מה רע במבטא ישראלי?

דיבור בשפה שנייה קל יותר לתפיסה אם הוא נהגה במבטא של השומע ולא במבטא "המקורי" של שפה זו, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטה. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Journal of Psycholinguistic Research

שרוליק, הישראלי של דוש. צילום: י.ש. מתוך ויקיפדיה
שרוליק, הישראלי של דוש. צילום: י.ש. מתוך ויקיפדיה
בתי ספר רבים ללימוד שפה זרה אצל מבוגרים מקפידים על כך שהתלמידים יחשפו לשפה זו במבטאה המקורי, אולם המחקר החדש, שנערך על ידי ד"ר מרק לייקין וד"ר רפיק אברהים ממרכז אדמונד י. ספרא לחקר המוח של לקויות למידה והחוג ללקויות למידה, פרופ' זהר אביתר מהחוג לפסיכולוגיה ופרופ' שמעון ספיר מהחוג להפרעות בתקשורת מצא כי דרך זו היא לא בהכרח הכי טובה ובוודאי לא הכי מהירה.

במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים למצוא את רמת המידע הצלילי שזקוקים בוגרים כדי לזהות מילים בשפה שנייה שלמדו בגיל מאוחר והאם רמת המידע הצלילי לה הם זקוקים משתנה כאשר המילה נהגת במבטאים שונים. לשם כך הוקלטו משפטים בעברית שבהם המילה האחרונה היא שם עצם בארבעה מבטאים שונים: עברית, ערבית, רוסית ואנגלית. משפטים אלה קודדו בצורה ממוחשבת והוצגו בצורה עוקבת כל 40 אלפיות השנייה, כך שניתן יהיה לבדוק את כמות המידע הצלילי שיהיה זקוק כל שומע כדי לזהות את המילה.

משפטים אלה הוצגו בפני 60 נחקרים בגילאים 18-26: 20 מהם היו דוברי עברית שפת אם; 20 מהם היו עולים חדשים ממדינות ברה"מ לשעבר שלמדו עברית רק לאחר עלייתם לארץ; 20 מהם היו דוברי ערבים ישראלים הדוברים ערבית שפת אם והחלו ללמוד עברית בגילאי 7-8.

מהממצאים עולה כי דוברי עברית כשפת אם לא הראו הבדלים בכמות המידע הצלילי שנזקקו לו כדי לפענח את המילים. לעומתם, דוברי הרוסית והערבית כשפת אם הראו באופן מובהק כי הם צריכים פחות מידע צלילי כאשר המשפט נהגה במבטא של שפת האם שלהם מאשר בכל מבטא זר אחר.

"מחקר זה מחדד את ההבנה כי יש להמשיך ולחקור את ההיבטים הקוגניטיים של המבטא כדי להבין טוב יותר את הדרך שבה אנו לומדים שפות נוספות לשפת האם שלנו. בישראל, שבה יש קבוצות רבות שעברית אינה שפת האם שלהם, להבנה זו יש משמעות מרכזית", סיכמו החוקרים.

13 Responses

  1. בהודו יצא לי להסתובב עם חבר'ה הודים, הם היו ממש נחמדים אבל גם דיי חצופים!
    הם כל הזמן דיברו בשפתם ואני לא הבנתי מה הם אמרו למעט מעט מילים שהם אמרו באנגלית משום מה…
    לבסוף מסתבר שהחצופים דיברו כל הזמן אנגלית אבל במבטא ואפילו בניב הינדי, ממש כמו הישראלים…
    why like this ("למה ככה?" שואל הישראלי המטייל בעולם) שאלתם?
    אולי באמת זו הדרך הכי טובה ללמוד שפה.

  2. מענין איך יתיחסו אנגלים דוברי אנגלית לאמריקאי דרומי שמדבר שפה עילגת
    שבנויה מבליל של הברות שמקורן באנגלית,
    מדוע ישראלים חייבים ללמוד לדבר אמריקאית ניו יורקית עילגת
    במקום ללמוד אנגלית מקורית ונכונה ?
    רק כדי להתאים עצמם לבורות האמריקאית ?

  3. נתקלתי בתופעה הזו כשטיילתי בדרום אמריקה.
    כשניסיתי לדבר ספרדית עם המקומיים לא הצלחתי להבין כמעט כלום ממה שהם אומרים (במיוחד בארגנטינה וצ'ילה- ממש אף מילה), למרות שהבנתי את השפה בצורה לא רעה (יכולתי למשל לקרוא ספרדית ברמה סבירה)
    לעומת זאת כששמעתי ישראלים מדברים ספרדית (שבורה, עילגת ומעורבבת באנגלית, בד"כ) יכולתי להבין אותם בקלות.

  4. לפי דעתי מה שרע במבטא "ישראלי", הוא היעדר המודעות למבטאים זרים. לעיתים קרובות האדם אינו טורח כלל להתייחס לדיוקי הגייה ולפונטיקה של האותיות והמילים, ולכן שפתו נשמעת זוועה ולעיתים קרובות לא נכונה.
    בנוסף יש גם מתאם בין ישראלים ששפתם האנגלית ברמה נמוכה מאוד לבין ישראלים שמדברים במבטא ישראלי כבד.
    לפי דעתי, אמריקאי ינקי שידבר צרפתית במבטא של שפתו האנגלית, ישמע מגוחך וסביר להניח שיחשבו עליו שהוא מפגר.

  5. אכן דיברתי על תושבי ישראל הערבים.
    השאלה אם הלימוד היה כפוי היא שאלה של אופי ושל גישה ושני בני אדם שונים עשויים להתייחס לאותה מסגרת לימודים באופנים הפוכים.
    אינני יודע כיצד מקבלים הערבים באופן כללי את לימודי העברית אבל אני נוטה להאמין שחלקם דווקא שמחים לעשות זאת (ובמיוחד אלה שברבות השנים הסכימו להשתתף במחקר שנערך על ידי ישראלים).

  6. דיברתי על לימוד ולא על לימוד כפוי… אני מניח שאתה מדבר על לימוד עברית על ידי תושבי ישראל הערבים.

  7. יגאל:
    נראה לי שהכותבים מודעים לכל הנושאים שהעלית ועובדה היא שציינו את גיל לימוד העברית של הערבים.
    אגב, הממצאים שלהם מפריכים את מה שניתן להסיק מטענתך כאילו לימוד שפה שנייה לפני גיל 12 נותן תוצאה זהה ללימוד שפת אם.
    כשעורכים מחקר בחיים האמיתיים חייבים להשתמש באנשים שנמצאים באזור ומוכנים לשתף פעולה. לכן לא תמיד אפשר ליצור בדיוק את האוכלוסיות האופטימאליות.

  8. מכאל (רוטשילד), ניסיתי להצביע על שתי בעיות בשני מישורים שונים: האחת, שמי שמעביר את הודעות גופי המחקר עושה להם עוול בעיוותים שנולדים בדרך. השניה, שעל פניו נראה שהמחקר נעשה מעט באופן חובבני: רכישת שפה שניה תלויה באופן מעמיק בגיל של הרוכש, ובמיוחד בכל הנוגע לעניין המבטא (הנשמע והמדובר). ברור שנקודות הגיל המדוייקות הן אישיות, אולם באופן גס, הרוכש שפה שניה עד גיל 12 לערך, רוכש אותה בדומה לשפה ראשונה, מי שרוכש שפה שניה עד גיל 30 לערך עושה זאת כמעט ללא מבטא ומעבר לכך השפה הנרכשת נשמעת (ונלמדת) בבירור כשפה זרה לחלוטין. כל תהליך רכישת שפה (ובמיוחד שפת אם) עדיין לא ברור ובגיל הינקות הוא קשור, ככל הנראה, באופן הדוק לעיצוב המסיבי שהמוח עובר בשנות החיים הראשונות. לדוגמה, מי שלא שומע שפה אנושית עד גיל 3 עד 5, לא ירכוש שפה אנושית לעולם. (לענין זה, גם שפת הסימנים המשמשת אנשים חרשים, היא שפה אנושית). אם כל הדברים האלה לא נלקחו בחשבון, (והעובדה שבדקו רק קבוצת גיל מסויימת אחת מלמדת שכנראה לא התייחסו לכך – אלא אם כן, שוב, העברת המידע לפרסום נעשתה בצורה לקויה), הרי שחטאו לנושא המחקר כפי שהוצג בכתבה.

  9. יגאל ג:
    המחקר מנסה לטעון טענה כללית על כל צירוף שפות.
    הכותרת מדברת על מבטא ישראלי (כנראה בשפה זרה) אבל זו רק דוגמה לעיקרון שהמחקר טוען שחשף (באמצעות ניסויים שעשה דווקא בשפה העברית במבטאים שונים).
    אני חושב שבאמת כדאי לבדוק אם העיקרון נכון גם בשפות נוספות אבל אינני חושב שיש בכך פסול כלשהו. מבדקים על השפעות המבטא על הבנת האנגלית אולי עדיף שיבוצעו במדינה דוברת אנגלית.

    מיכאל:
    מזה שרגילים לשמוע צלילים בשפה מסוימת אין אפשרות להסיק באופן מידי את מסקנת המחקר.
    ברור שהחוקרים ניחשו שיש אפשרות כזאת (אחרת לא היו עורכים את הניסוי) אבל ביטויי הזלזול שלך רק מראים שאינך מבין שבמדע יש יותר מניחושים וטענות בדבר קיומם של חוקים אלה ואחרים צריכות להיות מגובות בניסוי.
    בניגוד מוחלט לטון המזלזל של דבריך, יכולות להיות למחקר השלכות מעשיות ביותר.
    חשוב למשל על תוכנה שנועדה לשרת עיוורים בכך שהיא מקריאה בקול את מה שכתוב על המסך.
    מן המחקר הזה ניתן ללמוד שעדיף שתוכנה זו – כשהיא משרתת משתמש ששפת אמו עברית – תקריא את המילים האנגליות במבטא ישראלי.

  10. אני לא מבין למה המחקר הזה נערך ומהי התועלת העצומה שלו. מה, לפני המחקר לא ידעתם שדובר שפה א' לא רגיל לשמוע צלילים באופן שמבוטא בשפה ב'? מה אתם מציעים – שבבתי הספר שלנו (הגרועים ממילא) ילמדו עברית במבטא ישראלי? ואז התלמידים יגיעו לניו יורק ויגלנו שהם לא מבינים דבר וחצי דבר – הודות למומחים המלומדים.

  11. אין לי ספק שיש משהו במחקר ושהחוקרים רצו לומר משהו, אולם הצורה שבה נכתבה הידיעה (יחצ"נים??) מסרסת את כל המשמעות. הכותרת מדברת על מבטא עברי, אולם מגוף הידיעה עולה שדוברי עברית כשפת אם לא הראו הבדלים בכמות המידע הצלילי שנדרשה להם להבנת המילים. אולי הבעיה קיימת אצל מי שלומד שפה שלישית? הדבר הברור ביותר שרשום כאן הוא שיש צורך במחקרים נוספים (עוד כסף…).

  12. נשמע מעניין
    עם זאת – חסרים לי נתונים רבים על מנת להבין יותר טוב את התוצאות
    מדוע לא מפרסמים בכתבות כאלה לינק למחקר?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.