סיקור מקיף

ברמת השרון נחשפו עדויות לפעילות חקלאית ותעשייתית כבר לפני 1500 שנה

רמת השרון תחגוג בקרוב את שנת ה-100 שלה, אבל מסתבר שהיא הרבה יותר עתיקה ממה שחשבנו. חפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות, שמתקיימות לקראת הקמת שכונה חדשה ביוזמת עיריית השרון, חשפו , בין השאר, גת גדולה לייצור יין, מטבע זהב, ושרשרת מברונזה לתליית נברשת

מבט אווירי על הגת בחפירה הארכיאולוגית של רשות העתיקות ברמת השרון. צילום אסף פרץ רשות העתיקות
מבט אווירי על הגת בחפירה הארכיאולוגית של רשות העתיקות ברמת השרון. צילום אסף פרץ רשות העתיקות

עדויות לחיים באזור רמת השרון כבר לפני 1500 שנה, התגלו בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ברמת השרון. החפירה מתנהלת כחלק מיוזמת עירית רמת השרון להקמת שכונת מגורים חדשה מדרום ל”פארק הנופש” המתוכנן, הגובל עם תל אביב.

לרמת השרון היסטוריה ארוכה משמקובל לחשוב. “בחפירה גילינו עדויות לפעילות חקלאית-תעשייתית שהתקיימה כאן בתקופה הביזנטית –  לפני כ-1500 שנה. בין השאר, חשפנו גת גדולה לייצור יין שרוצפה בפסיפס, מתקנים מטוייחים, ויסודות של מבנה גדול – ששימש, אולי כמחסן, ואולי אף כבית אחוזה”. אומר ד”ר יואב ארבל, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות. “בתוך המבנים והמתקנים מצאנו שברי קנקני אגירה וסירי בישול רבים, אשר נראה כי שימשו את מי שעבדו כאן בשדה. מצאנו גם מכתשי אבן ואבני ריחיים, אשר שימשו לטחינת גרעיני חיטה ושעורה, וכנראה גם לטחינת צמחי תבלין ומרפא. חלק מכלי האבן עשויים בזלת,  שמוצאה מרמת הגולן והגליל המזרחי”.

אחד הממצאים הנדירים והמפתיעים שהתגלו בחפירה הוא מטבע זהב, שהוטבע בשנים 638 או 639 על ידי הקיסר הביזנטי הרקליוס. בצידו האחד מופיע הקיסר עם שני בניו, ובשני – צלב על גבעת הגולגלתא, שעליה, לפי המסורת הנוצרית, התרחשה צליבת ישו. מעניין לדעת, שעל המטבע אותרה גם כתובת חרוטה בפשטות באותיות יווניות, ויתכן גם בערבית. נראה, כי מדובר בשמו של מי שהחזיק במטבע, אשר “סימן” אותו והתייחס אליו כאל נכס רב ערך.
לדברי ד”ר רוברט קול, ראש ענף מטבעות ברשות העתיקות, “במטבע גלום מידע מגוון על שלהי השלטון הביזנטי בארץ ישראל על אירועים היסטוריים כפלישה הפרסית והופעת האיסלאם, מידע על הסמליות הנוצרית והפגאנית, ועל האוכלוסייה המקומית שחיה בארץ באותם ימים.”

מטבע הזהב שנחשף בחפירה ועליו חריטה לסימון בעלות. צילום אמיר גורזלזני רשות העתיקות
מטבע הזהב שנחשף בחפירה ועליו חריטה לסימון בעלות. צילום אמיר גורזלזני רשות העתיקות

ממצא נוסף מיוחד, היא שרשרת מברונזה לתליית נברשת לנרות מזכוכית. נברשות מסוג זה, היו מצויות בדרך כלל בכנסיות.

לאחר כיבוש הארץ על ידי המוסלמים, במאה ה-7 לספירה, הוקמו באתר, בין השאר, בית מלאכה לייצור זכוכית, ומחסן שבו נחשפו ארבעה קנקנים גדולים במיוחד. הקנקנים נמצאו כשהם שקועים ברצפת החדר, ונראה כי הם שימשו לאגירה של זרעים ומוצרים אחרים, על מנת להגן עליהם מפני מזיקים ותנאי האקלים. “נראה שבתקופה זו לא רק עבדו באתר אלא גם התגוררו בו, כי נמצאו בו שרידי בתים ושני תנורי אפיה גדולים”, אומר ארבל. בין כלי התקופה, נחשפו גם  נרות חרס שלמים ששימשו למאור, וקערות מקומיות ומיובאות להגשת מזון, חלקן מעוטרות. על פי כלל הממצא, ניתן להעריך שהאתר היה מיושב עד למאה ה-11 לספירה.


אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון
: “אני נפעם מהממצאים וכבר התחלנו יחד עם מנהלי פרויקט נוה גן צפון לחשוב איך נשלב את הממצאים בשכונה העתידית. אני רוצה שכל תושבת ותושב יוכל ליהנות וללמוד מהחיים כאן בעת העתיקה. בימים אלה, שאנחנו עובדים על תוכניות מורשת לקראת שנת ה-100. זה מוסיף עוד נופך עצום לחיים כאן על האדמה הזאת”.


לדברי מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו
, “המורשת החומרית שאנחנו חושפים ומשמרים היא נכס צאן הברזל של הארץ הזו. רשות העתיקות רואה חשיבות גדולה בהנגשת הממצאים ובשותפות עם הקהילה, שתקשור קשר אנושי על חוט הזמן, בין ההווה למורשת”.


לדברי דייגו ברקן, ארכיאולוג מחוז תל אביב ברשות העתיקות
, “זוהי החפירה הארכיאולוגית הראשונה הנערכת באתר, אשר היה מוכר באופן מאוד חלקי, מסקר ארכיאולוגי על פני הקרקע. רשות העתיקות סבורה שזוהי הזדמנות נהדרת לשילוב השרידים הקדומים בפארק העירוני המתוכנן”.

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

  1. ברכות על המימצא. הצלב הוא כנראה מין שילוב של צלב העץ, צלב ירושלים והצלב הביזנטי. מאד מעניין בכל מקרה. להווי ידוע כי האזור, למרות ריחוקו המסויים מן הים נשק אז כמעט לים. ועוד , הערה צינית רוב המימצאים בני התקופה אינם מצביעים , מן הסתם, על נוכחות יהודית ולפחות מסיבית באזורים הארצישראלים הידועים. יש לברך על כל מימצא הנחשף באזורינו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.