ב-250 מליון השנים אחרונות היו אירועי הכחדה המונית בערך כל 26 מליון שנים. כאשר העובדה הבולטת והמאפיינת הכחדות אלה היא העלמות החיות היותר גדולות.
מדוע הראשונים להעלם מהשטח הם בעלי החיים שממדיהם גדולים מאד? ב-250 מליון השנים אחרונות היו אירועי הכחדה המונית בערך כל 26 מליון שנים. כאשר העובדה הבולטת והמאפיינת הכחדות אלה היא העלמות החיות היותר גדולות.
לפני כחמישים אלף שנים, וומבט (קנגורו) ענק במשקל שני טון היה מחזה נפוץ בערבות אוסטרליה, באותו הזמן ממוטות וטיגריסים “שן-חרב” חילקו ביניהם את מישורי העשב של צפון אמריקה ואסיה. עשרות מיליוני שנים קודם לכן “שלטו” בעולם ענקי טירנוזאורוס רקס, ודינוזאורים אחרים בעלי ממדים. אלה ודומיהם נעלמו – קרבנות הכחדות המוניות שפגעו בעיקר בענקי הארץ ומסיבות לא נהירות, את מקומם תפסו חיות שבהשוואה היו זעירות.
ההנחה המקובלת ביותר כיום היא כי : אסטרואיד ענק פגע באיזור מפרץ מקסיקו לפני כ 65 מיליון שנים פגיעה שגרמה לשורה של ארועים שהביאו להשמדת הדינוזאורים. אם נכונה ההנחה (לסיבה) ואם לא, שכבה גיאולוגית מהווה תמונה ברורה להשמדה המונית שהתרחשה.
יונקים זעירים (שחיו בעיקר משיירים), עופות, תנינים וצבי-מים שרדו את האסון הסביבתי, הסיבה לשרידתם לא תמיד ברורה אבל ככל שמתקדם המחקר מתבהרת התמונה וההנחות הן כי : – לחיות גדולות קשה למצוא מסתור מאירועים סביבתיים קיצוניים. – תמותת צמחים גרמה לרעב בין הצמחוניים הגדולים, הצמחוניים הגדולים מתים, ובעקבותיהם הטורפים. – יתכן כי בגלל הלחץ הסביבתי לא הצליחו הדינוזאורים להתרבות במהירות שתשיג את התמותה.
כאשר פגעי אקלים קשה גורמים למוות הצעירים בדור, יעבור זמן רב עד שייוולד דור חדש, אצל יונקים קטנים (כמו מכרסמים) התחדשות הדורות, מחזור החיים, מהירים בהרבה ולכן אלה יפגעו פחות וסיכויי שרידותם יהיו גבוהים.
במקביל (ליונקים) שרדו, צבים ותנינים… אלה גם אלה מטילים ביצים רבות, כלומר בכל דור יהיו מאות צאצאים שחלקם ישרוד, נוסף לכך מהיותם תלויים במים יכולים הם למצוא מסתור באגמים או ימים. יתרון נוסף היא העובדה כי זוחלים אלה לא התחרו ביונקים על מקורות מזון ומקומות מסתור וחיות.
אחרי שענקי הדינוזאורים פינו את מקומם יכלו היונקים לגדול, הוומבט, הממוטות, חתולי השן-חרב, גדלו להיות ענקי הארץ, לגודל יש מחיר שאותו שילמו הענקים… בתמותה / הכחדה שהחלה לפני כחמישים אלף שנים והגיעה לסיומה בסוף תקופת הקרח האחרונה (לפני כעשרת אלפים שנים).
יונקים גדולים מתאפיינים בתקופת הריון ארוכה, בגיל גמילה מאוחר, בגיל בגרות מינית מאוחר, בקצב איטי בו הבוגרים משתלבים בחברה, כלומר סיכויי הריבוי הטבעי נמוכים ואיטיים, לכן מינים אלה מועמדים לאותו גורל שפגע בדינוזאורים.
יש חוקרים שמציעים כי הכחדה המונית אינה בהכרח אירוע שנגרם ע”י גורם שמימי, תיתכן השמדה המונית ע”י טורף-על. רוב הזמן טורפים בעלי יעילות בינונית שומרים על שיווי משקל בינם לבין טרפם. שיווי המשקל נישמר כאשר טורפים ממינים רבים (בעלי יעילות בינונית) מווסתים אוכלוסיות מינים רבים. יתכן מצב בו נכנס לתמונה טורף-על, טורף בעל יעילות מרבית, טורף כזה יחסל את כל אוכלוסיית טרפו, ללא טרף יכחד הטורף כלומר הכחדה המונית שניתן להגדירה כ “הכחדת טורף”. היצורים ששרדו ב “הכחדת טורף” ייעברו מוטציות שיתאימו אותם לחללים שנוצרו בבתי הגידול והמחזור יתחדש.
כדי לפגוש טורף-על אין צורך להרחיק, די להביט בראי, האדם הוא הטורף המיומן ביותר שידע עולמנו, לפני כחמישים אלף שנים הגיע האדם לאוסטרליה, מעט מאוחר יותר למדו תושבי היבשת הדרומית את “מעלות” האש והחלו מציתים שיטחי ערבה בעיקר כדי להבריח חיות אותן היו צדים, השריפות כילו את מזונם הטיבעי של: עוף ענק דמוי אמו, וומבט ענק, אלה ניכחדו ובעיקבותיהם טורפי הכיס הגדולים. מעט מוקדם יותר החלה התפשטות האדם על פני כל היבשות, התפשטות שהביאה להכחדת הממוטות, חתולי ה”שן-חרב”, קופי ענק, עוף הדודו, סוסי-בר ורבים אחרים.
ב”תור” להכחדה מיני יונקים גדולים רבים אחרים: לווייתנים, פרות-ים, אריות, פילים, שימפנזים וגורילות ועוד רבים אחרים. כבר נאמר וניכתב כי האדם גורם להכחדה המונית גדולה ומהירה מכל מה שידע העולם עד כה, בניגוד לטורפי-על אחרים האדם מודע לסביבתו, לכוחו, לעברו ולסיכויי העתיד, תודעה שאולי תביא למניעת ההכחדה.
עוד בנושא באתר הידען:
