מה רע במבטא ישראלי?

13 תגובות

1. בהודו יצא לי להסתובב עם חבר’ה הודים, הם היו ממש נחמדים אבל גם דיי חצופים!
   הם כל הזמן דיברו בשפתם ואני לא הבנתי מה הם אמרו למעט מעט מילים שהם אמרו באנגלית משום מה…
   לבסוף מסתבר שהחצופים דיברו כל הזמן אנגלית אבל במבטא ואפילו בניב הינדי, ממש כמו הישראלים…
   why like this (“למה ככה?” שואל הישראלי המטייל בעולם) שאלתם?
   אולי באמת זו הדרך הכי טובה ללמוד שפה.

2. שומר הסף
   צודק

3. מענין איך יתיחסו אנגלים דוברי אנגלית לאמריקאי דרומי שמדבר שפה עילגת
   שבנויה מבליל של הברות שמקורן באנגלית,
   מדוע ישראלים חייבים ללמוד לדבר אמריקאית ניו יורקית עילגת
   במקום ללמוד אנגלית מקורית ונכונה ?
   רק כדי להתאים עצמם לבורות האמריקאית ?

4. נתקלתי בתופעה הזו כשטיילתי בדרום אמריקה.
   כשניסיתי לדבר ספרדית עם המקומיים לא הצלחתי להבין כמעט כלום ממה שהם אומרים (במיוחד בארגנטינה וצ’ילה- ממש אף מילה), למרות שהבנתי את השפה בצורה לא רעה (יכולתי למשל לקרוא ספרדית ברמה סבירה)
   לעומת זאת כששמעתי ישראלים מדברים ספרדית (שבורה, עילגת ומעורבבת באנגלית, בד”כ) יכולתי להבין אותם בקלות.

5. לפי דעתי מה שרע במבטא "ישראלי", הוא היעדר המודעות למבטאים זרים. לעיתים קרובות האדם אינו טורח כלל להתייחס לדיוקי הגייה ולפונטיקה של האותיות והמילים, ולכן שפתו נשמעת זוועה ולעיתים קרובות לא נכונה.
   בנוסף יש גם מתאם בין ישראלים ששפתם האנגלית ברמה נמוכה מאוד לבין ישראלים שמדברים במבטא ישראלי כבד.
   לפי דעתי, אמריקאי ינקי שידבר צרפתית במבטא של שפתו האנגלית, ישמע מגוחך וסביר להניח שיחשבו עליו שהוא מפגר.

6. אכן דיברתי על תושבי ישראל הערבים.
   השאלה אם הלימוד היה כפוי היא שאלה של אופי ושל גישה ושני בני אדם שונים עשויים להתייחס לאותה מסגרת לימודים באופנים הפוכים.
   אינני יודע כיצד מקבלים הערבים באופן כללי את לימודי העברית אבל אני נוטה להאמין שחלקם דווקא שמחים לעשות זאת (ובמיוחד אלה שברבות השנים הסכימו להשתתף במחקר שנערך על ידי ישראלים).

7. דיברתי על לימוד ולא על לימוד כפוי… אני מניח שאתה מדבר על לימוד עברית על ידי תושבי ישראל הערבים.

8. יגאל:
   נראה לי שהכותבים מודעים לכל הנושאים שהעלית ועובדה היא שציינו את גיל לימוד העברית של הערבים.
   אגב, הממצאים שלהם מפריכים את מה שניתן להסיק מטענתך כאילו לימוד שפה שנייה לפני גיל 12 נותן תוצאה זהה ללימוד שפת אם.
   כשעורכים מחקר בחיים האמיתיים חייבים להשתמש באנשים שנמצאים באזור ומוכנים לשתף פעולה. לכן לא תמיד אפשר ליצור בדיוק את האוכלוסיות האופטימאליות.

9. מכאל (רוטשילד), ניסיתי להצביע על שתי בעיות בשני מישורים שונים: האחת, שמי שמעביר את הודעות גופי המחקר עושה להם עוול בעיוותים שנולדים בדרך. השניה, שעל פניו נראה שהמחקר נעשה מעט באופן חובבני: רכישת שפה שניה תלויה באופן מעמיק בגיל של הרוכש, ובמיוחד בכל הנוגע לעניין המבטא (הנשמע והמדובר). ברור שנקודות הגיל המדוייקות הן אישיות, אולם באופן גס, הרוכש שפה שניה עד גיל 12 לערך, רוכש אותה בדומה לשפה ראשונה, מי שרוכש שפה שניה עד גיל 30 לערך עושה זאת כמעט ללא מבטא ומעבר לכך השפה הנרכשת נשמעת (ונלמדת) בבירור כשפה זרה לחלוטין. כל תהליך רכישת שפה (ובמיוחד שפת אם) עדיין לא ברור ובגיל הינקות הוא קשור, ככל הנראה, באופן הדוק לעיצוב המסיבי שהמוח עובר בשנות החיים הראשונות. לדוגמה, מי שלא שומע שפה אנושית עד גיל 3 עד 5, לא ירכוש שפה אנושית לעולם. (לענין זה, גם שפת הסימנים המשמשת אנשים חרשים, היא שפה אנושית). אם כל הדברים האלה לא נלקחו בחשבון, (והעובדה שבדקו רק קבוצת גיל מסויימת אחת מלמדת שכנראה לא התייחסו לכך – אלא אם כן, שוב, העברת המידע לפרסום נעשתה בצורה לקויה), הרי שחטאו לנושא המחקר כפי שהוצג בכתבה.

10. יגאל ג:
    המחקר מנסה לטעון טענה כללית על כל צירוף שפות.
    הכותרת מדברת על מבטא ישראלי (כנראה בשפה זרה) אבל זו רק דוגמה לעיקרון שהמחקר טוען שחשף (באמצעות ניסויים שעשה דווקא בשפה העברית במבטאים שונים).
    אני חושב שבאמת כדאי לבדוק אם העיקרון נכון גם בשפות נוספות אבל אינני חושב שיש בכך פסול כלשהו. מבדקים על השפעות המבטא על הבנת האנגלית אולי עדיף שיבוצעו במדינה דוברת אנגלית.

    מיכאל:
    מזה שרגילים לשמוע צלילים בשפה מסוימת אין אפשרות להסיק באופן מידי את מסקנת המחקר.
    ברור שהחוקרים ניחשו שיש אפשרות כזאת (אחרת לא היו עורכים את הניסוי) אבל ביטויי הזלזול שלך רק מראים שאינך מבין שבמדע יש יותר מניחושים וטענות בדבר קיומם של חוקים אלה ואחרים צריכות להיות מגובות בניסוי.
    בניגוד מוחלט לטון המזלזל של דבריך, יכולות להיות למחקר השלכות מעשיות ביותר.
    חשוב למשל על תוכנה שנועדה לשרת עיוורים בכך שהיא מקריאה בקול את מה שכתוב על המסך.
    מן המחקר הזה ניתן ללמוד שעדיף שתוכנה זו – כשהיא משרתת משתמש ששפת אמו עברית – תקריא את המילים האנגליות במבטא ישראלי.

11. אני לא מבין למה המחקר הזה נערך ומהי התועלת העצומה שלו. מה, לפני המחקר לא ידעתם שדובר שפה א’ לא רגיל לשמוע צלילים באופן שמבוטא בשפה ב’? מה אתם מציעים – שבבתי הספר שלנו (הגרועים ממילא) ילמדו עברית במבטא ישראלי? ואז התלמידים יגיעו לניו יורק ויגלנו שהם לא מבינים דבר וחצי דבר – הודות למומחים המלומדים.

12. אין לי ספק שיש משהו במחקר ושהחוקרים רצו לומר משהו, אולם הצורה שבה נכתבה הידיעה (יחצ"נים??) מסרסת את כל המשמעות. הכותרת מדברת על מבטא עברי, אולם מגוף הידיעה עולה שדוברי עברית כשפת אם לא הראו הבדלים בכמות המידע הצלילי שנדרשה להם להבנת המילים. אולי הבעיה קיימת אצל מי שלומד שפה שלישית? הדבר הברור ביותר שרשום כאן הוא שיש צורך במחקרים נוספים (עוד כסף…).

13. נשמע מעניין
    עם זאת – חסרים לי נתונים רבים על מנת להבין יותר טוב את התוצאות
    מדוע לא מפרסמים בכתבות כאלה לינק למחקר?

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.