מאמר חדש מציע כי הירח הגדול והחריג של נפטון, שנלכד כנראה מחגורת קויפר ונע במסלול רטרוגרדִי, שינה בהדרגה את ציר הסיבוב של כוכב הלכת והביא להטיה הנוכחית שלו
נפטון-רהב, כוכב הלכת המרוחק ביותר במערכת השמש, נמצא במרחק הגדול פי 30 ויותר מן המרחק בין כדור הארץ לשמש, משלים הקפה אחת סביב השמש בכ־165 שנות ארץ, ונחשב גם לעולם הסוער ביותר במערכת השמש מבחינת מהירויות רוח. למרות זאת, אחת החידות הוותיקות הקשורות אליו אינה דווקא מזג האוויר, אלא נטיית ציר הסיבוב שלו: נפטון נטוי בכ־28 מעלות ביחס למישור ההקפה שלו, זווית שאינה קיצונית כמו זו של אורנוס, אך עדיין דורשת הסבר דינמי משכנע.
כעת מציע האסטרונום רודני גומס מאוניברסיטת מדינת סאו פאולו הסבר חדש: לא התנגשות קדומה עם גוף פלנטרי גדול, אלא ההשפעה ארוכת הטווח של טריטון, הירח הגדול ביותר של נפטון. במאמר ראשוני שפורסם ב־19 במרץ ב־arXiv, גומס טוען כי ההתפתחות הגאותית של מסלול טריטון לאחר לכידתו בידי נפטון יכלה להכניס את ציר הסיבוב של כוכב הלכת לתהודה עם התדירות הדינמית s8 של מערכת השמש, וכך להגדיל בהדרגה את ההטיה שלו עד לערך הנצפה כיום. (arXiv)
טריטון עצמו הוא גוף חריג מאוד. לפי נאס״א, זהו הירח הגדול היחיד במערכת השמש שנע במסלול רטרוגרדִי — כלומר בכיוון הפוך לכיוון הסיבוב של כוכב הלכת שלו. משום כך חוקרים סבורים זה זמן רב שטריטון לא נוצר סביב נפטון, אלא היה במקור גוף מחגורת קויפר שנלכד בכבידת נפטון בשלב מוקדם של תולדות מערכת השמש. המחקר החדש לוקח את רעיון הלכידה צעד אחד קדימה: לא רק שטריטון נלכד, אלא שהלכידה הזאת אולי עיצבה מחדש את נפטון עצמו.
לפי הסימולציות של גומס, טריטון החל את דרכו סביב נפטון במסלול אקסצנטרי ונטוי מאוד, ולאורך מיליוני שנים נדד בהשפעת כוחות גאות אל המסלול הקרוב והכמעט מעגלי שלו כיום. בתהליך הזה נוצרה אינטראקציה בין מסלולו של הירח לבין ציר הסיבוב של נפטון. בכמה מן הריצות המספריות התקבלה הטיה של יותר מ־50 מעלות, ובכשליש מן המקרים התקבלה הטיה גדולה מ־20 מעלות — די והותר כדי להסביר את הערך הנוכחי של נפטון, אם אכן התחיל מנטייה קטנה מאוד.
החשיבות של המחקר היא בכך שהוא מציע מנגנון שיכול להסביר את נטיית נפטון בלי להזדקק בהכרח להתנגשות קטסטרופלית מאוחרת. זהו הבדל משמעותי, משום שהמודלים הקלאסיים לנטיות הציר של ענקי הקרח מניחים לעיתים קרובות פגיעות של עוברים פלנטריים בשלבי ההיווצרות המאוחרים. כאן מוצג תרחיש אחר: ירח לכוד אחד, במסלול חריג, יכול היה להספיק כדי לשנות את הדינמיקה של כוכב לכת שלם.
עם זאת, חשוב להדגיש שמדובר בשלב זה במאמר ראשוני שפורסם ב־arXiv, ולא בפרסום סופי שעבר ביקורת עמיתים. לכן נכון לראות בתוצאה הזאת הצעה מסקרנת ורצינית, אך עדיין לא הסבר מוכח. גם כך, היא מוסיפה רובד חדש לדמותו של טריטון: לא רק ירח קפוא ומשונה בקצה מערכת השמש, אלא אולי הגוף שהטה את נפטון והותיר עליו חותם שניכר עד היום.
עוד בנושא באתר הידען:
