סיקור מקיף

חום מכווץ?

בעבר כתבתי על כך שההתחממות העולמית גורמת להקטנה של מינים בטבע ולהכחדת מינים גדולים, עכשיו יש חיזוק לתופעה

דב חום. מתוך WIKIMEDIA COMMONS
דב חום. מתוך WIKIMEDIA COMMONS

בעבר כתבתי על כך שההתחממות העולמית גורמת להקטנה של מינים בטבע ולהכחדת מינים גדולים, עכשיו יש חיזוק לתופעה. על פי מחקר שמתפרסם ב Nature Climate Change, רבים מנשואי המחקר מתכווצים בעקבות ההתחממות העולמית שנגרמת ע”י עליית ריכוז דו-תחמוצת הפחמן באטמוספירה. כשדו-תחמוצת הפחמן נמס במימי האוקינוסים הוא גורם לעליית החומציות, וזו גורמת להתכווצות קבוצות של בעלי חיים. על פי המחקר, כמה מהקבוצות ה”מתכווצות” חשובות ומספקות בסיס קיום ומזון חיוני.

יצורים זעירים כמו גם טורפי-על מאבדים מגודלם בגלל שינויי האקלים. 45% מנשואי המחקר התכווצו במשך דורות ספורים בגלל ההתחממות הגלובלית, השפעת עלית הטמפרטורות המהירה והשינויים בדפוס ירידת הגשמים משפיעים על גודל הגוף, השפעה בעלת השלכות שאינן ניתנות לחיזוי אבל לבטח שליליות.

מחקרים קודמים הראו כי שינויי האקלים הובילו לשינויים חדים בבתי-גידול ובמחזוריות הרבייה, אבל זו הפעם הראשונה שנחקרת השפעת השינויים על גודלם של חיות וצמחים. החוקרים מאוניברסיטת סינגפור בדקו ספרות מדעית בנושא שינויי אקלים בעבר הרחוק (הגיאולוגי) ומחקרים וסקרים בהווה כמו גם עדויות שנסמכות על מאובנים היו חד-משמעיים: בתקופות גיאולוגיות בהן עלו הטמפרטורות נהיו יצורים ימיים ויבשתיים כאחד… קטנים!

לפני כ-55 מיליון שנים, בתקופה שידועה כ”התחממות מירבית בפלאוקן-אאוקן” PETM -Palaeocene-Eocene Thermal Maximum . היתה התחממות דומה להתחממות בהווה בהבדל “קטן” בקצב השינויים. חיפושיות, דבורים, עכבישים, צרעות, נמלים וחרקים רבים אחרים התכווצו ב 50% – 75% במשך תקופה של כמה אלפי שנים. יונקים כמו סנאים וחולדות-עצים איבדו כ- 40% מגודלם. אלא שהקצב הנוכחי של ההתחממות מהיר בהרבה מאשר אז. על פי המחקר, ההתחממות כבר גורמת להתכווצות של מינים רבים.

מבין 85 אתרים שניבדקו, 45% מהמינים לא הושפעו אבל מבין הנותרים (65%) ארבעה מכל חמישה פרטים קטנו ואילו הנותרים גדלו. חלק מהמינים שהתכווצו היוו הפתעה שכן צמחים אמורים לגדול כאשר ריכוז דו-תחמוצת הפחמן באטמוספירה גדל, אלא שהתפתחותם של רבים מהצמחים נעצרה בגלל שינויי הטמפרטורה, הלחות וזמינות המזון. על אף העליה בריכוז דו-תחמוצת הפחמן, צמחים שסופחים דו-תחמוצת הפחמן אינם גדלים יותר זאת בגלל שינוי בפיזור הגשמים – שינוי שבאזורים רחבים גורם ליובש, ללא מים צמחים אינם גדלים.

עבור יצורים בעלי “דם קר” כמו חרקים, זוחלים ודו-חיים השפעת שינויי האקלים ישירה ומיידית. מזג אוויר חם יותר גורם ל”התבגרות” מהירה יותר, כך שיצור מגיע לבגרות כשהוא קטן. ניסיונות מראים כי עליה במעלה אחת מתורגמת לעליה של 10% בחילוף חומרים (מטבוליזם), כלומר היצור צורך יותר אנרגיה (ללא הכושר לאכול יותר) והתוצאה היא ירידה בגודלו. לדוגמא: קרפדות, צבים ולטאות ימיות התכווצו תוך שני עשורים.

לאורך השנים תלו חוקרים את “התכווצות הדגים ” בדייג יתר (פראי), אלא שניסיונות ומחקר הראה כי להרכב המים בימים, בנהרות ובאגמים יש תפקיד חשוב לא פחות. חלק מהשינויים היותר מדאיגים קורים בתחתית שרשרת המזון, בעיקר באוקיינוסים. צמחי פיטופלנקטון זעירים ויצורים ששלדיהם בנויים מסידן מאבדים מגודלם בגלל עליה בחומציות ואובדן היכולת של מים חמים להמיס חמצן וחומרי מזון.

אילו היו כל היצורים מתכווצים באותו קצב ובאותה מידה לא היתה בעיה, שכן צמחים קטנים יאכילו דגים קטנים שיאכילו כרישים קטנים וכך הלאה, אלא שמאחר שלא זה המצב, יש יצורים שמתכווצים ואחרים נשארים בגדלם המקורי, נוצר חוסר איזון שעלול לגרום להיעלמות מינים.

דרורים, שחפים וניצים, מיני כבשי-בר, איילים ודובי קוטב כולם מראים ירידה בגודל, זאת למרות העובדה הידועה והמקובלת שככל יצור גדול יותר הוא מתאים יותר לטמפרטורות קיצוניות, ‫(‬היחס בין הנפח לשטח הפנים קטן ככל שהיצור גדל), אלא שכדי לפרנס גוף גדול יש צורך ביותר מזון, כאשר היצורים בתחתית שרשרת המזון מתכווצים, יש פחות מזון.

זיהום פחמני גורם לעליה של מעלה אחת בטמפרטורה הממוצעת (העולמית), המשך פליטת מזהמים יגרום לעליה של ארבע עד חמש מעלות עד סוף המאה הנוכחית, כך על פי הקבוצה הבין ממשלתית לשינויי אקלים UN’s Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC).
מאחר שקצב ההתחממות מהיר מכל מה שהסביבה יכלה להסתגל לה, רבים היצורים שאינם “מספיקים” להגיב או להסתגל, בעיקר יצורים בעלי מחזורי חיים ארוכים, כאלה שחיים שנים רבות. החוקרים מציינים כי לא איתרו את כל הסיבות לתהליך או מדוע יש יצורים שגדלים, אחרים קטנים ואחרים אינם מושפעים, אלא שגם ללא הבנת התהליך ברור שתוצאותיו שליליות גם אם לא ניתנות למדידה מדוייקת.

ברור שלהתכווצות היצורים (חיות וצמחים) תהיה השפעה ישירה על הספקת המזון ומשאבים אחרים בסביבה הטבעית בכלל, כמו גם בסביבה האנושית. הבולט מבין היצורים שממשיך לגדול, אוכלוסייתו גדלה והפרטים באוכלוסיה “מתרחבים” הוא היצור האנושי. כאשר יצורים מתכווצים, משאבי סביבה מתכלים ובמקביל יש עליה לא רק במס’ האנשים אלא גם בגודלם, כאשר יש פחות מזון אבל האנשים אוכלים יותר וגדלים (משמינים), ברור שיש בעיה.

אולי גם לכך התכוון ה”משורר” כשכתב “וישמן (ישורון) ויבעט”, בפרפרזה ניתן לומר כי: האנושות שבועטת בסביבתה הטבעית משמינה, תרתי משמע.

להודעה של החוקרים

7 תגובות

  1. לאסף, אני לא טוען טענה. אני דורש ששני המשפטים שהבאתי למעלה יגובו. באשר ל”העדפה אקולוגית” כשחיידק עושה את זה? כשקופים? כשמטאור? מתי זה כן בסדר?

    אין שום דבר חדש בזה שאדם מכחיד חיות גדולות, הוא עושה את זה בערך 100,000 שנה (לפי הטיעון של יובל הררי).

    אגב, פה אין גיבוי חד משמעי בטיעון חמש המעלות שלך. http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/d4/Ecinfigtwo.jpg

  2. ליותם
    מעט חיפוש ברשת היה נותן לך תשובות ,
    ובכל זאת רק שני מספרים :שמשווים בין ההתחממות הנוכחית
    לה”התחממות מירבית בפלאוקן-אאוקן” ,
    ההתחממות בתת התקופה הגאולוגית התרחשה לאורך כ 200,000שנים בהן עלו הטמפ’ ב 4 עד 5 מעלות ,
    התחזיות הן – בהשוואה לסוף המאה ה19 – עד סוף המאה הנוכחית (כ 200 שנים) יעלו הטמפ’ ב 4 עד 5 מעלות ,
    עשה את החשבון (לבד ?) .
    באשר ל”העדפה אקולוגית”…. כשמין אחד (אדם) מתמיד בהשמדת מינים גדולים …. אין ספק שלקטנים יש סיכויי שרידות גבוהים יותר .

  3. אבי, הכתבה הזו מלאה מספרים. למה אין מספרים דווקא על הנתון הזה (יש אם אתה מתעקש להתייחס לביטוי “אלפי שנים”). בנוסף מערכת אקולוגית של לפני 55 מליון שנים לא מעדיפה שרידות של יצורים קטנים לעומת המערכת האקולוגית הנוכחית.

  4. הנה מה שמדהים באמת בכתבה הזו. בפסקה הראשונה כתוב “רבים מנשואי המחקר מתכווצים בעקבות ההתחממות העולמית שנגרמת ע”י עליית ריכוז דו-תחמוצת הפחמן באטמוספירה. כשדו-תחמוצת הפחמן נמס במימי האוקינוסים הוא גורם לעליית החומציות, וזו גורמת להתכווצות קבוצות של בעלי חיים.” אבל בפסקה השלישית כתוב: “לפני כ-55 מיליון שנים, בתקופה שידועה כ’התחממות מירבית בפלאוקן-אאוקן’ PETM -Palaeocene-Eocene Thermal Maximum . היתה התחממות דומה להתחממות בהווה בהבדל ‘קטן’ בקצב השינויים” (שיניתי את המרכאות בפסקה).
    אז נכון שקצב השינויים שונה אלא שלא כתוב בכמה. כמו הרבה כתבות, גם זו מנסה להתפלל לאלוהי האקלים תוך כדי התעלמות מהפתרון החשוב ביותר. צמצום צריכה. אני לא צריך אלפי מחקרים זוללי משאבים (כלכליים וסביבתיים) כדי לדעת ששימוש בתחבורה ציבורית יעילה הוא פתרון הרבה יותר נכון מלשים תוסף באוטו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.