מכון ויצמן

פרופ' יובל שקד, הטכניון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

טיפול בסרטן כחרב פיפיות

תיאור אמן של כוכב לכת בעל אטמוספירה המקיף ננס אדום.

האם יש חיים בכוכב הלכת הקרוב ביותר, פרוקסימה קנטאורי b ?

כוחנו באחדותנו

פטנט אחד, שלוש תרופות

פריחה דמוית פרפר, האופיינית לזאבת. מתוך ויקיפדיה

שש מולקולות מחפשות מחלה

התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

לייזר פוגע במולקולה. איור: shutterstock

סביבוני-על

השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

תא שומן. איור:shutterstock

הסביבה הטבעית

ננו-מבנה מכסף בצורת "עניבת פרפר", עם נקודה קוונטית לכודה במרכזו (חץ אדום). צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים

ננו עניבות פרפר

מימין: שירה וינגרטן-גבאי, שני אליאס-קירמה, פרופ' ערן סגל ודר רונית ניר. הנדסה גנטית

אזורי בקרה

נוירונים (ירוק כהה) ותאי גליה (ירוק-צהבהב). איור: shutterstock

רשתות הנוירונים מגיעות לקונסנזוס

חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק. איור: פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן

חיידקים שאוכלים אוויר ומייצרים דלק

חותמת זמן של אירועים הנצרבים במוח. איור: מכון ויצמן

חוויה של פעם בחיים

מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום. צילום: דוברות מכון ויצמן

אני והצלולוזום שלי

למעלה: זרם חשמלי, המתנהג כמו נוזל, יוצר מערבולות (החיצים הלבנים) שחלקיקיהן מפיקות חום (באדום ובכתום). למטה: כאשר פועל הזרם על פי חוק אוהם, נוצר החום רק סביב שתי האלקטרודות שביניהן זורם הזרם (באדום ובכתום)

חשמל זורם בכפות ידיך

אוכלים ללא הגבלה

לחצן המצוקה של התא. איור: מכון ויצמן

לחצן מצוקה

מדע על הבר. צילום: מכון ויצמן

מדעני מכון ויצמן יגישו – מדע על הבר 2016

תהליך הפוטוסיתנזה. איור: shutterstock

כיבוי אורות

מודל תלת-ממדי של החלבון האנושי 2LANCL (בירוק) אשר לא ידוע כקושר מתכות. בצהוב – חומצות האמינו שמהן, על פי האלגוריתם, מורכב אתר הקישור. התבנית שלפיה נבנה הדגם של החלבון 2LANCL מכילה יון של אבץ שמיקומו מסומן בכחול

בעקבות המתכת

מולקולות של אור

ריבוזום. חלבון גדול. איור: shutterstock

רואים שקוף

כימותרפיה. איור: shutterstock

LIP-LAP

צרפת אירופה וארה"ב מגנות את החרם על ישראל

שריר הלב. איור: shutterstock

לב העניין

סכיזופרניה. המחשה: shutterstock

מסננים את המידע הגנטי של הסכיזופרניה

ספקטרומטר מסות. צילום: shutterstock

חלבון קטן

במעלה המדרגות העולות

נפחת (אמפיזמה). איור: shutterstock

נשימה עמוקה

פרופ' מנחם רובינשטיין ותלמידת המחקר אפרת דבש. צילום: מכון ויצמן

גם וגם

פריחת אצות. איור: shutterstock

רוח ים

סימני חיכוך של צמיגים על כביש. המחשה: shutterstock

נצמד ומחליק

הישרדות – במוח

בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

נגיפים בשירות הרפואה העתידית

סופרנובה. המחשה: shutterstock

נקודות ציון ביקום

פרדוקס התרנגולת והביצה. צילום: shutterstock

זהו סוף פרדוקס התרנגולת והביצה

כוכב הלכת צדק. Credit: NASA/JPL/University of Arizona

שעון אטומי ישראלי ישוגר לכוכב-הלכת צדק