נפטון "חטף" את טריטון מכוכב לכת אחר

טריטון ייחודי בין כל הירחים הגדולים במערכת השמש, משום שהוא מקיף את נפטון בכיוון הפוך לכיוון הסיבוב העצמי של נפטון. לכן כנראה לא סביר כי הוא נוצר במצב זה ויתכן שהוא נלכד ממקום אחר

י

טריטון, ירחו הגדול של נפטון, נטש בן זוג קודם ועבר להקיף את נפטון במסלול יוצא דופן. טריטון ייחודי בין כל הירחים הגדולים במערכת השמש, משום שהוא מקיף את נפטון בכיוון הפוך לכיוון הסיבוב העצמי של נפטון. לכן כנראה לא סביר כי הוא נוצר במצב זה ויתכן שהוא נלכד ממקום אחר.
בגליון 11 במאי של כתב העת נייצ'ר תיארו קרייג אגנור מאוניבריסת קליפורניה בסנטה גרוז ודאגלס המילטון מאוניברסיטת מרילנד מודל חדש ללכידת לווין של כוכב לכת במפגש כבידתי בין זוג לבין כוכב לכת. לפי התסריט שחיברו השתיים, טריטון היה חבר בזוג פלנטרי שהקיף את השמש. כוח המשיכה במהלך מפגש עם נפטון משך את טריטון מהמערכת המקורית שלו והפך אותו ללווין של נפטון.
"מצאנו פתרון אפשרי לחידה ארוכת השנים – מדוע טריטון הגיעה למסלול המוזר הזה. בנוסף, המנגנון מאיר נתיב חדש לתפיסת לוווינים בידי כוכבי לכת שעשוי להיות רלוונטי לעצמים אחרים במערכת השמש." אמר אנגור, שתחום התמחותו המקור, הדינמיקה והאבולוציה של כוכבי הלכת.
עם תכונות דומות לאלו של כוכב הלכת פלוטו ומסה גדולה ממנו ב-40%, טריטון מקיף את נפטון במסלול מעגלי נטוי בין ירחים פנימיים קטנים, הנעים בכיוון ביחד עם הסיבוב, וקבוצת לווינים חיצוניים הנעים חלקם עם הסיבוב של כוכב הלכת וחלקם נגדו. ישנם ירחים נוספים במערכת השמש הנעים נגד כיוון התנועה של כוכב הלכת, לרבות הירחים הקטנים הקיצוניים של צדק ושבתאי, אך כולם זעירים בהשוואה לטריטון (פחות מאלפית המסה שלו) ויש להם מסלולים הרבה יותר אליפטיים מאשר של טריטון.
טריטון הגיע מזוג דומה לזה של פלוטו וירחו כארון, אומר אנגור. כארון הוא מאסיבי יחסית – כשמינית המסה של פלוטו. הוא מסביר. "לא נכון לומר שכארון מקיף את פלוטו, אלא ששניהם מקיפים את מרכז המסה של המערכת, הנמצאת ביניהם" אומר אגנור.
במפגש קרוב עם כוכב לכת ענק כמו נפטון, מערכת כזו יכולה להקרע באמצעות כוח המשיכה. התנועה הסיבובית של הצמד גורמת בדרך כלל לאחד מהחברים לנוע מהר יותר מאשר חברו. הפרעה של הרמה הבינארית מותירה כל אחד מהגופים הללו עם התנועות השיוריות שיכולות לשנות את המסלול. המגנון, הידוע כחילופי תגובות יכול היה להעיף את טריטון למגוון מסלולים שונים סביב נפטון. אמר אגנור.
תסריט אחר שהוצע לטריטון היה כי הוא התנגש עם לווין אחר ליד נפטון אך מנגנון זה דורש שהעצם האחר המעורב בהתנגשות יהיה מספיק גדול כדי להאט את טריטון, אך קטן מספיק כדי לא להרוס אותו. "הסיכוי להתנגשות כזו הוא קטן ביותר" אמר אגנור.
אפשרות נוספת היא שהגרר של הגזים המקיפים את נפטון האיט את טריטון מספיק כדי שילכד. ואולם התסריט הזה מציב מגבלות על עיתוי האירוע – שהתרחש בתחילת ההסטוריה של נפטון, כאשר כוכב הלכת היה מוקף בדיסקת גז, ואולם מספיק מאוחר כדי שהגז יתפזר לפני שיאט את מסלול טריטון מספיק כדי לא לגרום לירח להתרסק על פני כוכב הלכת.
בעשורים האחרונים התגלו כמה גופים בינריים בחגורת קויפר ובמקומות אחרים במערכת השמש. הסקר האחרון מראה כי כ-11% מהעצמים בחגורת קויפר הם בינאריים, כמו גם 16% מהאסטרואידים קרובי הארץ. "גילויים אלה מצביעים על נכונות ההסבר שלנו ללכידת טריטון" אמר המילטון. "הבינאריות היא תכונה נפוצה של גופים קטנים."
"הצמד פלוטו/כארון והעצמים הבינאריים בחגורת קויפר רלוונטיים במיוחד לטריטון, משום שהוא מתקרב ואף חוצה את מסלולו של נפטו." הסביר. עצמים דומים היו כאן מזה מיליארדי שנים והשכיחות שלו מעידה על כך שכוכב לכת כפול המתנגש, כפי שהצענו עבור לכידת טריטון אינה מוגבלת כל כך." אמר המילטון.
לדברי השניים, המנגנון יכול להסביר רבים מהמסלולים הלא רגילים של ירחים במערכת השמש ואת האבולוציה של מערכת השמש ככלל.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן