ב-23 בדצמבר 2014 התפרסם בעיתון “הארץ” מאמר ביקורת של דורון קורן על ספר לימוד לביולוגיה לכיתה י”א. הטענה העיקרית של מחבר המאמר נגעה לצורת הלימוד האפרורית לכאורה של הנושא בספר, אבל לצד זאת הוא מתח ביקורת על ההסתמכות של כותבת הספר על תורת האבולוציה
ב-23 בדצמבר 2014 התפרסם בעיתון “הארץ” מאמר ביקורת של דורון קורן על ספר לימוד לביולוגיה לכיתה י”א. הטענה העיקרית של מחבר המאמר נגעה לצורת הלימוד האפרורית לכאורה של הנושא בספר, אבל לצד זאת הוא מתח ביקורת על ההסתמכות של כותבת הספר על תורת האבולוציה.
כשמבקשים לתקוף תיאוריה מדעית מבוססת מוטב לעשות את זה בהרבה ענווה. תורת האבולוציה היא אחת התיאוריות המדעיות היותר מבוססות שקיימות במדעי החיים, והיא מתבססת על כמות אדירה ומגוון עצום של עדויות משלימות שמחזקות זו את זו. היא זוכה לתמיכה רחבה בקהילה המדעית ונחשבת לתיאוריה היחידה שמספקת הסבר מדעי להתפתחות המינים בכדור הארץ, ולמעשה ניתן להתייחס אליה כאל תאוריה חזקה לא פחות מתורת היחסות של איינשטיין וחוקי התנועה של ניוטון.
קורן תהה בין השאר במאמרו מדוע הספר קורא לשימור בעלי חיים ובאותה נשימה מציג אירועי הכחדה כדבר טבעי.
אירועי הכחדה הם בהחלט חלק בלתי נפרד מהתפתחות החיים, אך יש להם מחיר כבד – הפרה של האיזון האקולוגי ויצירת איזון אקולוגי חדש. אפשר להשוות את זה לרעידת אדמה, שיכולה להרוס עיר שלמה ולפנות מקום לעיר חדשה וטובה יותר. האם רעידת אדמה היא דבר טבעי? כן. האם נרצה ליזום רעידות אדמה בשביל לשפר את מתאר הערים שלנו? לא ולא.
המחבר מציין גם שקיימים לא מעט מינים שאינם מוכרים לאדם ותוהה אם ייתכן שחלק מ”שלבי הביניים” האבולוציוניים שייכים לבעלי חיים שנכחדו לכאורה, אבל למעשה שרדו ופשוט לא מצאו אותם.
התופעה הזאת בהחלט קיימת ונקראת “מאובנים חיים“. אין סיבה שבעל חיים קדום לא ישרוד בלי לעבור שינויים גדולים בשעה שצאצאיו יתפתחו במשך הזמן למינים אחרים. אפשר לראות את זה קורה אצל דגים מסוימים, מדוזות ועוד. ייתכן שיש בעלי חיים קטנים (בעיקר חרקים), ציפורים אקזוטיות ממעבה הג’ונגל ודגים מקרקעית האוקיינוס שלא נמצאו עד כה ולא אופיינו, אבל לצדם יש לא מעט יצורים שנאסף עליהם תיעוד מאובנים עד לנקודה מסוימת בהיסטוריה ואחריה כבר אין שום עדות לקיומם, כך שרוב הסיכויים שהם אכן נכחדו ושהם אינם מסתתרים בפינה נסתרת כלשהי בעולם. דוגמה אחת בולטת היא הטירנוזאורוס רקס. אם הוא לא נכחד, איפה הוא מסתתר היום?
בהמשך מתחיל קורן להיכנס לטווחי הזמנים שעומדים לרשות האבולוציה בהתפתחות המינים מהיצור החי הראשון ועד לאדם. הוא מתחיל מסקלת הזמן המלאה העומדת לרשותנו מאז התפתחות התא הראשון – 3.8 מיליארד שנה – ומחלק אותה למקטעים של 38 אלף שנה שאותם הוא מגדיר “פרקי זמן לשינוי אבולוציוני”. התוצאה המתקבלת היא מאה אלף שינויים, ולטענתו זה מספר נמוך מדי בשביל להסביר את מגוון המינים הקיים היום.
לטענה הזאת יש כמה כשלים: הראשון הוא ההנחה התמוהה שקצב השינוי אחיד וש-38 אלף שנה הם פרק הזמן הדרוש לשינוי אבולוציוני יחיד. איך נגדיר שינוי אבולוציוני? מוטציה בודדת? התמיינות למין חדש? הופעת מערכת ייחודית? לא ברור. על כל פנים, אם נסתכל על יצורים חד-תאיים נראה שפרק הזמן שנדרש להם לעבור שינויים אבולוציוניים משמעותיים עומד על שבועות ספורים, ואנו מרגישים זאת היטב בזני החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה.
אצל חרקים פרק הזמן ארוך יותר ועומד על בין חודשים לשנים ספורות, ומעיד על כך היטב פיתוח העמידות לחומרי ההדברה. אחת הדוגמאות היפות ביותר המתועדות היא התפתחות שסתום חדש במעי הלטאות, שנוצר כחלק מהתאמה לתפריט צמחי בתוך פרק זמן של עשורים בודדים.
דבר נוסף שהמחבר מתעלם ממנו הוא העובדה שהתפתחות המינים השונים התרחשה במקביל, היו המון מינים של בעלי חיים שחיו בתקופות מקבילות, התרבו במקביל, חלקו את המטען הגנטי שלהם ואת תכונותיהם המוצלחות והפחות מוצלחות ושיתפו מידע גנטי על ידי הזדווגות. האבולוציה איננה טור חשבוני שמוביל מחיידק יחיד לאדם יחיד, אלא עץ גדול ומסועף.
כאן חותם קורן את הביקורת שלו על תורת האבולוציה ומציע פתרון “הוגן” לטענתו – ללמד גם בריאתנות במסגרת לימודי המדעים. הופתעתי לגלות שזה כל מה שיש לו נגד אבולוציה. תמוהה העובדה שהוא מבקש לנפנף בעזרת טיעון חלש את אוסף הראיות העצום שתומך בתורת האבולוציה, ובלי להתבלבל הוא מגדיר אותה “תיאוריה רעועה” וגורס שייתכן שהרוב המוחץ של הקהילה המדעית טועה.
הפשרה שהוא מציע היא לא פחות מאסון חינוכי. בשיעורי מדעים צריך ללמד מדע, כלומר הסברים מגובים בראיות מדעיות אמיתיות. לא ספקולציות, לא היסקים לוגיים, אלא ראיות קשות – מאובנים, מידע גנטי, מידע פיזיולוגי, תופעות אקולוגיות, מידע שהתקבל מניסויים, תחזיות שהתממשו ועוד. מה שקורן מציע ללמד בשיעורי המדעים איננה תיאוריה שניתנת לבחינה, מדידה או הוכחה, והראיות הקיימות כיום לא רק שאינן תומכות בה, אלא אפילו מחלישות אותה.
איך יסביר המחבר תופעה שבה מבנים בגוף שלנו נראים כאילו תוכננו בצורה רשלנית מאוד וחסרת היגיון הנדסי, אבל בצורה סבירה בהחלט אם מדובר בתהליך הדרגתי של טלאי על טלאי? איך הוא יסביר את ההתאמה המובהקת בין אילן היוחסין המתקבל מהמאובנים לבין זה שמתקבל מדמיון גנטי? כיצד יסביר את החיזוי של מציאת מאובנים של “חוליות חסרות” על סמך מודלים אבולוציוניים חישוביים? ואיך יסביר את השוני הגנטי העצום בין הפרטים בתוך האוכלוסייה? הרי גם על פי הבריאתנים כל האנושות התחילה מזוג אנשים יחיד?
אם כך, ייתכן שיש צדק בביקורת הפדגוגית של קורן על אופן הצגת התכנים בספרים – על כך ישפטו מומחי חינוך. אבל בשביל להפריך את תורת האבולוציה הוא יצטרך הרבה יותר מהטיעונים הקלושים שהביא.
למידע נוסף על תורת האבולוציה ראו אשכול כתבות וסרטונים שהכנו. אתם מוזמנים גם לשאול (ולהקשות) בתגובות למטה.
ד”ר ארז גרטי
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
הכתבה היא חלק ממדור “יש מקום לספק” העוסק בכשלים בעיסוק התקשורתי בסוגיות מדעיות. אין לראות בה כל הבעת עמדה לגבי הנושא שבו המאמר המקורי עוסק, אלא רק על אופן העיסוק שלו במדע.
עוד בנושא באתר הידען:
14 תגובות
מי זה דורון קורן? גם אני יכול לכתוב
דווקא הציטוט הכי מייצג מהכתבה בהארץ הוא מהקטע בו הוא מדבר על שאלות לתלמידים בספר המותירות אותך ללא תשובה:
“נו, באמת כיצד? על מה לבסס את התשובה? הפליגו בדמיון, תלמידים, כל השערה תתקבל.”
הרע במהותו עבור קורן הוא שהתלמידים ישתמשו בדמיון שלהם ויחשבו. נראה לי שזה אומר הכל.
מבקר קבוע זה עוד אחד שטוען שאג’נדה של חינוך וחיפוש אחר אמת זה אג’נדה שמאלנית, או שזה אותו אחד שטען את השטות הזו לפני חודש ושנעלם, וחוזר תחת שם אחר?
מבקר קבוע
לקרוא לי שמאלני זה מעליב …… אבל, אולי תגיד מה אני אומר ששגוי בעינייך? או אולי אתה סתם בעד סתימת פיות – לאלה שלא חושבים כמוך? נסה פעם לתקוף משהו שמישהו אומר, ולא את האומר עצמו. זה כל כך קשה?
נברא
“ניסים” הוא שוליה של עורך האתר אבי ב. שבסך הכל מחפש תשומת לב. הוא כאן כדי להפיץ אג’נדה שמאלנית. הוא גם מדמיין שהוא מ.ר (שהיה מגיב כאן תכופות ואחד שהוא בעל ידע באמת. בניגוד ל”ניסים”).
אתה יכול להתעלם ממנו.
אייל
אנחנו מכירים מספר מיקרים של התפתחות מין חדש. כמובן – מייד הבריאתנים משנים את הגדרתם למין…
אבשלום אליצור
אל תחמיא יותר מידי ל”הארץ”….
נברא
אכן – זה תחום שאני אכן חוקר, וכתבתי תיזה בנושא. מעניין שאתה תמיד תוקף אותי ברמה האישית, ואין לך מה להגיד על תוכן דבר.
הגוף יודע להשתמש ברוב מה שעומד לרשותו. פשוט התכונות החלקיות סיפקו יתרון כלשהו, וכך בכל דור הוא התעדכן מחדש.
מלבד זאת, המערכת מתבססת על מערכת הטלת הביצים אצל היצורים מהם נוצרו היונקים ודרך אגב הם כבר נוצרו לפני 180 מיליון שנה, ורק הודות לאסטרואיד שחיסל את כל הדינוזאורים הם הפכו לשליטי כדור הארץ.
נסיון להפרכת אבולוצית היונקים. בהנחה שמוטציה היוצרת רכיב חדש מופיעה אחת למליארד (9^10), ובהנחה שנדרשים רק 3 רכיבים כדי ליצור מערכת חדשה (מערכת הריון למשל), הרי שנדרשות כ28^10 מוטציות כדי ליצור מערכת חדשה. מה שכמובן אינו מתיישב עם הזמן הגאולוגי עליו מדברת אבולוצית היונקים. הדרך היחידה לפתור זאת היא לטעון שמערכת מורכבת יכולה להתפתח ע’י הוספת רכיב או שניים. אלא שרעיון זה בלתי אפשרי מבחינה טכנית. כפי שמנוע של מכונית אינו יכול לתפקד על טהרת רכיב או שניים.
לגבי המסתמים הציקאלי- כל עוד החוקרים אינם מסוגלים להשיב כמה מוטציות נדרשות לשינוי הנ’ל, לא ניתן לטעון כי מדובר בשינוי אותו שוללים הבריאתנים. מסתבר גם שאצל מינים קרובים קיימים גם מסתמים אלה. בהחלט יתכן שמדובר באקטיבציה של תכונה שכבר הייתה קיימת במאגר הגנטי של הלטאה, וכתוצאה ממוטציה שבה לתפקד. ידוע על דגים עיוורים שחזרו לראות בגלל אותו אפקט בדיוק.
לסיכום, אם האבולוציה מדעית, ממצא אחד ויחיד שאינו תואם אמור להפריכה. ככה עובד מדע. אם כך מה יפריך את התיאוריה?
לגבי השונות בין בני האדם ולגבי השסתום החדש שנוצר בלטאות הם פוטרים זאת בכך שזו בסך הכל “מיקרו אבולוציה”, וממשיכים לטעון שמעולם לא נצפה בעל חיים ממין אחד שהופך למין אחר (קוף שהופך לאדם, בעל חיים יבשתי שהופך לליוויתן, דג שהופך לזוחל, דינוזאור שהופך לציפור וכיוצא בזה).
אבשלום אליצור
הבעיה יותר חמורה. כול הקשקשנים בונים איזו תאוריה תוך שימוש במושגים שאין הם מבינים בהם כלום. השימוש במושגים בא כדי לתת לדבריהם איזו שהיא אצטלה מדעית כביכול. אני יותר מאשר משוכנע שהם לא קראו שום ספר במדעים ברמה פופולרית. האם מישהו מהם קרה ספר או מאמר של קרל סאגאן או של אסימוב ויש מספיק ספרי מדע פופולריים מצוינים שתורגמו לעברית. באשר לאמנון יצחק עושה רושם שהוא יודע לתת show .הוא במהותו איש מכירות שיודע למכור את הסחורה שלו ברמת מניפולטיביות גבוהה. כדאי לשאול אותו מה ההשכלה שלו. יש אנשים שלמדו והשכילו בכוחות עצמם כמו למשל צבי ינאי ז”ל. איפה הוא ואיפה צבי ינאי. אוטודידקטים לא פעם הם פורצי דרך. מה התרומה האינטלקטואלית של אמנון יצחק? במילה אחת אפס
ומי הוא מר ניסים זה, שמשתחל לכל דיון משל היה מומחה בכל תחום? האם כבודו מומחה בתורת האבולוציה? אם לאו, יתרצה כבודו ויפנה את הבמה לאלו שמבינים באמת בנושא. לפחות הביקורת שלהם מגיעה ממקום של הבנה, ולא ממקום של תדמית חלולה.
תגובתו המלומדת של ד”ר גרטי עושה שירות מעולה לדורון קורן. הוא מתייחס לטיעוניו ברצינות, מגייס מובאות, קישורים וחישובים ובקיצור מתדיין אתו כמדען עם מדען.
אחד אפס לקורן.
כי השערורייה במאמר של קורן אינה בטיעוניו האוויליים ולא בבורותו מכמירת-הלב, ואף לא בקורן עצמו, המעוניין באופן טבעי לקדם את מסריו, אלא בעיתון ברמתו של “הארץ” שנתן לו במה. בנאדם מפריך תיאוריה מדעית? בראבו, אבל הפורום המתאים לכך הוא כתב-עת מדעי באותו תחום, שם אפשר לראות מה הוא יודע (אם בכלל) וכמה הוא מבין (כנ”ל), להעמיד את טיעוניו לביקורת עמיתים ואז להחליט אם אכן פרצה מהפיכה חדשה. כמובן שייתכן שמאמר כזה ייפסל כבר ע”י העורך, שתפקידו לסנן על הסף קשקשנים שאינם יודעים אפילו לנסח טיעון בצורה שניתן להגישה לביקורת. קורן יודע את זה ולכן אינו פונה אל כתב-עת אלא שוקע בחדווה בדיון טוקבקים בתחתית מאמרו, שם מתברר שאפילו בצורה זו של שיח הוא נופל ברמתו מרוב המתדיינים אתו. כדברי אבן-עזרא: “ביקש לעלות בסולם החכמה בהבליו, ונגלתה ערוותו עליו.”
בא ד”ר גרטי – חכם, סבלני ואדיב – ועונה לו על ראשון-ראשון ואחרון-אחרון, ובקיצור: עונה כסיל כאיוולתו. ולי לא נותר אלא להחרות אחריו ולהציע את קורן למשרת המדען הראשי במשרד החינוך, כי הערה אחרת שלו על השמדת המינים עושה אותו יורש ראוי למדען דגול אחר שהודח מאותה משרה בידי המאפיה הדארוויניסטית.
הלכתי וקראתי את מאמרו של דורון קורן. כדי לחסוך לקוראים שח הידען את בזבוז הזמן של הכתבה הנה ציטוט:
“בקיצור, מאחר שכל העניין האבולוציוני הזה שבשמו נשבעת החוברת הוא כל כך משוער ורעוע, הן בהגיונו והן בהוכחות שנמצאו לו, מומלץ שכותבי החוברת, ובעיקר המפמ”ר לביולוגיה, יבחרו באחת משתי אפשרויות: או שלא ייכנסו כלל לפרשנויות אבולוציוניות ויניחו לתלמידים ללמוד את מדע הטבע לעצמו. או שלצד התפישה הדרוויניסטית יציגו, בשם היושר האינטלקטואלי, את התפישה המכונה “בריאתנית”, שלפיה העולם לא נוצר מעצמו אלא נברא וסודר בידי כוח עליון. נקרא לו אלוהים, הוא לא חייב להיות דוס.”
מר קורן כמובן לא מביא מקורות לטענות שלו נגד האבולוציה – כי לאיש אין מושג על מה הוא מדבר, ול”טענות” שלו אין שום ביסוס.
מעניין אם מר קורן חושב שצריך ללמד את התנ”ך באותה יושרה אינטלקטואלית, ולהגיד שאין שום בסיס ראייתי לתורה.
ולסיום עוד פנינה של המטיף קורן:
“כדאי אולי להזכיר בהזדמנות זו, שבעיני אנשים רבים ומשוררים רבים יופיו של הטבע הוא כשלעצמו הוכחה לאלוהיותו של העולם ולהבלותה של תיאוריית ההיווצרות המקרית.”