ידענים: ההתחממות: היבטים פוליטיים | מייקל שרמר - קולו של הספקן

מאת 15 במרץ 2016 572 תגובות

או מדוע ספקני שינוי האקלים טועים/ מייקל שרמר

בשלב מסוים בהיסטוריה של כל התיאוריות המדעיות, רק מיעוט של מדענים, ולעתים אפילו רק מדען אחד,

התשובה עשויה להימצא במושג שהגה הפילוסוף של המדע, בן המאה ה-19, ויליאם יוּאֶל: consilience of inductions או "האחדה של הכללות". יוּאֶל קבע שכדי שתיאוריה תתקבל היא חייבת להתבסס על יותר מאינדוקציה אחת, כלומר על יותר מהכללה יחידה הנגזרת מעובדות מסוימות. התיאוריה חייבת לכלול הכללות רבות, ואלה חייבות להתלכד זו עם זו באופן עצמאי אך בהתאמה. בספרו "הפילוסופיה של המדעים האינדוקטיביים" כתב יוּאֶל ב-1840 ש"בהתאם לכך, רק המקרים שבהם נוצרה התאחדות כזאת של הכללות שנבעו מסוגים שונים לגמרי של עובדות, הם המקרים המשתייכים לתיאוריות המבוססות ביותר בהיסטוריה של המדע." אנו נקרא לזה בשם "התכנסות של ראיות".

המונח "קונצנזוס מדעי" נשמע לעתים קרובות בהקשר של ההתחממות הגלובלית האַנתרוֹפּוֹגֶנית, כלומר התחממות מעשה ידי אדם. האם יש קונצנזוס מדעי בנושא? יש ויש. עשרות אלפי המדענים המשתייכים לאגודה האמריקנית לקידום המדע (AAAS), לאגודה האמריקנית לכימיה, להתאחדות האמריקנית לגאופיזיקה, לאגודה האמריקנית למטאורולוגיה, לאגודה האמריקנית לפיזיקה, לאגודה הגאולוגית של אמריקה, לאקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב, והחשוב מכול: לפאנל הבין-ממשלתי בנושא שינוי האקלים (IPCC), מסכימים כולם ששינוי האקלים בהשפעת האדם היא עובדה קיימת. מדוע?
החוקרים האוסטרליים ג'ון קוק, דנה נוטיצ'לי ועמיתיהם פרסמו ב-2013 בכתב העת למחקר סביבתי Environmental Research Letters מחקר שבמהלכו בחנו 11,944 תקצירים של מאמרים מדעיים בנושאי אקלים שהתפרסמו מ-1991 עד 2011. מבין המאמרים האלה שהביעו דעה בנושא ההתחממות הגלובלית, הסיקו 97% מהם שהשינוי האקלימי אמיתי והוא נוצר בידי בני האדם. ומה בדבר שלושת האחוזים הנותרים? ומה אם דווקא הם צודקים? במאמר שפרסמה דנה נוטיצ'לי עם רמסוס בנסטד מן המכון המטאורולוגי הנורווגי ועמיתיהם בכתב העת לקלימטולוגיה תיאורטית ויישומית, הם בחנו את שלושת האחוזים הנותרים ומצאו "כמה כשלים מתודולוגיים ודפוס של שגיאות נפוצות." כלומר, במקום שהמאמרים בשלושת האחוזים יתכנסו להסבר טוב יותר מזה שמציעים 97 האחוזים, הם לא התכנסו כלל.הדבר אינו נובע מן המספר הגדול של המדענים דווקא. ככלות הכול, מדע אינו מנוהל בהצבעה. אלברט איינשטיין הגיב ב-1931 לספר שפרסמו ספקני תורת היחסות ושמו "100 כותבים נגד איינשטיין" במילים האלה: "מדוע מאה? לוּ טעיתי, היה די רק באחד." התשובה לשאלה מדוע תיאוריית שינוי האקלים בהשפעת האדם זוכה לקונצנזוס היא העובדה שאנו חוזים בהתכנסות של ראיות המגיעות מכיווני חקירה שונים: אבקת פרחים, טבעות בגזעי עצים, קידוחי קרח, אלמוגים, הפשרת קרחונים ומעטה הקרח בקטבים, עליית מפלס הים, תנודות אקולוגיות, עלייה בריכוז פחמן דו-חמצני, עליית הטמפרטורות בשיעור חסר תקדים – כל אלה מתכנסים למסקנה אחת ויחידה. המפקפקים בכך שהאדם גורם להתחממות הגלובלית מוצאים בדרך כלל חריגה מזדמנת כלשהי בסדרת נתונים מסוימת, כאילו אי-התאמה יחידה מפריכה את כל שאר קווי הראיות. אבל לא כך פועל המדע המאחיד. כדי שספקני תיאוריית ההתחממות יכניעו את הקונצנזוס עליהם למצוא פגמים בכל קווי הראיות התומכות בה ובנוסף לכך עליהם להציג התכנסות עקבית של ראיות התומכות בתיאוריה אחרת המסבירה אף היא את הנתונים. ואת זה הם לא עשו. (הבריאתנים ניצבים בפני בעיה דומה בבואם להכניע את תיאוריית האבולוציה.)

"אין שום תיאוריה חלופית אחידה ועקבית לכך שהאדם גורם להתחממות גלובלית," סיכמה נוטיצ'לי בכתבת פרשנות שפרסמה ב-25 באוגוסט 2015 בגארדיאן. "יש המטילים את האחריות על ההתחממות הגלובלית על השמש, אחרים על מחזורי ההקפה של כוכבי לכת אחרים, אחרים על מחזורי האוקיינוסים וכן הלאה. יש קונצנזוס של 97% מן המומחים שתומכים בתיאוריה אחידה שנתמכת באופן מכריע בראיות מדעיות, אבל 3%-2% מן המאמרים שדוחים את הקונצנזוס מופיעים בכל מקום גם כשהם סותרים זה את זה. הדבר היחיד המשותף לכולם, כנראה, הם הכשלים המתודולוגיים, כגון בחירה בררנית של נתונים, התאמת עקומות, התעלמות מנתונים לא נוחים וזלזול בחוקים ידועים של הפיזיקה." למשל, מאמר ספקני אחד קשר את שינוי האקלים למחזורים ירחיים או שמשיים, אבל כדי שהמודלים האלה יהיו תקפים על תקופה של 4,000 שנה שבחנו אותה כותבי המאמר, הם נאלצו להשליך לפח נתונים של 6,000 השנים שקדמו לה.

אלה נהלים מוליכי שולל שמכשילים את התקדמות מדע האקלים כשהם נחשפים לביקורת ספקנית, גורם בלתי נפרד מן ההתקדמות המדעית.

על הכותבים

תמונת מייקל שרמרמייקל שרמרהמו"ל של כתב העת Skeptic, ספרו החדש: "תיבת נח המוסרית" ראה אור לאחרונה. עקבו אחריו בטוויטר: @michaelshermer

572 תגובות ל “הסכמה ותמימות דעים”

  1. ישראל שפירא

    מושון

    מושון טיפשון קשקושון.

    יש לך גם איזה תגובות עם תוכן? אתה מבין משהו במשהו? ספר לנו קצת על עצמך, בן כמה אתה, מה אתה עושה, במה אתה מתעניין, איפה אתה מאושפז..

    ומכיוון שרוב תגובותיך עוסקות רק בי, אני מאשר לך להצטרף למועדון המעריצים הסודיים של ישראל.

  2. משה

    ישראל שפירא
    אני רואה שהתעוררת משנת הבירבורים שלך. כמה פוטונים אכלת בארוחת הבוקר, עם או בלי קרקרים? מכיון שעיוותת את השם שלי אני מבין שיש לך כבר דמנטציה.

  3. ישראל שפירא

    ניסים

    זה מה שפיינמן הראה בהרצאות שלו על QED.

    סקוראי הגיע, נראה מתי נוכל להגיע לבריכה של פאלם ספרינגס, בלעדיה אין כיף בלקרוא..

  4. ישראל שפירא

    מה משנה השגיאה או הפיזור? אם פוטונינו נמצא בכל היקום לפני המדידה בזמן 2 אז הוא נמצא גם מעבר לחלון בזמן 2 ליד שעון הקוקיה שמראה 2 שניות, לא?

    זה כל מה שצריך.

    קוקו.

  5. ניסים

    ישראל
    לא הבנתי. אתה טוען שאתה יודע *בדיוק* מה השגיאה?
    ועדיין, מה שאמרתי על פיזור במרחק ct נשאר תקף.

  6. ישראל שפירא

    ניסים

    פיזור.. שגיאת מדידה..

    אז בוא נגיד שהידיים שלי ממש רועדות (מה שנכון) ושאני מדליק את הפנס בשגיאת מדידה של 10 שניות.

    מיד אני משנה את מערך הניסוי ומציב את החלון במרחק 10 דקות, או 10 שנות אור מהפנס. לגבי פיזור, זה לא רלוונטי כי אפשר להשתמש בפוטון בודד בניסוי.

  7. ניסים

    ישראל
    יש עוד משהו שחשבתי עליו. איך אתה יודע למדוד זמן כל כך מדוייק? אולי יש לך פיזור במדידת זמן יציאת הפוטון, למשל?

    ובקשר ללייזר, אם אני זוכר נכון, פולס לייזר מתארך במשך הזמן. אני ממש לא בטוח שזה נכון…

  8. ניסים

    ישראל
    אין כאן סתירה. המרחק יכול להיות קבוע, ct, אבל אולי יש פיזור במיקום? אני יודע שלקרן לייזר, למשל, יש תמיד פיזור מסויים.

  9. ישראל שפירא

    עדיין איני רואה כיצד זה אפשרי שעל פי עקרון אי הודאות, מחד אין לפוטון מיקום מוגדר לפני המדידה, ומאידך המקום היחיד שבו אפשר למדוד אותו הוא במרחק ct מנקודת המוצא בלבד.

    ההגיון שלי אומר שאם לפני המדידה הוא נמצא גם מעבר לחלון בזמן 2, אז אם בזמן 3 סגרנו את החלון לכדנו אותו מאחוריו עוד לפני שקלסית הוא הגיע לחלון בזמן 5.

  10. ניסים

    אלבנצו
    אני חושב שאני מבין. אתה אומר שלמרות שהניסויים מראים שיש אקראיות, אי-אפשר לפסול גורם חיצוני שבעצם קובע את התוצאות. זה כמו שבמחשב אתה קורא לפונקצית random כל פעם שאתה צריך ערך אקראי.

    לי נראה שהיקום כלל לא יכול להתקיים ללא אקראיות – אחרת בגלל סימטריה, הכל היה משהו הומוגני חסר צורה. זה כמו שטיפות או גבישים, לא נוצרים ללא גרעין ש"מזהם".

  11. א.פ

    לניסים:

    התמודד עם רגשות נחיתותך הנובעים מיהירותך וטמטומך.
    אין צל של ספק שמי שהאמת מעליבה אותו הוא המטומטם שבמטומטמים.

    שאלת שאלה, קבלת תשובה. אין מקום לא לגינוי ולא להעלבה. לא חייבים לך דבר, ואם מטרתך להכפיש, אמור זאת מהתחלה ואל תתחזה למבקש תשובות, שלא תבזבז את זמני.

    נ.ב: אינני דתי.

  12. elbentzo

    ניסים,

    כן ולא. אנחנו יכולים לבצע ניסויים ולהראות במפורש שכאשר אנו לא משנים את תנאי הניסוי, התוצאות מתפלגות בצורה מסוימת שאינה קבועה ואינה תלויה במכשירי המדידה שלנו. במובן הזה, אנחנו בהחלט רואים אקראיות. אבל כמובן שאיננו יכולים להוכיח (לפחות לא בכלים הנתונים לנו כרגע) שכל התנאים באמת זהים, ושאין משתנה חבוי כלשהו שאינו גלוי לנו. כמובן שכפי שלימד אותנו בל, אם אכן קיימים משתנים חבויים יש לכך השלכות מרחיקות לכת על לוקאליות שמשיקולים תיאורטיים נראה שאינן קונסיסטנטיות עם היקום שלנו, אבל…

  13. elbentzo

    א.פ,

    אני די משוכנע שאמרת משהו בנושא. אבל מכיוון שאני לא מתכוון להתחיל לחפש ציטוט – יודע מה, אולי אני מבלבל אותך עם מישהו אחר. אם כך, אני מתנצל ומודה בריש גלי שבהחלט יתכן שאתה אומר את הדברים שאתה אומר לא משיקולי דת אלא מטיפשות גרידא. עמך הסליחה ובהצלחה בהמשך.

  14. ניסים

    אלבנצו
    אקראיות זה לא דבר שמוכח בניסויים? התפרקות רדיו-אקטיבית, מעבר אור דרך מראה חצי שקופה, נסוי שזירה וכו'?

  15. א.פ

    לנוכל המדופלם:

    "לכל דבר חייבת להיות סיבה". זה לא מה שכתבתי!

    כתבתי לכל תוצאה יש סיבה. תוצאה אגדיר כשינוי בזמן.

    ואם לא ברור, אז לכל דבר שקיים בזמן חייבת להיות סיבה.
    ואם דבר איננו בזמן, אז יתכן שיש או אין לו סיבה.

    "עקרון הסיבתיות החל חייו כהנחה…"
    לא דברתי על עיקרון הסיבתיות.

    "שכתבת ממש פה באתר שכדי להסביר שזירה צריך את אלוהים"
    לא כתבתי דבר כזה באף מקום, שקרן מדופלם.

    "מקבלים אשליה של אקראיות"
    וטענתי מנוגדת לטענתך. אין כל אשליה, כי אין כל אקראיות. לכל תוצאה סיבה.
    האקראיות היא פרוש שהולבש על גבי התוצאות, שאין כל הכרח לקבלו.

  16. ישראל שפירא

    ניסים

    ״אתה בכלל מתייחס למה שאני כותב? 🙂 אני אומר שההסתברות אינה שווה בכל המרחב. זה הכל״.

    למה לא מתייחס? מה עם הלינק שהבאתי לך? מתוכו:

    ״ישנן אינסוף נקודות מקסימום זהות (מחוברות על ידי הקו הירוק הנקרא מעטפת) שמעידות על הסתברות שווה״.

    מאידך, אם:

    ״ההסתברות למדוד פוטון שיוצא מנקודה א' ומגיע לנקודה ב' אחרי זמן t, היא 0 כתוצאה מהתאבכות הורסת אלא אם כן המרחק בין א' לב' הוא ct״.

    אז איזו מין אי ודאות יש פה אם אני יודע בודאות שלא אוכל למצוא את הפוטון מאחורי החלון לפני שהוא הגיע אליו קלסית אחרי 5 שניות, אחרת ההסתברות היא 0? אם ההסתברות היא 0, אז אוכל בודאות להגיד שבזמן 3 לא אוכל למצוא את הפוטון מעבר לחלון, לא?

  17. elbentzo

    חוץ מזה, כשכתבתי לא להתייחס ל"פיזיקה" שאתה מברבר, התייחסתי לערימת הגבב שכתבת על תורת שדות. רק שאני אבין – האם מה שכתבת על תורת שדות זה לא פיזיקה אלא הגיון?

הוספת תגובה

  • (will not be published)