מהי אבולוציה?

לרגל מלאת 200 שנה להולדת דארווין, אנו מביאים הסבר קטן – מהי האבולוציה ובעיקר מה היא לא

ציור של דארווין כקוף בידי מתנגדי האבולוציה, המחצית השניה של המאה ה-19
ציור של דארווין כקוף בידי מתנגדי האבולוציה, המחצית השניה של המאה ה-19

הויכוח בין האבולוציה לבריאתנות נפגם בשל אי הבנות רבות ועמידה אידאולוגית, לרוב משני הצדדים. שהבריאתנים הם סרבני ידע, והדבר מורגש בהבדל בין מהי באמת תורת האבולוציה ומה הם חושבים שהיא. וההבדל בין השנים הוא עצום וחשוב. בשיעור זה נבחן כמה אי הבנות הנוגעות לתפיסה של הביולוגיה האבולוציונית בציבור הרחב ובקרב בריאתנים. המטרה היא לתת תחושה טובה יותר לא רק מהי האבולוציה אלא גם הערכה כללית יותר לטבעו של המדע.

כך כותב ד"ר מאסימו פיגלוצ'י, במבוא לקורס מדע והומניזם, שניתן להורדה בחינם (יש להרשם תחילה)

  1. האבולוציה מוגדרת מהבחינה הטכנית כשינוי בתדירות הגנים הנמצאים באוכלוסיה הטבעית.
  2. תוצאת לוואי חשובה של שינויים אלה היא שהאבולוציה יכולה להראות כשינוי הדרגתי עם התאמות המקשרות בין צורות חיים שונות על כדור הארץ.
  3. בניגוד לטענת הבריאתנים – האבולוציה איננה תיאוריה המתארת את מוצא החיים.
  4. האבולוציה גם איננה תיאוריה המתארת את מוצא היקום
  5. לבסוף, האבולוציה – או ביתר כלליות הבנת מגוון החיים על כדור הארץ – אינה דורשת סוג כלשהו של תכנון תבנוני.

אבולוציה כשינויים בתדירות הגנים

לדברי פילגוצ'י, אם תשאל ביולוג-אבולוציוני, שהוא בהגדרה האדם היחיד שמתאים לענות על השאלה – הוא יענה לך כי האבולוציה היא פשוט שינוי בתדירות הגנים על פני זמן. הדבר נראה פשוט ולא מעניין מהבחינה הפילוספוית, אך הדבר הולך בקו אחד עם מהותו של המדע: לחפש תשובות לשאלות סצפיפיות. לא שאלות בעלות משמעות מהותית. התיאוריה של השינויים הגנטיים באוכלוסיות טבעיות היא מובנת בידי קבוצת ביולוגים המכונה גנטיקאים של אוכלוסיות, והביולוגיה המולקולרית של היום מספקת עדויות ישירות לכך שההשתנות הזו בתדירות הגנים אכן מתרחשת מתחת לאפנו. דוגמאות לכך יש בשפע בכל מחלקות היצורים החיים, לרבות האדם כמובן.

הגדרה נוספת ניתן למצוא באתר האגודה האמריקנית לקידום המדע (המוציאה את כתב העת סיינס). לפי הגדרה זו אבולוציה היא תיאור נפוץ שנוסה היטב אודות הדרך שבה הצורות החיות של היום התפתחו מאבות משותפים המגיעים אחורנית עד ליצור חד תאי פשוט לפני כמעט 4 מיליארד שנה. האבולוציה מאפשרת להסביר את הדמיון והשוני בין מספר עצום של יצורים חיים שאנו רואים מסביבינו. האבולוצהי מתרחשת באוכלוסיות כאשר שינוי תורשתי עובר מדור אחד לדור השני. השונות הגנטית, בין אם היא מתבצעת באמצעות מוטציות אקראיות או באמצעות ערבוב הגנים המתרחש בעת הרביה המינית, יוצרת את הבמה לשינוי האבולוציוני.

שינוי זה מונע בידי כוחות כגון הברירה הטבעית, שבו משתמש היצור החי ביתרונות שלו כגון שוניות בצבעים בחרקים המסווה כמה מהם מפני טורפים, מאפשר להם לשרוד טוב יותר וכך הם מצליחים להעביר את התכונה לדור הבא. (כאן המקום להדגיש שהגנים לא מתערבבים לחלוטין בכל דור, כפי שטוענים הבריאתנים, אלא שישנה בעיקר המשכיות, ולפיכך אין צורך להכפיל את הסיכויים כדי לקבל סיכוי בלתי אפשרי כפי שעולה מהחישובים של בריאתנים רבים, א.ב.).

האבולוציה מסבירה הן את השינויים בקנה מידה קטן בתוך אוכלוסיות והן את השינויים בקנה מידה גדול שלפיהם, מינים מתפצלים מאב משותף על פני דורות רבים.

מהי תיאורית התכנון התבוני?

תיאורית התכנון התבוני טוענת שתי טענות היפותטיות אודות ההסטוריה של היקום והחיים: ראשית, שכמה מבנים ותהליכים בטבע הם "מורכבים ואינם פריקים" ולפיכך אי אפשר למצוא את מקורם בשינויים קטנים לאורך זמן רב. הטיעון השני, לפיו כמה מבנים או תהליכים בטבע הם ביטויים של מידע מורכב (complex specified information) שיכול להיות אך ורק תוצר של סוכן תבוני.

האם לתכנון התבוני יש בסיס מדעי כלשהו?

לא. בדצמבר 2005 השופט ג'ון ג'ונס פסק בתביעתו של קיצמילר נגד מועצת בתי הספר של מחוז דובר, כי התבונה המלאכותית מבוססת על דת ולא על מדע. "העדויות במשפט הדגימו כי התכנון התבוני אינו אחר מאשר תולדה של הבריאתנות." פסק. יתרה מכך, מדענים רבים העירו כי התפיסה מניחה מראש שישנו "מתכנן תבוני" מחוץ לטבע שמבראשית או מפעם לפעם, מכניס תכנון לעולם הסובב אותנו. ואולם השאלה בדבר קיומו של מתכנן תבוני היא עניין של אמונה דתית, ולא של שאלה מדעית הניתנת לניסוי.

מדוע לא "ללמד את שני הצדדים" בשיעורי מדע?

ראשית, הצגת דעות לא מדעיות בשיעורי מדע יבלבל את התלמידים אודות מהו מדע ומה אינו מדע. בתקופה שבה תלמידי ארה"ב חווים הפחתה בהתלהבות למדע, המדענים בני דור הבייבי בום פורשים במספרים גדולים, והתלמידים מכל רחבי העולם חוזרים הביתה כדי לעבוד, אמריקה אינה יכולה להרשות לעצמה לסכן ולהתפשר ביושרה של החינוך המדעי שלה. שנית, יהיה זה לא הוגן להציג לתלמידים דעה דתית אחת ולא אחרות. וכן יהיה זה בלתי הגיוני לבקש מהמורים למדע לנסות ללמד דת בשיעורי המדע.

האם המדע והדת מתנגשים?

לא. המדע אינו נוקט בעמדה אודות המתכנן התבוני שהוא כאמור עניין של אמונה דתית ואינו ניתן לניסוי באמות מידע מדעיות. המדע והדת שואלים שאלות שונות אודות העולם. מדענים רבים בעולם החל מהכומר ג'ורג' קויון, מנהל מצפה הותיקן ועד לד"ר פרנסיס קולינס, מנהל מכון המחקר הלאומי של הגנום האנושי במכונים האמריקנים לבריאות – הם אנשים דתיים והם אינם רואים התנגשות בין אמונה באלוהים וקבלת תורת האבולוציה כלשונה. למעשה, מנהיגים ומדענים דתיים רבים רואים את החקריה המדעית ואת האמונה הדתית כמרכיבים משלימים של החיים השלמים שלהם.

האם ישנם "פערים" בהבנתנו את האבולוציה?

לא, בוודאי לא במובן שתומכי התכנון התבוני ציעים. ברור שישנם עדיין חידות רבות בביולוגיה באשר לדרכים המסוימות של התהליך האבולוציוני וכיצד מינים שונים קשורים זה לזה. ואולם פערי ידע אלה אינם מפריכים או מאתגרים את התיאוריה הבסיסית של צ'ארלס דארווין של מוצא תוך התאמה, וכמובן היא נתמכת בידי המדעים הגנטיים. תיאורית האבולוציה בת זמננו מספקת מסגרת תפיסתית שבה החידות הללו יכולות להיענות ולהצביע על דרכים לפתרונן. כאשר המדענים ממשיכים לפתור את מיסתורי הטבע, המורכבות הבלתי פריקה של היום יכולה להפוך מחר להסבר המדעי הברור ביותר.

מתוך אתר מקורות לעיתונות של האיגוד האמריקני לקידום המדע בנושא האבולוציה

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

106 תגובות

  1. רועי צזנה,
    את הספר של ג'ונס קראתי לפני כמה חודשים, ומבחינתי הוא יצא בלעם בהפוכה: בא לברך ויצא מקלל. הטיעונים שבהם הוא משתמש כשהוא מנסה להתגונן מפני הטענות נגד אבולוציה מוכיחים את ההיפך. נראה לי שחלק מהניסויים והתצפיות בהפנייה של מיכאל מופיעים כבר בספר של ג'ונס.

  2. שלמה,
    ההמצאה של הדת הפוליתאסטית נועדה להראות לך שמבחינה לוגית, היא תקפה בדיוק כמו הדת המונותיאסטית שאתה מאמין בה, שיש בה רק אלוהים אחד. טרם התייחסת לטענה הזאת.
    שוב אדגיש שהאבולוציה לא מסבירה את מוצא החיים אלא רק את התפתחותם. ההבדל העיקרי בין המדע לדת הוא שהדת טוענת שיש לה את כל התשובות (אפילו לדת שהמצאתי בתגובית הקודמת יש הסבר לכל שאלה, אפילו שהוא כוזב. אם אתה מטיל ספק אתה יכול לנסות לשאול שאלה ואני אדגים לך באמצעות התיאוריה), ואילו המדע טוען שיש לו מעט מאוד תשובות והרבה מאוד שאלות. לכן, מפתה להאמין בדת, אבל גם מאוד לא יצרני ואפילו יומרני מאוד. ההסברים של הדת הם בדרך כלל מאוד ברורים ושטחיים (לא תמיד), כדי שכמעט כל אחד באוכלוסיה יוכל להבין אותם במידה סבירה. אי אפשר לומר את זה על המדע, וזה יתרון נוסף של הדת במלחמת התעמולה שלה נגד המדע. כדי שאני אוכל לענות לך על השאלה ששאלת אודות הכימיקל שמתפתח לבן אדם בצורה מלאה ומפורטת, אני צריך לא רק ללמוד כמה תארים בביולוגיה אבולוציונית, אלא ייתכן שלעולם לא אוכל לתת לך הסברים שיניחו את דעתך, אם לא תלמד ביולוגיה/כימיה/גיאולוגיה עד לרמת מאסטר לפחות (אולי אפילו יותר).
    לעומת זאת, כל ילד יכול להבין את הטענה לפיה אלוהים ברא את העולם ואת כל מה שבו. זה לא הופך אותה לנכונה.
    נתקלתי בבעיה הזו בשיחות עם בריאתנים בעבר. כשהתחלתי להסביר את הגנטיקה שבדבר, נתקלתי במענה "עזוב, לא נראה לך הרבה יותר פשוט שאלוהים ברא אותנו וזהו?". אנשים רוצים לקבל תשובות ברורות ומיידיות, לא לשקוד על לימודיהם שנים על גבי שנים, ולבסוף על כל שאלה שהם מצליחים לענות הם מקבלים שתי שאלות פתוחות נוספות (לפחות), שלא לדבר על זה שגם על השאלה המקורית הם עשויים לקבל תשובה חלקית או לא חד משמעית. כזהו עולמנו – מורכב ותובעני. אפשר או להתמודד עם זה בצורה אחראית, לגשת למשימה לחקור אותו מתוך ידיעה שהמשימה לא תושלם לעולם ותהיה מתישה ומייגעת, ואפשר גם להסתפק בתשובות מוכנות מראש של "חכמי דת".
    עוד לא ראיתי בריאתן אחד שמטיל ספק באמונתו שלו כמו שהוא מטיל ספק באבולוציה. אני רוצה לראות את הבריאתנות שורדת את כל המתקפות הלוגיות עליה, אבל אתה מתחמק בטענה שאלוהים חסין ללוגיקה של ברואיו. גם אלוהי המחשב חסין ללוגיקה שברא ידידו הטוב אלוהי הלוגיקה (הוא שתל בלוגיקה חוק מיוחד שמחסן את כל האלים כנגדה, כי אחרת הם היו קמים עליו להורגו).

  3. אור,
    אם בא לך לשחק בהמצאת דת פוליתאיסטית, לך על זה. קצת רטרו אבל לא נורא בתור שעשוע אינטלקטואלי לשעות הפנאי.

    "נגיף או כימיקל" בתור התחלה של חיים. יופי טופי. הנגיף, על פי הגדרתו, הוא כבר צורת חיים, ואפילו מאוחרת. ואם אתה יכול להניח כימיקל שהפך לבעל תודעה, מסוגך, למשל, בתהליך משוער שהכי נכון לקרוא לו סטיכי, וכל זה תוך 4 או 5 מיליארדי שנים בלבד (או אפילו 13.7 מיליארד שנים מאז המפץ הגדול לפי המספר האחרון שנתקלתי בו.) הכל כתוצאה מזה שכל מיני כימיקלים השתכשכו באיזה מרק קדמון, היה להם סרט עם ברקים ופסקול של רעמים, וזרמים חשמליים עשו להם נעים בגוף, וככה התחילו החיים, אז באמת כבר עדיף להיות פוליתאיסט.

    מיכאל,
    תודה על ההפנייה. לא הכרתי. אני חדש בשטח. מבטיח לקרוא. אשמח לחזור לחיק האמונה התמימה באבולוציה (במשך המון שנים ועד לפני כשנה היא התיישבה לי בלי בעיה עם האמונה, ואם אשתכנע שוב, לא אתבייש להודיע. רק שייקח לי קצת זמן)

  4. יהודה:
    האמת היא שעיקרון אי הוודאות יכול (באופן לגמרי תיאורטי ובהסתברות שהיא לכל צורך מעשי אפס אבל מתמטית איננה אפס) להקפיץ גם כדורי פינגפונג אל מחוץ לקופסה.
    בכל מקרה – מה שרציתי לומר זה שגם במקרה של וודאות מוחלטת ניתן להמציא לתוצאות הסברים שאינם ניתנים להפרכה וסיפקתי כמה דוגמאות לכאלה הסברים.
    קיומם של כאלה הסברים גורם לכך שהתיאוריה לעולם אינה מוכחת.

  5. למיכאל
    מצא חן בעיני חוק שימור כדוריי הפינג פונג של מיכאל, ויש לי עם זה בעיה אבל מלבד זאת, בכל מדידה יש אי וודאות במדידה (ולא בגלל עיקרון אי הוודאות של אייזנברג), לכן אין דבר כזה של מדידה מאה אחוז נכונה או מדידה שהיא על כל היקום. לכן תמיד יש גבולות מוגדרים שכמובן עד לשם מוגדרת הנוסחה/ התיאוריה.
    המקרה הממזרי של כדוריי הפינג פונג של מיכאל מעורר מחשבות כי שם יש לי בעיה כי ברור לי שהספירה יכולה להיות מדויקת לחלוטין . אולי הבעיה היא שבספירה עצמה אין חוק פיזיקאלי?, בקיצור, חומר למחשבה.
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן