במחקר משותף של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר-אילן חשפו ארכיאולוגים שחפרו בתמנע פיסות אריג צבועות בצבע הארגמן המלכותי מתקופת המלכים דוד ושלמה * החוקרים: "הצבע מיד משך את העין שלנו, אבל לא האמנו שמצאנו ארגמן אמיתי מתקופה מוקדמת כל כך"
נחשף בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות לפני הרחבת היישוב חיספין, במימון משרד הבינוי והשיכון והמועצה האזורית גולן *לדברי הארכיאולוגים, "סביר שבמצודה פעלו הגשורים, ששלטו בגולן וניהלו קשרים דיפלומטיים ומשפחתיים עם המלך דוד ושושלתו"
לדברי ד"ר ברק מוניקנדם-גבעון ותהילה ליברמן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "המשקולת עשויה בצורת כיפה עם בסיס שטוח. בראש המשקולת נחרת סימן שדומה לאות ע', סימן מצרי שמייצג קיצור של המילה 'שקל', ולידו שני קווים לציון שני שקלים
המטמון נחשף על ידי חניכי שנת שירות בחפירת רשות העתיקות במרכז הארץ
מחקר בינתחומי משותף של האונ' העברית, אונ' תל אביב ורשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים לראשונה, חוקרים הצליחו לשחזר את השדה המגנטי
החוקרים: מגיפת הדבר של יוסטיניאנוס ושינוי אקלים – חושפים חולשות של מערכות כלכליות ופוליטיות אז וגם היום. ההבדל הוא שהביזנטיים לא ראו מה עומד להגיע.
שרידי הכנסיה נתגלו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בכפר כמא, בשיתוף עם המכללה האקדמית כנרת ומתנדבים מהאזור * גילוי שרידי הכנסייה הקדומה בגליל ריגש גם
בניגוד לתיאוריה הרווחת, שלפיה הקיפאון והיובש שאפיינו את תקופות הקרח הרתיעו את בני האדם ומנעו נדידה בין יבשות, מחקר חדש ומפתיע מגלה שהיציאה מאפריקה למזרח
החפירה עשויה לתת מענה לשאלות רבות אודות ממלכת יהודה בימי בית המקדש הראשון, ועל ההתאמה בין הממצאים הארכיאולוגיים לטקסט המקראי * המאמר פורסם לאחרונה בכתב
סתיו מאיר בן ה-13, שלומד בביה"ס ארכיאולוגיה עם רשות העתיקות, הבין מיד שמצא ממצא עתיק ודיווח על המציאה * הוענקה לו תעודת הוקרה על אזרחותו
המטמון – מהתקופה האסלאמית הקדומה, כולל שבעה מטבעות שהתגלו בתוך פך חרס קטן. הארכיאולוגים: "יתכן שזו היתה קופתו האישית של קדר"* * החפירה מתנהלת ביוזמת
לראשונה בגולן נחשף בית כנסת מן התקופה הרומית ובו פסיפס נדיר השופך אור על עיטור בתי הכנסת במאה השלישית.
הממצאים תומכים בכך שבאותה תקופה היגרו בני אדם מאירופה לארץ ישראל ופתחו עידן חדש בהתפתחות התרבותית של אזורנו * המאמר התפרסם לאחרונה בכתב העת Journal
כתובת פסיפס שהתגלתה באתר מזכירה "מרטיר מהולל" שלכבודו נבנתה הכנסייה *ברצפות הפסיפס שולבה כתובת מטעם הקיסר טיבריוס השני * בחפירות נחשף אגן טבילה יחיד מסוגו
מנהלי החפירה: "זו הניו יורק של אזורנו בתקופת הברונזה הקדומה; עיר קוסמופוליטית ומתוכננת שחיו בה אלפי בני אדם"
ארכיאולוג רשות העתיקות: "הוא מצא עדות לתקופה שלא היתה ידועה באזור"* יקבל מרשות העתיקות תעודה על אזרחותו הטובה
"היישוב התגלה בחפירה נרחבת של רשות העתיקות לפני הרחבת כביש 1 ביוזמת נתיבי ישראל * "חשיפת האתר הענק במוצא מעוררת ענין גדול בעולם המדעי, והיא
החפירה התקיימה במסגרת פעילות של מיזם "צבא ההגנה לטבע – מפקדים לוקחים אחריות על סביבתם" ובהובלת רשות העתיקות * הארכיאולוגים: יתכן שהמגדל הנישא שימש להעברת
איזו בירה פרעה מלך מצרים אהב לשתות? מחקר שבוצע ע"י חוקרים מהאוני' העברית, רשות העתיקות, אוני' תל-אביב, אוני' בר-אילן, מצא שיטה ייחודית לבודד שמרים מכלי
בחפירה ארכיאולוגית שמנהלות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורשות העתיקות ביוזמת משרד השיכון והבינוי לפני הקמת שכונה חדשה בעיר במסגרת הסכם הגג, התגלה, בין השאר, שבר נר
זו הגת השנייה המוכרת בארץ, בה מצוי פסיפס עם כתובת ברכה המשוייכת לשומרונים. חפירות רשות העתיקות התקיימו במסגרת הקמת שכונה חדשה ביישוב, ביוזמת רשות מקרקעי
על פי הבדיקות שנעשו ואיכות הסיבים של הפתילה, תושבי שבטה בתקופה הביזנטית קנו פשתן פחות איכותי עבור הכנת הפתילות, בעוד שאת הפשתן האיכותי הותירו עבור
חוקרי רשות העתיקות: "נראה שהמטמון הוא עדות אילמת לאחד האירועים הדרמטיים בהיסטוריה של קיסריה– הכיבוש הצלבני האלים של העיר מידי הפאטימים: מישהו החביא את כל
אופי בניית הבור וטיוחו מצביעים על כך שהבור נחצב, ככל הנראה, במאות ה-1 או ה-2 לספירה, ויתכן שהוא שימש את תושבי האתר שהתגלה במרחק של
על פי פרופ' דייויד רייך מאוניברסיטת הרווארד, "המחקר הגנטי מצביע על כך שמדובר באוכלוסייה הומוגנית השונה מהאוכלוסיות שקדמו לה באזור: אוכלוסיית פקיעין הכלכוליתית היא תערובת
