\הקפיצה של פילאה נקלטה במצלמת רוזטה. אותו ניתוח של התמונות גילה גם את מקום הימצאה הסופי של הנחתת
החללית רוזטה צילמה את פילאה וצילה זמן קצר לאחר שנגעה בפעם הראשונה בקרקע השביט 67P צ’ורימוב-גרסימנק. וקפצה מיד. התמונה הראשונה צולמה ב-12 בנובמבר בשעה 15:30 שעון גריניץ’ והשניה חמש דקות לאחר מכן. צילום: ESA/Rosetta/NAVCAM; pre-processed by Mikel Canania
כאשר הגיעה הנחתת פילאה לשביט 67P צ’ורימוב-גרסימנקו שהיה המטרה שלה, נחתה הנחתת הקטנה שלוש פעמים בשעתיים לפני שהגיעה אל המנוחה והנחלה. בעוד בקרי הטיסה יכלו להבין את הנתונים הללו מהנתונים שזרמו אליהם, לא היתה להם הוכחה מצולמת – עד עכשיו.
האנימציה המובאת כאן, תקריב של תמונות של רוזטה שכבר פורסמו בשבוע שעבר, הראו את צילה של פילאה בתחילת הזינוק , זמן קצר לאחר הנחיתה ב-12 בנובמבר. הקפיצה הראשונה של פילאה ארכה כמעט שעתיים ואז נחתה, ריחפה למספר דקות ונחתה בנקודה מוצלת, ולפיכך היא לא הצליחה למלא את הסוללה מחדש בהמרת אנרגית השמש וביום שישי נכנסה לשנת חורף כשנגמרו הסוללות.
לחוכמת ההמונים חלק חשוב בפיענוח התמונות. וכך כתבה סוכנות החל האירופית בבלוג רוזטה: “הקרדיט על הגילוי הוא של גבריאלה בליי (Gabriele Bellei) מהחטיבה הבין פלנטרית בחברת Flight Dynamics, שבילה שעות בבדיקה קפדנית של מצלמת הניווט של פילאה כדי לחפש עדויות לנחיתה.
לאחר פרסום התמונות, העלה קורא של הבלוג בשם ג’ון ברוטון תגובה ובה דיווח על כך שגילה את הנחתת בתמונות הללו. הדבר עורר ויכוח באיזור התגובות של הבלוג, ויו שתהו אילו מהתצורות ניתן לייחיס לנחתת. שלושה מהקוראים המכונים בשמות מרטין אסר, הנינג וקאסוהה היו הראשונים להוסיף תובנה לתצפית ורבים הצטרפו לאחר מכן.
ואחרון אחרון חביב, בדיקה עצמאית ומדוקדקת של התמונות בידי מיקל קאנאניה, מהחטיבה לתצפיות כדור הארץ ב- Flight Dynamics הגיעה לאותה מסקנה. הוא גם הכין את האנימציה המסומנת שאנו רואים כאן.
המקרה הזה מוכיח שלמרות האכזבה מכך שפילאה נכנסה לתרדמת חורף (יתכן שתמידית) מוקדם משההמדענים ציפו, הנתונים ששיגרה ימשיכו לעבור ניתוחים בחודשים ובשנים הבאות, ואסור לשכוח שרוזטה עצמה, המקפת של השביט נמצאת במצב טוב ותמשיך לשדר נתונים מ-67P צ’ורימוב-גרסימנקו בעודו מתקרב לשמש במהלך 2015.
נחיתה על השביט – סיקור מיוחד מדארמשטט באתר הידען
8 תגובות
בחכמת ההמונים אנו כל פעם נדהמים מהתוצאות.
מישהו יכול לשער מהי הסיבה לאותם תוצאות?
זו לא חוכמת ההמונים.
במקרה הספציפי הזה כמה חובבים יחידים גילו את הפתרון לפני שהמומחים האירופאים הצליחו. חוכמת ההמונים מדברת על כך שאף אחד לא יודע אם התשובה שלו נכונה אך צירוף סטטיסטי של כל התשובות יתן תשובה מדוייקת יותר לאורך זמן מאשר כל פרט בודד.
יוסי סימון
רוזטה, פליאה וגם השביט נמצאים בשיווי משקל בהקפה אליפטית. עצם זה שרוזטה נמצאת בהקפה סביב השביט מראה שכוח המשיכה שלה אינו מבוטל.
לאחר ההתנתקות של פילאה מרוזטה, כנראה שרוזטה לא תוכננה לשלוט ולהעביר בקרות לכיוון נתיב הטיסה של פליאה, אם כך מעניין שלאחר הקפיצה הראשונה, שבו פילאה התרוממה לגובה של 1500 מטר (כפי שדווח) ושהתה כ-שעתיים בחלל היא שמרה על נתיב התנועה של כוכב השביט אשר בזמן זה חלף מרחק עצום במסלול אליפטי כנראה. יש לזכור כי כוח המשיכה בין השביט לנחת הוא אפסי, וקוטרו רק 5 ק”מ.