
בישראל לא מגדלים מזון מהונדס גנטית. באירופה גם לא. ייתכן שמיבאים פרות מהונדסים גנטית מארה”ב – אתה בטח מכיר יותר טוב ממני.
כמו שאמרתי, לא נראה לי שמישהו כאן טעם פרי מהונדס גנטית.
ואם כבר מקשקשים לניסים בשצף הבלים בנושא, אז קבלו עוד קישקוש :
בעתיד כל המזון יהיה נגוע בהנדסה גנטית.
כי הנדסה גנטית זה “מחלה מדבקת”.
חלק מהגנים המהונדסים עוברים מצמח מהונדס ללא מהונדס בהאבקה, ולכן בעתיד אולי לא יהיה בכלל להשיג מזון נטול הנדסה גנטית.
המשך: באתר של משרד הבריאות כתוב שב2006 התחילו לחשוב על תקנה כמו שיש באירופה שמחייבת לסמן מוצרים כאלה אולם כמו שידוע לי אין שום תקנה או חוק כזה בישראל ואם יש הוא לא מיושם וגם אין יכולת ליישם אותו.
מי שרוצה להימנע מהנדסה גנטית או משאריות חומרי הדברה במזון צריך לרכוש מוצרים שמסומנים כמוצר “אורגני” ויש גם סימון “ללא הנדסה גנטית” .
היצרנים שמסמנים את המוצרים בסימון כזה כפופים להשגחה של גופים שבודקים אותם, והם צפויים לתביעות משפטיות אם לא יעמדו בדרישות, ולכן סביר להניח שהם אכן מקפידים על זה , אם כי כמובן המוצרים האלה יקרים יותר .
לניסים
לידעתך אין חוק כזה בישראל , חושבים ודנים על תקנה כזאת כבר כמה שנים אבל בנתיים זה פרוץ לגמרי.
באירופה יש חוק שמאלץ לסמן מוצרים כאלה. (המצב העגום מתואר באתר של משרד הבריאות – https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/NovelFood/Pages/EngFood.aspx)
לידעתך את רוב התוצרת החקלאית שיצרני המזון בארץ מייבאים (דגנים שונים כמו תירס חיטה אורז וגם תרכיזים ורסק עגבניות, שמן, קמחים .. ועוד) מפעלי המזון רוכשים במכרזים בין לאומיים במסות גדולות, זה מגיע בתפזורות באניות , במכולות, חביות, ומיכלים גדולים , עובר מספר בדיקות מחייבות מינימליסטי ביותר,( המדגם עלוב ביותר אפילו לא מייצג מבחינה סטטיסטית , בחברה אחת שביקרתי פעם דגמו כוס אחת כדי לאשר משלוח תירס של אוניה שלמה ) , כשרוכשים במכרז כזה אף אחד לא יודע מה המקור של התוצרת הזאת וזה יכול להיות מכל מקום בעולם.
אין שום יכולת לבדוק ואין הגבלה על הנדסה גנטית על שימוש בחומרי הדברה כאלה או אחרים וכ”ד.
אבי
הנקודה שלי פשוטה – אין בישראל מזון מהונדס גנטית. זה בניגוד לחוק.
סתם, עובדה מעניינת שסותרת את כל הקשקושים שנאמרים כאן.
לניסים – כיוון שיש הרבה תוצרת חקלאית מהונסדת, ורוב התוצרת התוצרת החקלאית שמפתחים לאחרונה אם בהנדסה גנטית ואם בברירה מלאכותית (עגבניות, מלפפונים, אפרסקים, וכן הלאה) יפה למראה, אבל חסרת טעם וריח אז הוא צודק בחששות שלו, גם אם לא ממש אכל את העגבניה המסויימת הזאת בצבע סלק.
לא בן נר
אני לא מערבב
יש תאגיד שעוסק ביצור זרעים וגם חומרי הדברה.
הם מיצרים חומרי הדברה נגד עשבים ובמקביל בעזרת הנדסה גנטית צמחים שעמידים בפני קוטלי העשבים , כך שהחקלאי יכול לגדל צמחי מאכל ולרסס אותם בחומרי הדברת צמחים שהורגים את כל הצמחים האחרים ומשאיר את הצמחים הרצויים בחיים , וזה חוסך לחקלאי צורך לעקור עשבים שוטים.
הבעיה שאחרי כן גילו שהכימיקלים האלה מסרטנים .
זה משהו שקרה עם הגלייפוסט.
פטנט נוסף זה תפוחי אדמה או תירס או עגבניה וכ”ד “עמידים למזיקים” , העמידות נרכשת ע”י החדרת גן שנמצא בצמחים אחרים שמיצרים רעל מהמשפחה של הניקוטין בתוך הצמח. (למשל לוקחים את הגן שמיצר ניקוטין בטבק ומשתילים אותו בעגבניה או בתירס)
הבעיה שכמות הניקוטין בצמח המהונדס לא מבוקרת ונוצר צמח מאכל רעיל מידי.
אבי
אתה מנסה להתייחס למה שאמרתי? שאלתי האם יוסף, אן כל אחד אחר כאן, טעם מאכל מהונדס גנטית?
למה אתה מתייחס לדברים שלא אמרתי? ועוד בשצף חבלים כזה??
לאבי
אתה מערבב את מושג ה”הדברה” עם מושג ה”הנדסה הגנטית”. דווקא זרעים מהונדסים גנטית נדרשים, באופן עקרוני, לפחות ופחות ריסוס חמרי הדברה. אמנם הבאת דוגמא שמדגימה את ההיפך מדברי לכאורה אבל נראה לי שזאת דוגמא יוצאת דופן. כעקרון יתרונות ההנדסה הגנטית בהשבחת הזנים הם כה רבים עד שלמעשה כיום, כל התוצרת החקלאית היא מושבחת גנטית, בין אם בטכנולוגיות יותר ישנות של “שיפור מדור לדור” ובין אם בטכנולוגיות חדישות יותר של מיקרומניפולציה גנטית.
דרך אגב : אותו כנ”ל גם לגבי תוצרת משק החי כגון: בשר, עוף. חלב וביצים.
ניסים
לידיעתך הרבה מאד מהתוצרת החקלאית שיש היום על המדפים היא מהנדסה גנטית, במיוחד דגנים.
הנדסה גנטית כבר גורמת נזק רב לחקלאים בעולם השלישי שמתבססים על זרעי מורשת.
שלש בעיות שהנדסה הגנטית הזאת יוצרת ( ככה בשלוף מהזיכרון):
1. צמחים עמידים למזיקים ע”י זה שהוכנס לתוכם גן שגורם להם להפריש חומרי הדברה טיבעיים כמו ניקוטינים בעודף ניכר ובלתי נשלט (ובכלל מי רוצה לאכול תפוח אדמה עם ניקוטין ? ).
2. צמחים עקרים בכוונה כדי שליצרן יהיה שליטה על הזרעים ויוכלו לקנות רק ממנו , תכונת העקרות עוברת בהאבקה גם לצמחים בטבע ומשמידה זנים שלהם (זה קשור למה שכתבתי קודם על זרעי מורשת).
3. היצרן מונסטו מייצר זרעים עם עמידות לקוטלי עשבים שהוא מיצר ( גלייפוסט) , וזה גורם לכך החקלאים מרססים את קוטל העשבים על הצמחים שאותם אוכלים, הם נספגים בצמחים שאנחנו אוכלים, לאחרונה התגלה שהגלייפוסט מסרטן .
לינק : http://www.zavit.org.il/קוטל-עשבים-מסוכן-לאנשים
ויש עוד …
יוסף
אין שום קשר בין שינוי הטעם שאתה כביכול מרגיש להנדסה גנטית. אם כבר להיפך – בהנדסה גנטית ניתן להשביח גידולים ללא פגיעה בטעם. אני בכלל לא חושב שאי פעם טעמת פרי שהונדס גנטית.
התכוונתי שחלקנו רואים באישה אריזה חיצונית ובעקבות זה גם חלק מהנשים רואות בעצמן אריזה חיצונית
ולא מסתכלים בתוכן. גם האריזה חשוב שתהיה נאה במידה סבירה, ובעיקר התוכן.
למזון המהונדס יש טעם פלסטי. לתפוז, לשזיפים האדומים הענקיים, לעגבניה. אין אין העסיסיות שהייתי זוכר בעבר. לא חשוב שלאפרסק יש טעם טוב, חשוב שיחזיק הרבה זמן ושיהיה נאה. כמו נשים בעיני חלק מאיתנו – והדבר נאמר על דרך הסרקזם.
דורון
אתה לא חושב שצריך גם סימון מוצרים שבאו מהשבחה גנטית? כמו למשל … כל מה שאנחנו אוכלים?
כל כך נדרש סימון מוצרים המכילים רכיבים מהונדסים גנטית GMO
Henry
אני קונה בסופר מנגואים נפלאים. תחליף סופר…..
אכלתי אתמול מנגו, חוויה מזעזעת.
אין שום קשר לטעם האורגינלי של המנגו מלפני 30 שנה.
למרות שהפרי יפה ומרגיש בדיוק בשל במידה הנכונה, הוא מריר וחסר טעם.
כבר שנים שלא יצא לי לטעום מנגו אמיתי מתוק ועם הטעם האמיתי של מנגו.
הפתרון היחיד זה לגדל בחצר זנים מקוריים עם דישון אורגני. זה למי שיש חצר כמובן, השאר נמנעים מפירות, אוכלים גנטיקה פלסטית קלוקלת וחושבים שהם תורמים לגוף שלהם בזה.
תגובות כל המגיבים לפני (4 במספר) היו בעלות תוכן זהה (פחות או יותר) שעיקרו; “הינדוס גנטי(שיגנוט) מוריד בטעמו ואיכותו של הפרי”.
אלה כמובן דברי הבל ושטות. השיגנוט משפר את הפרי בהמון פרמטרים,(כפי שהוסבר במאמר הזה ובהרבה מאמרים אחרים) כגון: צבע, ריכוז חומרים אנטי אוקסידנטים, גודל הפרי וצורתו, אורך חיי מדף ועונת פריון לאורך כמעט כל השנה.
ללא שיגנוט האנושות לא תוכל לספק את צרכי התזונה של אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה אקספוננציאלית. בישראל הבעיה היא ששטחי החקלאות הולכים ומצטמצמים ונידרש הצורך הולך וגובר לקבל יותר ויותר יבול איכותי בעל ערכים תזונתיים גבוהים, לכל דונם חקלאי, בכדי לספק את צריכת השוק.
בטווח הבינוני והארוך, רק השיגנוט יכול לתת את הפתרון לאתגרים הללו.
עד מתי יימשך בזבוז הזמן והמשאבים לייצור מפלצות בוטניות חסרות ערך, בעוד הבעיה העיקרית של האנושות מחכה לפתרון? אני מתכוון, כמובן, לחסה שמיצרת THC.
השינוי הגנטי (שגנוט-לשגנט) אולי משפר את התכולה של המזון, אך הוא חסר טעם וריח ולכן מטעים אך ורק בעבור חזירים שאוכלים הכל, לכן חבל מאד שאקדמאים חסרי-ידע בתזונה עוסקים בשגנוט של מזון, כי בני-אדם מפסיקים לאכול אותו. אקדמאים אמיצים די כבר! אנא החזירו לנו את המזון המקורי, הטעים והטוב אפילו במחיר גבוה.
מה עם טעים יותר. לחלק מהעגבניות יש טעם פלסטיק.
לא צריך עגבניות בצבע סלק חסרות טעם וריח ועם הנדסה גנטית !
ו”עמידות למזיקים ומחלות” זה רק אומר שהצמח מפריש יותר כימיקלים רעילים כמו ניקוטין והם מקנים לו את העמידות הזאת.
אולי במקום השטויות האלה תחזירו לנו את העגבניות של פעם עם הריח של עגבניה והטעם של עגבניה.
שהסלק ישאר סלק, ושהעגבניה תחזור להיות עגבניה.
תפסיקו להתעסק לנו באוכל עם הנדסה גנטית! השאירו את ההנדסה הגנטית לתעשיית התרופות בלבד.