לייזרים

הבזקי אור קצרצרים שפתחו עולם חדש. זווייל (שני מימין) עם תלמידיו | צילום: המכון הטכנולוגי של קליפורניה

הלך לעולמו אחמד זווייל, החוקר המצרי ששינה את פני המחקר של תהליכים מהירים בכימיה

הסרטים שאנו רואים מורכבים מרצף של תמונות המתחלפות במהירות רבה. די במהירות של 24 תמונות בשנייה כדי לייצר אשליה של תנועה רציפה, אבל טכנולוגיות מודרניות

ספיר הים. איור: אמן איורי הטבע הגרמני אנרסט הקל, (1834-1919). מתוך ויקיפדיה

כיצד נעלם ספיר הים?

תובנות חדשות על הדרך שב יצורים ימיים יכולים לשלוט במידת הנראות שלהם

פרופסור ליאור גפשטיין. צילום: דוברות הטכניון

הלב המואר – חוקרים הדגימו האפשרות לתזמן ולסנכרן מחדש את קצב הלב המשובש בעזרת אלומת אור כתחליף לקוצב לב חשמלי

המאמר, של חוקרים מהטכניון ומרמב"ם פורסם בכתב העת Nature Biotechnology. עם זאת, כרגיל במחקר בסיסי, יש עוד מכשולים רבים לעבור בדרך ליישום בבני אדם, אך

מימין: פרופ' ירון זילברברג, ערן שמאל ואורי כץ. מתחת לפני השטח

מיקוד קצר מועד

לעיתים, כדי לבצע חיתוך מדויק מבלי לגרום נזק באיזור, משתמשים המדענים בהבזקי אור קצרים מאוד (פחות ממיליונית-מיליונית השנייה), שהם בעלי עוצמה רגעית גבוהה. חוקרי במכון

תרשים (משמאל) ותמונות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של ננו-לייזרים שגודלו ישירות על משטח סיליקון

הכנת ננו-לייזרים המחוברים לסיליקון

מהנדסים מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, מצאו דרך לחיבור ננו-לייזרים ישירות למשטח סיליקון, הישג שיוכל להוביל לפיתוחה של משפחה חדשה של מיקרו-מעבדים מהירים ויעילים יותר, וכן חיישנים

מימין (עןמדים) ד"ר יבגני סטמבולצ'יק, פרופ' יצחק מרון, קריסטינה סטולברג, גיא רוזנצוויג, פסי מאירי. (יושבים):ד"ר אייל קרופ, דימיטרי מיקיטצ'וק

בקיצור – מאיצי חלקיקים

בעוד המאיצים הקיימים כיום משתרעים על שטח של עשרות קילומטרים, גודלו של מכשיר כזה לא יעלה על עשרות מטרים.

משמאל לימין: Jingle Liu, Xi-Cheng Zhang , Jianming Dai. קרדיט: Rensselaer/Daria Robbins

פריצת-דרך בחישה מרחוק של חומרי-נפץ מוסתרים

פריצת-דרך משמעותית בחישה מרחוק, שבוצעה ע"י צוות חוקרים מאוניברסיטה בניו-יורק סוללת את הדרך לגילוי חומרי-נפץ, חומרים כימיים וביולוגיים ותרופות בלתי-חוקיות מוסתרים ממרחק של עשרים מטרים.

טאונס ושולוב מכווננים את המייזר. תמונה: מעבדות בל

יום הולדת 50 ללייזר

ב-16 למאי, 1960, תיאודור מימן ביצע תגלית מרעישה במעבדות יוז במליבו: הוא ירה את הלייזר המתפקד הראשון.

האם ליבת כוכבי הלכת הענקיים מכילה יהלומים?

יהלומי רהב

יהלומים אינם מפסיקים להלהיב את דימיוננו לגרות מדענים לחקור אותם. פיזיקאים שעוסקים בלייזרים רבי עוצמה ניסו לענות שאלה פשוטה של כימיה תיכונית שיש לה השלכות

לייזר גרמניום. צילום: MIT

לייזר גרמניום ראשון מסוגו

ממצאים חדשים של צוות מחקר מאוניברסיטת MIT מקרבים אותנו שלב נוסף לעבר פיתוח מחשבים המשתמשים באור במקום בחשמל לשם העברת מידע

קצר יותר, מהר יותר

כאשר בוחנים את אורכם של גלי האור הנראים לעין, מתברר ששום שיכלול טכנולוגי לא יוכל ליצור באמצעותם הבזקים קצרים מפמטו-שנייה. המפתח להתגברות על מגבלה זו

הדרך למחשב קוונטי התקצרה משמעותית

חוקרים מציריך ומגרמניה, הצליחו לייצר טרנזיסטור אופטי המורכב מפרודה יחידה. ממצא זה מצעיד אותם שלב אחד קרוב יותר לפיתוחו של מחשב קוונטי.

לא עוד פריצות למחשבים – הצפנה קוונטית מעשית

אחד היישומים המעשיים שניתן יהיה לבצע בזכות השיטה החדשה שפותחה בידי חוקרים באוניברסיטת קיימברידג' וחברת טושיבה היא הצפנה קוונטית שיהיה קשה מאוד לפצח. הצפנה זו

איך מאטים את האור?

לֶנֶה וֵסטֶרגוֹר הָאוּ עלתה לכותרות כשהאטה אור למהירות נמוכה ממהירות כלי רכב. כעת להטוטנית האור מסוגלת לעצור אותו, לכבותו ולהקימו לתחייה – וכך להעניק למידע

דילוג לתוכן