בחפירה ליד אצטדיון וינטר התגלה מתחם מסחרי ותעשייתי מתוכנן מהתקופה האסלאמית הקדומה. האתר שכן כנראה סמוך לדרך שקישרה בין יפו, רמלה וירושלים, אך זהות תושביו עדיין אינה ידועה
מתחם מסחרי ותעשייתי מתוכנן בן כ־1,300 שנה, ובו רחובות ישרים המצטלבים זה בזה, שורות חדרים, מתקני תעשייה וכבשנים לייצור כלי חרס, נחשף בחניון הסמוך לאצטדיון וינטר ברמת גן. החפירות נערכו בחודשים האחרונים בידי רשות העתיקות, לקראת הקמת מסוף אוטובוסים גדול במקום בידי חברת נתיבי איילון.
לדברי ד"ר יואב ארבל וליאור ראוכברגר, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, היקף המתחם ומידת התכנון שלו עלו על הציפיות. הרחובות נבנו בקווים ישרים והצטלבו זה בזה, ולאורכם נחשפו חדרים ששימשו ככל הנראה חנויות או מחסנים. כן נמצאו מתקנים תעשייתיים מטויחים וכבשני יוצרים.
המבנה הסדור של האתר מעיד כי לא התפתח באקראי. החוקרים מעריכים שהשלב העיקרי שלו תוכנן מראש בידי בעלי ידע הנדסי ונבנה בידיעת השלטונות האזוריים — ואולי אף ביוזמתם ובמימונם.
על הדרך שבין יפו, רמלה וירושלים
גם מיקומו של המתחם עשוי להסביר את אופיו. בתקופה שבה פעל עבר באזור נתיב מרכזי שחיבר בין יפו, רמלה — שהייתה בירת המחוז — וירושלים. ייתכן שהאתר ניצב על דרך משנית שהסתעפה מנתיב זה.
הקרבה לדרכים, לצד אדמות חקלאיות פוריות ומקורות מים זמינים, התאימה לפעילות מסחרית ותעשייתית. אחת האפשרויות שמעלים החוקרים היא שהמתחם שימש תחנת מסחר וייצור גדולה. אפשרות אחרת היא שהיה אזור התעשייה של יישוב סמוך, שחלקיו האחרים טרם נחשפו.
ננטש, יושב מחדש ונעזב שוב
המכלול המתוכנן הוקם במאה השביעית או השמינית לספירה, בתקופות האומיית והעבאסית. הוא פעל במשך כ־150 שנה ולאחר מכן ננטש מסיבות שעדיין אינן ידועות.
במאה העשירית יושב האתר מחדש. בשלב זה, המתוארך לתקופה הפאטימית, הוקמו בו בתי מגורים ומתקני ייצור והותקנו טאבונים רבים — תנורי אפייה עשויים חרס. בשלהי המאה ה־11, לפני הכיבוש הצלבני, ננטש המקום פעם נוספת ולא יושב עוד.
החפירה מאפשרת אפוא לעקוב אחר השינויים שחלו במקום במשך כמה מאות שנים: ממרכז מתוכנן של מסחר ותעשייה, דרך תקופת נטישה, ועד להקמת אזור מגורים וייצור מאוחר יותר.
נרות שמן, כלי איפור ומטבעות
לצד שרידי הרחובות והמבנים התגלו עשרות כלי חרס ונרות שמן שלמים, כלי שולחן, כלי איפור מברונזה, ראשי מכושים, מגל ומסמרי ברזל רבים. כמו כן נמצאו עשרות מטבעות וכמות גדולה של שברי כלי חרס וזכוכית, שחלקם יוצרו בארץ ואחרים יובאו ממקומות אחרים.
מכלול הממצאים עשוי לסייע בשחזור חיי היום־יום באתר, הפעילות הכלכלית שהתנהלה בו וקשרי המסחר של תושביו.
אוכלוסיית ארץ ישראל בתקופות האומיית, העבאסית והפאטימית הייתה מגוונת וכללה מוסלמים, נוצרים, יהודים ושומרונים. ברמלה התקיימה קהילה מוסלמית גדולה, ובאזור הירקון חיו ככל הנראה גם שומרונים רבים. למרות זאת, בחפירה עצמה לא נמצאו עד כה ממצאים המאפשרים לקבוע בבירור את זהותם הדתית או האתנית של האנשים שחיו ועבדו באתר.
האתר ייפתח ליום אחד ולאחר מכן יכוסה
רשות העתיקות תקיים ביום רביעי, 19 באוגוסט, יום פתוח באתר. לאחר הביקור יכוסו השרידים כדי להגן עליהם, ובמקביל תיבחן האפשרות להציג בעתיד חלק מהממצאים לציבור.
הכניסה ליום הפתוח מותנית בהרשמה מראש.
שאלות ותשובות
מה התגלה ליד אצטדיון וינטר? מתחם מסחרי ותעשייתי מתוכנן ובו רחובות מצטלבים, חדרים ששימשו כנראה חנויות או מחסנים, מתקני תעשייה וכבשנים לייצור כלי חרס.
בן כמה המתחם? השלב העיקרי שלו הוקם במאה השביעית או השמינית לספירה, לפני כ־1,300 שנה, ופעל בתקופות האומיית והעבאסית.
האם ידוע מי התגורר במקום? לא. אוכלוסיית האזור הייתה מגוונת, אך בחפירה לא נמצאו ממצאים הקובעים בבירור את זהותם הדתית או האתנית של תושבי האתר.
האם אפשר לבקר בחפירה? כן. רשות העתיקות תקיים יום פתוח ב־19 באוגוסט, בהרשמה מראש. לאחר מכן האתר יכוסה לצורכי שימור.
