למידה

כיתוב תמונה: חוקרי פרינסטון מצאו שהקליפה הקדם־מצחית של פרימטים עושה שימוש חוזר בבלוקי חשיבה מודולריים כדי לפתור משימות דומות. זה מעניק למוחות ביולוגיים גמישות שבינה מלאכותית עדיין חסרה. התובנה עשויה לעזור לשפר מערכות בינה מלאכותית כך שישמרו על מיומנויות ישנות גם כשהן לומדות חדשות. קרדיט: עיבוד של דן ואהאבה (אוניברסיטת פרינסטון), על בסיס “Brain Silhouette 2” (Littleolred, ‏CC0 1.0, ‏freesvg.org) ו-“Lego bricks” (Benjamin D. Esham, ‏CC BY-SA 4.0, ‏Wikimedia Commons).

למוח יש קיצור דרך ללמידה שבינה מלאכותית לא יכולה להעתיק

החוקרים מצאו שהמוח נשען שוב ושוב על אותם “בלוקים” קוגניטיביים כאשר הוא מבצע סוגים שונים של משימות. על-ידי חיבור מחדש של הבלוקים הללו בדרכים חדשות, המוח יכול לייצר במהירות התנהגויות
מחקר חדש מצביע על כך שהמוח יוצר לפחות שלושה עותקים מכל זיכרון. הדבר כולל גם את אלו המקודדים על-ידי נוירונים שנוצרו מוקדם, הנראים בצבע סגול בחתך של היפוקמפוס בעכבר תחת מיקרוסקופ. (קרדיט תמונה: Biozentrum, אוניברסיטת באזל) 

המוח מאחסן לפחות שלושה עותקים מכל זיכרון 

מחקר חדש בעכברים מצביע על כך שהמוח יוצר עותקים מרובים של זיכרונות, מה שמאפשר לו לווסת את השינוי שלהם לאורך זמן
תיאטרון ילדים. המחשה: depositphotos.com

מחקר על הבמה

חוקרי תיאטרון בחנו את ההתקבלות של פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים
דגי צלף. צילום: ד"ר אורית נפחא, אוניברסיטת חיפה

התנהגות פרו חברתית בדגים

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שגם דגי הצלף, החסרים את אזורי הקורטקס המוחיים "הגבוהים", הנתפסים כאחראים על התנהגות חברתית, פועלים בצורה פרו-חברתית כלפי חבריהם, עד שהם חשים "מרומים"
על אף ההתפתחויות המהירות בבינה מלאכותית, ילדים לומדים הרבה יותר מהר ויעיל ממחשבים. איור: pixabay.

בינה מלאכותית אנושית יותר

תלמידי בית הספר רביבים בחולון במהלך הניסוי.

השפעת אופי הקבוצה על יעילות הלמידה

נוירונים בתלת ממד. איור: shutterstock

התגלה מנגנון ליצירת זיכרון ארוך טווח

מימין: יוסי שוחט, ד"ר רוני פז ואורי לבנה. מידע רגשי

סודו של חיוך

מימין: ד"ר אלעד שניידמן וירדן כהן. דפוסי למידה

איפה הגבול?

המוח

פרסום חשוב לפרופ' עמוס קורצ'ין

סוריקטים - עליית משמר

הגונב מטורף … פטור?

שרוליק, הישראלי של דוש. צילום: י.ש. מתוך ויקיפדיה

מה רע במבטא ישראלי?

נוירונים בעת פיעילות. איור: L shutterstock

אשמת התקשורת