מחקר בהובלתו של ד"ר איתי רבינוביץ' מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית הדגים עתה, שלפחות בתולעים זעירות, ניתן לשקם באמצעים גנטיים תקשורת פגועה בין תאי עצב על ידי השתלת חיבורים מלאכותיים באופן ביולוגי לחלוטין
באחרונה השוו מדעני מכון ויצמן למדע בין רשתות עצביות של תולעים ממין נקבה וממין זכר, וגילו מנגנון מולקולרי העשוי להסביר כיצד נוצרים הבדלים בין המינים במחלות נוירולוגיות בבני-אדם
מעבדתו של פרופ' עודד רכבי גילתה בעבר שתולעים מורישות לצאצאיהן מולקולות מסוג רנ"א קטנות אשר מכילות מידע לגבי סביבת ההורים, כמו מצב תזונתי, הידבקות בנגיפים ואפילו הפעילות מוחית של ההורים, ובכך תורמות להישרדות הדורות הבאים. במחקרם הנוכחי, פרופ' רכבי וצוותו ניסו להבין האם ישנם חוקים להורשה אפיגנטית של רנ"א קטנים לאורך הדורות או שמדובר בהורשה פאסיבית ואקראית
ניסוי שנערך בתולעים ותוצאותיו מתפרסמות בסיינס מאשש את ההנחה לפיה רביה מינית מאפשרת ערבוב מחדש וחילופי גנים להרכבים שמאפשרים להישאר צעד אחד לפני טפילים.
הנוירונים בעלי מבנים הדומים לחנוכיה; לגילוי עשויות להיות השלכות עתידיות מרחיקות לכת על שיקום נזקים במערכת העצבים * במחקר השתתפו גם חוקרים מביה"ס לרפואה בהדסה
גן המכונה DAF-16 מעורב חזק בקביעת קצב ההזדקנות ואורך החיים הממוצע בתולעי מעבדה סי אלגנס ונמצא גם בבעלי חיים רבים אחרים, לרבות בני אדם
הנטייה למצוא תבניות בעלות משמעות ברעש חסר משמעות
פוענח הקוד הגנטי המלא של נמטודה טפילית, המניב תובנות חדשות לגבי האבולוציה של תופעת הטפילות. הגנום של אותן נמטודות גדול במידה מפתיעה מהרגיל, וכולל גנים
מדענים ממכון ויצמן בנו מודל מתמטי ממוחשב שידמה באמינות את תהליכי ההתפתחות של עוברי תולעת "סי אלגנס". בהמשך מקווים החוקרים שיום אחד יוכלו לשים גם
למרות החשיבות הביולוגית הגדולה של תהליך האיחוי, עד היום לא זוהו גנים וחלבונים שפועלים באופן ישיר בתהליך
מוטציות שגרמו המדענים בארה"ב האריכו את חייהן לשווה ערך של 500 שנות חיים אנושיות. מעריכים: הממצאים יכולים להיות רלוונטיים גם לבני אדם
פרסי נובל הוענקו השנה למדענים שסייעו בייסודו של ענף מדעי חדש, המנסה להבין את החיים במונחי המערך הסבוך של יחסי גומלין בין החי השלם לבין
שלושה ביולוגים, הוכרזו היום כזוכים בפרס נובל ברפואה ופיסיולוגיה. שניים מהם זכו השנה בפרס דן דוד מטעם אוניברסיטת תל אביב השווה גם בערכו הכספי לפרס
פרופ' סידני ברנר, שקיבל שלשום באוניברסיטת תל אביב את פרס "דן דוד", לא מתרשם מהבטחות המדענים ש"הגנים יפתרו את כל הבעיות והמחלות". אבל הישגיו כאחד
מדע / פענוח הגנום האנושי עומד, כצפוי, בראש רשימת התגליות החשובות של שנת 2000 שהרכיב כתב העת "Science". במקום השני: תגלית של חוקרת ישראלית
התולעים עליהן נערך הניסוי. הצליחו להאריך את חייהן בכ-%50 מתוחלת החיים
פענוח הגנום של תולעת הנמטודה, שהושלם עתה, הוא תרגיל אידיאלי לקראת הקרב הגדול על גנום האדם
