סיקור מקיף

פרסי נובל גם בפיסיקה * פרס נובל למפענח "תוכנת ההתאבדות" של התאים

שלושה ביולוגים, הוכרזו היום כזוכים בפרס נובל ברפואה ופיסיולוגיה. שניים מהם זכו השנה בפרס דן דוד מטעם אוניברסיטת תל אביב השווה גם בערכו הכספי לפרס נובל
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/nobel2002.html

תמרה טראובמן

שלושה ביולוגים הוכרזו אתמול (שני) כזוכים בפרס נובל ברפואה ופיסיולוגיה.
הפרס יוענק להם "עבור תגליות בתחום ויסות גנטי של התפתחות איברים ומוות
תאי מתוכנת", נמסר מוועדת הפרס. שווי הפרס כמיליון דולר.

הזוכים הם סידני ברנר, בן ,75 יליד דרום אפריקה שאת רוב שנות מחקרו בילה

בבריטניה; ג'ון סלסטון, בן ,60 שהיה עד לאחרונה מנהל מרכז סאנגר
באנגליה שפיענח כשליש מגנום האדם; והאמריקאי רוברט הורביץ, בן ,55
מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). ההכרזה על הזוכים בפרס הנובל
ברפואה פותחת את השבוע שבו יוכרזו שמות הזוכים בתחומים האחרים.

המדענים הקדישו חלק ניכר מהקריירה המדעית שלהם לחקר תולעת זעירה בשם
"סי-אלגנס". ברנר ביסס את מעמד התולעת כ"אורגניזם מודל", כלומר אורגניזם
בעל מורכבות קטנה יחסית, שקל יותר לחקור, והתהליכים המתגלים בה תקפים
גם לביולוגיה של אורגניזמים מורכבים, לרבות האדם. סידני ברנר ביצע
מחקרים חלוציים בחקר תהליכי ההתפתחות של הסי-אלגנס, ובכך תרם תרומה
מכרעת להבנה כיצד מתפתחים יצורים חיים.

ג'ון סלסטון, שהחל עבודתו בתולעת כסטודנט של ברנר, גילה כיצד תאים
מסוימים בתולעת "מתאבדים" במשך ההתפתחות. בתאים קיימת מעין תוכנת
התאבדות, המופעלת, בין השאר, גם במהלך ההתפחות ומשתתפת בעיצוב העובר.
רוברט הורביץ גילה ואפיין גנים מרכזיים בתולעת, השולטים בהפעלת תוכנת
ההתאבדות של התאים. מאוחר יותר, הוא גילה כי גנים מקבילים קיימים גם
בבני אדם.

ברנר נחשב למדען יוצא דופן לא רק בזכות עבודותיו המדעיות, אלא גם בגלל
הביקורת שהוא מרבה להטיח בממסד המדעי, ובחוש ההומור שלו, הבולט על רקע
התדמית היבשושית שיש למדען הממוצע.

"מדענים הם כמו פוליטיקאים"

כך למשל, המדענים שפיענחו את גנום האדם פירסמו אותו בחגיגיות רבה והבטיחו
כי עכשיו נמצא הבסיס למציאת תרופות חדשות שירפאו את המחלות. בראיון
ל"הארץ" במאי השנה, אמר ברנר: "הגנום הזה נמצא בבלגן מוחלט. אנשים
אומרים שעכשיו יש לנו את הבסיס. ובכן אנחנו אפילו לא קרובים לבסיס.
עבדתי הרבה עם גנום האדם, חלק גדול עדיין לא הורכב כמו שצריך.
הכרומוזומים היחידים שממש סיימנו את פענוחם הם כרומוזומים 21 ו-,22 והם
שני הכרומוזומים הקטנים ביותר. כל ההבטחות שהגנים יפתרו את כל הבעיות
והמחלות – (אבל) עדיין לא ברור שמשהו מזה יקרה. אבל מדענים הם כמו
פוליטיקאים, הם צריכים להבטיח הבטחות".

סלסטון וברנר זכו השנה בפרס דן דויד, שהחלה להעניק השנה אוניברסיטת תל
אביב. סלסטון בחר לייחד חלק מחלקו בפרס לחוקרים מאוניברסיטת בית לחם.
הוא אף ביקש לסוע לעיר, אך לבסוף ביטל זאת בגלל מבצע חומרת מגן שהתנהל באותה עת.


מדענים מארה"ב ויפאן זכו בנובל לפיסיקה

מאת תמרה טראובמן

המדענים: ריימונד דייוויס, מאסאטושי קושיבה וריקרדו ג'יאקוני יקבלו הפרס בטקס שייערך בדצמבר

תצלום: אי-פי
מאסאטושי קושיבה. בנה גלאי
ניוטרינו

שלושה פיסיקאים, שניים מארצות הברית ואחד
מיפאן, הוכרזו היום (שלישי) כזוכים בפרס
נובל בפיסיקה. תגליותיהם עסקו בחלקיקי
ניוטרינו, חלקיקים מסתוריים וחמקמקים,
ובמקור קרני האיקס (רנטגן) ביקום.

במחצית הפרס זכו ריי דיוויס, בן 87
מאוניברסיטת פנסילווניה בארה"ב,
ומאסאטושי קושיבה, בן 76 מאוניברסיטת
טוקיו ביפאן. השניים ביצעו ניסויים
חלוציים, שבמסגרתם נבנו מכלי ענק תת
קרקעיים במטרה לאתר את חלקיקי
הניוטרינו.

חלקיקי הניוטרינו נוצרים במקומות בעלי
אנרגיה גבוהה כמו השמש. הם טסים דרך
החומר ביקום ללא כל הפרעה, וקשה מאוד
לאתרם מאחר שרק לעתים נדירות הם יוצרים
אינטראקציות עם החומר שדרכו הם עוברים.
מדי שנייה, אלפי מיליארדי חלקיקי

ניוטרינו חולפים דרך גופנו מבלי שנרגיש. מדענים מדמים אותם לעיתים
ל"רוחות הרפאים" של היקום.

דיוויס תיכנן ניסוי, בהתבסס על חישוביו התיאורטיים של עמיתו ג'ון
באקול מהמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, שהצליח לראשונה לאתר
חלקיקי ניוטרינו המגיעים מהשמש. הניוטרינו מציעים מבט חסר תקדים על
התהליכים הפנימיים המתרחשים בשמש, מכיוון שהם נוצרים על ידי אותם
תהליכים הגורמים לשמש לבעור. "למעשה", כתבו חברי וועדת הפרס, "הניסוי
של דיוויס היה האישור הראשון לכך שהשמש זורחת כתוצאה מהיתוך
גרעיני".

קושיבה זכה בחלקו בפרס על בניית גלאי ניוטרינו אחר, המכונה
"קאמיוקנד", ביפאן. בניסוי התגלו חלקיקי ניוטרינו שהגיעו מסופר-נובה
רחוקה (סופר-נובה היא כוכב המסיים את חייו בפיצוץ אדיר). הניסויים
שערך "אישרו את תוצאותיו של דיוויס", כתבו חברי וועדת הפרס.

כאשר דיוויס תיכנן את הניסוי הראשון שלו, רבים בקהילת המדע חשבו
שהניסוי קשה מדי לביצוע וכי התחום "אינו מאוד מעניין". היום חקר
הניוטרינו הוא מהתחומים הפעילים ביותר בפיסיקה ואסטרופיסיקה. "הידע
החדש שינה את הדרך שבה אנו מסתכלים על היקום", נאמר בהודעה שפירסמה
ועדת הפרס.

ריקרדו ג'יאקוני, בן ,71 יליד איטליה ואזרח ארה"ב, זכה בחצי מפרס
הנובל "עבור תרומות חלוציות לאסטרופיסיקה, שהובילו לגילו מקורותיהם
ביקום של קרני האיקס". ג'יאקוני בנה את הטלסקופ הראשון המיועד לאיתור
קרני איקס וסיפק "תמונות חדות וחדשות לגמרי של היקום".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן