ביוכימיה

ריבוזים מהונדס מדגים כיצד RNA קדום היה יכול לתקן את עצמו

ריבוזים מהונדס מדגים כיצד RNA קדום היה יכול לתקן את עצמו

  • אין תגובות
אנזים המורכב מ־RNA מזהה באופן בררני סימן כימי המאפיין גדילים שבורים ומחבר אליהם RNA נוסף. התגלית מחזקת את האפשרות שחיים קדומים בעולם ה־RNA יכלו לשמר מידע גנטי גם ללא חלבוני
זלמן וקסמן בשנת 1953 במעבדתו באוניברסיטת רטג'רס. ויקישיתוף

זלמן וקסמן: מעיירה יהודית קטנה באוקראינה לחתן נובל שגילה את הסטרפטומיצין נגד שחפת

  • אין תגובות
זכה בפרסים רבים על עבודתו המדעית, בהם פרס ישראל ופרס וולף. מאיר וילצ'ק במעבדה | צילום: קובי קלמנוביץ', פרס א.מ.ת, ויקיפדיה

המדען עם הזיקה לחיים: 90 שנה למאיר וילצ’ק, ניצול השואה שכבש את עולם הביוכימיה

  • אין תגובות
מילד רעב שנדד בין מחנות, גלות וקולחוזים בקירגיזסטן – ועד למדען מוביל במכון ויצמן, ממפתח כרומטוגרפיית הזיקה ומערכת האבידין־ביוטין, זוכה פרס ישראל ופרס וולף: פרופ’ מאיר וילצ’ק חוגג 90 וממשיך
תמונה מיקרוסקופית של רקמת השומן וזיהוי תאי שומן ייחודיים. קרדיט: פרופ' אסף רודיך

התגלו סוגים חדשים של תאי שומן בגוף האדם: פריצת דרך ברפואה מותאמת אישית

  • אין תגובות
מחקר בינלאומי מוביל מאוניברסיטת בן-גוריון מגלה תת-אוכלוסיות ייחודיות של תאי שומן ומספק זוויות טיפול חדשניות למניעת סיבוכי השמנה
חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. המחשה: depositphotos.com

גישה חדשנית להתמודדות עם חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

  • אין תגובות
"הקופסא השחורה" של הבינה המלאכותית. המחשה: depositphotos.com

פיענוח הקופסה השחורה של הבינה המלאכותית – מדענים חושפים תוצאות בלתי צפויות

  • 2 תגובות
חוקרים באוניברסיטת בון בגרמניה בודקים כיצד עובדים המנועים הפנימיים של יישומי למידה חישובית במחקר תרופות. בין היתר הם גילו כי מערכות הבינה המלאכותית די התעצלו
חיטה ואורז צמחי המזון הנפוצים בעולם. המחשה: depositphotos.com

חוקרים הצליחו לפענח את מנגנון התנועה של ההורמון הצמחי ג'יברלין, שחשיבותו לאנושות אדירה

לדברי החוקרים מדובר בהורמון, מולקולת סיגנל קטנה, שמבקר את גדילתם של הצמחים. הפענוח עשוי לסייע רבות בהרחבת היבולים החקלאיים וההתמודדות עם משבר המזון העולמי
צבעי מאכל טבעיים. צילום: מעבדתו של פרופ' אסף אהרוני, מכון ויצמן

צבע מהטבע

  • אין תגובות
העצמה אנושית. איור: shutterstock

השלב הבא באבולוציה האנושית – חלק א': היכן נמצאת הטכנולוגיה?

  • תגובה אחת
חומות סידן פחמתי המגינות על מושבת חיידקים. איור: מכון ויצמן

לשבור קירות – ולהחלים

  • אין תגובות
אף. איור: דוברות מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן למדע החדירו "אף" ממוזער לתוך תא חי

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

העשבים השוטים מרימים ראש? טכנולוגיה חדשה תקטול אותם

  • 6 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

קצב שינוי הצורה של מולקולות עשוי להיות איטי יותר משחשבו עד כה

  • תגובה אחת
איור רעיוני של מדבקה נושאת מיקרו-מחטים לטיפול בחולי סכרת מסוג 2. [באדיבות: Chen lab, NIBIB]

מדבקת גוף לניטור רמות הסוכר בחולי סכרת

  • אין תגובות
"סלפי" תאי: תא mTEC אשר צולם באמצעות השיטה החדשה הקרויה PLIC. הנקודות הירוקות מצביעות על אינטראקציה בין חלבונים העוזרת למנוע מתקפה אוטואימונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סלפי ביטחוני

  • אין תגובות
סרטן הבוץ. מקור: Anirnoy, Wikimedia Commons.

על סרטנים בחשיכה ומנגנון חישה

  • אין תגובות
נגיפים (נראים בתמונה כעיגולים קטנים) תוקפים חיידקים. מערכות חיסון מתוחכמות. מקור: מגזין מכון ויצמן.

התגלו עשרה מנגנוני הגנה של חיידקים: ארגז הכלים לעריכה גנטית מתרחב

  • תגובה אחת
זחלי דונג, כמו זה שבתמונה, מסוגלים לכרסם ולפרק פלסטיק. תמונה: Federica Bertocchini, Paolo Bombelli, and Chris Howe.

זחלים שאוכלים פלסטיק יוכלו להציל את העולם?

  • 3 תגובות
דוגמה לשיפור הרזולוציה של ביו-מולקולה: מצד שמאל, לפני שנת 2013; מצד ימין, כיום.

החיים ברמה האטומית

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

המלנין הסינתטי שיפעל כמסנן קרינה טבעי

  • אין תגובות
נחשון הים Ophiocoma wendtii. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

ללמוד מנחשון הים: ייצור חומרים מחושלים מתחת למים

  • אין תגובות
ננו-כמוסה של חומצות גרעין ופפטידים המשחררת את התרופה שבתוכה בתגובה לאנזימים מוגדרים. (1) בשלב הראשון הפפטיד עובר הצלבה על פני השטח של ננו-החלקיק; (2) בשלב הבא, אנזים מוגדר מזהה את קבוצת ההצלבה הפפטידית, (3) ובשלב האחרון, פרוק האנזים מביא לשחרור התרופה או חומצות הגרעין שהיו אצורות בתוך הכמוסה. באדיבות: Joseph Luciani/UConn.

מערכת חדשנית להעברת תרופות בגוף

  • אין תגובות
פריחת פיטופלנקטון של המין Emiliania huxleyi, בצילום מן החלל. מקור: Landsat image from 24th July 1999, courtesy of Steve Groom, Plymouth Marine Laboratory.

פרצת האבטחה של האצות

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

לחשוב מחוץ לשלד

  • 5 תגובות
המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים. באדיבות דוברות הטכניון.

אומן הזכוכית

  • תגובה אחת
בריכת לידה: החיים בכדור הארץ נוצרו אולי במקומות דומים למעיין הפריזמה הגדול בפארק ילוסטון בארה"ב. צילום: Jim Peaco, National Park Service.

החיים על פני כדור הארץ נוצרו במעיינות חמים געשיים, לא בים, כך מרמזות הוכחות חדשות

  • תגובה אחת
פעילות אנזימים בתא: האנזימים באדום, התוצר הסופי – בכחול (ראו סרטון בהמשך). מקור: מגזין מכון ויצמן.

מחקר ראשון על יעילות אנזימים בתאים חיים חושף מגבלה מפתיעה על פעילותם

  • אין תגובות
סיבי אקטין המוארים פלורסצנטית. מייצרים קפלים מעוגלים על קרום התא. מקור: מגזין מכון ויצמן.

עיצוב מחדש של פני השטח: חזיתות גל יוצרות קפלים בקרום התא

  • אין תגובות
עגבניות מהונדסות גנטית מייצרות בטלאינים בפרי, אך לא בשאר חלקי הצמח. מקור: מגזין מכון ויצמן.

עגבנייה בעור סלק: בריאה יותר, עמידה יותר, סגולה יותר

  • 22 תגובות
זו אינה גרסה חדשה של הדגל הלאומי של גמביה, אלא רירית של המעי כפי שהיא נראית במיקרוסקופ. מולקולות אר-אן-אי שליח של שני גנים שונים (אדום וירוק) ממוקמים בשני צידי הגרעין של התאים (כחול). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כלכלת מעיים

  • תגובה אחת
ד"ר צבי חיוקה. מקור: באדיבות האוניברסיטה העברית.

חוקרים פיתחו אנטיביוטיקה נגד חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה

  • 4 תגובות
מבט כללי על סיבי עצב הנמתחים מתאים בקדמת מוח של עכבר מדגים את היתרונות של שיטת ההידרוג'ל שמאפשרת לחוקרים לעקוב אחר החיווט העצבי המורכב. מקור: מעבדת דיסרות', אוניברסיטת סטנפורד.

מבט אל תוך המוח השקוף

  • אין תגובות
ייצוג סכמטי של מעבר האור דרך מתחם הגלאי של פוטו-קולטן וההתקדמות של האור עד לאפקטור (באדיבות: © TU Graz/IBC).

מערכת ביולוגית עם מתג של אור

  • תגובה אחת

בין שידוך לחיתוך

  • אין תגובות
איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה?. צילום: Barbara Piuma / Wikimedia.

לדעת איפה האף: מנגנוני הפעולה של החוש השישי

  • אין תגובות

שיטפון של דמעות

  • אין תגובות
הדמייה של אסטרונאוטים על מאדים, לפי החזון של ספייס אקס ליישב את כוכב הלכת. מקור: ספייס אקס.

עשרים שאלות גדולות על עתיד האנושות

  • 2 תגובות
הצמח תודרנית לבנה (אראבידופסיס), לאחר הנדסה גנטית (מימין) שבמהלכה הוחדרו אליו 11 גנים המעורבים בהפקת כולסטרול, מייצר כולסטרול בכמות גדולה פי 15 מאשר תודרנית לבנה רגילה (משמאל). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כולסטרול ירוק

  • תגובה אחת
מתוך המחקר: מפת פליטת קרינה פלואורסצנטית של תאים שטופלו בתרכובת האורגנית-מתכתית. מקור: Dr. Carlos Sanchez-Cano et al. Synchrotron X-Ray Fluorescence Nanoprobe Reveals Target Sites for Organo-Osmium Complex in Human Ovarian Cancer Cells, Chemistry - A European Journal, 2017.

תרכובת אורגנית-מתכתית לחיסול תאים סרטניים

  • אין תגובות
תרשים של אנזים 3-GSK. כיצד פועלות יחד מולקולות מורכבות כמו חלבונים? מקור: Boghog, Wikimedia.

כשחלבונים מצליחים להפתיע

  • אין תגובות
צילום מפרויקט לחיסון ממלריה באיי שלמה. מקור: Jeremy Miller, AusAID, Department of Foreign Affairs and Trade, Flickr.

אני מכיר אותך מאיזה מקום?

  • 3 תגובות
אילוסטרציה. מקור: pixabay.com.

כימיה ביומימטית – צוהר לעולם המולקולרי

  • אין תגובות
קיפודי ים. מקור: Nick Hobgood / ויקימדיה.

קוצים וקיפודים (במי הים)

  • תגובה אחת
איור של אצטילכולין אסטראז. מקור: pdb101.

בין חישוב לעיכוב

  • אין תגובות
חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

  • 2 תגובות

מי תיאר נכון יותר את האבולוציה – דארווין או למארק?

  • 28 תגובות
ביוכימיה. איור: shutterstock

מגלי הקשרים בין הכימיה והביולוגיה זכו בפרס וולף לכימיה לשנת 2016

  • אין תגובות
המחשת הדרך בה הגיע חתן פרס נובל סאטושי אומורה לחומרים היעילים נגד מחלות טפיליות. איור: אתר פרס נובל

חיידקים וצמחים נגד טפילים

  • אין תגובות
חיידקי מעיים. אילוסטרציה Mjak/Shutterstock

חיידקי המעיים מעורבים במחלות כדוגמת סכרת וקרוהן

  • 4 תגובות
ברום, אחד מ-92 היסודות הכימיים הנפוצים בטבע, מהווה את היסוד ה-28 במספרו בקרב החומרים החיוניים להתפתחות החיים של כל בע"ח על פני כדור הארץ. איור: shutterstock

נמצא כי היסוד ברום חיוני לחיים

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש